מי רשאי להגיש תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה ?

מי רשאי להגיש תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה ?

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מעגן את זכותו של הפרט שנפגע בשל פעולה תכנונית לפיצויים. סעיף זה קובע:
"(א)     נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמה, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור בסעיף 200.
(ב)     התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית; שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף אם כבר עברה התקופה".

על פי הוראה זו, הזכות לפיצויים מוענקת רק למי שערך זכויותיו במקרקעין נפגע בשל אישורה של תכנית מתאר. בעל זכות שנפגע בשל פעולה תכנונית אחרת, אינו זכאי לפיצוי בגדרו של הסעיף. ודוקו, פגיעה בערכם של מקרקעין עשויה להיגרם גם מפעולות תכנוניות אחרות, כגון הטלת מגבלות לפי סעיף 160(3) לחוק התכנון והבניה; אישור תשריט חלוקה (להבדיל מאישור תכנית חלוקה) לפי סעיף 137 לחוק התכנון והבניה, מתן היתר בניה לבעל מקרקעין סמוכים, הכרזה על קרקע חקלאית ועוד (ראו א' נמדר פגיעה במקרקעין (פיצויים בגין נזקי תכנית) 29, פסקה 102 (2008); ד' לוינסון-זמיר פגיעות במקרקעין על ידי רשויות תכנון 363 (1994); ע"א 1968/00 חברת גוש 2842 חלקה 10 בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה, פ"ד נח(1) 550 (2003)).

מזורו של מי שנפגע בשל פעולה תכנונית, שאינה בגדר תכנית מתאר, ימצא בדינים אחרים, אם בכלל. הבסיס העיקרי ימצא בתביעה לפיצויים על פי פקודת הנזיקין, כגון במסגרת עוולת הרשלנות או עוולת המטרד. יתכן גם, כי ניתן להכיר בזכות לפיצוי גם בגדרן של תביעות לפיצוי ללא אשם, אף כי דרך זו טרם התפתחה בפסיקה (ראו בג"צ 101/74 בינוי ופיתוח בנגב בע"מ נ' שר הביטחון, פ"ד כח(2) 449 (1974); בג"צ 2665/98 נחום נ' משטרת ישראל, פ"ד נב(2) 454 (1998); עע"מ 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים, תכנון תיאום וניהול פרויקטים בע"מ, פ"ד נט(2) 145 (2004); י' דותן "עילות תביעה ציבורית ופיצויים ללא אשם" משפט וממשל 5 97 (2000)).

הזכות לפיצויים על פי סעיף 197 ניתנת לכל מי שזכותו נפגעה עקב אישורה של התכנית, בין אם הינו בעל המקרקעין, חוכר, בר-רשות או שיש לו זכויות אחרות (ראו ע"א 511/88 מנדלבאום נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון, פ"ד מד(3) 522 (1990)).

עם זאת, הזכות לפיצויים מוגבלת רק לפגיעה בזכויות במקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמה (ראו עע"מ 2775/01 ויטנר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים" (04/09/2005); ע"א 1188/92 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ' ברעלי, פ"ד מט(1) 463 (1995)). פגיעה במקרקעין אחרים, פגיעה שמוגדרת לעיתים כפגיעה עקיפה, אינה מזכה בפיצויים (ראו א' נמדר לעיל, עמ' 207, פסקה 502).
הגבלה נוספת על הפיצויים מצויה בסעיף 200 לחוק, הפוטר את הוועדה המקומית מתשלום פיצויים במקרים המפורטים בסעיף ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר (לעניין פרשנות הוראת פטור זו, ראו ע"א 210/88 החברה להפצת פרי הארץ בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה כפר סבא, פ"ד מו(4) 627 (1992); דנ"א 1333/02 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רעננה נ' הורוויץ, פ"ד נח(6) 289 (2004); ע"א 8622/07 רוטמן נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (14/5/2012), פסקאות 102-100; ע"א 8825/07 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן נ' י.פ.ה.ר פרדסים לפרי הדר בע"מ (22/8/12)).



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה להגדלת שיפוע גג

  2. תכנון חזיתות בניינים

  3. בקשה לתוספת חדרים בדירה

  4. מטרת חוק התכנון והבניה

  5. סעיף 78 לחוק התכנון והבניה

  6. סעיף 152 לחוק התכנון והבניה

  7. סעיף 151 לחוק התכנון והבניה

  8. חזקת החפות בדיני תכנון ובניה

  9. תיקון 84 לחוק התכנון והבניה

  10. סעיף 111 לחוק התכנון והבניה

  11. תכנון לגליזציה למבנה קיים

  12. סעיף 204 לחוק התכנון והבניה

  13. אי תכנון מקרקעין במשך זמן רב

  14. תקנה 5 לתקנות התכנון והבניה

  15. תיקון 43 לחוק התכנון והבניה

  16. סעיפים 77,78 ללחוק התכנון והבניה

  17. הגדרת "דירות נופש" (תכנון ובניה)

  18. פסיקת הוצאות בועדת ערר לתכנון ובניה

  19. בקשה לתוספת מדרגות חירום למבנה תעשייה

  20. בקשה להקמת מתקן טיהור שפכים בשטח מפעל

  21. בקשה לתוספת יחידת דיור קוטג' לבית קיים

  22. איחור בהגשת ערר לפי חוק התכנון והבנייה

  23. בקשה לתוספת חדר על הגג בבית מגורים משותף קיים

  24. מחיקת ערר לועדת תכנון ובניה בגלל איחור בהגשתו

  25. נטל ההוכחה בתביעה מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה

  26. הפטור בסעיף 19(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה

  27. שתי החלטות "סותרות" של ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה

  28. בקשה להתיר החלפת שער נגרר לשער מתרומם ושינוי מיקום השער

  29. בקשה לפירוק גגון ליצירת גישה לחניה וסגירתה של חניה קיימת

  30. בקשה לקבלת מידע תכנוני לפי סעיף 119א לחוק התכנון והבניה

  31. פטור לפי סעיף 19 (ג) (1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה

  32. ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה רמלה שלא לאשר תצ"ר

  33. ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה לחזור להחלטה קודמת

  34. ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה טייבה להפקיד תכנית

  35. הזדמנות להגיש התנגדות מכוח תקנות 2ב-2ג לתקנות התכנון והבניה

  36. אופן חישוב שטחי הבניה בדין הישראלי מוסדר בתקנות התכנון והבניה

  37. בקשה להקמת גשרון כניסה המחבר דירה עם רחוב בשל הפרש מפלסים גדול

  38. מי רשאי להגיש תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה ?

  39. עתירה מנהלית לביטול החלטות ועדת המשנה והועדה המחוזית לתכנון ובנייה

  40. פטור מהיטל השבחה לפי סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה

  41. עתירה מנהלית לצירוף חבר נוסף מסיעות האופוזיציה לוועדת המשנה לתכנון ובנייה

  42. ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה להוריד מסדר היום בקשה לבנות בית מגורים

  43. עתירה מנהלית נגד החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה לדחות את התנגדות העותר לתכנית

  44. ערר על העדר החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה לחידוש החלטה ליתן היתר לבקשה לשינויים

  45. עתירה לביטול החלטת יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה שבה נדחתה בקשת העותרים למתן רשות ערר

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון