סתירות בראיון במשרד הפנים לבדיקת כנות הקשר

סתירות בראיון במשרד הפנים לבדיקת כנות הקשר

ראיון במשרד הפנים משמש כלי חשוב לבחינת כנות הקשר בין בני הזוג ומהווה ראיה מנהלית.

עתירה זו מופנית כנגד החלטת יו"ר ועדת השגה לזרים, עו"ד באפי תם, מיום 13.01.2014 הדוחה את השגת העותרים על החלטת משרד הפנים שלא להעניק לעותרת 1 מעמד בישראל מכח היותה ידועה בציבור של עותר 2.

רקע עובדתי

העותרת, נתינת נפאל, ילידת 1976, נכנסה לישראל בתאריך 29.09.2006 כעובדת סיעודית עם רישיון עבודה מסוג ב/1. עד שנת 2011 הוארכה אשרת השהייה של העותרת מספר פעמים. בתאריך 05.10.2011 פג תוקפו של רישיון העבודה של העותרת ומאז היא שוהה בישראל שלא כדין.
עותר 2, הנו אזרח ישראל, יליד 1961.

בתאריך 15.08.2011 פנה העותר ללשכת המשיב בנתניה עם נתינת נפאל אחרת, אותה הציג כחברתו, מסר כי הם עומדים להינשא וקיבל טפסים לצורך פתיחת תיק נישואין.

בקשתם המשותפת של העותרים שלפני, הוגשה בחלוף כשלושה חודשים מהגשת הבקשה הקודמת בתאריך 24.11.2011.

בתאריך 27.01.2013, לאחר שהוגשו על ידי העותרים מסמכים התומכים בבקשתם, נערך להם ראיון.
בראיון נתגלו סתירות בדברי העותרים אותן ראה המשיב כמהותיות, ולנוכח העובדה שלא הוצגו ראיות משכנעות לקשר, הוחלט לסרב לבקשה והעותרת נדרשה לעזוב את הארץ בתוך 14 יום.

על החלטה זו הוגשה ע"י העותרים ההשגה, שההחלטה שניתנה בה הינה נשוא העתירה שלפני.

יובהר כי ההשגה הוגשה על ידי עו"ד קיל, המייצגת את העותרים גם בעתירה, וצורפו לה מסמכים שונים.

בהחלטה מנומקת, הכוללת התייחסות לטענות הצדדים, דחתה עו"ד תם את ההשגה.

טענות הצדדים

עו"ד קיל, ב"כ העותרים, מבקשת לבטל את ההחלטה מיום 13.01.2014, מאחר שלהשקפתה אין היא עומדת במבחני הסבירות והמידתיות.
על פי הנטען, לא ניתנה לעותרים האפשרות להתמודד עם הראיות המנהלתיות – קרי הראיון שנערך להם – ולהזים את המסקנות ששימשו בסיס להחלטה.

עוד נטען כי קיים ליקוי באיסוף התשתית הראייתית, מאחר שהעותרים, שלא היו מיוצגים, לא היו מודעים להיקף החומר אותו עליהם להציג עובר לראיון.

לטענת ב"כ העותרים, לא ניתן משקל מתאים לעובדה שהעותרים חיים יחד מזה כ-3 שנים ובמשך כל תקופה זו מנהלים מאבק נגד המשיב בניסיון להוכיח את אמינותם ולהגן על זכותם להמשיך ולחיות יחד.

עוד נטען כי טעתה ראש ועדת ההשגה בקבעה שלא הוכח שהעותרים חיים יחד כבעל ואשה. להשקפתה, לא ניתן משקל מתאים להערותיהם של העותרים בכל הקשור לשימוע, וכי הסתירות עליהן הצביע המשיב אינן משמעותיות.

ב"כ העותרים סבורה, כי היה על המשיב להעמיק חקירתו ולשוחח עם חבריהם וקרובי משפחתם, על מנת להפריך או לאשר את גרסתם.

בדיון שלפני ביקשה עו"ד קיל לבטל את החלטת ועדת ההשגה ולהחזיר את התיק למשרד הפנים לבדיקה נוספת.

ב"כ המשיב סבורה כי דין העתירה להידחות, מאחר שההחלטה נשוא העתירה התקבלה כדין ועל פי הנהלים, וכי נטל הראיה להוכחת טענת העותרים לפיה הינם בני זוג המקיימים חיי משפחה משותפים מוטל עליהם.

עוד נטען כי, בית משפט זה אמור לבדוק אם נפל פגם מנהלי בשיקול הדעת ו/או בסבירות ועדת ההשגה לזרים, ולא לשמש ערכאת ערעור על החלטותיה.

דיון

על פי נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראליים, לרבות בני אותו מין, אשר גובש בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בסוגיה זו (ראו בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג (2) 728) המשיב שוקל מחד גיסא שיקולים הומניטריים הקשורים להגנת התא המשפחתי ומאידך גיסא, מוטלת עליו החובה לשמש שומר סף, ולמנוע שימוש לרעה בהליך זה, על ידי בדיקה של הבקשות המוגשות לו.

מכל מקום, נטל הראיה להוכיח את הטענה לפיה הפונים אכן חיים יחד כבני זוג, מוטל על המבקשים הכרה במעמד.

בהסתמך על כללים אלה, היה על העותרים להציג בפני המשיב את כל הראיות שיש בהן כדי לתמוך בטענותיהם. המשיב מצדו אמור לבחון את הראיות על פי שיקול דעתו, ובהתאם לנסיבות.

מכל מקום, בשלב ההשגה, בו היו העותרים מיוצגים, הוצגו על ידם ונבחנו כל הראיות שלהשקפתם היה בהן כדי לתמוך בבקשתם.

האמור בראיון שנערך לעותרים, אינו תומך, בלשון המעטה, בטענה לפיה הם מקיימים מערכת חיים זוגית של ידועים בציבור.
הסתירות שנתגלו בין גרסאותיהם ביחס לפרטים היומיומיים של חיי משפחה, כגון מי מכין את הארוחות, היכן הם עורכים את קניותיהם, מה מקומו של המטפל הסיעודי בחייהם, סכומי התמיכה שמעניק העותר לעותרת ועוד, מפריכות את טענתם כי אכן מדובר בבני זוג ומונעות קבלתה של הטענה לפיה מדובר בקשר אמיתי וכן.

מבלי להיכנס לשלל הפרטים המהותיים שלגביהם נתגלו סתירות בגרסאות העותרים, עיון בראיונות והשוואתם, מותיר את הרושם שהם אינם מנהלים חיי משפחה משותפים.
כך לדוגמא העותרת אינה מזכירה את התפקיד שממלא המטפל הסיעודי במשק הבית עד לשלב בו היא נשאלת, לקראת סוף הראיון שאלה ישירה על ידי המראיינת "האם יש מישהו בבית שעוזר לריימונד", או אז היא "נזכרת" בקיומו של המטפל. כמו כן אין היא יודעת מה אוכל העותר, כשם שאינה יודעת היכן לומדת בתו.

הראיון משמש כלי חשוב לבחינת כנות הקשר בין בני הזוג ומהווה ראיה מנהלית עליה רשאי המשיב להסתמך בהחלטתו.

לא מצאתי כי נפל פגם בהסתמכות המשיב על הסתירות המהותיות שנפלו בגרסאות העותרים ואני סבורה כי ההחלטה, שלא להכיר בעותרת כבת זוגו של העותר, על פי הנוהל, הינה החלטה סבירה ולפיכך, דין העתירה להידחות.

העותרת תעזוב את ישראל בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון