פיטורי סוהר בגלל שהסתיר שיש לו הכרות עם אחד האסירים

פיטורי סוהר בגלל שהסתיר שיש לו הכרות עם אחד האסירים 1. העותר, ששימש מאז גיוסו לשב"ס ביום 9.11.11 כסוהר ביטחון בבית סוהר איילון, מבקש לבטל את החלטת המשיבים לפטרו משב"ס בשל העדר חוקיותה, חוסר סבירותה הקיצוני, העדר תקינות ההתנהלות שקדמה לקבלתה, פגיעתה בזכויות הקניין של העותר ובהיותה מפלה אותו לעומת סוהרים אחרים. בד בבד, עם הגשת העתירה ביקש העותר להקפיא את פיטוריו עד למתן החלטה בעתירה. 2. העובדות נושא העתירה (א) עובר לגיוסו לשב"ס, הצהיר העותר ביום 11.5.11, עפ"י דרישת שב"ס, בין השאר, כי לא נפתח נגדו תיק פלילי, כי הוא לא הואשם ולא הורשע בבימ"ש כלשהו וכי אין לו קרובי משפחה כלשהם שריצו מאסר (ראה ההצהרה שצורפה כנספח א' לעתירה). (ב) ביום 18.11.13 הוגשו נגד העותר תלונות על כך שהצהיר הצהרות כוזבות בכך שהצהיר שאין לו קרובי משפחה, חברים או מכרים שריצו עונשי מאסר בעוד שלפני גיוסו, בין השנים 2003-2008, הוא ביקר 10 פעמים ארבעה אנשים, ביניהם אביו, בהיותם אסירים ובכך שהצהיר שלא נפתחה נגדו חקירה פלילית בעוד שבשנת 2008 נפתח נגדו תיק פלילי בחשד לתקיפה ונסגר מחוסר ראיות. עוד נטען כי העותר לא דיווח על הכרות וקיום קשר טלפוני בין אסיר משוחרר לבין אשתו של העותר פעם-פעמיים בחודש (ראה התלונות שצורפו כנספחים ב1 ו- ב3 לעתירה). (ג) ביום 24.11.13 הורשע העותר בכך שהצהיר הצהרה כוזבת והעלים ידיעות שהיה חייב למסור אותן ונגזרו עליו 6 ימי ריתוק והורשע בקיום קשר אסור עם אסירים ונידון לנזיפה חמורה (ראה גיליונות השפיטה שצורפו כנספחים ג'1 ו-ג'2 לעתירה). (ד) ביום 25.12.13 נערך לעותר שימוע לפני החלטת פיטורין, שבו היה מיוצג ע"י עו"ד (ראה הפתיח לשימוע ופרוטוקול השימוע שצורפו כנספחים ד' 1 ו- ד' 2 לעתירה). (ה) ביום 26.12.13 המליצה ועדת הערכות למשיב 2 (להלן: "הנציב") להמשיך בהליכי פיטוריו של העותר וביום 9.1.14 החליט הנציב לפטר את העותר והוא אמור היה להשתחרר מהשרות ביום 11.2.14 (ראה ההודעה וההחלטה שצורפו כנספחים ה' לעתירה). (ו) ביום 28.1.14 ביקש ב"כ העותר מהנציב לבטל את פיטורי העותר ולאפשר לו שימוע נוסף מאחר ולטענתו הליך השימוע היה פגום. עו"ד וילנסקי, מטעם המשיבים, טענה שלא נפל פגם בהליך אך לבקשת ב"כ העותר נדחה מועד שחרור העותר עד יום 20.2.14 כדי שבא כוחו יגיש טיעונים בכתב אך הוא לא עשה כן (ראה חילופי המכתבים שצורפו כנספחים ו' לעתירה). 5. נימוקי העתירה (א) החלטת הפיטורין לוקה בשיהוי שכן הצהרות העותר שגרמו לפיטוריו נבדקו שנתיים לאחר גיוסו, במהלכן היה סוהר מצטיין, והיא פגעה בהסתמכותו לגבי פרנסתו ושרותו בשב"ס. (ב) החלטת הפיטורין לא סבירה שכן אביו של העותר, אותו ביקר העותר בכלא, ריצה מאסר בגין עבירות תכנון ובניה. העותר גילה על הקשר בין אשתו לאסיר רק בדרכו לשיחה עם רע"ן בט"ח ודיווח עליו מיד והבין שאם התיק שנפתח נגדו נסגר הוא לא חייב לדווח עליו. (ג) החלטת הפיטורין לא חוקית בגלל שהאישומים נגד העותר עניינם באי מסירת דיווחים בעוד שסיבת פיטוריו היתה מסירת הצהרות כוזבות. (ד) הנציב לא בחן את התאמתו של העותר למילוי תפקידו שכן חוות הדעת על תפקודו היו מצוינות והוא נענש על מעשיו, שנעשו בתום לב, עוד לפני שגויס לשרות ובטרם הבין את השאלות שנשאל. (ה) החלטת הנציב חסרת מידתיות שכן היא פוגעת מאוד בעותר, בתעסוקתו, במשפחתו ובפרנסתה. במקרה זה ניתן היה להסתפק בעונשים שהוטלו על העותר והתקבלו על ידו ללא ערר. (ו) משיבה 3 היתה צריכה לבטל את הליך הפיטורין, כאשר איפשרה לב"כ העותר להשלים את טיעוניו, ולא לבחון אותם כשהליך הפיטורין מרחף מעל ראשו של העותר. 6. תגובת המשיבים א. העתירה הוגשה בשיהוי סמוך לכניסת פיטורי העותר לתוקף. ב. לנציב יש סמכות רחבה לפטר סוהר בעילה של אי התאמתו לתפקידו ושיקול דעת רחב לקבוע מהי אי התאמה. ג. המשיבים פעלו בהתאם להוראות פקודת בתי הסוהר ולנוהל. החלטת הפיטורין התקבלה לאחר שהתקיים שימוע במהלכו ניתנה לעותר ולבא כוחו הזדמנות להציג את טענותיו. ועדת ההערכות בחנה את החומר הרלוונטי בתיקו של העותר ולאחר מכן המליצה לנציב על פיטורי העותר. ד. לאור הראיות שקיימות לביסוס הטענות שגרמו לפיטורי העותר לא ניתן לטעון שהחלטת הנציב לפטר את העותר לא סבירה. ה. ביהמ"ש איננו ממיר את שיקול דעתו של הנציב, כרשות מינהלית, בשיקול דעתו. ו. העותר פוטר כי בטרם גיוסו מסר הצהרות כוזבות ובשל היכרות עם אסיר שמלמדים על חוסר אמינות ופגיעה בערכי שב"ס, לצד חשש לפגיעה בבטחון שב"ס ובמשמעת שלו. הצהרתו הכוזבת של העותר מעידה על חוסר אמינותו, על חוסר הבנתו את תפקידי שב"ס ותפקידו של העותר כסוהר ביטחון. ז. המלצת ועדת הערכות ניתנה לאחר שהיו בפניה כל נתוני העותר והיא שקלה את כל השיקולים שהביאה בפני הנציב. ח. האירועים המשמעתיים בגינם הורשע העותר מטילים צל כבד על אמינותו ותפקידו ומצדיקים את פיטוריו. ט. במהלך כהונתו של הנציב הנוכחי הוחמרה המדיניות והושם דגש מיוחד על טוהר המידות וניקיון כפיים לא רק לגבי העותר אלא לגבי כלל הסוהרים. כתבי טענות משלימים א. בעקבות טענת שיהוי בפיטורי העותר שהעלה בא כוחו בדיון בפני הגישו המשיבים כתב תגובה משלים לפיו עד שנת 2012 כלל הליך גיוס סוהרים לשב"ס מילוי שאלון מצומצם ונקבע לעותר התאמה בטחונית. החל משנת 2013 נדרשו המועמדים למלא שאלון מורחב יותר, ומאחר ובזמן גיוסו של העותר לא נערך לו ראיון התאמה ולא אומתו תשובותיו לא התגלה שהן כוזבות. בהלך שנת 2013 התקבל מידע שקושר את העותר לחשד בפגיעה בבטחון בית הסוהר ובקשרים עם עבריינים ובבדיקה התגלה שלפני גיוסו לשב"ס ביקר אסירים, וביניהם אביו. כמו כן התגלה בתשאול שנערך לעותר שבזמן היותו סוהר עמד בקשר עסקי עם אסיר משוחרר ושהוא מצוי בקשר עם אסיר באמצעות אשתו. לטענת המשיבים החזרת העותר לשורות שב"ס תפגע בבטחון ובשלום הציבור ולא מתיישבת עם הנורמות שנדרשות מסוהר ועם ערכי השרות. ב. ב"כ העותר טוען בתגובתו כי על פי שני הנהלים היה שב"ס צריך לבדוק את רישומו הפלילי של העותר, וחזקה שעשה כן ומצא אותו מתאים לשרת כסוהר. לטענתו, המשיבים לא הציגו את הנוהל החדש ולא נקבו במועד כניסתו לתוקף ומחדלם של המשיבים מלבדוק את נתוניו של העותר במשך מספר שנים לא מצדיק את פיטורי העותר כעבור שנתיים בהן שרת ללא דופי. לטענת ב"כ העותר הטענה בדבר המידע שהתקבל לגבי העותר לא נתמכת במסמך כלשהו, העותר לא הודה מעולם בקיומו של קשר עסקי עם אסיר משוחרר וזוכה בדין המשמעתי שהתנהל נגדו בעניין זה. לטענת העותר, דבר הקשר בין אשתו לאסיר המשוחרר נודע לו לראשונה בדרכו לראיון והוא דיווח עליו מיד. דיון והכרעה 4. לאור הצורך בשמירה על טוהר המידות ונקיון הכפיים בקרב סוהרי שב"ס אין לומר שהחלטת הנציב לפטר את העותר בשל כך שדיווח בשקר כי אין לו קרובי משפחה, חברים או מכרים שריצו עונש מאסר, היא החלטה לא סבירה באופן קיצוני גם אם חלפו שנתיים מאז הצהרת השקר שמסר ועד לגילוי דבר השקר, עליו אין מחלוקת. כך במיוחד כאשר דבר השקר נוגע לביקורים שביקר העותר לפני גיוסו לשב"ס אצל מספר אסירים, כולל אביו, ואין בכך שהאב ריצה את מאסרו בגין עבירות על חוק התכנון והבניה כדי להפוך את ההחלטה לפטרו לחסרת סבירות או לא מידתית. 5. אין בעובדה שהמשיבים לא הציגו בכתב התגובה ובהשלמת הטיעונים את המידע שבגללו נבדקו התשובות שמסר העותר בשאלון שמילא עובר לגיוסו כדי להפוך את ההחלטה נושא העתירה לחסרת סבירות. גם אם המידע לפיו העותר קשר עם עבריינים במהלך שרותו היה שגוי והביא לזיכויו בהליך המשמעתי שננקט נגדו בגלל אותו מידע הרי הגילוי של הדיווח השקרי שמסר העותר בשאלון, עליו אין מחלוקת, מצדיק את החלטת הנציב לפטרו. 6. כך גם אין בעובדה שהמשיבים לא הציגו בפני את המועד שבו הוחמרה מדיניותו של נציב שב"ס בכל הקשור לסוהרים שהתנהגו בחוסר יושר כמו העותר הרי מדיניותו הנוכחית של נציב שב"ס היא סבירה ותואמת את הפסיקה שהובאה לעיל. גם מדיניות פחות מחמירה, שהיתה נהוגה בזמן הדיווח השקרי של העותר, היתה מצדיקה את אי גיוסו לשב"ס. העובדה שהעותר גויס חרף אותו דיווח לא מלמדת על גישה סלחנית אליה אלא הדבר נבע מכך שגורמי שב"ס סמכו על העותר שדיווח אמת, במיוחד כשמדובר בהיכרות עם אסירים עובר לגיוסו לשב"ס. 7. אינני מקבל טענת ב"כ העותר בכל הקשור לפגיעה בזכות הטיעון של העותר שכן עיון בפרוטוקול ההליך המשמעתי שנערך לעותר בקשר להתנהגותו נושא פיטוריו ובפרוטוקול השימוע שנערך לו ע"י עו"ד רייזמן בנוכחות בא כוחו דאז, שצורף כנספח ד' לעתירה וכנספח 2 לכתב התגובה, מעלה שניתנה לעותר ולבא כוחו הזדמנות לטעון את טענותיהם והם ניצלו זכות זו במלואה. לא למותר לציין שניתנה לב"כ העותר הזדמנות להעלות בכתב את טענותיו בקשר להחלטה נושא העתירה אך חרף הדחיות שניתנו לו לשם כך הוא לא ניצל הזדמנות זו (ראה חילופי המכתבים שצורפו כנספח ו' לעתירה). 8. אף אני, כמו ועדת הערכות, אינני מתעלם מתפקודו התקין של העותר לשביעות רצון מפקדיו במהלך שנתיים בשב"ס אך אין בכך כדי להביא למסקנה שההחלטה נושא העתירה חורגת ממתחם הסבירות או לוקה בפגם אחר מהפגמים במשפט המינהלי המצדיק התערבות ערכאה שיפוטית (ראה בג"צ 753/08 טויטו נ' שב"ס הנ"ל). 9. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את העתירה. אין צו להוצאות. בית סוהר / כלאמאסרפיטוריםשב"ס (שירות בתי הסוהר)אסירים