בקשת ביטול פקודת מאסר לאדם לא דובר עברית ולא מיוצג על אי תשלום קנסות

בקשת ביטול פקודת מאסר לאדם לא דובר עברית ולא מיוצג (על אי תשלום קנסות)

1. בפני בקשה לביטול פקודת מאסר חלף קנס אשר ניתנה ביום 22.06.2014, לביטול תוספת פיגורים ריבית והצמדה שהתווספו ליתרת הקנס המקורי מיום 11.11.2009 , דחיית מועד תשלום הקנס המקורי ופריסתו לתשלומים (להלן : "הבקשה" ו"המבקש" בהתאמה על פי העניין).

2. רקע :

א. בתאריך 31.05.2006 הוגש כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירות ביצוע עבודות בניה ושימוש הטעונים היתר בלא היתר בניגוד להוראות סעיפים 145 (א) 204(א), (ב), 208 ו – 218 לחוק התכנון והבניה , התשכ"ה – 1965 (להלן:"החוק"). על פי עובדות כתב האישום ביצע הנאשם במהלך חודש 01/2005 או בסמוך לכך, בכפר מג'דל שמס במגרש מספר 487 לפי ת.ב.ע ג/6009 (להלן:"המקרקעין") עבודות בנייה של מבנה מגורים בשטח של כ - 209 מ"ר ללא היתר (להלן:"העבודות"), ואף המשיך לעשות במבנה שימוש חורג.

ב. ביום 11.11.2009 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו הורשע הנאשם לאור הודאתו, ובו ביום נדון המבקש בפני כב' השופט מרדכי נדל ז"ל לתשלום קנס בסך 8,000 ₪ או 80 ימי מאסר תמורתו אשר ישולם ב – 24 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 15.12.2009 , צו הריסה אשר מועד ביצועו נדחה ב 12 חודשים מיום מתן גזר הדין דהיינו עד ליום 11.11.2010 , אלא אם כן יהא בידיו היתר כדין וחתימה על התחייבות כספית (להלן :"גזר הדין" , "הקנס" על פי העניין).

ג. בטיעוניו לעונש בטרם גזירת דינו לא ציין הנאשם את מצבו הכלכלי אלא רק ביקש לאמץ את הסדר הטיעון שאליו הגיע עם המאשימה.

ד. בתאריך 11.10.2012 הגיש הנאשם בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה לפי סעיף 207 לחוק. בין היתר טען כי קיבל היתר בניה אך במשך השנים חרג מתוכנית הבניה והגיש תוכנית חדשה, אך טרם קיבל היתר חדש כי אין לו היכולת הכלכלית לשלם את האגרות. לבקשתו צירף הנאשם מסמך מהמל"ל המכיר בו כנכה רפואי בשיעור 52% ודרגת אי כושר בשיעור של 100%. כמו כן, צירף תעודה רפואית מבית החולים ע"ש "רבקה זיו" – צפת מהמרכז לבריאות הנפש ביחס לאשפוזו במחלקה (כחודש ימים).

המאשימה הגישה התנגדותה לבקשת הנאשם ביום 23.10.2012 ובין היתר טענה כי הבקשה אינה עומדת בדרישות ובתנאי הסף אשר נקבעו בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס"ט-2008 (להלן:"התקנות"). לגופו של עניין טענה המאשימה, כי הנאשם כלל לא הגיש בקשה להיתר בניה, אלא ממתין הוא שהמועצה תסיר קו מתח גבוה העובר במגרשו.

דיון בבקשה נקבע ליום 18.04.2013 וזאת לאחר שהצדדים לא הגיעו למועד הדיון ביום 15.11.2012 ובין היתר בשל מחלתו הנפשית הקשה של הנאשם ממנה סבל במועד הדיון האמור.

ביום 18.04.2013 הצהירה המאשימה בפני בית המשפט כי קיבלה עדכון מהועדה שהנאשם הגיש בקשה להיתר בניה. ביום 04.06.2013 הודיעה המאשימה כי הנאשם אכן הגיש בקשה להיתר שמספרה 20310033, אולם בקשה זו לא נידונה מאחר שהנאשם לא שילם אגרה כדין.

ביום 08.07.2013 דחה בית המשפט את בקשתו של הנאשם להארכת מועד צו ההריסה בשל העובדה שלא שילם האגרה כדין.

ה. בתאריך 27.04.2014 הוגשה על ידי המאשימה בקשה במעמד צד אחד להוצאת פקודת מאסר בגין אי תשלום הקנס על פי גזר הדין. פקודת המאסר המבוקשת היא על יתרת חובו של הנאשם בסכום של 13,554 ₪ (נכון ליום 27.01.2013) כאשר סכום הקנס הינו 9,036 ₪ ותוספת הפיגורים בסך של 4,518 ₪.

כעולה מהבקשה הנדונה, ביום 27.09.2011 הוצאה פקודת מאסר כנגד הנאשם, ובעקבותיה שילם הנאשם סך של 4,164 ₪, תשלום שנזקף על חשבון תוספת הפיגורים (הקנס עמד באותה עת על סך של 13,200 ₪ כאשר יתרת חוב הקנס היתה בסך של 9,036 ₪ לאחר פקודת המאסר שנחתמה). למרות פניות חוזרות ונשנות מצד המאשימה, הנאשם לא שילם את יתרת הקנס. לטענת המאשימה, פניה אחרונה מטעם המאשימה לנאשם היתה ביום 23.05.2013.

ז. לאחר מספר החלטות שניתנו על ידי בית משפט זה בעקבות הבקשה הנדונה מטעם המאשימה להוצאת פקודת מאסר כנגד הנאשם, ביום 22.06.2014 הורה בית משפט זה על הוצאת פקודת מאסר כנגד הנאשם חלף הקנס לתקופה של 80 ימים בהתאם לגזר הדין מיום 11.11.2009, וזאת לאור אישור המסירה לנאשם הסרוק בתיק בית המשפט והיעדר תגובה מצד הנאשם לבקשת המאשימה להוצאת פקודת המאסר.

ח. בתאריך 02.07.2014 הוגשה הבקשה נשוא דיון זה לביטול פקודת המאסר שניתנה כנגד הנאשם בגין אי תשלום קנס לפי גזר דין, וביום 14.07.2014 הוגשה הבקשה בשנית עם כל הנספחים הצרופים לבקשה בעקבות החלטת בית המשפט מיום 07.07.2014. תגובת ב"כ המשיבה העותרת לדחיית הבקשה הוגשה באופן חלקי ביום 06.07.2014, וביום 28.07.2014 חזרה המשיבה על תגובתה לדחיית הבקשה ולהותיר את פקודת המאסר על כנה.
בעקבות החלטת בית המשפט מיום 01.08.2014, החלטה המורה על מחיקת בקשת הנאשם לאור העובדה שלא צורף תצהיר ערוך כדין מטעם המבקש, ביום 03.08.2014 הגיש המבקש תצהיר ערוך כדין מטעמו, לחיזוק כל טענותיו.


4. המבקש סומך בקשתו על מספר טעמים עיקריים :



המבקש אינו מיוצג משפטית, ואינו דובר השפה העברית, דבר שהוביל להוצאת פקודת מאסר ללא שמיעת דברי המבקש.
המבקש כופר בעובדות כתב האישום המקורי ולטענתו גזר הדין שניתן כנגדו ניתן ללא הבנתו את השפה.
המבקש החל לשלם את התשלומים כפי שנדון בגזר הדין, וזאת עד תחילת שנת 2012 ובסך הכל שילם 4,164 ₪ דהיינו, למעלה מ 50% משווי הקנס המקורי. הסיבה שהפסיק לשלם את תשלומי הקנס היא הפסקת עבודתו, פשיטת הרגל ומצבו הבריאותי – נפשי.
מצבו הבריאותי – נפשי של המבקש הינו קשה. בעקבות מצבו הבריאותי אושפז במהלך שנת 2011 במחלקה הסגורה במרכז לבריאות הנפש בבית החולים "רבקה זיו" בצפת , כחודש ימים. המבקש הוכר במל"ל כנכה בשיעור של 59% ודרגת אי כושר בשיעור של 100% (ועדה רפואית במל"ל מיום 04.03.2014). בעקבות חוליו של המבקש, מצבו הכלכלי הפך קשה , המבקש הפסיק לעבוד . צירף אישור המל"ל על מעמד "לא עובד" החל מתאריך 01.01.2011.
בעקבות מצבו הבריאותי נפשי התגרש המבקש מאשתו והמשיך לחיות בחדר צדדי בבית המשפחה.
בעקבות מצבו הבריאותי וחוסר היכולת של המבקש לתפקד, נקלע לקשיים כלכליים אשר הובילו לפשיטת רגל, וביום 25.03.2012 הוכרז המבקש "פושט רגל" בהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת.
כיום המבקש נתמך כלכלית ונפשית על ידי בתו, שהינה סטודנטית בכרמיאל ומפרנסת את עצמה ואת המבקש. היא משלמת עבור חובותיו של המבקש 300 ₪ מדי חודש לפי צו התשלומים של תיק הפש"ר.
לתמיכה בטענותיו צירף המבקש תצהיר ערוך כדין לתמיכה בטענותיו, תעודות רפואיות, צו בית משפט לפש"ר ואישורי מל"ל.



5. טיעוני המשיבה :
המשיבה מבקשת לדחות הבקשה מן הטעמים הבאים :

א. במשך כ - 5 שנים תמימות, החל ביום גזר הדין בשנת 2009 שילם הנאשם סך של 4,164 ₪ וזאת ע"ח ריבית הפיגורים ולא הקנס שטרם שולם.

ב. הנאשם מתעלם בבקשתו מפניות חוזרות ונשנות בדואר רשום ועם אישור מסירה מטעם המשיבה אשר מהן התעלם המשיב כל אותם שנים וכך הגיע חובו לכדי 13,554 ₪. לפיכך, ביקשה המשיבה להוציא צו מאסר חלף קנס במעמד צד אחד וביום 28.04.2014 הורה בית המשפט על קבלת תגובת המשיב בטרם החלטה. ביום 22.05.2014 בוצעה מסירה אישית של החלטת בית המשפט לעיל למבקש והודעה על כך הועברה לעיון בית המשפט ביום 22.06.2014. לאחר ביצוע המסירה ובהעדר תגובת המבקש הוצאה כנגדו פקודת המאסר – לבקשה להוצאת פקודת מאסר חלף קנס אכן צורפו תחשיבי הקנס ותוספת הפיגורים ותיעוד פנימי של המשיבה כי המשיב לא התייחס לפניותיה החוזרות ונישנות של המשיבה.

ג. טענות המבקש בגין מצבו הכלכלי והנפשי לא נתמכות בתצהיר מטעמו.

ד. על המבקש היה לעמוד בצו בית המשפט ולשלם הקנס ואין זה תפקיד בית המשפט או המשיבה לרדוף אחריו במטרה שיעשה כן.






דיון והכרעה :

הבקשה לביטול פקודת המאסר חלף קנס :

סעיף 71 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין") המסדיר נושא המאסר במקום קנס קובע :

" (א) בית-המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, או היתה העבירה עבירה של אחריות קפידה כאמור בסעיף 22(א) סיפה, לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה.
(ב) (בוטל).
(ג) נשא אדם מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת; נשא חלק מתקופת המאסר, לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה שנשא עליו מאסר, והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס שלא נשא עליו מאסר.
(ד) הוטל מאסר לפי סעיף קטן (א) ולפני שנסתיימה תקופת המאסר שולם חלק מן הקנס תקוצר התקופה לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.
(ה) מי שהוטל עליו מאסר בשל אי-תשלום קנס ישא אותו בנוסף לכל מאסר אחר, לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס אחר, בין שהמאסר האחר הוטל באותו משפט ובין שהוטל במשפט אחר, זולת אם הורה בית-המשפט הוראה אחרת."


סעיף 129 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן:"חסד"פ") קובע את דרכי הטלת מאסר במקום קנס :

"(ב) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס, או צו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), אלא בנוכחות הנידון או סניגורו או אם בהזמנה למשפט או לדיון למתן הצו המיוחד צוין כי ניתן להטיל מאסר במקום קנס על נידון שלא יתייצב.
(ג) צו מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, לא יבוצע בטרם הומצאה לנידון התראה בכתב על כך לפחות 14 ימים מראש; בהתראה תצוין מזכירות בית המשפט שאליה ניתן לפנות לבירורים וכן האפשרות לבקש פריסה או דחיה של תשלום הקנס ופטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיפים 66 ו–69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וסעיפים 5ב ו–5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי הענין; דרכי ההמצאה הקבועות בסעיף 237(ד) לא יחולו על התראה לפי סעיף קטן זה. "

במסגרת רע"פ 837/12 מדינת ישראל נ' אולג גוסקוב תק-על 2012(4) דן בית המשפט העליון בשאלה האם הוצאת פקודת מאסר חלף קנס במעמד צד אחד ובלא לקיים דיון במעמד שני הצדדים ממלאת אחר הוראות סעיף 129א (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982.

בית המשפט העליון קבע כי באם מוגשת בקשה להוצאת פקודת מאסר חלף קנס כנגד נאשם, קמה החובה ליידע הנאשם בקיומה של הבקשה וכן -

"בהודעה במכתב רשום שיקבל החייב מן המרכז לגביית קנסות יופיעו אלה: סכום החוב, אורך המאסר הצפוי אם לא ישולם, ותקופה - כגון 15 יום - שבמהלכה ניתן לפנות לבית המשפט שקבע את הקנס והמאסר לשם השגה בשאלה אם שולם הקנס אם לאו; ככל שתוגש השגה יעוכב ביצוע המאסר עד לבירור"


לאור החלטתי מיום 28.04.2014 הומצא לתיק בית המשפט אישור המסירה של ההחלטה לעיל לידי הנאשם בדואר רשום במסירה אישית ביום 22.05.2014 אשר הועבר לבית המשפט ביום 22.06.2014. המבקש בחר מסיבות השמורות עימו שלא ליתן תגובה ומשכך הוצאה כנגדו פקודת המאסר חלף הקנס.
לאור האמור לעיל אני קובע כי זכויותיו של המבקש להישמע ולטעון טענותיו כנגד פקודת המאסר קוימו בהליך זה ואין למבקש אלא להלין על עצמו בנקודה זו.

יתרה מכך סבורני כי גם בטעמים שמעלה כיום המבקש בבקשתו אין ממש בכדי להצדיק ביטולה של פקודת המאסר וזאת מהטעמים להלן :

א. המבקש מציין הפגיעה בחירותו. עם זאת, המבקש קיבל די והותר הזדמנויות לשלם את הקנס וזאת עוד משנת 2009, שילם בפועל רק חלק מגובה הקנס, וכשלא יכול היה יותר לשלם , לטענתו, עשה דין לעצמו והפסיק לשלם. היו למבקש מספר חלופות אחרות "להפסיק לשלם" בדרך לגיטימית, אך בחר הוא להפסיק לשלם מבלי להגיע להסדר כ – 5 שנים תמימות. בנקודה זו מקבל אני טענת המשיבה כי המשיב הוזהר מבעוד מועד והתבקש לשלם הקנס אך התעלם מפניות אלו שוב ושוב.

ב. התעלמות זו של המבקש אל מול רמיסה של חוקי התכנון והבניה לאורך זמן יש בה כדי להצדיק הוצאת פקודת מאסר כנגד המבקש וזאת בשים לב כי רכיב הקנס הכספי הינו רכיב ענישה מרכזי ומשמעותי בדיני התכנון והבניה שמטרתו אכיפת החוק והרתעת עבריינים פוטנציאליים מפני הפרת החוק.

קיימת חשיבות להרתיע הנאשם ושכמותו כי גם התנהלות מזלזלת בצו תשלומים שקבע בית המשפט אינה עניין של מה בכך. לכך יש לצרף את תוצאות בזבוז כספי הציבור, פגיעה באפקטיביות הענישה ובעקרון ההלימה.

ג. התפיסה הנכונה היא, כי למאסר חלף קנס יש לא רק תכלית עונשית, אלא גם תכלית אכיפתית דומיננטית, במובן זה שמטרתו העיקרית איננה לשלול את חירותו של הנידון כתגובה עונשית על אי התשלום, אלא מטרתו העיקרית היא להביא את הנידון לשלם את הקנס. ראה בעניין זה ע"פ 5023/99 חכמי נ' מדינת ישראל , כבוד השופטת פרוקצ'יה:

"המאסר במקום קנס נושא אופי אכיפתי ועונשי כאחד. שילובו בין אמצעי העונש נועד בראש וראשונה ליצור תמריץ לנאשם לשלם את הקנס שהוטל עליו ולייעל בכך את הליך האכיפה של התשלום... הוראה זו (סעיף 71 (ג)) מדגישה את הקשר ההדוק בין המאסר לתשלום הקנס ומותירה, למעשה, את "מפתחות הכלא" בידיו של הנאשם. רוצה – משלם את הקנס ויוצא פטור ממאסר. מסרב לפרוע – ייאסר לתקופה המייצגת את היקף הקנס שלא שולם – בין כולו ובין בחלקו. מאסר זה על פי יטיבו אינו דומה למאסר רגיל והוא נתון לכללים מיוחדים ונועד להשיג מטרות שונות מן המאסר הרגיל".

צדק המבקש כי אין המדובר במאסר ענישתי, אך בהחלט אופיו מהווה גורם אכיפתי לתשלום הקנס עד כדי פרעונו. זהו אמצעי העומד לרשות המדינה על מנת לפרוע את התשלום בפועל.

ד. הנאשם טען כי הינו פושט רגל , לא הציג מסמך על כך אך הפנה לרשימת פושטי הרגל עליה הוא נמנה. גם אם הצהרתו זו של הנאשם אמת לאמיתה עדיין אין בהכרזה עצמה בכדי לתת לנאשם פטור מתשלום קנס בגין עבירה פלילית ועל פי הוראות סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 הרי שגם צו הפטר , לו היה ניתן בעניינו של הנאשם (ועל פי הטענה לא ניתן במקרה זה) , לא היה בו כדי לפטור הנאשם מתשלום "חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס".

הבקשה לביטול תוספת פיגורים :


סעיף 69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע את סמכות בית המשפט לפטור אדם מתשלום התוספת :

"(א) בית-המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי-תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.
(ב) הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית-המשפט או הרשם רשאים להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד.
(ג) החלטת בית-המשפט או הרשם ניתנת לערעור כהחלטה אחרת של אותו בית-המשפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה."

השאלה העומדת בפני בית המשפט הינה האם הוכיח המבקש קיומן של סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד שנקבע.



סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו :

לאחר עיון בתצהיר המבקש ,בבקשתו ובמסמכים שהוגשו בתמיכה לבקשתו ובתגובת המשיבה סבורני כי יש לקבל הבקשה בחלקה וזאת מן הטעמים הבאים :

המבקש מסתמך בבקשתו על שני טעמים עיקריים : מצבו הבריאותי והנפשי הקשה שהביאו למצבו הכלכלי הקשה עד כדי פשיטת רגל ואובדן הכנסה.
מצבו הכלכלי של המבקש לא עמד בפני מותב קודם בשעה שזה נדרש לגזירת דינו של המבקש שהרי לטענת המבקש באותה עת מצבו הכלכלי היה משגשג, ורק במהלך שנת 2011 החל הקושי הבריאותי נפשי בעקבותיו אושפז המבקש במחלקה הסגורה במרכז לבריאות הנפש, מצב נשפי אשר הביא לאובדן הכנסה, לפשיטת רגל ואף לגירושיו.

המבקש טוען כי כיום נתמך על ידי בתו הסטודנטית, אשר זו גם משלמת לו את צו התשלומים בתיק הפש"ר.

המבקש הציג אסמכתאות לתמיכה בטענותיו והציג הסבר מדוע הפסיק לשלם את הקנס בסמוך לשנת 2012, השנה בה לטענתו החלו הקשיים. עם זאת, טענותיו אלו של הנאשם ותליית הפסקת התשלומים במצבו הבריאותי אינם מסבירים את היעדר התשלומים מיום גזר הדין ועד הוצאת פקודת המאסר ב 2011.

בחנתי גם את התנהלות המבקש ומדוע בחר לקחת החוק לידיו ולעשות דין לעצמו בהפסקת התשלומים, ואני סבור כי בהתנהלותו זו יש טעם לפגם. למבקש עמדו חלופות אחרות למצוא פתרונות לגיטימיים לבעיותיו הכלכליות ואי יכולתו לעמוד בתשלומים, ואל לו לקחת החוק לידיו ולעשות דין לעצמו, ורק לאחר שנחתמת פקודת המאסר, מוצא הוא לנכון לפנות לבית המשפט ולחפש פתרון. התעלמות זו של המבקש אל מול רמיסה של החוק וגזר הדין לאורך זמן יש בה כדי להצדיק אי ביטול תוספת הפיגורים באופן מלא.

נוכח הוראת החוק המתירה לבית המשפט,לפטור אדם מתשלום התוספת כולה או מקצתה, ובשים לב למצבו הכלכלי של המבקש , אני פוטר את המבקש מחלקה של תוספת הפיגורים, כך שסכום הקנס המקורי ותוספת הפיגורים יועמדו על סך של 9,500 ש"ח, בשים לב כי המבקש שילם זה מכבר סך של 4,146 ₪, תשלום אשר נזקף ליתרת תוספת הפיגורים.

הבקשה לפריסת תשלומי הקנס :

המבקש מתעלם בבקשתו מן העובדה כי תשלום הקנס כבר נפרס ל – 24 תשלומים חודשיים וזאת במעמד גזר הדין. גם אם נאמר כי לבית המשפט הסמכות להורות על ביטול תוספת הפיגורים במלואה או חלקה, עדיין הסמכות להורות על פטור מתשלום חלק או כל תוספת הפיגורים מכוח סעיף 69 לחוק העונשין, אינה טומנת בחובה סמכות לשנות את המועדים שנקבעו על ידי בית המשפט בגזר הדין. פועל יוצא מכך הינו כי בקשתו של ב"כ המבקש להורות על פריסת סכום הקנס המקורי מחדש לתשלומים החל מהיום, נדחית.

סיכומו של דבר:
אני קובע כי בקשת המבקש לביטול פקודת המאסר ופריסה מחדש של תשלום הקנס נדחית, בקשתו של המבקש לביטול תוספת הפיגורים מתקבלת בחלקה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קנס על איתות

  2. חוק גביית קנסות

  3. גביית קנסות חניה

  4. פגם בהחלטה על קנס

  5. קנס בכתב יד לא קריא

  6. קנס על בניה לא חוקית

  7. קנס ''לא נדרש'' בדואר

  8. טעות טכנית בקנס מנהלי

  9. קנס גבוה בעבירות בניה

  10. ביטול קנס מנהלי ללא שם

  11. קנס על עבודה ביום שישי

  12. ביטול קנס חניה בירושלים

  13. קנס על עבירות תכנון ובניה

  14. קנס על חציית קו הפרדה לבן

  15. שינוי גובה קנס מינהלי קצוב

  16. ביטול הודעת תשלום הקנס המנהלי

  17. תביעה נגד המרכז לגביית קנסות

  18. קנס על חניה על מדרכה - 500 ש''ח

  19. פיצויים בגין הליכי גביית קנס חניה

  20. מה גובה הקנס על אי קיום צו שיפוטי ?

  21. תביעה לשיפוי בגין קנס במסגרת הליך פלילי

  22. קנס בגובה כפל שווי מבנה לא חוקי - סעיף 219

  23. תביעה בגין "קנס" בשל איחור בהחזרת ספר לספריית בית הספר

  24. בקשת ביטול פקודת מאסר לאדם לא דובר עברית ולא מיוצג על אי תשלום קנסות

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון