כאשר חריג הפריקה והטעינה מתחרה בשימוש אחר גובר ה'שימוש' המוכר על החריג

כאשר חריג הפריקה והטעינה מתחרה בשימוש אחר - כגון כניסה לרכב או ירידה ממנו - גובר ה'שימוש' המוכר על החריג והתאונה יכולה להיחשב 'תאונת דרכים'

בעניין חסן נביל התאונה אירעה בעת קשירת המטען קודם ליציאת הרכב לדרכו. לפיכך נקבע, כי פעולה זו מהווה חלק מהשלמת פעולת טעינת הרכב וכי אינה בגדר פעולה שנכללת בהגדרת "שימוש ברכב מנועי", באשר אינה בגדר טיפול דרך ואינה בגדר נסיעה. מאחר שלא דובר בפעולה העונה להגדרה של שימוש ברכב מנועי, הרי שלא דובר במצב שבו יש סתירה בין פעולה המהווה שימוש ברכב לבין פעולת פריקת רכב או טעינתו, שהוחרגה מהגדרת שימוש ברכב מנועי.

בדומה, בעניין איילון דובר בסגירת הדופן האחורית של המשאית ולכן נקבע, כי דובר בהשלמת פעולת הטעינה. כאמור שם (בפסקה 5): "בענייננו לא הוכיחו המבקשות כי מתעוררת סתירה בין שימוש עצמאי ברכב לבין חריג הפריקה והטעינה ... אין לראות בנפגע שבפנינו כמי שנפגע בעת שביצע 'ירידה' מן הרכב או 'כניסה' לתוכו, שכן התאונה אירעה בעת שהנפגע סגר את הדלתות האחוריות של המשאית, לצורך השלמת פעולת הטעינה. פעולת סגירת הדלתות היתה חלק אינטגראלי מהליך הטעינה, ולא נעשתה לצורך תחבורתי".

באשר לעניין גפן, שבו נקבע כי חוק הפיצויים חל, הרי שקביעה זו נבעה מכך שבאותו עניין השימוש שנעשה ברכב, שבמהלכו אירעה התאונה, היה שימוש של ירידה מהרכב. לפיכך קבע בית המשפט (כבוד השופט א' ריבלין), כי מאחר שדובר בפעולה שהיא בגדר שימוש ברכב מנועי, חוק הפיצויים חל חרף התרחשות האירוע במהלך פריקת הרכב. תחולת החוק נבעה אפוא, מכך שהפעולה שבמהלכה אירעה התאונה הייתה פעולה הנכללת בהגדרת "שימוש ברכב מנועי", ולא מן הטעם שפעולת הפריקה כבר הסתיימה (כפי שנטען בסיכומי הנתבעת). כפי שנקבע שם, גם ירידה מהרכב תוך כדי פעולת הפריקה באה בגדר תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים (פסקה אחרונה, לא ממוספרת): "במקרה זה ניתן לקבוע ... כי מתקיימת ירידה מן הרכב - פעולה המהווה שימוש מוכר על-פי חוק הפיצויים. החלקה מן הרכב בשעת ניסיון לרדת ממנו, לאחר סיום איסוף הסחורה, היא בבחינת 'ירידה' מן הרכב (ראו אסם ...) ... נניח אפוא כי הפעולה של הוצאת שקיות המזון היתה, בנסיבות המקרה, שימוש ממעט מתחרה מסוג פריקה כשהרכב עומד - עדיין מתקיימת, כך פסקנו בפרשת אסם הנ"ל, אחת מדרכי ה'שימוש ברכב מנועי'. עוד נפסק, כי ירידה מן הרכב תוך כדי פריקה מקיימת את הדרישה של 'למטרות תחבורה' (ראו שם וכן ע"א 498/80 מדינת ישראל נ' קדר, פ"ד לו(1) 492)".

סיכום הדברים הוא כי, "כאשר חריג הפריקה והטעינה מתחרה בשימוש אחר - כגון כניסה לרכב או ירידה ממנו - גובר ה'שימוש' המוכר על החריג והתאונה יכולה להיחשב 'תאונת דרכים' על-פי החוק" (ריבלין, עמ' 241). זאת בשונה מפעולה אחרת, כמו למשל, נפילה או הינתקות מהרכב, או של מטענו, במהלך הפריקה או הטעינה, שאז אין מדובר בתאונת דרכים. כך גם לא ייחשב הדבר לתאונת דרכים בכל מקרה של פעולה כמו קשירת המטען, הידוקו וכיוצא באלו המהווים חלק מפעולת הטעינה של המטען אל הרכב ובעודם עומדים לעצמם, אינם נכללים בהגדרה של "שימוש ברכב מנועי" (ראו עוד: שם, עמ' 242-235).



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון