באילו מקרים מקבלים פסק דין הצהרתי ? על פי הפסיקה: "בית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתת פסק-דין הצהרתי ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו (סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). ככלל ועל פי ההלכה הנוהגת עימנו לא יקפוץ בית המשפט ידו במתן סעד זה אם יש בידי התובע להראות קיומה של זכות או קיומו של מצב עליהם הוא מבקש להצהיר וכן אם יש בידו להראות כי מן הראוי לשריין אותה הזכות או אותו המצב על ידי מתן פסק-דין שישתיק כפירה או הכחשה בעתיד (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 556 (מהדורה שביעית, 1995); ע"א 490/92 שאבי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז (3) 700, 705 (1993)). יחד עם זאת מקובל להשקיף על הסעד ההצהרתי כעל סעד הנתון לשיקול דעת רחב של בית המשפט הרשאי שלא ליתן את הסעד המבוקש אפילו קיימת הזכות או מתקיים המצב שלכאורה מצדיקים מתן הצהרה, אם קיימים טעמים המצדיקים זאת "כגון, שהשאלה המוצגת לפני בית המשפט היא אקדמית גרידא, או שמבקש ההצהרה אינו יכול להצביע על עניין ממשי שיש לו בפתרון הבעיה המוצגת לפני בית המשפט, או כאשר יש בידי תובע הסעד היכולת לתבוע סעד מהותי כדבר שבזכות" (ראו: ע"א 656/79 גרינפלד נ' קירשן, פ"ד לו (2) 309, 316 (1982))" (ע"א 9580/05 גליקלד נ' צ'ורני (צ'רנוי) (פורסם במאגרים, 10.9.2007).שאלות משפטיותפסק דין הצהרתי