איך אפשר להתחתן עם עובדת זרה לא חוקית שלא יכולה לצאת מהארץ ?

איך אפשר להתחתן עם עובדת זרה לא חוקית שלא יכולה לצאת מהארץ ?

העתירה מופנית כנגד החלטת יו"ר ועדת ההשגה לזרים מ- 20.1.2014 לדחות את השגתה של העותרת כנגד החלטת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים שלא להעניק לה מעמד בישראל.

רקע עובדתי

1.העותרת היא אזרחית אוקראינה, ילידת 1968. היא נכנסה לישראל ב- 28.8.2001 באשרת עבודה מסוג ב/1 בתחום הסיעוד. ב-31.10.2001 פנתה מעסיקתה של העותרת למשיב במכתב, בו הודיעה כי העותרת עזבה את ביתה על מטלטליה, לאחר שגנבה ממנה חפצים.

העותרת נותרה בישראל שלא כדין.

2. ב- 20.8.2004 נישאה העותרת למר פלוני, יליד 1949, בנישואי סרביה במעמד צד אחד: היינו, בעלה הוא שיצא את הארץ לסרביה והסדיר את הנישואין האזרחיים. נראה כי ההסבר לכך נעוץ בעובדת היותה של העותרת אותה עת שוהה בלתי חוקית, ולפיכך, לו יצאה מן הארץ לא יכולה הייתה לחזור אליה. השניים הודיעו למשיב על נישואיהם, וב- 10.11.2004 הגיש בעלה בקשה למתן מעמד לעותרת מכוח הנישואין. ב- 13.12.2004 ניתנה לעותרת אשרת שהייה בישראל מסוג ב/1 כללי, למשך שישה חודשים. תוקף האשרה הוארך עד ל- 28.12.2005.

ב- 3.11.2005, במסגרת ההליך המדורג, ניתנה לעותרת אשרת שהייה מסוג א/5, וזו הוארכה מעת לעת, עד 31.12.2008.

3. שבועות ספורים לפני תום תקופת האשרה, ב- 4.12.2008, פנה מר פלוני למשיב והצהיר כי אינו מתגורר עוד עם העותרת החל מ- 1.4.2008, כי אין לו קשר עימה וכי הוא מבקש לעצור את ההליך המדורג. במקביל פנה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואיו לעותרת. ב- 17.10.2010 ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, הקובע כי העותרת ובעלה גרושים החל ממועד פסק הדין. יצוין כי לשניים אין ילדים משותפים.

4. העותרת זומנה לשימוע שהתקיים ב- 26.1.2009. העותרת אמרה כי היא בהליכי גירושין מבעלה והוסיפה כי היא לומדת בקורס למורי דרך באוניברסיטת חיפה. נציגי המשיב הודיעו לעותרת על סיום ההליך המדורג ועל כך שתוקף האשרה שהייתה בידה פג. העותרת התבקשה על ידם לעזוב את ישראל עד ל- 26.2.2009.

למחרת הראיון פנתה העותרת למשיב וביקשה לקבל אשרת שהייה זמנית מסוג ב/1. לבקשה צורף מכתב מאת בא כוחה דאז, עו"ד ישראל פלוטקין. במכתב כתב עו"ד פלוטקין כי חיי בני הזוג התנהלו על מי מנוחות עד שבאוגוסט 2008 נטש מר פלוני את העותרת לטובת אישה צעירה אחרת, אולם העותרת סבורה כי המדובר בנטישה זמנית בלבד וכי מר פלוני "יתעשת במהרה וישוב לחיקה". עו"ד פלוטקין הוסיף וכתב במכתב כי העותרת לומדת בקורס למורי דרך הצפוי להסתיים בסוף 2009; כי העותרת קשרה את גורלה במדינת ישראל, כל מכריה וחבריה כאן, אין לה קשר לאוקראינה ואין לה לאן לחזור שם.

בקשתה של העותרת נבחנה על ידי הגורמים המוסמכים וב- 25.3.2009 הודיע המשיב לעותרת כי בקשתה נדחתה בשל הפסקת קשר הנישואין בינה לבין בעלה הישראלי.

5. ב- 2.4.2009 פנתה העותרת בערר, באמצעות עו"ד פלוטקין, וטענה כי היא בעיצומם של לימודי הכשרה לקראת הסמכה כמורת דרך; כי השקיעה בלימודים אלה סכום ניכר אשר ירד לטמיון אם יופסקו הלימודים; וכי על כן מבקשת היא להישאר בארץ לפחות עד לסיום הקורס והבחינות שבסופו.

6. טרם יבשה הדיו על מכתב זה, וב- 19.4.2009 נשלח מכתב נוסף מטעמה של העותרת אל המשיב, הפעם על ידי בא כוחה הנוכחי, עו"ד רודנקו. במכתב נטען לראשונה, כי "החל משנת 2007 לערך החלה מסכת התעללות פיזית, מילולית ומינית" של מר פלוני בעותרת, וכי היא הותקפה, נאנסה והושפלה על ידו פעמים רבות. עוד נטען, כי מר פלוני איים על העותרת כי אם תתלונן, תגורש מיד מישראל. במכתב דרש ב"כ העותרת כי המשיב יגבש נוהל לטיפול במקרים בהם נפסק קשר הנישואין בשל אלימות בן הזוג הישראלי, וכי עד לגיבושו - תוכל העותרת להיוותר בארץ על מנת שעניינה יובא לדיון על יסוד הנוהל המתבקש.

אלא שנוהל כאמור גובש עוד בשנת 2007 (נוהל הטיפול להסדרת מעמד לבני זוג ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי, שמספרו 5.2.0019, ולהלן: הנוהל), והמשיב דחה את פנייתו של עו"ד רודנקו במכתב מ- 22.4.2009, לאחר שמצא כי אין בפנייה כדי להצדיק את שינוי החלטתו מ- 25.3.2009.

7. העותרת פנתה בעתירה לבית המשפט העליון (בג"צ 5508/09) כנגד החלטת המשיב, אולם העתירה נמחקה בשל קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים. משכך, הגישה העותרת עתירה לבית משפט זה (עת"מ 1799/09), שהתבררה לפניי. ב- 4.1.2010 דחיתי את העתירה, לאחר שמצאתי כי החלטת המשיב שלא להעביר את עניינה של העותרת לבחינתה של הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים על יסוד הנוהל, היא החלטה סבירה, שכן העותרת לא הוכיחה, כנדרש על פי הנוהל, כי סבלה אלימות מצד בן זוגה. העותרת ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון (עע"מ 721/10). בבית המשפט העליון הודיע המשיב כי חל שינוי בעמדתו נוכח העובדה שבינתיים (ב- 15.10.2010) הוגש כתב אישום נגד מר פלוני, שייחס לו עבירת אלימות כלפי העותרת. לפיכך הסכים המשיב כי עניינה יובא לבחינת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים, וערעורה של העותרת התקבל במובן זה, בפסק דין מ- 30.8.2011.

8. זמן מה לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט העליון, חזרה בה המדינה מכתב האישום שהוגש נגד מר פלוני, לאחר שעדותה של העותרת נשמעה. הודעה על חזרה מן האישום ניתנה בבית משפט השלום בירושלים ב- 4.10.2011.

9. עוד יש לומר, כי במהלך השנים פנה מר פלוני למשיב מספר פעמים, וביקש כי העותרת תורחק מישראל. כך, ב- 26.4.2009 טען כי העותרת פועלת בכל דרך כדי לעכב את הליך הגירושין על מנת שתוכל לקבל אזרחות ישראלית. ב- 3.8.2009 פנה וטען כי העותרת מקשה על חייו מאז ביקש להיפרד ממנה והוסיף כי נישואיו עימה היו פיקטיביים מלכתחילה, כשכל תכליתם, מבחינתה, הייתה להשיג בדרך זו אזרחות ישראלית. ב- 25.1.2011 שב ופנה מר פלוני למשיב וביקש כי העותרת תורחק משום שהיא "מטרידה" אותו. מכתב נוסף התקבל ממנו ב- 20.11.2011, לאחר שההליכים הפליליים נגדו הסתיימו כפי שהסתיימו, וגם בו טען כי שהייתה של העותרת בארץ גורמת לו אי נוחות.

10. ב- 18.12.2011 דנה הוועדה הבינמשרדית בעניינה של העותרת והחליטה שיש להמתין עד שיסתיימו הליכי עדכון לנוהל, שהיו אותה עת על הפרק. הוחלט כי לאחר שיעודכן הנוהל יובא עניינה של העותרת לדיון.

ב- 5.7.2012 נערך לעותרת ראיון. העותרת טענה בפני המראיין כי האלימות מצד בן זוגה החלה בדצמבר 2007 וכי לא דיווחה על האלימות בשל חששה כי תגורש מישראל. עוד דיווחה העותרת בראיון כי בתה בת ה- 25 מתגוררת בקייב שבאוקראינה וגם הוריה חיים באוקראינה. בנוסף יש לה אח המתגורר בסמוך להורים. עוד אמרה העותרת בראיון כי אינה עובדת ובתה שבאוקראינה תומכת בה. לשאלת המראיין האם לא יהיה זה נכון לומר כי תכלית הגעתה לארץ בשעתו הייתה להרוויח כסף השיבה כי "אלה החיים. אם אין כסף אי אפשר לחיות. הייתי אישה גרושה ורציתי לנסוע למדינה אחרת, לראות מדינה אחרת. באתי לסוכנות נסיעות והציעו לי ושאלתי איך אני יכולה לקבל ויזה שמאפשרת לי לגור במדינה אחרת והציעו לי ויזת עבודה בישראל והסכמתי". לשאלה כיצד זה היא מוכנה לחיות הרחק ממשפחתה שבאוקראינה השיבה כי "יש להם חיים משלהם ולי משלי. אנשים קרובים שלי הם בארץ, השכנים שלי סודלניקוב סבטלנה וויקטור. אוקראינה בשבילי מדינה זרה, אני לא יכולה לחזור לשם. מה מחכה לי שם אין לי שם כלום אני חיים שלי פה אני רוצה להיות מועילה לישראל".

לאחר הראיון הובא תיקה של העותרת לדיון לפני הוועדה הבינמשרדית, שמצאה כי אין בנסיבותיה של העותרת טעם הומניטארי מיוחד המצדיק מתן מעמד בישראל.

11. מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אימץ את ההמלצה. במכתב מ- 27.11.2012 שנשלח לעותרת נאמר, בין היתר, כי "על פי הראיון שנערך למבקשת ביום 5.7.2012 ובחינת התיק, אנו למדים כי בחו"ל שוהים הוריה, אחיה, וכן בתה מקשר קודם. המבקשת אינה עובדת ולומדת בקורס מורי דרך. כמו כן המבקשת הגישה תלונת שווא כנגד בעלה בגין אלימות שכביכול ביצע כנגדה, וזאת לשם קבלת מעמד בישראל.
מבחינת עניינה, וכן הראיון שנערך למבקשת נראה כי זיקתה למדינת מוצאה גדולה יותר מזיקתה למדינת ישראל ועל כן בקשה זו אינה מעלה טעם הומניטארי מיוחד כדי להצדיק מתן מעמד בישראל".
העותרת נדרשה לעזוב את ישראל בתוך 14 יום.

כאמור, ההשגה שהגישה העותרת על החלטה זו נדחתה ב20.1.2014, ומכאן העתירה.

החלטת יו"ר ועדת ההשגה

12. מן ההחלטה עולה, כי בעוד שהעותרת טענה בפנייתה למשיב באפריל 2009 שכבר ב- 2007 החל בן זוגה לנקוט אלימות כלפיה, הרי שעיון בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה (תמש 30470/08) מלמד, כי שם טענה כי המדובר בפרידה זמנית וכי חייה עם בן זוגה התנהלו על מי מנוחות עד שהוא נטש אותה לטובת אישה אחרת. עמדתה זו הובעה כחודשיים לאחר שהתלוננה במשטרה נגד בן זוגה וכחודש לאחר הפנייה למשיב שכללה תלונה זהה. יו"ר הוועדה מציינת כי "המשיגה חזרה על עמדתה בבית המשפט לענייני משפחה גם ביום 13.9.09 ולא שינתה ממנה עד למתן פסק הדין הקובע את גירושיה מבן הזוג".

מכאן, ממשיכה יו"ר ועדת ההשגה וקובעת כי העותרת לא היססה לטעון "שתי מסכתות עובדתיות שונות במקביל", בפני ארבעה מותבים שונים של הרשות השופטת ובפני הרשות המבצעת. מצד אחד ביקשה מבית המשפט לענייני משפחה שלא להתגרש מבן הזוג, בטענה כי חייהם היו טובים עד שמצא לעצמו אישה אחרת, ומצד שני טענה בבית המשפט לעניינים מנהליים, בבית המשפט העליון ובבית משפט השלום כי בעלה נהג אלימות כלפיה. המסקנה המתחייבת היא שהעותרת שיקרה בבית המשפט במצח נחושה.

עם זאת, גם בהנחה המקלה ביותר עם העותרת, היינו שדווקא דבריה בבית המשפט לענייני משפחה לא היו אמת, הרי עדותה בבית משפט השלום אינה מעידה על מעשי אלימות חמורים ולא ניתן על ידה הסבר מניח את הדעת מדוע התלוננה רק שנה לאחר האירוע הנטען. בהקשר זה מפנה יו"ר ועדת ההשגה לפסק דינו של בית המשפט העליון בעע"מ 8611/08 פריהווט זוולדי נ' שר הפנים (מיום 27.2.2011), ולפיו יש משמעות גם לחומרת האלימות הנטענת כשיקול במכלול שיקוליה של הוועדה הבינמשרדית.

13. סופו של דבר, יו"ר ועדת ההשגה סבורה, כי בדין לא מצאה הוועדה הבינמשרדית טעם הומניטארי מיוחד שיהיה בו להצדיק מתן מעמד לעותרת. מן הנתונים האובייקטיביים עולה כי אין לעותרת רכוש הארץ, אין לה קרובי משפחה, משפחתה מתגוררת בארץ מוצאה, לא צורף לכתב ההשגה ולו מכתב אחד מחבריה וממכריה בארץ. את המקצוע אותו פנתה ללמוד החלה ללמוד רק לאחר שתמו יחסיה עם בן זוגה והיא נשארה בארץ בחסות ההליכים המשפטיים שניהלה. במסגרת זמן זו הצליחה גם ללמוד. מכאן, שאין לייחס ללימודים אלה "השתקעות" במהלך ההליך המדורג. גם בשנות חייה המרובות של העותרת בארץ לא מצאה יו"ר הוועדה טעם הומניטארי מיוחד המצדיק מתן מעמד.

ועל כל אלה, גם במקרה בו הייתה אלימות, אין בהעברת עניינה של נפגעת האלימות לוועדה הבינמשרדית משום התחייבות לתוצאה כלשהי. ודאי כך בענייננו, כשעל פי התרשמות התובעת המשטרתית ובית המשפט הגישה העותרת תלונת שווא נגד בן זוגה לשעבר, שכל תכליתה לזכות במעמד בישראל.

טענות הצדדים

14. ב"כ העותרת טוען, כי די בעובדה שהמשטרה מצאה לנכון להעמיד לדין את מר פלוני על יסוד תלונתה של העותרת כדי להוות הוכחה מספקת לצורך העמידה בדרישת הנוהל לעניין זה. החלטת התובע לחזור בו מן האישום בשלב מאוחר יותר, עוד בטרם נשמעה עדות שכנתה של העותרת אינה יכולה להוות משקל נגד, מה גם שעיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי לא ניתן היה להגיש את הודעת הנאשם מן הטעם שקלטת חקירתו אבדה. לטעמו, זו הסיבה לחזרה מן האישום. עוד טוען הוא בהקשר זה, כי לא ניתן ללמוד מן העובדה שהעותרת ניסתה להציל את קשר הנישואין בהליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה על כך שטענתה בנוגע לאלימות שסבלה מבעלה אינה אמת. התנהלות זו, כך טוען הוא, אופיינית לנשים מוכות רבות. יתרה מכך, העותרת, שחששה לאבד את מעמדה בישראל, והנוהל הנדון לא היה מוכר לה, נקרעה בין רצונה להישאר בארץ ולחיות בה לבין חשיפת האלימות שהייתה מנת חלקה.

בנוסף, לטענת ב"כ העותרת, שגתה יו"ר ועדת ההשגה משלא מצאה טעם הומניטארי מיוחד המצדיק מתן מעמד לעותרת. לדבריו, המסקנה המתחייבת מן הנתונים העובדתיים שהוצגו היא, שלעותרת זיקה חזקה יותר לישראל מאשר לארץ מוצאה. כך, העותרת חיה בישראל למעלה מעשר שנים, ושהייתה בישראל כדין, בין מכוח אשרות שהייה שניתנו לה בין מכוח צווים שיפוטיים שאפשרו את המשך שהייתה בישראל עד לבירור עניינה. עוד לטענתו, התעלמה יו"ר ועדת ההשגה מן העובדה שהעותרת רכשה בישראל מקצוע, התערתה בישראל, ובמהלך שנות שהותה כאן מיעטה לבקר באוקראינה עד כי ניתן לומר שהיא מחוסרת זיקה לארץ מוצאה. באשר לקרובי משפחתה החיים באוקראינה טוען ב"כ העותרת כי בתה של העותרת מנהלת אורח חיים עצמאי עם בן זוגה שם, שני הוריה מתגוררים בבית קטן ואין בו מקום לעותרת והיא אינה בקשר עימם על רקע נישואיה לבן זוג ישראלי. כך גם אין לה קשר עם אחיה. לעומת זאת, לעותרת בת דודה החיה בישראל ועימה היא מצויה בקשר. ולבסוף טוען הוא כי לעותרת אין כל רכוש באוקראינה ואין לה זכויות סוציאליות שם. כל אלה מביאים, לטעמו, למסקנה, כי זיקתה לישראל גוברת על זיקתה לארץ מוצאה.

15. לטענת ב"כ המשיב, אין כל יסוד לטענה לפיה חזרה בה התביעה מכתב האישום בשל אובדן חומר חקירה. עיון בפרוטוקול עדותה של העותרת מלמד, כי לא ניתן היה לסמוך על דבריה. זאת ועוד, העותרת הציגה שתי מסכתות עובדתיות סותרות בהליכים שונים, הכל לפי העניין והאינטרס שעמד לנגד עיניה. ב"כ המשיב סבורה כי די בהתנהלות זו, שהיא חסרת תום לב, על מנת להביא לדחיית העתירה.

עוד סבורה ב"כ המשיב, כי בדין נקבע שהעותרת לא הציגה טעם הומניטארי מיוחד המצדיק מתן מעמד בישראל. לטעמה, העותרת לא ביססה ולו את כנות קשר הנישואין שהיה בינה לבין מר פלוני, כפי שהדברים עולים מפניותיו של האחרון למשרד הפנים במהלך השנים. עניינה הועבר לבחינת הוועדה הבינמשרדית רק בשל טענתה לפיה סבלה מאלימות מבן זוגה, ולנוכח ההחלטה להעמיד את מר פלוני לדין בשל תלונתה. ב"כ המשיב מדגישה, בהקשר זה, כי גם אם נמצא כי יש ממש בטענת האלימות, אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי להקנות זכות למעמד בישראל, והוועדה הבינמשרדית אמורה לבחון את זיקותיו של בן הזוג הזר, שסבל מאלימות, לישראל, בהשוואה למדינת מוצאו. בענייננו נבחנה בקשתה של העותרת באופן מעמיק ויסודי והמסקנה אליה הגיעה הוועדה הבינמשרדית, ולאחר מכן יו"ר ועדת ההשגה, אינה מצדיקה התערבותו של בית המשפט. קבלת גישת העותרת משמעה כי אין תוכן למונח "טעם הומניטארי מיוחד" המצדיק מתן מעמד בישראל על אף פקיעת קשר הנישואין, שכן כל טענתה של העותרת למעמד נשענת על טעמי נוחות, תוך שהיא משתמשת בכל הליך אפשרי כדי להאריך את שהותה בישראל באופן מלאכותי.

דיון והכרעה

לא נמצאה לי עילה להתערב בהחלטה נשוא העתירה.

16. קשה לומר כי כל מהלך שהותה של העותרת בישראל היה כדין. נזכיר כי כחודשיים לאחר הגיעה ארצה באשרת עבודה בתחום הסיעוד, הודיעה מעסיקתה למשיב על כך שהעותרת עזבה את ביתה, והוסיפה וטענה כי אף גנבה ממנה חפצים. החל ממועד זה, שהיה בשלהי 2001, ועד לשנת 2004, כשלוש שנים מאוחר יותר, שהתה העותרת בישראל שלא כדין.

17. כך גם הטענה לפיה די בהגשת כתב האישום כדי לעמוד בדרישת ההוכחה שהעותרת סבלה מאלימות לאו טענה היא. לאחר הגשת כתב האישום חלה התפתחות כבדת משקל, והיא שהמאשימה חזרה בה מן האישום לאחר שנשמעה עדותה של העותרת. אין יסוד לטענה לפיה החזרה מן האישום נבעה מאובדן חומר חקירה. עיון בפרוטוקול עדותה של העותרת מלמד, כי ההסבר נעוץ בתוכנה הבלתי מעורר אמון על פניו. כך, למשל, עולה מן החקירה הנגדית כי בעוד שבעדותה בבית המשפט טענה כי בעלה אנס אותה, טענה זו אינה מופיעה בחקירתה במשטרה (והא ראיה שכתב האישום הוגש לבית משפט השלום). כך גם לא התלוננה במשטרה על איומים אותם תיארה בעדותה, ועוד תהיות ופרכות הנגלות לעיני הקורא.

18. אשר לטענה לפיה הסתירות בעמדתה של העותרת לגבי האלימות הנטענת נובעות מהיותה אישה מוכה ומחששה כי תגורש מן הארץ אם תתלונן, הרי שגם טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדות. כפי שראינו לעיל, עמדתה של העותרת בבית המשפט לענייני משפחה ולפיה הפרידה מבן זוגה היא פרידה זמנית הובעה כחודשיים לאחר שהתלוננה במשטרה נגד בן זוגה, וכחודש לאחר הפנייה למשיב שכללה תלונה זהה. אם כך, בעת שהעידה בבית המשפט לענייני משפחה לא היה לעותרת כל עניין להסתיר מן הרשויות הרלוונטיות את עובדת פרידתה מבן זוגה. ואם כך, על כורחך אתה מגיע למסקנה שהתנהלותה של העותרת אינה נקיית כפיים וגרסאותיה השונות באות לשרת תכליות שונות.

בהקשר זה יש להוסיף ולהזכיר, כי הטענה בעניין האלימות באה לאחר שבקשתה להישאר בישראל נדחתה, וגם בקשה לאפשר לה להישאר בארץ עד לסיום הקורס למורי דרך בו החלה ללמוד, נדחתה. או אז החליפה את הייצוג ולפתע הופיעה טענת האלימות, בעוד שקודם לכן תוארו יחסיה עם בעלה כיחסים שהתנהלו "על מי מנוחות".

19. נוכח כל אלה, החלטתה של יו"ר ועדת ההשגה לפיה אין יסוד לטענת האלימות מבוססת כראוי על ראיות מנהליות כבדות משקל. לא למותר להעיר, כי בצדק קובעת יו"ר ועדת ההשגה בהחלטתה כי גם לו נכוחים היו דברי העותרת בעדותה נגד בעלה לשעבר בהליך הפלילי, הרי שאין בהם כדי להצביע על אלימות חמורה, וגם לעניין זה יש משמעות במסגרת השיקולים שעל הוועדה הבינמשרדית לשקול.

20. גם בנוגע למידת זיקתה של העותרת לישראל לא מצאתי יסוד לעתירה. העותרת שוהה בישראל החל משלהי 2001, היינו כ- 13 שנים. מתוכן, בשלוש השנים הראשונות שהתה בישראל שלא כדין. לאחר מכן, שהתה בישראל כשלוש שנים מכוח ההליך המדורג, והחל מפקיעת קשר הנישואין שוהה היא בישראל מכוחם של ההליכים שהיא מנהלת. כפי שראינו לעיל, המדובר בהליכי סרק ותלונתה נגד בעלה נמצאה תלונת שווא. קבלת טענתה יש בה כדי לעודד הליכים מעין אלה על מנת להביא לתוצאה המקווה מבחינתו של בן הזוג הזר, המבקש להמשיך ולחיות בישראל על אף שקשר הנישואין פקע בטרם הסתיים ההליך המדורג.

21. זאת ועוד. העותרת לא הצביעה על קשרים חברתיים כלשהם שיש לה בישראל. כך גם אין לומר כי התערתה בעבודה, שכן אינה עובדת ונזקקת לתמיכתה של בתה החיה באוקראינה. בקורס למורי דרך החלה ללמוד לאחר שהסתיימו קשריה עם בעלה, ולפיכך אין לומר כי המדובר בנתון המלמד על התערות בישראל בטרם פקע הקשר. משכך, העובדה שאין לעותרת עבודה וזכויות סוציאליות באוקראינה אינה הופכת את זיקתה לישראל למשמעותית יותר, שהרי גם כאן היא מחוסרת עבודה ונטולת זכויות סוציאליות. מנגד, לעותרת בני משפחה מדרגה ראשונה באוקראינה, ובכללם בת והורים.

בדין מצאה, אפוא, יו"ר ועדת ההשגה כי לא הוכחה זיקה "עודפת" של העותרת לישראל, ובדין מצאה כי לא הוכח קיומו של טעם הומינטארי מיוחד המצדיק היעתרות לבקשתה.

22. העתירה נדחית, ועל העותרת לעזוב את ישראל עד ל- 1.9.14.

העותרת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין גרין קארד

  2. אזרחות לבן זוג זר

  3. סעיף 7 לחוק האזרחות

  4. עורך דין לקבלת אזרחות

  5. עתירה נגד הענקת אזרחות

  6. האמנה בדבר מחוסרי אזרחות

  7. קצבת זקנה למי שיש לו אזרחות אמריקאית

  8. אזרחות לתושב יהודה והשומרון וחבל עזה

  9. אזרחות ישראלית לאחר כניסה באשרת תייר

  10. נישואים פיקטיביים לקבלת אזרחות ישראלית

  11. נשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר

  12. שלילת פיצויים לניצול שואה עקב אזרחות זרה

  13. בקשה להסדרת מעמד מכוח נישואים לאזרח ישראלי

  14. אישורים פיקטיביים בבקשה לקבלת ויזה לארה''ב

  15. איך אפשר להתחתן עם עובדת זרה לא חוקית שלא יכולה לצאת מהארץ ?

  16. הכרה כבעל אזרחות סודנית החוסה תחת מדיניות ההגנה הקבוצתית או כמחוסר אזרחות

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון