האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

עתירה כנגד החלטת משיבה 1 (להלן: "המשיבה") במסגרתה הוחלט על זכייתה של משיבה 2 (להלן: "X") במכרז 5/2013 למתן שירותי הכנה, ניהול ופיקוח למשיבה לקראת שנת השמיטה החלה בשנה הבאה (להלן: "המכרז"). העותרת שזכתה במקום השני במכרז ביקשה במסגרת עתירתה גם להורות על הכרזתה כזוכה בו.

הרקע לעתירה וטענות העותרת
1. טענת העותרת הייתה כי X שזכתה במכרז היא למעשה חברת פרסום שאין דבר בין עיסוקה לבין השירותים הנדרשים במסגרת המכרז, והיא אינה עומדת ולוּ בתנאי הסף, בעוד שהעותרת היא חברה שעיקר עיסוקה הוא בתחום התורני-עסקי, בעניינים הדומים לנדרש במכרז. בעתירתה היא הצביעה על מספר עניינים הקשורים במכרז שיש בהם כדי ללמד על חשש למשוא פנים ולהתערבות מכוונת בהליכי המכרז לצורך זכייתה של X: האחד, כי X לא הגישה את הצעתה במסגרת המועד שנקבע למכרז בתחילה, אלא אך במסגרת הארכת המועד שניתנה במפתיע וללא הצדקה ולאחר שהמשיבה ציינה במפורש במענה לשאלות שהוגשו לה כי לא ניתן יהיה לדחות את מועדי המכרז ולו לזמן קצר; השני, קיומו של פער כספי עצום בין הצעת העותרת להצעת X הגבוהה מהצעתה שלה בסך של 1,666,000 ₪ בשלב הראשון של המכרז; השלישי, שינוי תנאי הסף ושיטת הניקוד במכרז באופן חד צדדי ללא הודעה ובניגוד לדין כדי להתאימם לאופייה ולהצעתה של X. וזאת, כשהוחלט כי שירותים כמו "פרסום, שיווק, הדפסה, הפקת אירועים, הפצת ספרים, מיפוי וכד'" ייחשבו כשירותים הקשורים במכרז ויקנו נקודות זכות נוספות – שירותים התואמים בדיוק את תחומי עיסוקה של X ולאמיתו של דבר אין להם כל רלוונטיות למכרז; הרביעי, העברת המכרז העוסק בענייני השמיטה שנעשה עד לשנה זו על ידי הרבנות הראשית לישראל לידי המשרד לשירותי דת, והעובדה שX הינה חברת פרסום ששימשה במהלך תקופת הבחירות האחרונות לכנסת כמשרד פרסום ומנהלת קמפיין של מפלגת "הבית היהודי" העומדת כיום בראשות המשרד לשירותי דת; החמישי, עיסוקה של X הוא בתחום הפרסום ואין כל קשר בין פעילותה לבין הכישורים הנדרשים במסגרת המכרז כתפעול צוות, אנשי שטח, מפקחים, ומשגיחים המומחים בייחוד בענייני השמיטה.

