בקשה כי לא תורשה שמיעת עדות בשל אי הגשת תצהירים

בקשה כי לא תורשה שמיעת עדות בשל אי הגשת תצהירים

ביום 29.03.2011 ביקשו הנתבעים מבית המשפט להפעיל את סמכותו בהתאם לתקנה 168ב' לתקנות סד"א ויורה כי במועד הדיון הקבוע להוכחות לא תורשה שמיעת עדות כל עד לגביו לא הוגשו תצהירים ובכלל זה התובעת או מי מטעמה. לאחר קבלת תגובת התובעת החלטתי ביום 03.04.2011 כך:

" לאחר שעיינתי בכל הבקשות/תגובות/תשובות ובכדי להגיע לחקר האמת ללא גרימת עינוי דין וסחבת ומבלי לפגוע בזכויות הדיוניות של הצדדים יתר על המידה, הנני מחליט כדלקמן:
1. על אף אי הגשת תצהירי התביעה, לא תחסם בפניה הדרך להוכיח טענותיה והתרופה בגין המחדל הדיוני תהיה בפסיקת הוצאות.
2. התובעת תביא את כל העדים והמוצגים שברצונה להסתמך עליהם ליום שנקבע להוכחות ועדי התביעה יעידו בחקירה ראשית, ללא תצהיר.
3. בסיום עדויות התביעה, ב"כ הנתבעות יודיע האם היא מוכנה לחקור חקירה נגדית באותו מועד או שאין לה יכולת לעשות זאת.
4. במידה והיא תבחר בדרך השנייה, ייקבע מועד נוסף, קרוב ככל האפשר לחקירות נגדיות, לעדי ההגנה ולסיכומים בע"פ.
5. עניין המחדל הדיוני יילקח בחשבון בסיום ההליך בעת פסיקת הוצאות משפט."

על אף החלטתי הנ"ל, עשתה התובעת דין לעצמה וכלל לא התייצבה לדיון הוכחות הקבוע ליום 05.04.2011. ב"כ התובעת המלומד הודיע כי לא היה לו מספיק זמן להתכונן לדיון ובנוסף יש לו נסיבות אישיות שמקשות עליו את ניהול התיק ועל כן הוא מבקש לדחות את דיון ההוכחות.

ב"כ הנתבעים דרש למחוק התביעה תוך חיוב התובעת בהוצאות.


בהחלטתי ביום הדיון נכתב :

"בנסיבות החריגות והיוצאות דופן של תיק זה, לא אנהג כפי שהייתי נוהג בתיקים אחרים ואמחק את התביעה תוך חיוב בהוצאות. אני עדיין סבור, שכדאי לשקול בכובד ראש לסיים את ההליכים בפשרה הוגנת בפיצוי בסך 100,000 ₪ בתוספת הוצאות ושכ"ט וזאת תחת להמשיך ולנהל שנים רבות את המאבק בתיק זה... במידה וההצעה תהיה מקובלת יסתיים ההליך כבר בשלב זה. במידה ולאו אשקול האם להיעתר לבקשה לדחות ללא מועד או על הפסקת התובענה. במסגרת שיקולים אלו אשקול גם ההוצאות שהוציאה הנתבעת בגין ניהול ההליך עד כה וההוצאות שיש לפסוק לטובת אוצר המדינה".

ביום 08.05.2011 הוגשה הודעה מטעם התובעת בה נכתב כי התובעת דוחה את הצעת הפשרה.

בהחלטתי מיום 31.5.12 ציינתי ש:

"...יש להצטער על כי תיק זה לא מתנהל כפי שתיקים דומים אחרים מתנהלים, ללא סחבת דיונית. לאור מחדלי התביעה בהגשת תצהירי עדות ראשית עד ליום 20.10.2010 ועל אף שוויתר בית המשפט על הגשת התצהירים, הגיע ב"כ התובעת לדיון ההוכחות ללא עדיו... "

בהמשך ציינתי ש:

"לעניין נסיבות אישיות של ב"כ התובעת – סבורני שהדבר הנכון לעשות כאשר עו"ד נתקל בקשיים אישים המונעים ממנו לטפל כראוי בתיק, הוא להעביר את המשך הטיפול לעו"ד אחר או למשרד אחר. בדרך זו לא יגרם ללקוח עינוי דין ונזק למערכת המשפט.
לדידי במצב כמו בתיק זה בו על הציבור הכללי מועמסות עלויות יוצאות דופן כתוצאה מהתנהלות התובעת וב"כ וגרימת סחבת בלתי סבירה, אין מנוס מלהשתמש בכלים שבתקנות 511,512 ו-514 ובכך לממש את תכליתן הראויה ומטרתן העיקרית – לשחרר חסמים לא לגיטימיים ולנהל משפט הוגן, הולם ויעיל, תוך התחשבות ברווחה המצרפית הנדרשת מכך."

