התחייבות עירייה להנחה בארנונה (במכתב) בעע"מ 5666/09 עיריית פתח תקוה נ' איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ התקבל ערעורה של רשות מקומית על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת מ. אגמון גונן), שקבע, שעל העירייה לכבד התחייבות שניתנה למשיב למתן הנחה בדמי הארנונה. ההתחייבות היתה במסגרת מכתבים ששלח מנהל אגף השירות והארנונה בעירייה למשיבה. בית המשפט העליון (מפי המשנה לנשיאה, כב' השופט א. ריבלין ובהסכמת הנשיאה בייניש והשופטת פרוקצי'ה) קיבל, כאמור, את הערעור וקבע, שחוזה שאינו מקיים את הדרישה הצורנית הקבועה בסעיף 203 לפקודת העיריות - אינו מקיים את דרישת החוק, ולכן בלתי חוקי: "אי החוקיות נובעת מחסר בחתימות ראש העירייה והגזבר על המכתבים, מהעדר אישור שר הפנים והאוצר ואישור מועצת העירייה." (ראו פירוט רב בפסקאות 9-15 לפסק הדין). בית המשפט הדגיש שאין מדובר בחסר טכני, אלא מדובר בקיום דרישת החוק. בעניין אחר, ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פד"י נג' (1) 390. נטען שהיתה הבטחה מנהלית לתשלום ארנונה בשיעור נמוך. נקבע כי: "על הטוען לקיומה של הבטחה מנהלית לשכנע, כי ההבטחה ניתנה על ידי - בעל שררה, בגדר סמכותו החוקית בכוונה שיהיה לה תוקף משפטי, והצד האחר מקבל אותה בצורה זו, כאשר בכוח של המבטיח למלא אחריה." (עמ' 399).ארנונהמסמכיםעירייה