נפילת קרש על עובד באתר בניה

נפילת קרש על עובד באתר בניה

1. התובע יליד 21.6.76, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו לטענתו כתוצאה מתאונת עבודה שארעה לו ביום 6.9.04, שעה ששימש כעובד של הנתבעת 1.

2. בעת התרחשותה של התאונה, שימש התובע כעובד של הנתבעת 1, אשר שימשה כקבלן בניין לבניית בניין בן כ-15 קומות. הנתבעת 2 הייתה מבטחת חבות הנתבעת 1 בביטוח מעבידים. הנתבעת 3 שימשה כקבלן משנה של הנתבעת 1 לביצוע עבודות השלד. הנתבע 4 היה מנהלה של הנתבעת 3 ובעל מניות.

3. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק.
מטעם התובע העיד התובע עצמו.
מטעם הנתבעות 1-2 העיד מר ליאור ברקת אשר שימש במועדים הרלוונטיים כמנהל הפרויקט מטעם הנתבעת 1, באותה עת היה שכיר של הנתבעת 1 ובעת מתן עדותו עבד כעצמאי ללא קשר לנתבעת 1.
מטעם הנתבעים 3-4 העיד הנתבע 4 עצמו אשר שימש כמנהל באותה עת.
יוער כבר עתה כי פועלים נוספים שעבדו באתר באותה העת לא זומנו לעדות על ידי מי מהצדדים. מנהל העבודה מטעם הנתבעת 3 אשר נכח בשטח וניהל את העבודה מטעמה לא זומן להעיד על ידי הנתבעים 3-4 והעיד הנתבע 4 אשר לא היה במקום ולא ניהל את העבודה.
גם מטעם הנתבעות 1-2 לא הובא לעדות מנהל העבודה, אולם, העד אשר כן הובא לעדות נכח במקום בעת התרחשותה של התאונה.

נסיבות התרחשותה של התאונה

4. השאלה הראשונה הינה האם אכן נפגע התובע כתוצאה מנפילת קרש עליו מן הקומות הגבוהות. לאחר שעיינתי במכלול החומר המונח לפני נחה דעתי כי הוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי כי אכן כך היה.

5. התובע מעיד כי עבד אצל הנתבעת 1 בעבודות הקמת הבניין כאשר עבד גם בהכוונת המנוף. המנוף עמד 6-7 מ' מן הבניין, במקום היה מכל של בטון שהיה צורך להעלותו לבניין. התובע עמד לקשור את המכל למנוף "..שמתי את היד לקשור אותו, ולא יודע." (פרוטוקול עמ' 12 ש' 21-22). מר ברקת, אשר עדותו נטולת אינטרסים, העיד כי באותו זמן העלו טיח מלמטה לתוך הבניין, התובע התקרב למכל וחיבר אותו למנוף (פרוטוקול עמ' 22ש'30-32). איני מוצאת כל סתירה בין העדויות. ההפך.
נמצא כי התובע עמד קרוב לבניין ועסק בחיבור המכל למנוף. מעבר לכך התובע אינו זוכר.

6. מר ברקת העיד כי משרדו נמצא ממש צמוד למקום הוא שמע את הצעקה ויצא החוצה, אולי עשר שניות לאחר המקרה. הוא אשר נתן לו את הטיפול והזמין את האמבולנס. מר ברקת העיד כי לתובע הייתה קסדה צהובה אשר נשברה לשנים (פרוטוקול עמ' 23 ש' 5-14). המדובר בקסדה שהתובע נדרש לחבוש במסגרת הוראות הבטיחות בעבודה. התובע מאשר כי העבירו לו הדרכת בטיחות וכי כל הזמן אמרו שחובה קסדה על הראש ".. לקחתי קסדה חדשה צהובה, מאז אני לא עוזב אותה ושמתי אותה על הראש..." (פרוטוקול עמ' 13 ש' 2-3). כלומר מדובר בקסדה לצורך בטיחות בעבודה שנבקעה לשנים.

7. איני מקבלת את הגרסה על פיה יכול והתאונה ארעה כתוצאה מנפילת התובע. גרסה זו נסמכת על רישום הפיזיוטרפיסט בלבד על פיו מדובר בתאונת עבודה בה התובע נפל. גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם מצב הקסדה. מצב הקסדה מעיד על פגיעה בעוצמה גדולה מאוד המתאימה לנפילת הקרש ועוד מן הקומות הגבוהות ולא לנפילה מעמידה על הקרקע.

8. מר ברקת יכול למסור פרטים מדויקים אודות הקרש שפגע בתובע. אכן הוא לא ראה את המקרה עצמו אך הגיע למקום כעשר שניות לאחר מכן ועל כן, ניתן להסיק ממה שראה את אשר התרחש מיד לפני כן. לפיכך, הנני מסיקה כי כטענת התביעה קרש אשר נפל מן הקומות הגבוהות של הבניין הנבנה פגע בתובע, אשר עמד סמוך לבניין, במסגרת עבודתו.

אחריות הצדדים

9. התובע נפגע כאמור מקרש שנפל מן הקומות הגבוהות. הנתבעים 3-4 , קבלני השלד טוענים כי במקביל אליהם עבדו קבלני משנה רבים נוספים אשר יכול והפלת הקרש נמצאת באחריותם ולאו דווקא באחריות קבלן השלד.

10. מר ברקת העיד כי מדובר בקרש המשמש את קבלן השלד.
"ש. איך אתה מסיק שהעובדים של מאזן מסאוורה הפילו את הקרש כשאתה היית במשרד?
ת. בעת התאונה העובדים של מסאוורה פירקו מה שנקרא בשפת בניין "קראנץ" זה אומר החלק החיצוני של תפסנות התקרה. בעת הפירוק הנ"ל נפל לוח עץ מסוג "קרש" בעובדי של 10X5 המשמש לקבלן שלד. רצף, טייח ואינסטלטור לא עובדים עם לוחות עץ מסוג זה."
(פרוטוקול עמ' 27 ש' 6-9).

הנתבעים 3-4 העלו את הסברה כי קבלן משנה אחר הוא אשר הפיל את הקרש האמור. וכי אחרים עובדים גם כן עם קרשים דומים (עדותו של מר מסארווה פרוטוקול עמ' 35 ש' 3-4). אולם, לעניין זה מקובלת עלי עדותו של מר ברקת על פיה גם אם קבלן אחר היה עושה שימוש כלשהו בלוח עץ זה או אחר אזי אין כל הגיון כי קרש בממדים כה גדולים היה נופל לו בטעות מעבר לחלון. (פרוטוקול עמ' 27 ש' 14).

11. יתרה מכך הוכח לפני כי באותו מועד עסק קבלן השלד בפירוק תפסנות. יומן העבודה של הנתבעת 1 נ/10 מציין מפורשות הרמת תפסנות. יש לציין כי יום עבודה לפני המקרה מצוין כי יוצקים תקרה בגובה 46 +. מר ברקת העיד כי גובה זה הינו גובה של בערך קומה 13-14 (פרוטוקול ע' 20 ש' 27-28). מר מסאורה העיד כי יום לאחר יציקת הבטון כבר אפשר לפרק את התפסנות (פרוטוקול עמ' 31 ש' 27-28). כלומר, יש להסיק כי באותו יום פורקה התפסנות של התקרה בגובה קומה 13-14.
12. מר מסאוורה מעיד עדויות שונות באשר למידת המסוכנות בעת פרוק תפסנות. לדבריו פירוק קראנץ, תפסנות תקרה אינה פעולה מסוכנת-
"ש. אתה יודע על הוראה שאסור להסתובב על יד בניין בזמן שמפרקים תפסנות? האם זו הוראה נכונה?
ת. אם מסוכן אז אסור. אסור בגלל שאולי יפול קרש או משהו. יש מקומות מסוכנים. קראנץ זה לא מסוכן. הוא מעל הפיגום. אדם יושב ועומד אחורי הלוח, מפרק. אדם יכול לעמוד ליד הפיגום למטה. שיש עושים מלמטה. מתחתינו כל הזמן עומדים. זה דבר לא מסוכן. מסוכן אם המרפסת מחוץ לבניין ואני רוצה לפרק מתחת. אם אני מפרק זה יפול למטה.
ש. לבניין היו מרפסות?
ת. לא זוכר." (פרוטוקול עמ' 32 ש' 1-8)

לאחר מכן מעיד מר מסאוורה כי כאשר רוצים לפרק עבודת תפסנות מסוכנת מודיעים למנהל שלא יהיו אנשים למטה כמו כן הם שמים אדם מטעמם אשר ירחיק את האנשים. במקרה זה בו היה מנהל מעל האחראי מטעמו במקום, אזי היה עליו להודיע למנהל כי יש להרחיק את אנשים.

13. מוצאת אני כי מר מסאוורה ממעיט בסיכון שבעבודת פירוק התפסנות. יחד עם זאת מכיר בכך כי יש להציב אדם שימנע להתקרב לבניין בעת פירוק תפסנות.

14. מר ברקת מעיד כי ביקשו מן העובדים להתרחק. מנהל האתר קרא כי יש להתרחק מן הבניין. יחד עם זאת מאשר כי למרות האמור העבודות נמשכו, שכן יש עובדות אשר אין מניעה לבצען שכן הן מבוצעות בסביבה מוגנת (ראה הכל עמ' 22 לפרוטוקול). הוא מעיד בכנות היכן לטעמו היה הכשל-

"ת. אגיד לך איפה הייתה התקלה. הוא הנחה את כולם להתרחק מהבניין. באותו זמן במקביל לפירוק התפסנות העלו טיח רטוב מלמטה לתוך הבניין. את הטיח הרטוב העלו עם דוד שמחובר לכבל שמחובר למנוף. הכשל היה שחג'ג' התקרב לדוד וחיבר אותו כי זו הייתה העבודה שלו. יכול להיות שמנהל העבודה אל תפס אותו ביד והזהיר אותו ואמר לו שיחכה. סביר להניח שהתקלה היא ברמה כזו שהיה צריך להגיד לו שגם אם המנוף יורד הוא לא מתקרב. הוא עשה את העבודה שלו ובזמן שעה קרה מה שקרה.
. . .
ש. אז אתה ידע שבזמן שמפרקים הוא לא אמור להיות שם. כשעברת שם וראית אותו למה לא אמרת לו שאסור לו להיות שם?
ת. אתה צודק. אני מכה על חטא. יכולתי למנוע זאת באותה שנייה. " (פרוטוקול עמ' 22 ש' 30- עמ' 23 ש' 11)

15. מוצאת אני לנכון לקבוע כי הן הנתבעת 3 והן הנתבעת 1 אחראיות להתרחשותה של התאונה. הנתבעת 3 ניהלה את אתר העבודה ועל פי עדות העד מטעמה הייתה הודעה כי יש להרחיק את העובדים, אולם היא לא וידאה את הביצוע. אולם, גם הנתבעת 3 אחראית לאירוע. הנתבעת 3 היא אשר פרקה את התפסנות. על הנתבעת 3 היה לוודא כי אין אנשים למטה. לא העיד אף עד מטעם הנתבעת 3 אשר נכח במקום ויכל להעיד אילו עבודות תפסנות פורקו באותו מועד. מה היו אמצעי הזהירות בהם נקטו. כל שיכל להעיד הוא העד המנהל אשר לא נכח במקום ואל יודע דבר אודות מה שהתרחש באותו היום.

16. לפיכך הנני קובעת את אחריותה הנזיקית של הנתבעת 1 ב- 60% ואחריותה הנזיקית של הנתבעת 3 ב- 40%.

שעור הנזק

17. התובע הוכר על ידי המל"ל כנפגע תאונת עבודה. ועדה רפואית של המל"ל קבעה לתובע נכויות זמניות כדלהלן-
100% נכות עד ליום 6.12.04.
50% נכות מיום 7.12.04 ועד ליום 31.8.05.
20% נכות מיום 1.9.05 ועד ליום 28.2.06.
לאחר מכן נקבעה לתובע נכות צמיתה בשעור של 28% נכות רפואית, 20% בין מצב המרפק ו- 10% בגין צלקות. כמו כן הפעיל המל"ל את הוראות תקנה 15 תוך שהוא מציין כי התובע אינו יכול לחזור לעבודתו בבניין.

18. מומחה רפואי מטעם התובע קבע כי לתבוע נותרה נכות רפואית בשעור של 40% ואילו מומחה רפואי מטעם הנתבעות קבע כי לתובע נותרה נכות רפואית בשעור של 28%.

19. פרופ' צינמן מונה כמומחה רפואי, לא מוסכם, מטעם בית המשפט.
במסקנותיו קובע המומחה כי יש להעניק לתובע נכות בשעור של 20% הגין ההגבלה בתנועות הפרוסופינציה על פי סעיף 41(10) ז'. יש לציין כי מדובר בסעיף נכות זהה לזה אשר העניק לתובע את הנכות במל"ל.
כמו כן מעניק המומחה 10% נכות נוספים בגין החיבור הגרוע של רדיוס האולנה והגבלה בתנועות יישור המרפק כאשר לפי המומחה כל אחד מהם אינו מעניק אחוזי נכות אולם, כולם ביחד מקנים 10% נכות לפי סעיף 35(1) ב' מותאם, בנוסף בגין הצלקות באמה אשר הוגדרו על ידו כמכוערות ומכאיבות הכוללות פגיעה בשריר דרך הצלקת לפיכך העניק עוד 10% נכות על פי סעיף 75(1)ב'. יש לציין כי גם סעיף זה, המתייחס לצלקת, תואם את הנכות שהוענקה על ידי המל"ל.

20. התובע טוען כי הנכות המשוקללת הינה של 36% אשר כולם תפקודיים. כמו כן כי שעור הנכות התפקודית עולה על זו הרפואית ויש להעמידה על 77.5%.

21. הנתבעים טוענים כי יש להתעלם מן הנכות בגובה 10% אשר הוסיף המומחה מעבר לקביעת המל"ל, שכן מדובר בנכות אשר אינם מקנים נכות לכשעצמם על פי דברי המומחה עצמו. עוד טוענים הם כי בקלטת מעקב צולם התובע כאשר הוא מבצע פעולות הנוגדות את קביעת המומחה בדבר ההגבלות בתנועות המרפק. לשיטתם הצלקת אינה מקנה נכות תפקודית.
לפיכך, יש להעמיד את נכותו הרפואית של התובע על 10% בגין ההגבלה בתנועות בתוספת 10% בגין הצלקת סך הכל 19% נכות משוקללת. כאשר הנכות התפקודית הינה בשעור של 10% בלבד.

22. התובע העיד בחקירתו הנגדית כי הוא עזב את בית הספר לאחר כיתה ט'. הוא עובד מגיל 17. הוא לא למד בניין ואין לו תעודות אך למד את העבודה מתוך הנסיון. לפני התאונה הרוויח בין 3,400 ל- 4,000 ₪ בחודש. (פרוטוקול עמ' 9-10).
התובע מעיד כי בזמן עדותו הוא עובד אצל קבלן אחר למשך 4-5 שעות ביום תמורת שכר חודשי של 1,000 עד 1,200 ₪ בחודש. הוא משמש כנהג ומעסיקו אינו זקוק ליותר עבודה ממנו אין הוא יכול לחפש עבודה אחרת שכן אינו יודע לקרוא והוא סובל מן המגבלות הגופניות.

23. התובע תיאר בחקירתו הנגדית את מגבלותיו.

"ש. נכון שבעבודת בניין ושיפוצים בעיקר צריך להרים דברים?
ת. בטח, חייב להרים דברים. מרימים כל מיני דברים, שקיות, לכלוך , בלטות אתה מרים. אם אני רוצה לחזור לעבודה איך אני יכול להרים
ש. היום אתה לא מסוגל להרים בלטות?
ת. לפעמים אם אני חייב אני יכול להרים ביד שמאל 3 בלטות, אין לי ברירה אני חייב לעבוד.
ש. ביד ימין אתה לא יכול להרים?
ת. אם אני מרים משהו כבד אני לא יושן בלילה. מצביע על היד.
ש. מה אתה עושה כנהג?
ת. יש לי פועלים אני לוקח אותם לעבודה. אם אחד חסר לו בורג, אחד מברגה, אני מביא להם מהאוטו. לפעמים משהו כבד, אני קורא להם. אם יש בלטות, צבע, אני אומר בואו תיקחו. מקדחה ומברגה ביד שמאל אני לוקח.
ש. כשאתה מוביל דברים שצריך להוריד אותם
ת. אני לא מוריד בידיים, הם מרימים והם ייקחו הדברים שלהם. "
(פרוטוקול עמ' 15 ש' 6-18)

לאחר עדות זאת נכנס לאולם חוקר אשר מציג סרט. התובע זיהה את עצמו בסרט. תיאור הסרט נרשם מפי.

"רואים את התובע מוציא ארגז מהאוטו ומוסר אותו לאדם אחר. התובע אוחז בארגז בשתי ידיים. רואים את התובע מוציא חפץ ביד שמאל. רואים את התובע מוציא חלון, אוחז בו למעלה ביד ימין ומניח לצד המכונית. מוציא חלון נוסף משך אותו ביד ימין ומוציא אותו ביד שמאל. התובע אוחז בחלון בשתי ידיים, יד שמאל ישרה ויד ימין מעט מכופפת התובע פורק את האוטו לבדו, מניח את החפצים למרחק כמה מטרים מהאוטו. התובע מוציא בלטות ארוזות. מחזיק בשתי ידיו. לדבריו מדובר בקופסאות חשמל. התובע מרים סל בידו הימנית. סוחב ביד ימין שקית של רובה. התובע אוחז בשתי ידיו ערימה של בלטות ומוסר אותה לאחר כמה מטרים מפתח האוטו ושוב. התובע סוגר את הרכב עם יד ימין. התובע מנופף ביד ימין ישרה או כמעט ישרה עד הסוף. התובע מנופף ביד ימין ישרה. התובע מכוון בעזרת יד ימין. התובע מוזג קפה מטרמוס ביד ימין. התובע מניף שק על כתפו השמאלית. לצורך ההנפה משתמש בשתי הידיים. מחזיק את המשא על כתפו השמאלית יד ימין חופשיה."
(פרוטוקול עמ' 15 ש'22- עמ' 16 ש'2)

24. ניתן ללמוד כי מגבלות התנועה של התובע ביד ימין אינן מוחלטות. לא מדובר במקרה בו התובע לא יכול לבצע כל עבודה ביד ימין כפי שהוא מתאר. מתאים יותר התיאור על ידו כי הוא יכול לבצע פעולות שונות ויכול והדבר עולה לו במחיר של כאב. התנועה היחידה הסותרת את חוות דעת המומחה הינה היכולת לישר יישור מלא את המרפק. יש לציין כי יתר המגבלות לא נסתרו חזיתית.
25. התובע טוען כי יש לקבוע כי קיימת לו נכות תפקודית של 77.5% וזאת על פי היחס בין שכרו ערב התאונה לשכרו בשעת עדותו.

26. איני מוצאת כי הסרט שולל כמעט לחלוטין את מגבלותיו של התובע. המומחה, וכן המל"ל העניקו לתובע נכות בשעור של 20% בגין ההגבלה בתנועה הסיבובית של היד. תנועה כזו לא הודגמה. ה- 10% הנוספים הוענקו על ידי המומחה בגין הגבלה ביישור המרפק וכן החיבור הגרוע של העצם, כאשר המומחה מציין כי כל מגורמים אלו אינו מקנה נכות לכשעצמו אולם, הנכות נובעת משניהם יחד. לאחר הצפייה בסרט לא אוכל לפסוק על פי תוספת נכות זו, שכן הודגם יישור כמעט מלא ומלא וספונטני של המרפק הימני. כאשר יסוד זה אינו מתקיים, הרי שלא מתקיים הרציונל להענקת תוספת הנכות האמורה בשעור של 10%, שכן היא תולדה של צרוף שני הגורמים.

27. באשר לנכות כתוצאה מן הצלקת. התיאור שמתאר המומחה אינה של נכות רפואית גרידא. לא מדובר רק בצלקת מכערת אלא גם מכאיבה הכוללת השפעה על השריר. , יש להתחשב בנכות זאת גם כנכות תפקודית.

28. נמצא כי הנכות המשוקלל הינה בגובה 28%. דומה בעיני כי נכון הוא כי נכותו התפקודית צריכה להיות גבוה יותר. הוכח מחד כי אין מדובר במצב בו התובע כמעט ואינו כשיר לכל עבודה כטענת התביעה (77.5% נכות), מנגד איני מקבלת כי הסרטון מראה כי התובע כשיר לחזור לעבודתו. מדובר בסרטון אשר הדגים פעילויות מסוימות עם היד למשך פרק זמן מוגבל. לא נצפה מבצע את התנועות הללו לאורך כל היום כדרישת עבודה של פועל בניין או עבודת כפיים משמעותית אחרת.
לפיכך, הנני מעמידה את נכותו התפקודית בשעור של 35%.

29. כאב וסבל-
בהתחשב בנכות הרפואית, הנני פוסקת פיצוי בסך של 80,000 ₪.

30. הפסד השתכרות בעבר-
החישוב יערך לפי הפסד השתכרות מלא לתקופה אי הכושר המלא וכן לתקופה בה הוענקו לתובע 50% נכות זמנית על פי המל"ל, קרי עד ליום 1.3.06.
שכרו הממוצע של התובע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה, על פי המל"ל, הינו 5,183 ₪. סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התאונה עד היום הינו סכום שך 6,380 ₪.
18*6,380 ₪ = 114,840 ₪.
בתוספת הפרשי ריבית מאמצע התקופה ועד היום סך של 141,690 ₪.
לאחר תקופה זו הנכות זמנית במל"ל הינה 38% כמעט זהה לנכות התפקודית שקבעתי 35% ולפיכך, החישוב יערך לפי הנכות התפקודית של 35%, למשך שמונה שנים-
8*12*35%*6,380 ₪ = 214,368 ₪.

סך הכל הפסד השתכרות לעבר בסך של 356,058 ₪.

31. הפסד השתכרות לעתיד-
תוך התחשוב בעדכוני שכר, החישוב יערך לפי שכר של 6,500 ₪ הפסד חודשי בשעור של 35%, על פי הנכות התפקודית שנקבעה על ידי, תוך היוון לעתיד עד גיל 67.
סך הכל הפסד השתכרות לעתיד 510,191 ₪.
בתוספת הפסדי פנסיה בשעור של 6%- 30,611 ₪.

32. עזרת צד ג' לעבר ולעתיד-
על פי הערכה גלובלית בהתחשב בתקופת אי הכושר ותקופת הנכות הזית וכן במגבלות קיימות בשעור של 10,000 ₪.
עזרת צד ג' לעתיד בשעור של 10,000 ₪ נוספים.
סך הכל 20,000 ₪.

33. הוצאות רפואיות- מכוסות על ידי מל"ל.

34. סך הכל 996,860 ₪. מסכום זה יש לנכות את תשלומי המל"ל.

35. על פי חוות דעת אקטוארית של מר שי ספיר שהגישו הנתבעות1-2 סך כל תשלומי המל"ל תוך היוון תשלומים עתידים נכון ליום 11.1.11, הינם בסך של 670797 ₪.
בתוספת הפרשי הצמדה מאותו מועד ועד היום- 707,670 ₪.

36. לפיכך, סך כל הפיצוי לתובע הינו בסכום של 289,190 ₪. בהתאם לחלוקת האחריות בין הנתבעים (ראה סעיף 16 לעיל). הנתבעות 1-2 נושאות ב- 60% והנתבעים 3-4 ב- 40%.


סיכום

37. הנני מחייבת את הנתבעות 1-2 יחד ולחוד לשלם לתובע סך של 173,514 ₪ בתוספת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪.

38. הנני מחייבת את הנתבעים 3-4 יחד ולחוד לשלם לתובע סך של 151,676 ₪ בתוספת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 23,000 ₪. וכן הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪.

39. כל הסכומים ישולמו בתוך 45 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עוד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה בדרך לעבודה

  2. נפילה במחסן בעבודה

  3. נפילה מכיסא בעבודה

  4. נפילה על היד בעבודה

  5. נפילה על הברך בעבודה

  6. נפילה במשרד בזמן עבודה

  7. נפילה ברחוב בדרך לעבודה

  8. נפילה בעבודה בגלל סחרחורת

  9. נפילה במקלחת במקום העבודה

  10. נפילה על היד - תאונת עבודה

  11. נפילה משרפרף - תאונת עבודה

  12. נפילה על הכתף – תאונת עבודה

  13. נפילה בעבודה קרע במיניסקוס

  14. נפילה של מנקה מדרגות בעבודה

  15. נפילת קרש על עובד באתר בניה

  16. נפילה אחורה בזמן העמסת סחורה

  17. נפילה על האגודל במהלך העבודה

  18. נפילה במטבח במלון תאונת עבודה

  19. נפילה בגלל סחרחורת בדרך לעבודה

  20. נפילה בעבודה בגלל רטיבות במטבח

  21. ? תאונת עבודה נפילה מגג – פיצויים

  22. קשר בין נפילה בעבודה לכאבי גב

  23. הכרה בנפילה בעבודה כתאונת עבודה

  24. נפילה במדרכה עקב עבודות תיקונים

  25. נפילת אבנים על הראש - תאונת עבודה

  26. נפילה מקומה שלישית - תאונת עבודה

  27. נפילה על הברך בעבודה - ביטוח לאומי

  28. ? תאונת נפילה מרצפה בולטת ברחוב – פיצויים

  29. נפילה בדרך למכונית לפני נסיעה לעבודה

  30. נפילה בדרך לעבודה ממקום שאינו המעון הקבוע

  31. נפילה באתר בניה עקב קונסטרוקציה מעץ פגומה

  32. נפילת קבלן עצמאי בעבודות טיח אשר הועסק בבניית בית

  33. נפילה על אחת הגרוטאות שהיו מונחות בחוסר סדר בעבודה

  34. החליקה על מים בחדר בו עבדה, במהלך עבודות ניקיון שבוצעו שם

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון