תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי

תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי תקנה 127 לתקנות לסדר הדין האזרחי קובעת: "רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו." על פי ההלכה הפסוקה, על בתי המשפט לנקוט בפרשנות מצמצמת בכל הקשור לדרישה שבתקנה 127 כך שלא יוצב מכשול בפני מי שמבקש להביא עניינו לבית המשפט כפי שנקבע עוד בפסק הדין ת.א. 1243/98 (מחוזי-י-ם) עזבון המנוח חאלד נ' מ"י, פ"מ תשס"א (2) 537, 545-546: "אם בית-המשפט מחליט שלא להיזקק לתביעה בגין אי-צירוף חוות-דעת של מומחה לכתב-התביעה, המשמעות היא חסימת גישת התובע לבית-המשפט ומניעת בירור עניינו. במילים אחרות, זו פגיעה בזכות הגישה שלו לבית-המשפט. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כפי שנתפרש בפסיקה ובכתבי המלומדים, מקנה זכות גישה חוקתית לבית-המשפט. כיום לאור הוראות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו צריך לשקול במשורה מחיקת תביעה על הסף, ויש להשתדל ולמנוע סגירת שערי בית-המשפט בפני תובע ולפרש הוראה שבחיקוק כך שלא יוצב מכשול בפני מי שמבקש להביא את עניינו לפני בית-המשפט ... גם המשפט הבינלאומי הפומבי מכיר בזכות הגישה לערכאות. בסעיפים 13 ו-16לאמנה האירופית בדבר זכויות האדם וחירויות היסוד נקבעה במפורש זכות הגישה לערכאות השיפוטיות כזכות חוקתית. גם בסעיף 8 להצהרה האוניברסלית על זכויות האדם נקבע "לכל אדם זכות גישה יעילה לרשויות השיפוט הלאומיות המוסמכות נגד פעולות המפרות את זכויות היסוד שהוכרו על-ידי החוקה או על-ידי החוק". לאור האמור יש לנקוט פרשנות מצמצמת בכל הקשור לדרישה שבתקנה 127 לתקנות בכל הנוגע לדרישה לצרף לכתב-התביעה חוות-דעת של מומחה ב"ענין שברפואה". נראה שעמדת הפסיקה, כפי שהובאה לעיל, מגשימה את התכלית הזו בדרישה המצמצמת באשר לתוכן חוות-הדעת העומדת בדרישות התקנה, כפי שנראה להלן." תקסד"א 1984 (הישנות)