2. בנוסף, הצביעה העותרת על כך שוועדת המכרזים כלל לא בחנה את הפעילויות עליהן הצהירה X, ולוּ הייתה עושה כן הייתה מגלה כי אין מדובר בפעילויות של X עצמה אלא של אחרים מטעמה, ולמצער אין קשר בין פעולות אלו למכרז. בעניין זה הצביעה העותרת על זכיית X בניקוד על הוצאת עלון "שבת בשבתו" שעוסק בענייני פרשת השבוע, על אף שהוא כלל אינו שייך לה כי אם – כפי שמופיע על גבי העלון עצמו - למכון "צומת". מה גם, שאין כל קשר בין הפצת עלון שבת לשמיטה. גם "פרויקט חנויות הבית של תנובה", מבצע "עמק עד הבית" ו"ניהול תכנון והפקת יריד השנתי לנשים עבור עיתון המודיע" שהפיקה X עבור תנובה ועיתון "המודיע" עליהם הצביעה X בהצעתה כחלק מתנאי המכרז, הם מבצעי שיווק פרסומיים שאין להם כל קשר לשירותים הנדרשים במכרז שעניינו בפרקטיקה מעשית של הכנה פיקוח וניהול לקראת שנת השמיטה. אל מול כל זאת, העותרת הצביעה על כך שהיא עצמה לא קיבלה ניקוד מזכה בתחומים הקרובים הרבה יותר לשירותים בהם עוסק המכרז בנימוק כי אין מדובר בעניינים הקשורים למכרז על אף שמדובר בעניינים הקשורים למכרז הרבה יותר מהתחומים עליהם קיבלה X ניקוד. כך, למשל, היא לא קיבלה ניקוד כלשהו בגין הפעלת חמישה בתי מטבחיים לרבות העסקת שוחטים, משגיחים, מתן ייעוץ בענייני כשרות וליווי צוות השחיטה והמשגיחים. וכך, למשל, היא לא זכתה לניקוד כלשהו בגין הכשרה תורנית של מאות תלמידים למתן תעודה של הרבנות הראשית לישראל. העותרת גם הוסיפה כי לוּ הייתה יודעת כי פעילויות כארגון כנסים והפקת ירידים הינו חלק מפעילויות הרלוונטיות למכרז לפי תנאי המכרז, הייתה גם היא מוכיחה כי היא ניהלה פרויקטים רחבים בתחומי הדת כגון בניית מקוואות הקמת תשתיות "עירוב" לשבת והפקת כנסי רבנים ברחבי הארץ.


טענות המשיבות
3. מנגד, טענה המשיבה כי יש לדחות את העתירה הן בשל אי מיצוי הליכים לאור אי פניית העותרת לוועדת המכרזים לפריסת טענותיה, והן לגופה מאחר ואין כל עילה להתערבות בית המשפט בהחלטת וועדת המכרזים. לדבריה, אין כל בסיס לטענות בדבר שינוי תנאי המכרז, שקילת שיקולים זרים או נקיטה במשוא פנים. היא הוסיפה כי גם אם יתקבלו כל טענות העותרת בדבר הניקוד שניתן לX במכרז לא יהיה בכך כדי לשנות מתוצאת המכרז.

4. באשר להארכת מועדי המכרז, נטען כי בתחילה נדחתה בקשתו של אחד המציעים למתן ארכה ורק בשלב מאוחר יותר כשנתבקשה הארכה על ידי מספר מציעים, כאשר X לא הייתה אחת מהם, ניתנה הארכה לאחר שהוועדה השתכנעה שיש לכך הצדקה לאור מורכבות המכרז מבחינת אופי השירות ומבחינת כוח האדם הנדרש במסגרתו. מה גם, שלוּ סברה העותרת כי לא הייתה הצדקה למתן הארכה היה עליה לפנות ולהעלות את השגותיה בעניין זה סמוך לפרסום ההחלטה על מתן הארכה. כיום לאחר השתתפותה בפועל במכרז, היא מנועה מלטעון בעניין זה. מטעם זה, גם אין מקום לשעות לטענותיה בדבר הפער הכספי שבין הצעתה לבין הצעת X, שכן המפתח לשקלול המרכיבים השונים, בכלל זה מתן 40% במסגרת השקלול למחיר המוצע, היה בין תנאי המכרז ואין מקום לשעות לטענות בעניין זה כיום.