כמו כן הדגשתי :

"... סבורני שזו זכותו הלגיטימית של בעל דין, המשלם אגרות ומיסים כחוק שעניינו יידון על פי הדין ולא בדרך של פשרה. זכותו של בעל דין לבחור בדרך של "ייקוב הדין את ההר" ועל בית המשפט לכבד בחירה זו. עם זאת, משנבחרה דרך זו על בעל הדין לעמוד בדרישות הדין, עליו לקיים את הוראות התקנות ואת ההחלטות הדיוניות של בית המשפט."

לאור כל האמור לעיל, פסקתי כי התרופה בגין המחדלים הדיוניים של התביעה יהיו בפסיקת הוצאות לטובת הנתבעים בסך 9,000 ₪ וכן הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך נוסף של 7,200 ₪. כמו כן ציינתי שתשלום הוצאות אלו יהיה תנאי בל יעבור לחידוש התובענה.

ביום 3.11.11 הוגשה בקשה לעיון מחדש על החלטתי הנ"ל.

לאחר קבלת תגובות הצדדים לבקשה, החלטתי ביום 22.11.11, לפנים משורת הדין, להפחית את שיעור ההוצאות שנפסקו לטובת אוצר המדינה לסך של 1,800 ₪ בלבד, אך לא מצאתי מקום להפחית או לדחות את מועד תשלום ההוצאות לצד שכנגד.

לאחר קבלת החלטת הבר"ע בתיק רע"א 27310-11-10, הוגשה בקשה לחדש את ההליכים בתיק ולמנות מומחה רפואי בתחום האורתופדיה תוך הטלת ההוצאות על המשיבים.
המשיבים התנגדו לכך, ולבסוף נקבע דיון בבקשות ליום 12.3.12.

ב"כ המבקשת המלומדת טענה במהלך הדיון מיום 12.3.12, שכל הליכי הבר"ע נבעו מכך שלתובעת אין כסף.

בסופו של יום התובעת קיבלה את מבוקשה, בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 02.11.011 בבר"ע 27310-11-10 וההוצאות שהוטלו הן לצד שכנגד והן לאוצר המדינה בוטלו. בהתאם להנחיות בית המשפט המחוזי מיניתי מומחה בתחום האורתופדיה – ד"ר נחמיה בלומברג אשר קבע כי לתובעת לא נותרה נכות אורתופדית צמיתה הקשורה לצוואר. כל שניתן לייחס לתאונה היא נכות צמיתה מינורית בשיעור 2% בהתאם לת' 42 (1) ד (1) לתקנות המל"ל.

התובעת לא השלימה עם תוצאות חוות הדעת, שלחה שאלות הבהרה למומחה האורטופדי וכשהתשובות לא השביעו את רצונה ביקשה למנות מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה. בקשה זו נדחתה על ידי ביום 22.10.10.

על החלטה זו , התובעת הגישה בר"ע 35481-05-13 שהתקבלה על ידי בית המשפט המחוזי וכתוצאה מכך מיניתי גם מומחה בתחום הנוירולוגיה בתיק.

ד"ר רון דבי, מומחה בתחום הנוירולוגיה שמונה קבע כי ניתן לייחס לתאונה, לכל היותר נכות מינורית בשיעור 2% על פי חמישית סעיף ליקוי 29(6)(2) לתקנות המל"ל.
מסקנות חוות הדעת של האורתופד והנוירולוג לא מצאו חן בעיני ב"כ התובעת אשר הגיש ביום 3.10.14 בקשה להמצאת עוד מסמכים בכדי לשנות את חוות דעתם ו"למצער" לזמן את התובעת לבדיקות חוזרות.

בבקשתו הנ"ל (בקשה 73) התנצל ב"כ התובעת על העיכוב בקידום תיק זה ומתן הודעתו דבר שהיה "נעוץ בצורך שהיה לו לכלכל את המשך צעדיו, נוכח מצבה ההולך ומתדרדר של התובעת והרצון להבטיח, שהתובעת אכן תקבל את הפיצוי המגיע לה, בגין התאונה נשוא התביעה". משכך הוא ביקש לאפשר לתובעת להמציא למומחים מסמכים רפואיים נוספים שיכולים להביא את המומחים לשנות את קביעותיהם או לפחות להשתכנע שיש לבצע בדיקה חוזרת לתובעת.



בהחלטתי מיום 25/10/014 דחיתי את הבקשה וציינתי כי:

"לאורך כל הדרך ניסיתי לקדם את ההליכים בתיק זה ולאזן כראוי בין הזכויות הדיוניות של הצדדים. דחיתי את בקשת הנתבעים לפי תקנה 168ב. אפשרתי עדות פרונטאלית ללא תצהיר ו"מחלתי על כבודי" על אי ביצוע החלטותיי הדיוניות, אך התובעת עושה הכל בכדי שלא לקדם את ההליכים בתיק .
אם ננפה התיעוד הלא רלבנטי ותלונות סובייקטיביות, נווכח שהתיעוד החדש אינו שונה בהרבה מהמסמכים שעמדו בפנינו זה מכבר. לא מצאתי בדוחו"ת מד"א, בסיכומי אשפוז או בתוצאות מעבדה שצורפו ויתר המסמכים לרבות בדיקת ה- MRI שהוגשה לפני שלושה ימים דבר שיכול להצביע על התרחשות חדשה, שקשורה בתאונת הדרכים הנדונה ואשר מצדיקה בדיקה חוזרת. ב"כ המבקשת לא הצביעה על כל תיעוד מהותי שלא יכול היה להמציא למומחים מבעוד מועד."

לאחר החלטתי הנ"ל הגיעו בקשות 77, 80, 81 ו- 82 נשוא החלטתי זו, כפי שפירטתי בפתיח החלטתי.
לבקשת ב"כ הנתבעים לדחיית מועד דיון נתתי החלטה ביום 25/11/014 בהאי לישנה:

"1. אני משריין את המועד של 8/6/015 שעה 9:00 להוכחות.
2. אך בטרם יבוטל המועד הקרוב, ינסה ב"כ הנתבעים לדחות את הדיונים בתיקים האחרים (שהם משנת 2012 ו 2014) שכן מערכתית יש לתת עדיפות לתיק ישן משנת 2005
3. יתירה מזו - המדובר בתיק קדם משפט [ולא כפי שצוין בטעות בקשר לתיק הראשון] ויש לתת עדיפות לדחיית תיקי קדם על פני דחיית תיק הוכחות.
4. לא יצליח ובקשותיו האחרות יידחו, יידחה תיק זה ליום 8/6/015 כאמור."


ב"כ התובעת בהודעתו מיום 2/1/014 ציין (סעיף 5 ) כי:

"יצויין ויודגש, כי באת כוחם של הנתבעים עשתה מאמצים רבים לדחות את יתר הדיונים אשר נקבעו למשרדה מבעוד מועד, אך ללא הועיל ועלכן בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות את מועד הדיון הקבוע ליום 27.01.15"

לא היה ברור לי מהם אותם "מאמצים רבים" שעשה ב"כ הנתבעים בכדי לדחות את יתר הדיונים ולכן באותו יום נתתי החלטתי שלהלן:

"לאור האמור בסעיף 5, נא להמציא, תוך 3 ימים, העתקי הבקשות לדחייה בתיקים האחרים והחלטות השופטים שדחו את בקשות הדחייה בתיקים אלו."
ב"כ הנתבעים פנה לבית המשפט ביום 4/12/014, אך תחת להמציא את בקשות הדחייה שהוגשו בתיקים האחרים והחלטות השופטים הדנים בהן טען שמועד הדיון נקבע שלא בנוכחות הצדדים ולאור הסכמתם לדחיית הדיון על בית המשפט לכבד זאת. על הודעה זו נתתי החלטה באותו יום ולפיה:

"להסכמת הצדדים יש משקל אך לא מכריע בין שיקולי בית המשפט האם להיענות לבקשות דחייה של מועדי הוכחות. יש להגיש בקשות דחייה בתיקים האחרים, גם בהעדר הסכמת הצדדים האחרים, לציין בה את "גיל" התיק הזה שבפניי וליתן לשופטים הדנים בתיקים האחרים לשקול לגופו של עניין, האם לדחות את הדיונים בתיקים האחרים. רק אם השופטים האחרים יחליטו שלא לדחות את הדיונים בפניהם, יידחה תיק זה לחודש יוני 2015 כמבוקש. המבקש מתבקש להפנות את תשומת ליבם של השופטים הנ"ל להחלטתי מיום 25/10/014 בדבר חיוניות קידום עניינו של תיק זה במהירות האפשרית."

או אז פנה ב"כ התובעת בבקשתו הוא מיום 4/12/014 (בקשה 81) ולפיה בגין "טעות מזכירותית", הוא לא שם לב שגם לו תיק הוכחות הקבוע לאותו יום (תיק 19687-04-12 בפני כב' השופט יעקב שקד) והוא מבקש לדחות את ההוכחות (בהסכמה כמובן...).
יתירה מזו, לטענתו מצבו של התובע בתיק האחר קשה מנשוא. על הודעה זו נתתי החלטה בו ביום ולפיה:

"גם בתיק הנוכחי מצבה של התובעת בכי רע, כפי שב"כ המלומד חזר על כך מספר פעמים. תיק משנת 2005 עדיף מערכתית מאשר תיק משנת 2012 כפי שהוריתי לב"כ הנתבעים, הדבר יחול גם על ב"כ התובעת – במידה ותוגש בקשת דחיית מועד ההוכחות לכ' השופט שקד לה תצורף החלטתי מיום 25.10.14 והבקשה תדחה, אזי אדחה אני תיק זה לחודש יוני 2015".

דא עקא, דבר לא נעשה. ככל הידוע לי אף אחד מהצדדים לא הגיש בקשות לדחות את הדיונים בתיקים האחרים ולא המציא בפניי החלטותיהם של מותבים אחרים הדוחים בקשות אלו.
סבורני שהפעלתי שיקול דעת מידתי ונכון שעה שמצד אחד שריינתי מועד אחר לפני הפגרה אך מצד שני דרשתי כתנאי לדחייה ניסיון לדחות את התיקים האחרים.
העובדה שלא הוגשו דחיות בתיקים האחרים מעוררת בליבי תחושה קשה לפיה לא כפל הדיונים באותו יום היא הסיבה היחידה (או העיקרית) לדחייה המבוקשת ולכן דינן להידחות.

מה שנעשה בפועל הוא הגשת בקשה נוספת (בקשה 82), הפעם להמצאת מסמכים רפואיים חדשים למומחה בתחום האורתופדיה. ב"כ התובעת המלומד טען במסגרתה, כי בידו מצויות תוצאות בדיקת אולטרסאונד שערכה התובעת לפני מספר ימים, ופענוח הבדיקה מעלה כי התובעת סובלת מקרע בגודל 5 מ"מ בקצה הקדמי של הגיד הדסטלי, כאשר צויין כי התובעת סובלת מכאבים באזור זה כבר ממועד התאונה.

ב"כ הנתבעים התנגד לבקשה זו בתגובתו מיום 16/12/014 וטען שבדיקת התובעת שנערכה ביום 03.12.14 משוללת קשר סיבתי עם התאונה שהתרחשה לפני כעשור (ראו סעיפים 3-4 לתגובה מיום 16/12/014).

כמו כן הוסיף שעל התובעת היה לסמוך את בקשתה בתצהיר המפרט את נסיבות פנייתה לרופא רק בשלב זה.


סבורני שנימוקי ההגנה בדין יסודם ודין הבקשה הנוספת להידחות מהנימוקים דלעיל.

בנוסף הגיש ב"כ התובעת בקשה נוספת לדחיית מועד דיון ההוכחות (בקשה 88) כשבה ציין ש:

"עד למועד הדיון הקבוע ליום 27.01.15 אין כל סיכוי, שהתובעת תספיק להיבדק בבדיקה חוזרת על ידי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי ולקבל את חוות דעתו המשלימה ו/או ככול שבקשת התובעת בעניין זה תידחה וככול והתובעת תבקש רשות לערער על החלטת הדחייה בית המשפט המחוזי לא יספיק ליתן החלטתו בבקשת רשות ערעור".

משדחיתי את הבקשה למשלוח חומר נוסף למומחה נימוקי הרישא לא רלבנטיים. לעניין הסיפא, בית המשפט המחוזי ידוע ביעילותו ומהירות החלטותיו. לפעמים בו ביום של הגשת הבר"ע או למחרת, ניתנת "המלצה לכאורית" לצדדים בקשר לנשוא בר"ע ואם הצעה זו לא מתקבלת - במיוחד כשהתיק כבר קבוע להוכחות - ניתנת החלטה במהירות ואין כל מקום לדחות את מועד ההוכחות מנימוק זה.



במידה ויוגש ערעור על החלטתי זו ובית המשפט המחוזי יבטל את ההחלטה ויחזיר את התיק לבית משפט קמא עם הוראות שמשמעותן - שוב - ביטול מועד ההוכחות, מוצע לערכאה בתרא להקשיב לרחשי ליבו של ב"כ התובעת (ראו הודעתו לבית המשפט מיום 12.12.11 ובייחוד סעיף 10 שבה) ולהעביר את התיק עם הנחיות על כי המשך הדיון יושמע אצל מותב אחר.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרחבת חזית בתצהיר

  2. בקשה להוספת תצהיר

  3. פגם באימות תצהירים

  4. חתימה על תצהיר שקר

  5. תצהיר עתירה מנהלית

  6. תצהיר של אדם שנפטר

  7. תצהיר כוזב במכרז

  8. הגשת תצהירי חוקרים

  9. עד שלא נחקר על תצהירו

  10. עד שנפטר שחתם על תצהיר

  11. תיקון כתב תביעה תצהיר

  12. זימון עד שלא הגיש תצהיר

  13. בקשה להגשת תצהיר משלים

  14. תצהיר בקשת רשות להתגונן

  15. תצהיר גילוי מסמכים משלים

  16. בקשה לצירוף תצהיר משלים

  17. לא הוגש תצהיר חוקר במועד

  18. תצהיר הפקדת רישיון נהיגה

  19. תצהיר בקשה לאכיפת פסק חוץ

  20. בקשה להורות על מחיקת תצהיר

  21. טענות בתצהיר התומך בהתנגדות

  22. אי הגשת תצהיר גילוי מסמכים

  23. דחיית בקשה ללא תצהיר תמיכה

  24. הגשת מסמכים סודיים ללא תצהיר

  25. הגשת תצהירי עדות ראשית באיחור

  26. הוצאת תצהירים מתיק בית המשפט

  27. תצהיר תמיכה בבקשה להיתר המצאה

  28. בקשה להבאת ראיה נוספת (תצהיר)

  29. תצהיר שונה מהטענות בכתב התביעה

  30. תצהיר בכתב כראיה / חקירה בעל פה

  31. תובע שלא הגיש תצהיר עדות ראשית

  32. תצהיר התנגדות בבקשת רשות להתגונן

  33. תצהיר תמיכה לבקשה לגילוי מסמכים

  34. תצהיר תמיכה להתנגדות לביצוע השיק

  35. מחיקת סעיפים מתצהיר גילוי מסמכים

  36. תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי

  37. ראיה לא קבילה בתצהיר עדות ראשית

  38. אי התייצבות מצהיר - מחיקת התצהיר

  39. האם אפשר להגיש תצהיר של עד שנפטר ?

  40. חובת ציון מקום אימות חתימה על תצהיר

  41. טענת הגנה בתצהיר בקשת רשות להתגונן

  42. אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע

  43. טענת קיזוז בתצהיר / פירוט טענת קיזוז

  44. צירוף מסמכים חדשים בתצהיר עדות ראשית

  45. תצהיר גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה

  46. ביטול תוקף תצהיר ויתור על זכויות בבנק

  47. בקשה להגשת תצהיר תמיכה בעתירה מנהלית

  48. מחיקת בקשת ביניים עקב אי צירוף תצהיר

  49. האם צריך לצרף תצהיר לבקשת רשות ערעור ?

  50. חתימה על הדף האחרון של תצהיר ללא תוכן

  51. האם צריך לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה ?

  52. האם תצהיר של אדם שנפטר נחשב "עדות שמיעה" ?

  53. שיהוי בהגשת בקשה לצירוף נתבע נוסף ללא תצהיר

  54. תנאי פטור מהיטל השבחה כאשר לא נחתמו תצהירים

  55. טעות של מזכירה חדשה ברישום מועד להגשת תצהירים

  56. בקשה כי לא תורשה שמיעת עדות בשל אי הגשת תצהירים

  57. תצהיר ויתור על זכויות של "בן ממשיך" לפי חוק המתנה

  58. בקשה לקבוע מועדים חדשים להגשת תצהירי עדות ראשית

  59. דחיית בקשה ארכה להגשת ערעור משום שלא נתמכה בתצהיר תמיכה

  60. לאור הפסיקה יש לזקוף את אי צירוף התצהיר מטעם אשתו לחובתו של המבקש

  61. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון