בע"א 7307/11 חיים וייס נ' רמת איתרי ואח' (17.9.13) קבע בית המשפט העליון: "עיקרו של ההסדר הקבוע בסעיף 56(א) לחוק החברות הוא כי במקרה של חריגה מהרשאה, אין לפעולה תוקף כלפי החברה אם לא אישרה אותה אלא אם כן הצד השלישי שכלפיו נעשתה הפעולה לא ידע ולא היה עליו לדעת על העדר ההרשאה (ראו אירית חביב-סגל דיני חברות כרך א 125-116, 136-135 (2007) (להלן: חביב-סגל))". סעיף 56(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999. הסעיף קובע: "(א) פעולה שנעשתה בעבור חברה בחריגה ממטרות החברה, או שנעשתה בלא הרשאה או בחריגה מן ההרשאה, אין לה תוקף כלפי החברה, אלא אם כן אישרה החברה את הפעולה בדרכים הקבועות בסעיף קטן (ב), או אם הצד שכלפיו נעשתה הפעולה לא ידע ולא היה עליו לדעת על החריגה או על העדר ההרשאה". בע"א 7307/11 חיים וייס נ' רמת איתרי ואח' (17.9.13) קבע בית המשפט העליון: "עיקרו של ההסדר הקבוע בסעיף 56(א) לחוק החברות הוא כי במקרה של חריגה מהרשאה, אין לפעולה תוקף כלפי החברה אם לא אישרה אותה אלא אם כן הצד השלישי שכלפיו נעשתה הפעולה לא ידע ולא היה עליו לדעת על העדר ההרשאה (ראו אירית חביב-סגל דיני חברות כרך א 125-116, 136-135 (2007) (להלן: חביב-סגל))".חוזהמסמכיםחריגה מהרשאה