האם אפשר לבטל החלטה של מינהל הרכש הממשלתי ?

האם אפשר לבטל החלטה של מינהל הרכש הממשלתי ?

העתירה
1. לפניי עתירה מינהלית נגד החלטת המשיב, מינהל הרכש הממשלתי, לפסול את הצעת העותרת, יניר מערכות בע"מ, במסגרת "הליך תיחור" לרכישת ארבע תצורות של מסכי מחשב, שהתקיים כחלק ממכרז שפרסם המשיב. בהחלטת ועדת המכרזים של המשיב מיום 3.11.13, נקבע, כי שלוש דוגמאות של מסכי מחשב שהגישה העותרת במסגרת הצעתה בהליך התיחור – לא הגיעו למעבדת בדיקה בארצות-הברית במועד שנקבע לכך; וכי תצורת מסך נוספת שהגישה, ונמסרה למעבדה במועד – לא עמדה בתנאי המכרז. על-יסוד שני טעמים אלו החליטה ועדת המכרזים לפסול את הצעתה של העותרת, ביחס לכל ארבע תצורות המחשב שנכללו בה; ונגד החלטה זו הוגשה העתירה, ביום 14.11.13. לאחר הגשת העתירה, הוזמנה העותרת לשימוע לפני ועדת המכרזים במשיב, בדבר האפשרות לפסול את הצעתה מחמת טעם אשר לא פורש בהחלטתה של ועדת המכרזים, משנתחוור כי העותרת לא הציגה תעודה המוכיחה שמסכי המחשב מטעמה עומדים בתקן "TCO", כנדרש במכרז. לאחר השימוע קיבלה ועדת המכרזים החלטה נוספת, ביום 18.12.13, לפסול את ההצעה גם על-יסוד הטעם האמור.

ביום 14.11.13 ניתן צו ארעי לבקשת העותרת, לפיו על המדינה להשהות את ההליכים לבחירת זוכה בהליך "התיחור" ועל התקשרות עִמו, עד למתן פסק-דין בעתירה.

רקע עובדתי
המכרז
2. ביום 29.4.13 פרסם המשיב מכרז מרכזי מס' 17-2013 לאספקת מסכי מחשב ולשירות החלפת מסכי מחשב ישנים במסכים חדשים למשרדי הממשלה, יחידות הסמך וגופים נלווים (להלן – המכרז). מטרת המכרז הייתה ליצור רשימת "ספקים רשומים", זאת לצורך ביצוע תיחורים תקופתיים ביניהם לאספת הציוד האמור, על-פי צורכי המשיב וכפי שייקבע על-ידו. לשם כך, נחלק המכרז לשני שלבים. בשלב הראשון, נבחנו ההצעות ביחס לתנאי הסף והדרישות השונות שנקבעו במכרז, ומציעים אשר עמדו בתנאים האמורים והצעתם אושרה – נכללו ברשימת "ספקים רשומים". יובהר כבר עתה, כי בגדר שלב זה נדרשו המציעים להצהיר שכל הציוד שיוצע בגדר המכרז מתאים, בין-היתר, לדרישות "תקן EPEAT gold או EPEAT silver , לחליפין תקן TCO" (סעיף 3.1); ואף צוין במכרז, לגבי דרישה זו, כי "עורך המכרז שומר לעצמו את הזכות לבקש מספק רשום/ ספק זוכה תעודות עמידה בדרישות תקן זה. יובהר, כי במידה ויקבעו דרישות תקן חדשות או מעודכנות בתקופת ההתקשרות, מצהיר הספק כי יפעל בהתאם לדרישות אלו" (ההדגשה הוספה).

3. בכתב-התשובה לעתירה פירטה המדינה אודות מהותו של תקן TCO, הנזכר בסעיף 3.1 במכרז (להלן – תקן TCO); זאת, בין-השאר, בהסתמך על בירור שערכה – לאחר הגשת העתירה – עם הגורם אשר כתב את תנאי תקן זה, הארגון השוודי TCO Development (להלן גם – הארגון או ארגון TCO). כעולה מכתב-התשובה, TCO הִנו תקן בינלאומי אשר מסייע להערכה ולדירוג הבטיחות, הביצועיים הסביבתיים והאחריות הסביבתית בנוגע למוצרי אלקטרוניקה. התקן אמנם ניתן למוצרים (ולא ביחס למפעל המייצר אותם), אולם חלק מהקריטריונים שנבחנים בעת בדיקת עמידת המוצר בתקן – נוגעים להליך ייצורו ולמפעל שבו הוא מיוצר. בין-היתר, נמנים על התקן קריטריונים בדבר – אחריות חברתית (ובכלל זה, תנאי עבודה הוגנים של המפעל המייצר); קיומה של מערכת ניהול סביבתית; נוכחות של חומרים מסוכנים במוצר או באריזתו; יעילות אנרגטית של המוצר; הנדסת האנוש; בטיחות, פליטות ובריאות; אפשרות לשימוש חוזר ומחזור המוצר; וכן זמינות חלקי החילוף. הליך הנפקת תקןTCO כרוך הן בהתקשרות בין יצרן המוצר לבין ארגון TCO, בדבר מחויבויות היצרן למימוש תנאי התקן; והן בבחינה של המוצר, בהתאם לקריטריונים שלעיל, על-ידי גורם חיצוני שאישר הארגון. עוד הדגישה המדינה בכתב-התשובה, כי מקור הדרישה במכרז לעמידה בתקן TCO הִנו במדיניות הממשלה לפרסום "מכרזים ירוקים", אשר מעודדים רכישה של מוצרים בעלי היבטים סביבתיים משופרים, כחלק ממגמה לשימור משאבי הטבע, להפחתת ניצול המשאבים ולמניעת זיהום ופגיעות סביבתיות על-ידי משרדי הממשלה.

4. העותרת הגישה הצעה במכרז, שבה הצהירה כי היא עומדת בתנאי המצוין בסעיף 3.1; ומשנמצא כי הצעתה מקיימת את תנאי השלב הראשון – נכללה העותרת ברשימת הספקים המורשים. כפי שיובהר בהמשך, הצדדים חלוקים, בין-היתר, על הפרשנות שיש להעניק לתנאי בסעיף 3.1, ובפרט על נפקות הדרישה לספק "תעודות עמידה" בדרישות התקן TCO.

5. השלב השני של המכרז, שבו מתמקדת העתירה דנן, הוא "שלב התיחור הדינאמי", אשר צפוי להתנהל מעת לעת לאורך כל תקופת המכרז (שלוש שנים, עם אפשרות הארכה לפרקי זמן שונים עד שנתיים נוספות). בגדרו של השלב השני, על-פי תנאי המכרז, יפרסם המשיב מפעם לפעם בקשות לתיחור לגבי תצורות ודגמים שונים של מסכים אשר תהיה המדינה מעוניינת לרכוש, והספקים יתחרו ביניהם על הזכות לספק את הציוד והשירות הנדרשים, זאת בדרך של הגשת הצעות ספציפיות (להלן – תיחור או הליך התיחור). בגדר ההוראות במכרז המסדירות את הליכי התיחור (סעיף 0.12), נקבע, בין-השאר, כי לאחר שתוגשנה הצעות, יידרש כל ספק להעביר למשיב את המסך שאותו הוא מתכוון להציע, בצירוף מפרט טכני, לבדיקה ראשונית; וכן לשלוח על-חשבונו את המסך המוצע למעבדת Desktop Wings, Inc. בארצות-הברית, המתמחה בבדיקות מסכים (להלן – המעבדה), לבדיקת איכות. עוד צוין, כי הגשת המסך כאמור, הן לבדיקה הראשונית והן לבדיקת האיכות – הִנה חובה; וכי המציעים מתחייבים להעביר לשתי הבדיקות האמורות מסך מאותו הסוג והדגם שאותו הם מתעתדים לספק במכרז.

הליך התיחור נושא המכרז והחלטת ועדת המכרזים מיום 3.11.13
6. ביום 20.8.13 פרסם המשיב "בקשת תיחור מספר 1" (להלן – בקשת התיחור), שבגדרה התבקשו ארבע תצורות של מסכים: תצורה מספר 1, שנגעה למסך בגודל "19 (להלן גם – תצורה 1); תצורות מספר 2 ו-3, שעניינן מסכים בגודל "21.5 – "23; ותצורה מספר 4, בדבר מסכים בגודל "23 – "24 (להלן גם – תצורות 4-2). בבקשת התיחור הודגש, בין-היתר, כי כל מסך יישלח למעבדת הבדיקה בארצות-הברית כאשר הוא "ארוז וסגור באריזה מקורית של היצרן"; וכי בשלב הראשון של הליך בדיקת האיכות ייבחנו מספר פרמטרים בנוגע למסכים "מול תנאי סף (TCO 0.6)" (ההדגשה אינה במקור). בפנייה נוספת מיום 29.8.13 הודע לספקים, כי המסכים יועברו לבדיקות המעבדה רק לאחר שיאושרו בכתב על-ידי עורך המכרז; ועל-כן יש לספקם למשיב עד ליום 29.9.13, ולמעבדה בארצות-הברית – עד ליום 15.10.13. בהמשך ניתנה ארכה להעברת המסכים למעבדה בחו"ל עד ליום 31.10.13.

7. ביום 29.9.13 העבירה העותרת למשיב מסכים לפי ארבע התצורות שצוינו בבקשת התיחור. ארבעת המסכים מטעם העותרת הִנם מתוצרת חברת FUJICOM (ויודגש כי העותרת הִנה המשווקת הבלעדית של מוצרי FUJICOM בישראל); ויצרנית המסכים עבור חברת FUJICOM הִנה חברת HKC – שמקום מושבה בסין. כמו-כן, הגישה העותרת למשיב את המסמכים שנתבקשו, ובכל הנוגע לדרישה בדבר תעודה המוכיחה עמידה בדרישות התקן TCO, צרפה העותרת מכתב מטעם סוכנת מכירות בחברת HKC, לפיו ארבע תצורות המסכים שהציעה העותרת במסגרת הליך התיחור עומדים בתקן TCO 0.6 (להלן – מכתב HKC). ביום 6.10.13 הוּדע לעותרת כי קיימת תקלה באחד המסכים שהעבירה, זאת לאחר שפנתה בבקשה לבירור מצב הבדיקה; אולם מששלחה העותרת למחרת היום מסך חלופי לבדיקה – נמסרה לה הודעה מיידית על אישור מטעם עורך המכרז להעברת המסכים לבדיקות מעבדה.

8. יודגש כבר עתה, כי לטענת העותרת, הדרישה לפיה על המסכים לעמוד בתקן TCO 0.6 (דהיינו, מהדורה ספציפית של תקן TCO), הופיעה לראשונה בבקשת התיחור, והִנה למעשה דרישה חדשה שלא נכללה בגדר תנאי המכרז – אשר דרשו, לדברי העותרת, "עמידה כללית" בתנאי תקן TCO. לשיטת העותרת, הדבר חייב אותה לפעול לבדיקת התאמת המסכים לדרישות התקן הספציפי האמור, באופן שהאריך את התקופה שנדרשה לה להיערכות להגשת ההצעה לבקשת התיחור.

מכל מקום, לאחר שנתקבל אישור המשיב להעברת המסכים שהציעה העותרת לבדיקת המעבדה בחו"ל, שלחה העותרת את ארבע תצורות המסכים המוצעים מטעמה, בשני משלוחים: את המסך בתצורה 1, בגודל "19, שלחה העותרת מישראל; אולם את יתר המסכים, בהתאם לתצורות 4-2, בגדלים של "22-"24, שלחה העותרת ממפעל היצרן בסין.

9. מסך מתצורה 1 שהציעה העותרת, אשר נשלח לארצות-הברית מישראל, הגיע למעבדה במהלך חודש אוקטובר 2013; ובבדיקה ראשונית התריעו נציגי המעבדה על מספר ליקויים שנפלו בו. בכלל זה צוין, כי המסך לא נמסר למעבדה באריזה המקורית של היצרן, כנדרש בתנאי המכרז ובבקשת התיחור, אלא נארז בקופסה חומה ללא כל סימון; כי לא הופיע זיהוי של יצרן כלשהו בחזית המסך; כי מדבקה הכוללת את פרטי המסך הוסרה מגב המסך והודבקה על הרגלית; וכי מספר הדגם שהוגש לבדיקה (FJ-9800H) שונה ממספר הדגם שצוין בהצעה (FJ-9800HA). העותרת התייחסה להערות אלו, הן בתכתובות עם המשיב והן בתכתובות עם מעבדת הבדיקה. בתגובותיה הסבירה, כי הדגם שצוין בהצעה זהה לדגם שהוגש לבדיקה, רק שלאחרון הוספה רגלית מתכווננת, וזה ההבדל היחידי ביניהם; כי מדבקת הזיהוי הוסטה מגב המסך – עוד במפעל היצרן – וזאת לאחר שהורכבה הרגלית המתכווננת, ובשל אילוצים טכניים; וכי המסך נארז בקופסה חומה – על-ידי היצרן – היות שמדובר בדגם חדש, אשר אריזות היצרן הצבעוניות המיועדות לו, מצויות בהליכי הכנה. יודגש, כי לכתב-העתירה צרפה העותרת אישור מאת מר אלי קמחי, נשיא חברת FUJICOM, לפיו סיפקה החברה לעותרת שני מסכי מחשב מתצורה 1, אשר נשלחו ארוזים וסגורים באריזה מקורית חומה של היצרן, ובשניהם הורכבה על-ידי חברת FUJICOM רגלית מתכווננת, כאשר בשל אילוצים טכניים הוסטה בהם מדבקת המוצר מגב המסך אל הרגלית, עוד במפעל. לאחר שהתקבלו הבהרות העותרת, מינתה ועדת המכרזים ועדת משנה טכנולוגית מקצועית (להלן – ועדת המשנה), אשר נתכנסה ביום 31.10.13 לדון ברשימת הליקויים שנמצאו במסך מתצורה 1 שהציעה העותרת. ברשימה הופיעה, בנוסף לאמור לעיל, גם העובדה שלמסך מטעם העותרת לא צורפו כבל נתיק ומדריך למשתמש; וכן התייחסות לכך שהעותרת לא סיפקה אסמכתא בדבר עמידת המסך בתקן TCO, אלא הסתפקה בהצהרה בלבד. בתום הליך הבדיקה המליצה ועדת המשנה לוועדת המכרזים לפסול את המסך שסיפקה העותרת מתצורה 1, וזאת משני טעמים: ראשית, כי המודל שנמסר לבדיקה נמצא שונה מהמודל שאושר לבדיקה על-ידי המשיב, ואף נשלח שלא באריזה המקורית, תוך הסרת מדבקת הזיהוי, באופן המעלה חשש בעניין כיול הגדרות היצרן; ושנית, כי ועדת המשנה לא השתכנעה שההצהרה אשר מסרה העותרת בדבר עמידה בתקן TCO הִנה קבילה, בהיעדר אסמכתאות רשמיות לכך.

10. מסכים בתצורות 4-2 שנשלחו על-ידי העותרת מסין, לא הגיעו למעבדה עד למועד האחרון שנקבע לכך – 31.10.13. יוער כבר עתה, כי המסכים הגיעו ליעדם רק ביום 6.11.13, זאת לאחר שוועדת המכרזים נתכנסה לישיבת עדכון בדבר הגעת מסכי המחשב למעבדה, שבה הוחלט על פסילת הצעתה של העותרת, כפי שיפורט להלן. כן יצוין, כי לטענת העותרת, כבר במועד שבו ניתנה הארכת מועד להגשת המסכים עד ליום 31.10.13, היא התריעה בפני הגורמים הרלבנטיים במשיב שמדובר בתקופה שאינה מספקת בנסיבות העניין; ולדבריה נמסר לה שבמקרה הצורך תינתן לה ארכה נוספת. מכל מקום, משנתחוור לעותרת כי המסכים יגיעו למעבדה באיחור, פנתה היא בכתב למשיב בבקשה להארכת המועד להגשתם, ביום 30.10.13; אולם פניותיה לא נענו.

11. ביום 3.11.13 החליטה ועדת המכרזים לפסול את הצעת העותרת (להלן – ההחלטה הראשונה). בכל הנוגע למסכים מתצורות 4-2, קבעה הוועדה, כי אלו לא הגיעו למעבדה במועד ולא ניתן להיעתר לבקשה לארכה נוספת, לנוכח הנזקים שייגרמו למעבדה כתוצאה משינוי המועד בפעם השלישית. בעניין זה צירף המשיב לכתב-התשובה תכתובות מול גורמים במעבדה, אשר ציינו כי לא ניתן לשנות שוב את המועד האמור, ששוּנה כבר מספר פעמים בעבר, הואיל וכוח האדם והציוד הנדרשים לשם הבדיקות כבר שוריינו, ודחייה נוספת כרוכה בעלויות ניכרות. כן צוין, כי קבלת הבקשה תביא לדחייה בהליכי התיחור, בשים לב לכך שהזוכה יידרש לספק מסכים למשרדי הממשלה כבר בתחילת שנת 2014, ולכן אין מקום לאפשר חריגה מלוחות הזמנים. באשר למסך הנוסף ציינה ועדת המכרזים, כי "לפי חוות דעת של ועדה מקצועית במנהל הרכש, קיימים ליקויים מהותיים, במסך הבודד מתצורה 1, אשר הוגש, המחייבים את פסילתו". לעותרת נמסרה הודעה על פסילת הצעתה מחמת חריגה מלוחות הזמנים שהוגדרו בבקשת התיחור (ביחס למסכים מתצורות 4-2), ובשל אי-עמידה בתנאי המכרז (בנוגע למסך מתצורה 1); ומשפניותיה של העותרת לוועדת המכרזים נגד החלטה זו לא נענו – עתרה היא לבית-המשפט.

הדיון הראשון בעתירה וההחלטה השניה של ועדת המכרזים, מיום 23.12.13
12. בכתב-התשובה טענה המדינה, כי יש לדחות את העתירה מחמת חוסר ניקיון כפיים, הואיל והעותרת כלל אינה עומדת בתנאי המכרז, שכן היא לא צרפה להצעתה במסגרת התיחור אישור מתאים בדבר עמידה בתקן TCO, כנדרש בסעיף 3.1 במכרז. כאמור בכתב-התשובה, עם קבלת העתירה פנה עורך המכרז למנכ"ל ארגון TCO Development, במטרה לקבל את עמדת הארגון ביחס לסוגיה הנדונה; זאת, נוכח תמיהות שעלו ממכתב HKC – שאותו הגישה העותרת, כאמור, להוכחת עמידתה בתקן TCO. מנכ"ל הארגון השיב, כי ההצהרה המופיעה במכתב HKC אינה מהווה מסמך רשמי בדבר עמידה בתקן TCO; וכי חברת HKC מסרה בעבר הצהרות כוזבות בעניין זה. לדבריו, בנסיבות העניין, שבהן חברת HKC מייצרת את המסכים עבור חברת FUJICOM – נדרשות הן חברת HKC והן חברת FUJICOM להתקשר עם ארגון TCO Development, בדבר האחריות למימוש הוראות התקן ביחס למוצרים הרלבנטיים; אולם אין חולק כי הן לא עשו כן. לאחר דיון בעתירה הודיעה המדינה, כי בכוונתה לקבל החלטה נוספת בעניינה של העותרת בדבר עמידתה בדרישות התקן, לאחר שתינתן זכות שימוע לעותרת.

13. ביום 18.12.13 נתכנסה ועדת המכרזים לדון בסוגיה האמורה, לאחר שנשמעה גם עמדת העותרת בעניין, באמצעות בא-כוחה; ובתום הדיון החליטה הוועדה שלא לקבל את עמדת העותרת ולפסול את הצעתה במסגרת התיחור גם מחמת הטעם הנוסף האמור (להלן – ההחלטה השניה). בהחלטה זו צוין, בין-השאר, כי העותרת לא הציגה תעודת עמידת בתקן TCO, כנדרש לפי סעיף 3.1 במכרז, שכן האמור במכתב HKC אינו מעיד שהמסכים אכן עומדים בדרישת התקן; כי בתנאי המכרז צוין במפורש שהמשיב עשוי לדרוש תעודות בדבר עמידה בדרישות התקן, וככל שהעותרת בחרה שלא לבקש הבהרות בעניין זה – היא אינה יכולה להלין על כך; וכי אין מחלוקת שלמסכים שהציעה העותרת לא הונפקו תעודות מטעם ארגוןTCO Development בדבר עמידה בתקן הנ"ל.

לפיכך הגישה העותרת עתירה מתוקנת, נגד שתי ההחלטות של ועדת המכרזים בעניינה.

דיון והכרעה

פסילת הצעת העותרת מחמת אי-הצגת תעודה בדבר עמידה בתקן TCO
15. כפי שצוין לעיל, בהחלטתה השנייה של ועדת המכרזים, שנתקבלה ביום 18.12.13, לאחר הגשת העתירה, נקבע כי הצעת העותרת אינה עומדת בתנאי המכרז הואיל ואין ברשותה תעודות רשמיות מטעם ארגון TCO בדבר עמידת המסכים בתקן TCO; ומטעם זה יש לפסול את ההצעה במסגרת התיחור הנוכחי.

העותרת טוענת, כי במכרז ובבקשת התיחור לא צוינו תוכן או מהות התעודות שיידרשו המציעים להציג בעניין זה, ואף לא הגורם שאמור להנפיק אותן; לכן, לשיטתה, אין כל פגם במסמך שהגישה, קרי – מכתב HKC, שבו מצהירה החברה שמייצרת את המסכים כי הם עומדים בתקן TCO. לדידה של העותרת, הדרישה להצגת אישור מטעם ארגון TCO דווקא, נולדה למעשה לאחר הגשת העתירה, וממילא אף אינה עולה בקנה אחד עם תנאי המכרז. בהקשר זה היא גורסת, כי לפי לשון סעיף 3.1 רק הציוד המוצע צריך לעמוד בדרישות התקן, קרי – מסכי המחשב בלבד, וממילא אין כל דרישה כי ליצרן תהיה הסמכה מטעם הארגון או שיחזיק בתעודה מטעמו; ואולם תעודה מטעם ארגון TCO, כנדרש בשלב זה על-ידי המדינה, אינה רק מאשרת את העובדה שהמוצר עומד בדרישות התקן, אלא גם דורשת לוודא שמתקיימים תנאים נוספים הקשורים ביצרן. בנוסף, מעלה העותרת תמיהות באשר לעיתוי שבו ציינה המדינה את הטעם הזה לפסילת ההצעה; בפרט בשים לב לכך, שהמשיב הסתפק במסמך שהציגה העותרת ואישר את העברת המסכים למעבדה ללא כל הערה בעניין זה, ובהתחשב בעובדה שהנימוק האמור כלל לא הופיע בהחלטתה הראשונה של ועדת המכרזים. לאור האמור לעיל גורסת העותרת, כי עד הגשת העתירה אף המשיב בעצמו לא עמד על משמעות הדרישה בדבר המצאת "תעודות" המעידות על עמידה בתקן TCO; כי טיבו ומהותו של התקן התבררו למשיב רק לאחר העתירה, במסגרת התכתובת שערך עם מנכ"ל ארגון TCO; וכי בנסיבות האמורות הרי שדי היה במסמך שהגישה כדי לעמוד בתנאי סעיף 3.1 במכרז.

16. המשיב טוען, כי המסמך שהציגה העותרת אינו יכול לשמש כ"תעודה" בדבר עמידה בדרישות התקן TCO, ומציין בהקשר זה, כי אין מדובר בתעודה או אישור, אלא במכתב, אשר אינו נושא תאריך וחתום על-ידי מנהל/ת מכירות בחברת HKC, המכונה "Christine"; וכי ממילא במסגרת מכתב זה מעיד המפעל על עצמו. המשיב גורס, כי מובן שאין מדובר ב"תעודה" כנדרש במכרז, לא כל שכן תעודה רשמית, ומכל מקום, אין בו כדי להוכיח שאכן המוצרים המיוצרים על-ידי HKC עומדים בתנאי התקן. המשיב מדגיש, כי בהיעדר מנגנון מותווה במסגרת המכרז לבדיקת עמידת המסכים בדרישות התקן – נהיר כי מטרת הסעיף הייתה הגשת תעודות רשמיות שעליהן יוכל מזמין המכרז להסתמך. לדידו, פרשנותה של העותרת אינה מתיישבת עם לשון תנאי המכרז, וקבלתה לא תאפשר למזמין לבחון את מהימנות המציעים והציוד המוצע מטעמם, ואף תחתור תחת תכלית הדרישה בדבר העמידה בתקן, קרי – שיפור התפעול של משרדי הממשלה בהיבטים סביבתיים. עוד מדגיש המשיב, כי הדרישה לעמידה בתקן הִנה יישום של התחייבויות המדינה כלפי ארגון OECD, ועל-כן לא ניתן לקבל את ההבחנה שעורכת העותרת בין הקריטריונים הכלולים בתקן הנוגעים למוצר עצמו, לבין אלו שעניינם הליך היצור והיצרן. בנוסף, מחדד המשיב, כי בשלב הגשת ההצעות בתיחור, כל המציעים פרט לעותרת הגישו בעניין זה תעודות מטעם ארגון TCO, ומכאן שקבלת מכתב HKC תפגע בעיקרון השוויון בין המציעים. יתרה מזאת, לטענת המשיב קבלת המסמך האמור אף תפגע בעיקרון השוויון ביחס למציעים פוטנציאליים, ובהקשר זה הוא מוסיף, כי בשלב הראשון של המכרז פסלה ועדת המכרזים את הצעתו של מציע שהצהיר כי אינו יכול לעמוד בתנאי האמור ולהציג תעודות רשמיות בדבר עמידה בתקן. עוד מציין המשיב, כי אין ממש בטענת העותרת לפיהן הטעם האמור לפסילת ההצעה עלה רק לאחר הגשת העתירה, ומפנה בהקשר זה לפרוטוקול ישיבתה של ועדת המשנה, אשר המליצה לוועדת המכרזים לפסול את הצעתה של העותרת גם מחמת אי-הצגת תעודה בדבר עמידה בתקן.

17. המחלוקת בין הצדדים נוגעת, אפוא, לפרשנות התנאי בסעיף 3.1 במכרז, שבגדרו נדרשו המציעים להצהיר כי הציוד המוצע על ידם עומד, בין-היתר, בדרישות תקן TCO; וכן הובהר כי "עורך המכרז שומר לעצמו את הזכות לבקש... תעודות עמידה בדרישות תקן זה". כבר צוין בפסיקה, בכל הנוגע לפרשנות תנאי במכרז, כי ככלל, יש להעדיף פרשנות אשר מאשרת לקבל הצעות על-פני פרשנות הדוחה אותן, אולם הודגש, כי אמת המידה לכך היא אובייקטיבית, ולא סובייקטיבית; דהיינו – אין די בשגיאה סובייקטיבית של מציע במכרז בדבר פרשנותו של תנאי, אלא שיש להראות כי מבחינה אובייקטיבית ניתן לפרש את התנאי בכמה אופנים שונים, אשר עולים כולם עם לשון המכרז ותכליתו (ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה(1) 1, 10-9 (1999)). כן נקבע, כי בעת פרשנות תנאי המכרז יפעיל בית-המשפט את כללי הפרשנות התכליתית, קרי – יפרש את תנאי המכרז על-פי נוסחם ומטרותיהם; זאת, תוך מתן משקל "לאומד דעתו הסובייקטיבי של עורך המכרז, שתילמד מלשון מסמכי המכרז ומן הנסיבות החיצוניות האופפות אותו", כמו גם למאפיינים הפרטניים של ההליך המכרזי ולתכליות הספציפיות העומדות ביסודו (עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (28.2.2011), בפסקה 31).

18. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום להתערב בהחלטתה של ועדת המכרזים.

על-פי סעיף 3.1 במכרז נדרשו המציעים להחזיק ב"תעודות עמידה" בדרישות התקן. אמנם, בתנאי המכרז לא צוין מפורשות כי תתקבלנה בעניין זה רק תעודות שינפיק ארגון TCO, ולמען הסדר הטוב ראוי היה שכך יצוין; שכן כבר נפסק, לא אחת, כי "נדרש כי מסמכי המכרזים יהיו מפורטים ובהירים, וינוסחו באופן מדויק וממצה" (עע"מ 6823/10, בעניין מתן שירותי בריאות, לעיל, בפסקה 23). אולם, בנסיבות העניין, עמדת המדינה, לפיה תתקבלנה בעניין זה תעודות רשמיות מטעם ארגון המוסמך לכך בלבד – הִנה סבירה ביותר. כפי שהובהר לעיל, מטרת הדרישה לקיום הוראות התקן הִנה יישום מדיניות הממשלה בדבר שיפור וייעול עבודת משרדי הממשלה בהיבטים סביבתיים, תוך הפחתת ההשפעות השליליות הנובעות מפעילות המשרדים. כיוון שכך, והואיל ולא הוגדר במסגרת המכרז מנגנון אשר יקבע האם המסכים המוצעים עומדים בדרישות התקן, הרי שנדרשה למדינה אסמכתא ברורה שניתן יהיה להסתמך עליה בעניין זה. בנסיבות אלו, סביר ביותר הוא כי אסמכתא כזו תינתן רק על-ידי גוף המוסמך לכך, כאמת-מידה ברורה וקבועה לכל המציעים, אשר תיצור ודאות גמורה לגבי העמידה בדרישות התקן, ללא מקום לפרשנות; זאת, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם, כאמור בכתב-התשובה. יתרה מזאת, אין חולק כי כל המציעים במכרז, למעט העותרת, העניקו לתנאי שבסעיף 3.1 פרשנות זהה לעמדת המדינה, והציגו תעודות מטעם ארגון TCO; ומציע נוסף, שהודיע מיוזמתו כי לא יוכל להציג תעודה כאמור – פירש גם הוא את התנאי באותו האופן, ועל-רקע זה הצעתו נפסלה. בכך יש כדי להעיד, כי האופן שבו פירש המשיב את תנאי סעיף 3.1 אף תואם את הפרשנות הרווחת בקרב העוסקים בתחום, ועל-כן מדובר בפרשנות סבירה.

19. יוער, כי אין ממש בטענת העותרת לפיה הדרישה להנפקת תעודה מטעם ארגון TCO סותרת את תנאי המכרז, אשר דורשים כי רק הציוד יעמוד בדרישות התקן, בשעה שבתקן כלולים קריטריונים בעניין המפעל והליך הייצור. כאמור לעיל, המדינה ביקשה לוודא כי כל הספקים אשר יעבדו עִמה יעמדו בסטנדרט מסוים, ועל-כן הגדירה בעניין זה דרישה בעמידת תקן בינלאומי ומוכר, על כל המשתמע מכך. לפיכך, הרי שלא ניתן להחריג חלק מדרישות התקן ולהתעלם מהן אך משום שבמכרז צוין כי "הציוד" (ולא היצרן) מתאים לדרישות התקן. פרשנות כאמור הִנה בלתי סבירה, ואף אינה עולה בקנה אחד עם עמדת המדינה בדבר התחייבויותיה לארגון OECD.

20. מכל מקום, אף אם היה המשיב מתיר בעניין זה קבלתן של תעודות אשר הונפקו על-ידי גורם אחר, הרי שבענייננו אין מקום להתערב אף בקביעתה של ועדת המכרזים לפיה ממילא המסמך שהגישה העותרת בעניין זה אינו מהווה "תעודה". כפי שציינה המדינה, הן בכתב-התשובה והן בהחלטתה של ועדת המכרזים, המסמך שהציגה העותרת בעניין זה אינו אלא מכתב, המופנה לכל מאן דבעי, אשר אינו נושא תאריך, וחתום על-ידי גורם פלוני המכונה "Christine", ללא שם משפחה, אשר נחזה להיות נציג מכירות בחברת HKC – שמייצרת את המסכים שהתעתדה העותרת לספק במכרז. המסמך האמור אינו מספק כל אינדיקציה לגבי הליך בדיקת המסכים בתנאי התקן הנדרש או הגורם שערך אותם; זאת, במובחן מתעודה המונפקת על-ידי ארגון TCO, אשר מהווה כשלעצמה אסמכתא לעמידה בדרישות התקן. כמו-כן, במסמך שהגישה העותרת למעשה מעיד המפעל על עצמו, ומובן כי הדבר אינו יכול לשמש תעודה, ואף לא אינדיקציה לעמידה בדרישות התקן. אשר על-כן, אין מקום להתערב בהחלטתה של ועדת המכרזים לפיה המסמך שהגישה העותרת לעניין הדרישה המופיעה בסעיף 3.1 במכרז – אינו עומד בתנאי המכרז. למעשה, בנסיבות האמורות, קבלת עמדתה של העותרת תביא לפגיעה בשוויון – הן בין המציעים במכרז, אשר טרחו להנפיק תעודה מתאימה במועד, על כל המשאבים והעלויות הכרוכים בכך; והן ביחס למציעים פוטנציאליים, אשר נמנעו מלהשתתף במכרז היות שלא החזיקו בתעודה מתאימה – ובענייננו ידוע, כאמור, על מציע אשר הצעתו נפסלה בשל כך.

הנה-כי-כן, דין טענות העותרת בעניין זה להידחות, שכן החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת העותרת היות שלא הציגה תעודה בדבר עמידה בדרישות תקן TCO הִנה סבירה ואין מקום להתערב בה. בנסיבות אלו, הואיל ומחמת הטעם האמור העותרת מנועה מלהשתתף בתיחור הנוכחי, מתייתר לכאורה הדיון ביתר טענות העתירה, אולם אדרש אליהן בקצרה, בבחינת למעלה מן הצורך.

פסילת מסכים 4-2 שהציעה העותרת
21. כאמור, ועדת המכרזים החליטה לפסול את הצעת העותרת בעניין זה בהחלטתה הראשונה מיום 3.11.13, הואיל והמסכים ששלחה העותרת לבדיקות המעבדה בארצות-הברית, כנדרש במכרז ובבקשת התיחור, הגיעו למעבדה באיחור של ששה ימים ביחס למועד שנקבע.

העותרת טוענת, כי עשתה כל שלאל ידה כדי להבטיח את מסירת המסכים למעבדה במועד, במסגרת סד הזמנים הדחוק שנקבע במכרז. בהקשר זה היא מציינת, כי ממילא ניתן לה פרק זמן קצר ביותר להיערך לשליחת המסכים, הואיל ובבקשת התיחור הופיע לראשונה תנאי חדש בדבר עמידת המסכים בתקן TCO 0.6, זאת במובחן מהדרישה שהופיעה במכרז ל"עמידה כללית" בתקן TCO, באופן שדרש מהעותרת זמן נוסף להיערכות. לטענתה, היא פעלה להנפקת אישור המעיד על עמידת המסכים בתקן הנדרש במהירות האפשרית, ולאחר מכן רכשה שירות משלוחים יקר ומהיר מחברת הבלדרות העולמית UPS, אשר אספה את המסכים מסין כבר ביום 23.10.13 ואמורה הייתה להעבירם למעבדה בתוך שלושה ימים. לשיטתה, מקור האיחור הוא בחברת המשלוחים, והדברים היו מחוץ לשליטתה. לעמדת העותרת, בנסיבות האמורות, ובשים לב לכך שמדובר באיחור קל ביותר, במסגרת לוח זמנים אשר הִנו טכני במהותו, אשר ממילא שוּנה מספר פעמים על-ידי המשיב – הרי שלא נפל פגם המצדיק את פסילת הצעתה מלהשתתף בתיחור.

22. מנגד טוען המשיב, כי העותרת מטעה בטענותיה, הואיל ולא קיים מושג בדבר "עמידה כללית" בתקן TCO, שכן לכל תקן יש מהדורה; כי מהדורת התקן TCO 0.6 עודכנה כשנה לפני פרסום המכרז; כי בסעיף 3.1 למכרז הובהר שעל המציעים לפעול בהתאם לדרישות תקן חדשות או מעודכנות בתקופת ההתקשרות; וכי נוכח האמור אין ממש בטענות העותרת לפיהן הופתעה לגלות דרישה חדשה במסגרת בקשת התיחור לעמידה בגרסה האמורה לתקן. כן מדגיש המשיב, כי ממילא במסגרת בקשת התיחור הובהר שרק חלק מהפרמטרים בנוגע למסכים ייבחנו לפי תקן TCO 0.6, בעוד שיתר הפרמטרים לא יהיו כפופים לתקן זה; וממילא היה על העותרת להחזיק בתעודה בדבר עמידה בתקן TCO – ממהדורה כלשהי – כבר בשלב זה. לגופו של עניין גורס המשיב, כי לעותרת ניתנו הזדמנויות מספקות לעמוד בהתחייבויותיה במסגרת המכרז, כפי שעשו יתר המתמודדים, אשר סיפקו הן את המסכים מטעמם והן אישורים מתאימים מטעם ארגון TCO, עד ליום 14.10.13 (המועד המקורי שנקבע). לשיטתו, לא ניתן היה לאפשר הארכת מועד נוספת, זאת הן מחמת סירוב המעבדה לדחייה, נוכח העלויות הניכרות הכרוכות בכך; הן בשל הארכה שכבר ניתנה בעבר, אשר נתקבלה לבקשת העותרת; והן בשים לב לכך, שדחייה נוספת אשר הייתה ניתנת כדי לשרת את העותרת בלבד – חותרת תחת עיקרון השוויון. כן מדגיש המשיב, כי בניגוד לעמדת העותרת, לוח הזמנים שנקבע בתיחור איננו עניין "פנימי", כפי שכבר נפסק; ומה-גם, שסעיף 0.12 למכרז קובע, כאמור, שהעברת מסך לבדיקה בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בתיחור – הִנה חובה. באשר לטענת העותרת לפיה האיחור בהספקה היה מחוץ לשליטתה, גורס המשיב, כי אישור להעברת המסכים למעבדה ניתן לעותרת עוד ביום 7.10.13, אולם מסיבות התלויות בה היא שילחה אותם רק ביום 23.10.13; וכי בנסיבות האמורות העותרת לא הצביעה על סיבה מוצדקת לעיכוב בהעברת המסכים.

23. לא נפל פגם אף בהחלטה זו של ועדת המכרזים. כאמור לעיל, נציגי המשיב בדקו את האפשרות להארכת התקופה שהוגדרה לבדיקת המסכים, אולם מעבדת הבדיקה הבהירה כי שינוי המועד בלתי אפשרי, הן הואיל וכוח האדם והמשאבים הדרושים לבדיקה כבר שוריינו, והן היות ששינוי נוסף כרוך בעלויות ניכרות. כמו-כן, בהחלטתה של ועדת המכרזים בעניין זה צוין, כי קבלת הבקשה תביא לדחייה בהליכי התיחור, בשים לב לכך שהזוכה יידרש לספק מסכים למשרדי הממשלה כבר בתחילת שנת 2014, ולכן אין מקום לאפשר חריגה מלוחות הזמנים. בנסיבות אלו נהיר, כי המשיב בחן את בקשת העותרת ואף ניסה לאפשר לה שהות נוספת כפי שביקשה, ולבסוף דחה את הבקשה רק לאחר בירור השלכות קבלת הבקשה על המשך המכרז. זאת ועוד, נראה כי האיחור בשילוח המסכים – מקורו בהתנהלותה של העותרת; וההטענה לפיה סד הזמנים שנקבע במכרז היה דחוק, הואיל והעותרת נדרשה לנצלו כדי להנפיק תעודת עמידה בדרישות תקן TCO 0.6 – אינה יכולה לעמוד. כפי שהבהיר המשיב, רק חלק קטן מהרכיבים שהתבקשו במסגרת התיחור נדרשו לעמוד בגרסת התקן TCO 0.6, בעוד שלגבי יתר הרכיבים נתבקשו הספקים להראות עמידה בכל גרסה של תקן TCO, זאת באמצעות תעודה, שבה נדרשה העותרת להחזיק מראש. במובן זה, לוּ הייתה העותרת פועלת להנפקת תעודה רשמית בדבר עמידה בתקן TCO מראש, כנדרש במכרז, הרי שלא הייתה זקוקה לתקופה ארוכה כל-כך, לטענתה, להנפקת תעודה כאמור לאחר פרסום בקשת התיחור; מה-גם, שהעותרת כלל לא פעלה להנפקת "תעודה", אלא למסמך מטעם מפעל היצרן, אשר אין בו כדי לעמוד בדרישות המכרז, כאמור. בנסיבות אלו, אין לעותרת להלין אלא על עצמה, משלא הצטיידה כנדרש בתעודה המתאימה מבעוד מועד; ולפיכך החלטת המשיב לפיה לא מתקיימות בעניינה של העותרת נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מלוח הזמנים שנקבע – באה בגדר מתחם הסבירות. יתר-על-כן, קבלת עמדתה של העותרת בעניין זה עלולה להביא לפגיעה בעקרון השוויון, הן בין המתמודדים במכרז והן ביחס למציעים פוטנציאליים, במובן זה שלעותרת בלבד תינתן אפשרות לחריגה מלוח הזמנים שנקבע במכרז, וזאת לצורך הנפקת מסמכים שהייתה צריכה להחזיק בהם.


פסילת מסך 1 שהציעה העותרת
24. כזכור, ועדת המכרזים החליטה לפסול את הצעת העותרת בעניין זה, בהחלטתה הראשונה מיום 3.11.14, משנמצא כי המסך לא הגיע למעבדה בארצות-הברית באריזתו המקורית וכפי שיצא משערי מפעל היצרן, כנדרש במכרז ובבקשת התיחור.

העותרת טוענת, כי פעלה בהתאם להנחיות המשיב והעבירה את המסך באריזתו המקורית, כפי שיצא משערי היצרן; כי המדבקה הוסטה מגב המסך אל הרגלית משום שמיקומה המקורי לא איפשר את קריאתה; וכי מכל מקום הרכבת הרגלית המתכווננת והסטת המדבקה נעשו על-ידי היצרן – כפי שעולה מאישור שהציגה מטעם חברת "FUJICOM", כך שהמוצר נמסר למעבדה באריזתו המקורית ממפעל היצרן, כנדרש בתנאי המכרז. העותרת מדגישה, כי המסך שמסרה למעבדה היה מצוי קודם לכן פיזית במעבדת עורך המכרז בירושלים, ואושר על-ידו ללא כל הסתייגות; וכי מקורה של הסתירה בין מספר הדגם שהוגש לבדיקה (FJ-9800H) לבין מספר הדגם שצוין בהצעה (FJ-9800HA) הוא רק בהשמטה של האות A מהמספר הסידורי.

25. מנגד טוען המשיב, כי הדרישה במכרז להעברת המסכים לבדיקה באריזתם המקורית, נועדה לוודא שהמסכים סופקו בעודם מכויילים בהתאם להגדרות היצרן; זאת, כדי להסיר חשש שהמסכים כוילו באופן ידני על-ידי המציעים במטרה להיטיב את מצבם בבדיקה, ולשם שמירה על עיקרון השוויון. לדידו, שורת הליקויים שהתגלו במסך שסיפקה העותרת מעידים כי הוא לא נשלח באריזתו המקורית, ועל-כן יש לפסלו. בהקשר זה מצוין, כי ההחלטה בדבר פסילת ההצעה מחמת הטעם האמור, נשענה הן על נתונים שהתקבלו ממעבדת הבדיקה, אשר הִנה גורם אובייקטיבי ומקצועי, והן על-ידי ועדת משנה מקצועית-טכנולוגית מטעם המשיב; וכי ההבהרות שמסרה העותרת בעניין היו בלתי מספקות, שכן לא ניתן מצִדה כל מענה לחלק ניכר מהליקויים שנמצאו, ובכלל זה – היעדר פרטי זיהוי על המסך, שוני בין הדגם שנמסר לבדיקת האיכות לבין הדגם שאושר על-ידי המשיב, והימנעות מצירוף כבל חשמל נתיק ומדריך משתמש (בניגוד לאמור במפרט המסך ובתנאי המכרז). המשיב אף מוסיף, כי יש להעניק משקל שולי למסמך שהציגה העותרת מאת נשיא חברת FUJICOM, שכן לדידו מדובר במכתב "מוזמן", שבו, למעשה, מעידה העותרת על עצמה; שכן, קיימים קשרי משפחה בין חברי הדירקטוריון בעותרת לבין חברי הדירקטוריון בחברת FUJICOM, ובין מורשי החתימה מטעם העותרת, לבין מנכ"ל FUJICOM. למעלה מזאת, לעמדת המשיב, אין במכתב האמור כדי לענות על כל הליקויים ביחס למסך מתצורה 1, שאף העותרת עצמה לא נתנה להם הסבר, כאמור.

26. לאחר בחינת טיעוני הצדדים נחה דעתי כי ההחלטה לפסול את המסך שהציעה העותרת בתצורה 1, באה במתחם הסבירות. אמנם, העותרת טוענת כי המסך נשלח למעבדה בדיוק כפי שיצא משערי היצרן, ואף הביאה תצהיר מטעם מנכ"ל חברת FUJICOM על-כך. ואולם, אין בטיעוני העותרת, כמו-גם בתצהיר האמור, כדי להבהיר חלק מהליקויים שצוינו על-ידי המשיב. כך למשל, לא הבהירה העותרת מדוע לא מופיעים פרטי זיהוי על המסך; מדוע לא סופקו יחד עם המסך כבל נתיק ומדריך משתמש, כפי שצוין במפרט שצרפה העותרת; ומדוע מספר הדגם שהוגש לבדיקה (FJ-9800H) שונה ממספר הדגם שצוין בהצעה (FJ-9800HA). בהקשר האחרון יצוין, כי במהלך הדיון בעתירה ציין ב"כ העותרת שמדובר רק בהשמטה של האות A מהמספר הסידורי; אולם מתכתובות בין העותרת לנציגי המעבדה עולה כי יש הבדל בין שני הדגמים, בכך שהדגם שנמסר למעבדה מכיל רגלית מתכווננת, במובחן מהדגם שצוין במסגרת ההצעה, אשר הִנו דגם עם רגלית קבועה. במובן זה, מדובר, לכאורה, בסתירה בין מסמכי ההצעה לבין המוצר המוצע.

כך, אף אם הייתה המדינה מוצאת לנכון לקבל את התצהיר שצירפה העותרת מטעם מנכ"ל חברת FUJICOM, לפיו חלק מהממצאים שעוררו את חשדה של המעבדה לגבי המסך בוצעו עוד במפעל, ובכלל זה – הסטת המדבקה והרכבת הרגלית; הרי שאין בתצהיר כדי ליישב את יתר הליקויים שצוינו לעיל. במובן זה, לא רק שהעותרת לא הסירה את הליקויים שמצא המשיב, אלא שמהמקובץ לעיל עולה החשש שהעותרת סיפקה למעבדה מוצר שאינו זהה למפרט שהגישה במסגרת הצעתה, כאמור בהחלטתה של ועדת המשנה. במובן זה, בנסיבות המפורטות לעיל, ההחלטה שלא לאפשר לעותרת להתמודד בתיחור מחמת הטעם האמור אינה חורגת ממתחם הסבירות.

התוצאה
27. אשר על כל האמור לעיל, העתירה נדחית.

העותרת תשא בהוצאות המשיב בסך של 100,000 ש"ח.

הצו הארעי שניתן ביום 14.11.13, מבוטל; והמשיב יוכל להמשיך, החל מיום 17.2.14, בהליכי המכרז אשר עוכבו על-פי צו הביניים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החלטה 438

  2. החלטה 1208

  3. החלטה מס' 534

  4. החלטת ממשלה 156

  5. החלטת ועדת המעקב

  6. שינוי החלטה מנהלית

  7. החלטה בניגוד לתב''ע

  8. סבירות החלטה מנהלית

  9. החלטה על פינוי בהעדר

  10. החלטה לגבי סמכות בורר

  11. החלטה על מינוי סניגור

  12. התליית פעולתה של החלטה

  13. החלטת ועדה בחוסר סמכות

  14. החלטה ללא דיון בועדת ערר

  15. החלטה על מינוי מומחה רפואי

  16. החלטה לא מנומקת ועדה רפואית

  17. החלטה 751 שיוך דירות בקיבוץ

  18. החלטה 1180 מינהל מקרקעי ישראל

  19. החלטה לא סבירה של ועדה רפואית

  20. החלטת נאמן לא להגיש תביעת חוב

  21. החלטה 1101 מינהל מקרקעי ישראל

  22. החלטה הדוחה בקשה לדחות תביעה

  23. החלטה 737 מינהל מקרקעי ישראל

  24. החלטת ועדה רפואית על סיום נכות

  25. החלטה לא לדון בבקשת אשרת שהייה

  26. החלטת ועדה מחוזית על סגירת תיק

  27. נימוק החלטות זכאות לדיור ציבורי

  28. החלטה בניגוד להמלצת שירות המבחן

  29. לפנים משורת הדין - החלטה מנהלית

  30. החלטת רשם דחיית בקשת רשות להתגונן

  31. החלטה על העברת דיון במעמד צד אחד

  32. החלטת ועדה רפואית על בסיס סטטיסטיקה

  33. החלטה בבקשה למתן הוראות לשמאי מומחה

  34. החלטת מכרז ועדת המכרזים פסולה מעיקרה

  35. החלטת ראש ההוצאה לפועל - מעשה בית דין

  36. החלטה מנהלית על בסיס ראיות בלתי קבילות

  37. סבירות החלטה מנהלית על רקע ההליך לקבלתה

  38. החלטה מס' 995 של מועצת מנהל מקרקעי ישראל

  39. האם אפשר לבטל החלטה של מינהל הרכש הממשלתי ?

  40. החלטת ועדה רפואית על פיטורים של עובד מדינה

  41. רשות מנהלית חייבת לבסס את החלטותיה על עובדות

  42. החלטת ועדה מחוזית ''למשוך'' תוכנית לפני הדיון

  43. החלטת ועדת בחירות בהסתדרות בניגוד להסכם קיבוצי

  44. החלטת הוועדה לנכות מצב קודם בהעדר אינדיקציה ואסמכתאות

  45. ביקורת שיפוטית על החלטות שר הפנים בנושא כניסה לישראל

  46. עתירה לבטל את החלטה המאריכה את שלב ביצוע הכריה והחציבה

  47. החלטת הממונה בערר לפי חוק כלי היריה לבטל רשיון לנשיאת כלי יריה

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון