עיתוי הגשת בקשה לחזור מן ההודיה מהווה שיקול רב בבקשת נאשם לחזור בו מן ההודיה

עיתוי הגשת בקשה לחזור מן ההודיה מהווה שיקול רב בבחינת בקשתו של הנאשם לחזור בו מן ההודיה שמסר

כאן יש להבחין בין בקשה לחזור מההודיה טרם מתן גזר הדין, ובין בקשה כזאת המוגשת לאחר שהדין נגזר:

"היסוד להבחנה בין פסקי הדין בהם יושמה הגישה המקובלת והמחמירה יותר ובין פסק הדין בעניין סמחאת נעוץ, בעיקרו של דבר, בעיתוי הגשתה של הבקשה לחזרה מהודיה: בעוד שברובם המכריע של פסקי הדין שיישמו את הגישה המחמירה דובר היה בנאשמים אשר ביקשו לראשונה לחזור בהם מהודיותיהם לאחר שנגזר דינם ובמסגרת ערעור שהגישו; הרי שבעניין סמחאת דובר בנאשם שביקש לחזור בו מהודייתו עובר לגזירת הדין (שם, פסקה 7 לפסק דינו של השופט א' גולדברג).

אכן, סמכותו של בית המשפט לאפשר חזרה מהודיה משתרעת על כל שלביו של ההליך הפלילי, לרבות שלב הערעור (ראו עניין דענא בפסקה 12; רע"פ 7292/04 שרמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.8.2004) פסקה 6 לפסק דינו של השופט ד' חשין). אולם, לעיתוי העלאת הבקשה - עובר למתן הכרעת הדין ולגזירת העונש או לאחריה - נודעת חשיבות מכרעת מבחינת הנטייה להיעתר לה ובכך יש היגיון, שאם לא כן "הסכמתם של נאשמים להסדרי טיעון תהא למעשה מותנית בחומרת העונש שמוטל עליהם בדיעבד" (ע"פ 5561/03 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.1.2004) פ"ד נח(4) 145, 152 (2004). כן ראו: ע"פ 3165/08 עסאלה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.9.2008)). אכן, בנסיבות בהן מועלית הבקשה לאחר מתן הכרעת הדין וגזר הדין או בשלב הערעור "החשש מניצול ההליך הפלילי כאמצעי תימרון בידי נאשם, המבקש לבחון את תוצאות ההליך ועל-פיהן להחליט אם לדבוק בהודייתו או לחזור בו ממנה ולחדש את המשפט, אינו חשש סרק" (עניין אמסלם, פסקה 7 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה)" (ר' ע"פ 5583/08).

"כאמור, לעיתוי הבקשה לחזרה מהודיה ניתן משקל רב (ע"פ 6349/11 שניידר נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (10.6.2013), להלן עניין שניידר), אך המבחן המהותי אשר על-פיו תוכרע בקשת נאשם לחזור בו מהודיתו הוא "מבחן המניע", קרי "האם מדובר ברצון כן ואמיתי מצד הנאשם לחזור בו מהודאת שווא שמסר, ולהוכיח את חפותו, או שמא מדובר במהלך טקטי שנועד לגרוף תועלת משפטית כלשהי. מבחן העיתוי איננו אלא כלי עזר משפטי, לצורך הכרעה במבחן המניע" (שם, בפסקה 20; ראו גם עניין אמסלם הנ"ל). כך למשל תיתכן תכסיסנות מצד נאשם גם טרם מתן גזר הדין, כאשר הוא מגלה שניתן לגביו תסקיר שלילי שעלול להשפיע לרעתו בשלב הטיעונים לעונש (שם, בפסקה 10) או במטרה להתיש את העדים (ע"פ 3227/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (24.1.2011)) ועוד. " (ר' ע"פ 6028/13)



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הודיה בעובדה

  2. חזרה מהודיה

  3. הודאה והדחה

  4. חזרה מהודייה בעבירות תנועה

  5. הודיית חוץ של נאשם: סעיף 10א לפקודת הראיות

  6. בקשה לחזרה מהודיה: סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי

  7. מה התנאים שבהם ביהמ"ש יאפשר לנאשם לחזור מהודיה ?

  8. חזרת נאשם מהודייתו: סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי

  9. סמכותו של בית המשפט לאפשר חזרה מהודיה: לאורך כל שלבי המשפט

  10. הרשעה על סמך הודיה בהחזקת סכין שלא כדין על סעיף 186(א) לחוק העונשין

  11. עיתוי הגשת בקשה לחזור מן ההודיה מהווה שיקול רב בבקשת נאשם לחזור בו מן ההודיה

  12. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון