בקשה לצרף תובע נוסף תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי בכל שלב משלבי הדיון, לבקשת אחד מבעלי הדין ובלא בקשה כזאת, בתנאים שיראו לו, לצוות על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. באופן דומה קובעת גם תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, כי בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, כל תיקון כזה יעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. לפיכך, נקבע ברע"א 8129/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מדינת ישראל (פסקה 8 לפסק הדין, 6.4.09):- "הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט, בהידרשו לבקשה לתיקון כתב טענות, לרבות הוספת בעלי דין כבעניינינו, ינקוט גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשה כאמור." כך נקבע גם לגבי תיקון כתב התביעה במקרים אחרים (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו (3) 214, 218 (1992); רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב (3) 427, 431 (1998)). חריגים לכלל זה, הם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב (ע"א 180/62 שלוש נ' ג'רז'י, פ"ד טז (3) 1824, 1827 (1962); בר"ע 773/86 לוי נ' לוי, פ"ד מא (1) 365, 368 (1987)), או בחוסר תום לב (רע"א 10005/08 צויר נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (29.3.09)), או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת התביעה מחדש. דוגמה לכך, היא טענת התיישנות. אם מבקש בעל הדין להעלות על דרך תיקון כתב התביעה, עילה שהתיישנה, הבקשה תידחה. שהרי לו הגיש תובענה אחרת בגין אותה עילה, היא הייתה נדחית מטעם זה (ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד (4) 126, 131 (1980); רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל (2.7.06)). כמו כן, יבחן בית המשפט אם בפסיקת הוצאות יהיה משום פיצוי מספק לנזק ולטרחה שיגרמו כפועל יוצא מן ההיעתרות לבקשת התיקון (עע"ם 5128/04 עיריית תל אביב-יפו נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (פסקה 8 לפסק הדין, 4.6.08)). בכל מקרה נפסק כי על מבקש התיקון לנמק את בקשתו ולשכנע את בית המשפט על שום מה איחר בהגשת הבקשה (ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל, פ"ד מא (1) 748, 755 (1987)) צירוף / החלפת בעלי דין