5. באשר לטענה בדבר שינוי תנאי המכרז, ציינה המשיבה כי בתנאים נכתב במפורש כי אחד הפרמטרים לשקלול ההצעות יהיה "תחום נוסף שבו עוסק המציע, הקשור למתן השירותים במכרז". מדובר בהגדרה רחבה שקביעת הגבולות לה מסורות לשיקול דעתה של וועדת המכרזים, ובמסגרת זו היא קבעה כדין כי שירותים כמו פרסום, שיווק, הדפסה, הפקת אירועים, הפצת ספרים, מיפוי וכדו', יחשבו כקשורים למתן השירותים במכרז. לדברי המשיבה, גם בעניין זה, לוּ חפצה העותרת להשיג על אופן ניסוח התיבות "הקשור למתן השירותים במכרז" בתנאי המכרז, היה עליה לעשות זאת עם פרסום המכרז ולא כיום לאחר השתתפותה בו. האופן בו נוסח המכרז הותיר בידי וועדת המכרזים מרחב לגמישות בקבלת ההחלטה מה נחשב כקשור למכרז, ואין מדובר בהחלטה שמהותה קביעת אמות מידה חדשות. גם אין כל מניעה בקביעת משקולות משניים בשלב מאוחר במכרז כשמדובר ברכיבי איכות שאין בקביעתם כדי לפגוע בשוויון בין המשתתפים, כבמקרה זה. העותרת, מבקשת למעשה לקבול על אופן הפעלת שיקול הדעת של הוועדה ביישום אַמַת מידה זו שעה שמדובר בסמכות הבסיסית ביותר של ועדת המכרזים - הערכת ההצעות וניקודן, ובהחלטה שהינה בליבת עבודתה של ועדת המכרזים. מדובר גם בהחלטה שהתקבלה על בסיס שיקולים עניינים בלבד, ואין כל הצדקה להתערבותו של בית המשפט בהחלטה זו. המשיבה הוסיפה כי לגופו של עניין החלטת הוועדה נכונה. היא ציינה כי המשרד לשירותי דת שהאחריות על הטיפול בענייני השמיטה הוטלה עליו לפי החלטת ממשלה, החליט לפצל לשניים את הטיפול בשנת השמיטה: הכנות לקראת שנת השמיטה ופיקוח והשגחה בשנת השמיטה עצמה. המכרז נשוא העתירה עוסק בביצוע השלב הראשון בלבד ובהתאם לכך נקבעו הפעולות הנדרשות להכנה לקראת שנת השמיטה והוגדרו השירותים הנדרשים במסגרת המכרז, שעיקרם הוא מיפוי, תיעוד, קיום וארגון פגישות וכנסים, פרסום ושיווק, הדפסה ותיאום לוגיסטי.

6. באשר לטענות הספציפיות שהעלתה העותרת כנגד הפרויקטים שהציגה X, טענה המשיבה כי טענות אלו לא נטענו בפני הוועדה בטרם הוגשה העתירה, וממילא ההלכה היא כי וועדת המכרזים אינה גוף חוקר וכי ההתרשמות הנדרשת היא מהדברים המופיעים במסמכי ההצעה בלבד. עם זאת, המשיבה ציינה כי לאור טענות העותרת פנתה הוועדה לקבלת הבהרות מX ומצאה כי אין בטענות אלו ממש. X הבהירה כי היא המוציאה לאור של העלון "שבת בשבתו" והיא אך שוכרת את שירותיו של מכון "צומת" לעריכת התכנים שבו. באשר ל"פרויקט חנויות הבית" של תנובה השיבה X כי זו דוגמא לניהול פרויקט לוגיסטי גדול ומורכב על ידה במסגרתו הועסקו עשרות עובדים, מנהלים, מחסנאים, קבלני משנה מקצועיים בתחומם ונהגים, ותפעול צי רכב ואופרציה לוגיסטית מורכבת בסדר גודל ארצי. כך גם בנוגע ל"פרויקט אירוע הנשים של עיתון המודיע". מנגד ציינה המשיבה, כי בניגוד לטענת העותרת, הפרויקטים שבוצעו על ידה, כבניית מקוואות והקמת עירוב, אינם קשורים כלל למכרז. הפרויקטים של העותרת בניהול בתי מטבחיים וייעוץ כשרות הובאו בחשבון במסגרת תנאי הסף ועל כן לא היה מקום ליתן לה ניקוד נוסף בגינם, וזאת לפי תנאי המכרז. המשיבה הוסיפה כי לא ניתן ממילא להיענות לסעד המבוקש על ידי העותרת להכריז עליה כזוכה ולוּ בשל אי צירוף הצעתה שלה לעתירתה.

7. X העלתה בתגובתה את אותן טענות שהעלתה המשיבה, הן באשר להארכת מועד הגשת ההצעות למכרז, הן באשר לטענה בדבר שינוי תנאי המכרז והן באשר לטענות כנגד עמידתה בתנאי המכרז. בהקשר זה היא ציינה כי אין ממש בטענה כי היא חברת פרסום בלבד. תחומי פעילותה רבים ומגוונים והיא עומדת בתנאי המכרז באופן מלא. הפרויקטים שהציגה בפני הוועדה במסגרת הצעתה מוכיחים זאת, והיא דחתה את טענות העותרת כנגד שיוך הפרויקטים אליה. היא הוסיפה כי תקופת השירותים נשוא המכרז תסתיים בסוף חודש יוני שנה זו, והיא ביצעה כבר פעולות רבות ומשמעותיות והוציאה לשם כך משאבים אדירים. קבלת העתירה תגרום לה ולצדדים שלישיים נזקים כבדים, כמו גם במוכנות המדינה לשנת השמיטה.

8. יצוין כי במסגרת עיקרי הטיעון שהגישה העותרת היא הוסיפה טענות נוספות כנגד פרויקטים שX התהדרה בהם, ובצדק טען ב"כ X כי לא היה מקום להרחבה זו כמו גם להרחבות בעניינים אחרים, ולכן לא אתייחס לטענות הנוספות שלא בא זכרן בעתירה ולא באה עליהן תגובת שתי המשיבות.

דיון והכרעה
9. ראשית יש להסיר מעל הפרק את הטענות בדבר מתן הארכה להגשת ההצעות כמו גם את הטענות הנוגעות למשקל שניתן למחיר במסגרת שקלול ההצעות. בצדק נטען כי ככל שלעותרת היו השגות בעניין זה, היה עליה להעלותן עובר לקיום המכרז והשתתפותה בו. ההלכה היא כי הגשת הצעה במכרז מתפרשת כהסכמה לתנאיו ומקימה השתק ומניעות לתקיפתם בעתיד (רע"א 5979/12 אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ נ' מטמנות אפעה בע"מ ( 21.08.12); בג"ץ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד לו(4) 44, 48 (1982)). בהקשר זה יש גם לדחות את הטענה כי מתן הארכה יש בה כדי לחזק את הטענות בדבר משוא פנים לX. כפי שציינה המשיבה, מתן הארכה לא היה קשור לX ולא היה מקום להעלות עניין זה ללא כל בסיס. פשיטא כי גם לא היה מקום לייחס שיקולים זרים בכך שהמכרז נשוא העתירה פורסם תחת כנפי המשרד לשירותי דת ולא על ידי הרבנות הראשית לישראל. הטענה היחידה שיש לדון בה היא אפוא, האם החלטת ועדת המשנה של ועדת המכרזים מיום 28.01.14 כי מתן שירותים כ"פרסום, שיווק, הדפסה, הפקת אירועים, הפצת ספרים, מיפוי וכדו'" ייחשבו כשירותים הקשורים במכרז ויקנו נקודות זכות נוספות, היא החלטה בלתי סבירה החורגת ממתחם שיקול הדעת של הוועדה באופן חריג המצדיק את התערבות בית משפט זה בכך שיורה על ביטולה.

10. בעניין זה יצוין כי בניגוד לטענת ב"כ המשיבה, העותרת אינה משיגה על התנאי שנקבע במכרז למתן ניקוד על פרויקטים "הקשורים למתן השירותים במכרז". אדרבה, העותרת מבקשת לעמוד על תנאי זה כשטענתה היא שהפרשנות שנתנה ועדת המשנה לתנאי זה אינה יכולה לעמוד והיא חורגת באופן בלתי סביר ממשמעות הכתוב. גם אין מדובר בפירוק ועדת המכרזים מסמכויותיה כטענת ב"כ המשיבה. אין מחלוקת כי הערכת ההצעות וניקודן היא ליבת עבודתה של וועדת המכרזים והתערבות בשיקול דעתה בעניין זה ייעשה רק במקרים חריגים ביותר, שעה שהוכח שההחלטה חורגת ממתחם הסבירות או מוּנעת משיקולים בלתי עניינים (ראו עע"ם 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמות לבנים בע"מ ( 22.10.03). אך בד בבד, ברי כי הוועדה אינה יכולה לחרוג מהקריטריונים שנקבעו לניקוד ולבחינת ההצעות במסמכי המכרז. שינוי מהקריטריונים שנקבעו פוגע בראש ובראשונה בשוויון שבין המציעים, שהגישו את הצעותיהם תוך התייחסות לקריטריונים שנקבעו. השאלה היא אפוא, האם הפרשנות שנתנה ועדת המשנה לאמור במסמכי המכרז בדבר מתן ניקוד על פרויקט שביצע מציע "הקשור למתן השירותים במכרז" ככולל גם פרויקטים שעניינם "פרסום, שיווק, הדפסה, הפקת אירועים, הפצת ספרים, מיפוי וכדו'", היא פרשנות אפשרית שאין מקום להתערב בה, או שמא היא חורגת באופן בלתי סביר ממשמעות הכתוב באופן הפוגע בשוויון שבין המציעים והמצדיק את התערבות בית המשפט. בעניין זה הצדק עם העותרת.

11. ממסמכי המכרז עולה כי השירותים נשוא המכרז כוללים: ביצוע כל הסידורים וההכנות הנחוצות לאפשר אספקת תוצרת חקלאית כשרה לשוקי הארץ; ריכוז נתונים בדבר החקלאים הזקוקים למציאת פתרונות הלכתיים; מפגשים עם אגודות חקלאיות אזוריות, אגודות שיתופיות ו/או קיבוצים, וגורמים אחרים העוסקים בתוצרת חקלאית; מפגשים עם רבנים ומועצות דתיות על מנת לתאם את הפעילות בגיבוי הלכתי של הרבנויות המקומיות; פיקוח והפעלת המערך הכולל של הגורמים הקשורים בהכנות לשמיטה; מיפוי חקלאים ו/או שטחים חקלאיים, מכירת קרקעות החקלאים באופן שיפקיע את איסורי השמיטה לפי ההלכה; הדרכת החקלאים בדבר הפעילות המותרת בשנת השמיטה; טיפול באוצר בית דין בהתאם להנחיות הרבנות הראשית; הכנת תיעוד מפורט, שיהיה זמין באינטרנט לכל רבנות או מועצה דתית, בנוגע לרשימת החלקות ומעמדם בשנת השמיטה; הכנת דוחות וקיום בקרת איכות. כוח האדם הנדרש מהמציעים להעמיד על פי תנאי המכרז כולל ניסיון בתחום הכשרות, ניסיון קודם וידע בהלכות השמיטה. ביצוע שירותים אלו אינו דורש כל ניסיון בפרסום, שיווק, הדפסה והפצת ספרים וקשה גם לראות את הערך המוסף שיש לניסיון בתחומים אלו למבצע השירותים הנדרשים במסגרת המכרז. למצער, ניתן לראות קשר רק בין ניסיון ב"הפקת אירועים" שהוסף כשירות קשור למתן השירותים במכרז לבין אחד מהשירותים נושאי העתירה. אי הסבירות בקביעה כי יש ליתן מעמד משמעותי לניסיון בפרסום, שיווק, הפצת ספרים, הדפסה וכיוצ"ב ולכללם בין הדברים ה"קשורים למתן שירותים במכרז", מתעצמת נוכח העובדה עליה הצביעה דווקא המשיבה בתשובתה, כי המכרז הוא אך חלק ראשון ממכרז שפוצל לשניים, כשהחלק השני שבו – שעה שכבר במכרז זה קיימת אופציה להרחבת ההתקשרות עם הזוכה בו גם לחלק השני – עוסק בפיקוח והשגחה בפועל בשנת השמיטה עצמה, לגביו איש לא טען כי יש רלוונטיות לניסיון בפרסום, שיווק וכיוצ"ב. ואכן, המשיבה הצביעה בתשובתה על שתי תשובות שניתנו לשאלות ההבהרה שיש בהן כדי ללמד על חשיבות הניסיון במתן שירותים פרסומיים, ואולם גם עיון בתשובות אלו אינו מלמד על הצורך בניסיון פרסומי או שיווקי באופן שיש בו כדי להצדיק הכללת עיסוק בפרסום ושיווק בעיסוק הקשור למתן השירותים במכרז. כל שנאמר באותן תשובות הוא, כי הזוכה במכרז יהיה אחראי לפרסם לציבור את פעולותיו ובכלל זה הקמת אתר אינטרנט ייעודי.

12. לאור האמור, די נהיר שהפרשנות שניתנה על ידי הועדה לקריטריון שנקבע במסמכי המכרז למתן ניקוד למציעים על פרויקטים "הקשורים למתן השירותים במכרז" ככוללת גם פרויקטים כ"פרסום, שיווק, הדפסה, הפקת אירועים, הפצת ספרים, מיפוי וכדו'" היא בלתי סבירה. כמו כן, בניגוד לטענת המשיבות, במקרה זה אין מדובר בהערכה סובייקטיבית של הוועדה או בניקוד המקצועי שהיא החליטה לתת למציעים, שהן אכן החלטות שככלל אין מקום להתערב בהן. גם אין מדובר בקביעת משקלות משניים שיש לאפשר לוועדת המכרז להשתמש בהן מקום שהן אינן פוגעות בשוויון (ראו עת"מ (י-ם) 51671-02-11 מ.א.ה מנרב אלקטרה הדרכה בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר ( 25.01.12); עת"ם (י-ם) 35281-11-10 מכללת אפיק השתלמויות נ' משרד החינוך ( 25.01.11)). במקרה זה מדובר בשאלה בעלת אופי אובייקטיבי הנוגעת לסבירות הפרשנות שנתנו חברי הוועדה לאמור במסמכי המכרז, וכאמור, הפרשנות שניתנה על ידי הועדה אינה מתיישבת עם לשון מסמכי המכרז והתנאים הקבועים בו, ויש בה כדי לפגוע בצורה ברורה בשוויון שבין המציעים. שכן, על אף שככלל על מציע במכרז לכלכל דרכיו בכל הנוגע לדרך הצגת הצעתו, לא ניתן לדחות את טענת העותרת כי לא חשה צורך למנות פרויקטים פרסומיים, שיווקיים וכיוצ"ב במסגרת הצעתה מאחר וכפי שעלה ממסמכי המכרז, לא הייתה לכך כל רלוונטיות לשירותים שנדרשו במסגרת המכרז. עמידה מדוקדקת על תנאי המכרז, מבלי להרחיבם או לשנותם תוך כדי התהליך, ולאחר הגשת ההצעות, עומדת בבסיס דיני המכרזים, ויש בה לעודד את קיום תנאי המכרז, שלילת יוזמות להגשת הצעות שאינן מקיימות את התנאים, נטיעת אימון בשיטת המכרזים ומניעת התחושה כי "המכרז מכור" (בג"ץ 368/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לא(1) 505, 512 (1976); ע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון, פ"ד נא(5) 643 (1997)).

13. במסגרת זו יצוין כי קשה להתעלם מכך שהחלטת ועדת המשנה לכלול בעניינים הקשורים לשירותים נשוא המכרז גם "פרסום, שיווק, הדפסה, הפקת אירועים, הפצת ספרים, מיפוי וכדו'", הייתה תוצאה מהגשת ההצעה של X, והדעת נותנת כי לוּ X לא הייתה משתתפת במכרז, לא הייתה הוועדה נדרשת כלל להחלטה זו, שכן כפי שעולה בבירור מפרוטוקול ועדת המשנה, עניינים אלו כמעט לא היו רלוונטיים כלל לשאר המציעות. תוספת זו הביאה לתוספת ניקוד אך ורק לX, בעוד ששאר המציעות לא קיבלו ניקוד כלשהו ברכיב זה. למעשה, עיון בפרוטוקול ועדת המשנה מלמד כי הוועדה לא מצאה רלוונטיות ל-135 מתוך 139 פרויקטים שכלל המציעים השונים (לבד מX) הציגו בפניה – בכלל זה, גם לא בקיום הכשרות לבעלי תפקידים תורניים שונים, הפעלה וניהול תכניות תורניות ופעילויות מגוונות בהיקף ארצי, הפצת מידע בהיקף ארצי, פיתוח תשתיות והטמעתן בהיקף ארצי, ניהול פרויקטים רבים עבור גופים שונים, והפעלת אוצר בית דין בשמיטה הקודמת. לעומת זאת, הוועדה מצאה רלוונטיות ל-8 מתוך 17 הפרויקטים שX הציגה בפניה – בכלל זה ניהול יריד, שיווק עלון, קיום כנס רבנים, ניהול פרויקט עבור תנובה וקידום מכירות.

14. בנסיבות אלו, הניקוד אשר ניתן על ידי ועדת המשנה לא תאם את האמור במסמכי המכרז בשל קביעת קריטריון פסול. משכך, אני מחזיר את הדיון לוועדה אשר תשקלל מחדש את הניקוד המגיע לכלל המציעות. במובן זה מתקבלת העתירה בחלקה. המשיבה תשא בהוצאות העותרת בסך של 20,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון