מי "מחליף" אדם שנפטר במהלך הערעור ? כאשר מערער שעמד על בירור ערעורו כנגד משיב שנפטר, קבעה רשמת בית המשפט העליון קבעה כי בפניו עומדות שתי חלופות פעולה: האפשרות האחת, היא לבקש את צירופם של יורשיו הפוטנציאליים של המנוח כחליפיו בהליך הערעורי, בצירוף תצהיר ערוך כדין המאשר את העובדות הצריכות לעניין, ובהן - מות המנוח; העדר מנהל לעיזבון וכן העדר בקשה להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה על-אף חלוף זמן ממושך מעת הפטירה, וכן העובדות המבססות את זהות יורשיו הפוטנציאליים של המנוח. חסרונה של דרך זו נעוץ בכך שהמערער נוטל על עצמו סיכון שמא בסופה של דרך יתברר כי מי שחשב כיורשיו הפוטנציאליים של המנוח אינם יורשיו, או ישנם יורשים נוספים שלא ידע על קיומם. האפשרות האחרת, היא כי המערער ייזום בעצמו הליך מתאים לשם קביעת זהות יורשיו של המנוח. חסרונה של דרך זו טמון לכאורה במשאבי הזמן והכסף הכרוכים בה. יתרונה של דרך זו הוא, בין היתר, בכך שבכוחה להוביל לקביעת זהות היורשים בטרם יינתן צו בדבר חליפיו של המשיב-המנוח בערעור (ע"א 2929/11 פלונית נ' פלוני (25.5.2011) ; ע"א 4923/09 ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ (12.10.2010)).בעל דין נפטרשאלות משפטיותערעור