פטור מארנונה לדירה במהלך שיפוץ האם צריך לשלם ארנונה בזמן שיפוץ בית ? ענינה של העתירה דרישתו של העותר, תושב עוספיה, איש ציבור ואשר טרח להבהיר כי היה מועמד לבחירה לראש הרשות בשתי מערכות הבחירות האחרונות, להביא את המשיב 2, ראש המועצה המקומית לשלם ארנונה והיטלים כחוק באשר לבית בו הוא מתגורר. מאחר והעתירה כללה 5 סעדים שונים, חלקם נגד הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים, חלקם כללו דרישה לגילוי מסמכים, ונוסחה לא היה ברור, התבקש העותר להבהיר מהי העילה מתחום המשפט המינהלי בגינה הוגשה העתירה, האם מכח חוק חופש המידע, ומהי הסמכות הענינית לדון בעתירה, הבקשה לסעד ביניים שהוגשה עם העתירה נמחקה בשל תוכנה. בתגובה הגיש העותר הבהרה שכללה טענות חדשות שלא פורטו בעתירה ולכן איפשרתי לעותר לתקן עתירתו ולמעשה להתאימה לדיון המתנהל בבית משפט לענינים מינהליים. ביום 13.2.2014 הגיש העותר כתב עתירה מתוקן, ללא תמיכתו בתצהיר ומבלי שצורפו לו נספחים, לאור החלטתי בנושא, ביום 16.2.2014 הגיש העותר כתב עתירה מתוקן, הפעם בצירוף תצהיר ונספחים והעתירה נקבעה לדיון. הדיון התקיים לאחר שהוגשו בתאריכים 2.4.2014 ו-9.4.2014 כתבי תשובה מטעם המשיבים. זה השלב להזכיר את האמור בתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן-התקנות). תקנה 5(ב)(5) מחייבת לכלול בעתירה את כל הטענות העובדתיות והמשפטיות. לעותר ניתנה הזדמנות לבקש פרטים נוספים לאמור בכתבי התשובה תוך 15 יום מיום קבלת כתב התשובה (תקנה 11(א) לתקנות), לעותר ניתנה הזדמנות להגיש עיקרי טעון עד 4 ימים לפני הדיון ולצרף אליהם אסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן (תקנה 14(ב) לתקנות), לעותר ניתנה הזדמנות להתייחס במסגרת עיקרי הטיעון מטעמו לטענות מי מהמשיבים (תקנה 14(ג) לתקנות). בדיעבד הסתבר במהלך הדיון, כי העותר בחר להתעלם מהוראות התקנות ומכל האפשרויות הרבות שנקבעו בתקנות וביקש לראשונה בדיון להעלות טענות חדשות שלא בא זיכרן בכתב העתירה המתוקן, למרות שתשובת המשיבים, עמדה לנגד עיניו יותר מ-45 יום לפני הדיון. בעקבות שאלותיי הסתבר כי העותר בחר לחזור בו מטענותיו נגד הממונה על משרד הפנים, ובהתאם לכך נמחקה העתירה בתום הדיון נגד משיב 4 ואילו לגבי יתר המשיבים, ולאחר דיון ארוך ולא ממוקד מצידו של העותר הסתבר כי העותר חוזר בו מהטענות מכח חוק חופש המידע וכי יש להכריע לטענתו רק בשתי שאלות: האם יש לחייב את המשיב 2 בארנונה גם בגין קומה ב' בשטח של 132 מ"ר, שלא חויבה בשל טענה כי היא פטורה מתשלום כל עוד מתקיים בה שפוץ. האם החיוב צריך להיות רטרואקטיבי. (ראו טיעוני ב"כ העותר בעמוד 3 לפרוטוקול שורה 26). לאחר שנשמעה תשובת ב"כ משיבים 1-3 לפיה נטען בין השאר כי שתי טענות אלו לא הועלו בעתירה המתוקנת, לא מוצו ההליכים בנושא זה בדרך של פנייה מוקדמת, לא התבקשו פרטים נוספים ולא הוגשה בקשה לתקן את העתירה בעקבות הנתונים שעלו מתשובות המשיבים, הודיע ב"כ העותר כי הוא מבקש לתקן את העתירה ולצמצם טענותיו לגבי גודל הדירה ומועד החיוב הרטרואקטיבי (עמוד 4 לפרוטוקול שורה 25), אך משעמד ב"כ המשיבים על הוצאות, חזר בו לפתע העותר מבקשתו והודיע כי אין צורך בתיקון העתירה, וניסה למעשה לתקנה בדרך של העלאת טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות שלא הוזכרו בעתירה ולא פורטו בדרך דיונית כל שהיא שעמדה לעותר עד לדיון. דרך בלתי ראויה זו של טיעון נדחתה על ידי. בסופו של יום ולאחר דיון ארוך וללא ממוקד, עומד בפניי כתב עתירה שלא תואם כלל את שתי הטענות היחידות שרוצה להעלות העותר נגד המשיבים. העותר מבקש כי המשיב 2 יחוייב בתשלום הארנונה באופן רטרואקטיבי וכי לא יוענק לו פטור בגין קומה הנמצאת בשפוצים, ללא כל פירוט עובדתי ומשפטי בשאלות אלו לא בגוף העתירה וגם לא בנספחיה לרבות נספח ט, מכתבו מיום 31.1.2014 של ב"כ העותר (אליו הפנה בדיון). אין מחלוקת כי החוק חייב לחול בצורה שיויונית על כל תושבי המדינה ובכלל זה על כל תושבי מועצה מקומית עוספיה. אך לא הוצג מצג עובדתי או משפטי המאפשר לבחון טענות העותר בנושאים אלו. העותר לא פנה בפנייה מוקדמת למקבלי ההחלטות במועצה בקשר לסיבות בגינן ניתן פטור לדירה שבשפוץ, כך שקיים חסר מהותי בעתירה ובעקבות כך בתשובה באשר לשאלות העובדתיות כגון: מתי התחיל השפוץ, מי קיבל דיווח על השפוץ, האם הדירה היתה ראויה למגורים בתקופה זו, האם פטור בעילה זו מוגבל בזמן וכדו'. גם בשאלת תחולה רטרואקטיבית של חיוב, לא הוצגו מטעם העותר ובעקבות כך בתשובה טענות מהותיות באשר לשאלות עובדתיות כגון: האם יש החלטה או מדיניות מטעם המועצה בנושא זה, האם ההחלטה או המדיניות מוחלים על כל תושבי הרשות המקומית באופן שווה ומתי מבחינה משפטית ניתן לחייב חיוב רטרואקטיבי. העותר הבין במהלך הדיון כי כתב עתירה המתוקנת שהגיש לוקה בחסר ולכן ביקש להפסיק הדיון ולהגיש תוך 7 ימים בקשה לתקון העתירה, מסיבות בלתי מובנות חזר בו לפתע מאותה בקשה והביא למעשה לתוצאה היחידה האפשרית, דחיית העתירה בשל נוסחה הלקוי ואי מיצוי הליכים בעקבות המידע החדש שנחשף לעותר. ואבהיר, העותר אישר בדיון כי משקבל לידיו במסגרת כתב תשובת משרד הפנים את הדו"ח שהגיש דר' מאלק עמרור, נחשף בפניו מידע שלא ידע עליו ומכאן שגם לא ניתן לו ביטוי בכתב העתירה. בדרכו זו של העותר נמנעה האפשרות לברר את טענותיו לגופו של ענין ואין בפסק דין זה כדי להביע עמדה כל שהיא באשר לצדקת טענות מי מהצדדים, משום שטענות בנושא שתי הסוגיות הטעונות הכרעה לא הובאו במסגרת כתבי הטענות. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את העתירה נגד משיבים 1-3 (העתירה נגד משיב 4 נמחקה בהסכמה בתום הדיון) ואני מחייב את העותר לשלם למשיבים 1-3 יחדיו שכר טרחת עו"ד בשיעור של 10,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום. ארנונהמקרקעיןשיפוצניקשיפוצים