תסמונת כאב בעקבות תאונת דרכים

תסמונת כאב בעקבות תאונת דרכים

1. התובעת ילידת 1987, נפגעה בתאונת דרכים ביום 4.8.06.
התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד).
אין מחלוקת לגבי הכיסוי הביטוחי.
מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי ד"ר בועז ליברמן, קבע נכות צמיתה בגין פגיעה בעמוד שידרה צווארי בשיעור 2%.
מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגי פרופ' ראובן מדר, העריך את נכותה הצמיתה של התובעת ב- 15%, כאשר תרומת התאונה היא 20%, קרי – 3% נכות צמיתה.

2. ראיות הצדדים:
מטעם התובעת הוגשו שלושה תצהירים.
תצהיר עדות ראשית של אולגה סמואל, חברת ילדות המתארת את מגורי השתיים בקיבוץ גדות מאז עליית התובעת ארצה, לימודים בבית ספר תיכון, עבודה במשק ובמפעל הקיבוץ.
העדה מתארת בתצהירה כי למיטב זכרונה התובעת סיפרה לה על תאונת הדרכים והתלוננה בפניה על הקשיים מאז התאונה.
בחקירה נגדית התברר כי בעת הגיוס לצבא של העדה ושל התובעת בשנת 2006, נפרדו דרכיהן (עמ' 23 לפרו') והיא אינה רואה את התובעת על בסיס קבוע (עמ' 24 לפרו').
תצהיר עדות ראשית של עדי עובדיה, בעלים ומנהל של חנות בקניון ראשון לציון, אשר העסיק את התובעת בחנות בתפקיד של גרפיקאית מחודש מרץ 2011 ועד לחודש אוגוסט 2011, שאז לטענתו התפטרה מאחר ולא הצליחה לשלב בין שעות העבודה ובין ימי הלימודים, חזרה לעבודה בנובמבר 2011, הרבתה להתלונן על כאבים המפריעים לתפקודה.
בחקירה נגדית, התברר כי התובעת נחשבה כעובדת מקצועית ובעת מתן העדות (אוקטובר 2013) כבר לא עבדה בחנות של העד (עמ' 21 לפרו').
עוד עולה מהחקירה הנגדית כי התובעת לא סיפרה לעד על אירוע התאונה (עמ' 22 לפרו').


3. התובעת מתייחסת בתצהיר העדות הראשית לפגיעה בתאונה, בעת שהיתה נוסעת ברכב אשר איבד שליטה, הסתחרר עד שנבלם במעקה בטיחות; התייחסה לבדיקה בניידת מד"א שהוזעקה למקום, לטענתה נרשם כי ויתרה על פינוי לבית חולים בהמלצת הפרמדיק בגלל עומס חריג שהיה בעיצומה של מלחמת לבנון השניה.
בהמשך התצהיר מתארת התובעת את קורותיה מאז התאונה, שארעה במהלך שרות צבאי סדיר, הבדיקות אליהן הופנתה על ידי הרופאים בצבא, הטיפול הרפואי עם שחרורה, התייעצות עם רופאת משפחה אשר היפנתה אותה בינואר 2010 לבדיקת ראומטולוג שאבחן תסמונת פיברומיאלגיה.
התובעת טוענת בתצהירה כי בשל הכאבים המפושטים מאז התאונה היא מתקשה בביצוע פעולות הכרוכות במאמץ פיזי, מתקשה לבצע את עבודתה כגרפיקאית, המסלול האקדמאי וחיי החברה שלה נפגעו והיא נזקקת לעזרת הזולת כמו גם הוצאות שנגרמו כתוצאה מהתאונה כמפורט בקבלות שצורפו.

4. בחקירה הנגדית נדרשה התובעת למנגנון הפגיעה שלה ושל נהג הרכב, הבדיקה באמבולנס שהגיע למקום התאונה, העדר פניה לטיפול רפואי ולמיון עד ליום 7.8.06.
התובעת עומתה עם הטענה כי ביקשה לעמוד בפני ועדה רפואית בצבא, אך לא היה בידיה אישור להוכחת הטענה (עמ' 26 לפרו').
בהמשך החקירה הנגדית נדרשה למצבה הרפואי לפני התאונה ואחריה (פגיעה בקרסול ובברכיים), לרבות ניתוח בברך, נפילה במקלחת ביום 27.7.06, חבלת ראש ביום 8.3.08.
(עמ' 27 לפרו').
התובעת עומתה עם התשובות שמסרה בתצהיר תשובות לשאלון לעניין עברה התעסוקתי לפני התאונה (עמ' 29 לפרו').

5. הנכות הרפואית והשלכותיה:
התובעת נבדקה על ידי מומחה רפואי בתחום האורטופדי ד"ר בועז ליברמן אשר קבע בחוות הדעת מיום 22.8.10, כי בתאונת הדרכים נשוא התביעה טופלה התובעת בגין תלונות על כאבי ראש ועמוד שידרה.
בפרק הבדיקה הגופנית קובע המומחה בחוות הדעת כי אין עדות לרגישות או הגבלה בתנועות (למעט הגבלה קלה בתנועות הצוואר).
בפרק הדיון והמסקנות התייחס המומחה לעברה של התובעת (כאבי ברכיים וכאבי גב תחתון) והעריך את דרגת הנכות בגין הפגיעה בעמוד שידרה צווארי בשיעור 2% לפי סעיף ליקוי 37 (5) (א) מותאם.
בשולי חוות הדעת קיימת התייחסות לפיה לאור התלונות בעבר, מהלך הטיפול, האבחנה ומצבה של התובעת כיום, אין לדעתו מקום למינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי.

6. לאחר קבלת חוות הדעת בתחום האורטופדי, התובעת פנתה בבקשה לתיקון כתב תביעה על דרך צרוף בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הראומטולוגי ובית המשפט נעתר לבקשה ומינה את פרופ' ראובן מדר, אשר קבע בחוות דעת מיום 14.4.12, נכות בשיעור 15%, כאשר תרומת התאונה היא 20%, קרי נכות צמיתה בשיעור 3%.
המומחה הרפואי זומן לחקירה נגדית על ידי ב"כ התובעת.

7. לוז המחלוקת בין הצדדים בתיק זה, מתמקד במימצאי ומסקנות חוות הדעת בתחום הראומטולוגי, תרומת התאונה והקשר הסיבתי בינה לבין הנכות הראומטולוגית, שיעורה והשלכותיה.
ב"כ התובעת טוען בסיכומים כי מדובר "בתפיסה שגויה" של פרופ' מדר וכי שאלת הקשר הסיבתי המשפטי מסורה לשיקול דעת בית משפט ולטענתו יש "לייחס לתאונה את מלוא הנזק שנגרם לתובעת", ובהתאמה להעמיד את נכותה התפקודית בשיעור של 25% לפחות.
בטיעוני ב"כ הנתבעים נטען כי בהתאם לחוות הדעת והחקירה הנגדית ישנם גורמים רבים לתסמונת הפיברומיאלגיה וכי התלונות בתחום זה נולדו פרק זמן ארוך ובלתי סביר לאחר התאונה ולצורכי התביעה, לפיכך הנכות נמוכה ואינה תפקודית.

8. בהתייחס לטיעוני הצדדים בסיכומים, נדרשת הכרעה באשר לתשתית העובדתית והמשפטית בהלימה למנגנון הפגיעה, מימצאי חוות הדעת של המומחים מטעם בית המשפט, המסקנות וההשלכה של הנכות הרפואית שנקבעה.
בתחום האורטופדי נותרה נכות רפואית צמיתה בשיעור 2% בגין מגבלה קלה בעמוד שידרה צווארי, וזאת על רקע מצבה של התובעת לפני התאונה כמפורט בחוות הדעת.
המומחה האורטופד לא זומן לחקירה נגדית, מימצאי ומסקנות חוות הדעת לא נסתרו.
בתחום הראומטולוגי אוחזת חוות הדעת של פרופ' ראובן מדר שישה עמודים תוך התייחסות למסמכים שעמדו לרשותו בעת עריכת חוות הדעת; פרשת המקרה (הנסיבות האישיות והפרטים שנתקבלו מפי התובעת); בדיקה גופנית ופרק דיון, בו קובע המומחה הרפואי כי:
"במקרה שלפנינו יש לקחת בחשבון מס' מרכיבים.

  1. אינני משוכנע שמדובר בפיברומיאלגיה "קלסית", אלא בכאב כרוני מפושט (Chronic widespread pain).
  2. האירוע החבלתי היה סחרור של המכונית וחבטה מבלי שיהיה ברור אם יש פגיעת "צליפת שוט".



3.קיים תיעוד בודד של כאבי גב לפני שנים רבות אך יש תלונה של כאבי גב וכאבי שרירים במהלך הטירונות, עוד טרם קרות התאונה ואלו יוחסו חלקית לחבלת גב מנפילה באמבטיה.
4.גב' לוקה בגמישות יתר במספר אתרים."

9. בפרק הסיכום קובע המומחה הרפואי כי תלונות התובעת והמימצאים מתאימים יותר לתיסמונת כאב כרוני מפושט.
המומחה מתקשה להגדיר את תאונת הדרכים כגורם העיקרי להופעת התסמונת:
"ייתכן והתפתחות כאבי הגב והכאב הכרוני המפושט היו מופיעים או מוחמרים עקב גמישות היתר. התרשמתי בבדיקתי שמצבה הגופני והתפקודי טוב למדי."
המומחה מעריך את הנכות של התובעת ב- 15% לפי סעיף 35 ב' – ג'.
"... קשה לכמת במדויק את חלקה של תאונת הדרכים בהופעת תסמונת הכאב, אך בשקלול הנתונים המופיעים מעלה ובהתחשב בכך שהסבירות לפתח תסמונות כאב גבוהה יותר לאחר חבלות צואר ותאונות דרכים מאשר חבלות אחרות, אני מעריך את תרומת התאונה ב 20%." (עמ' 6 לחוות הדעת).
בחקירה נגדית לב"כ התובעת נדרש המומחה לאבחנה בין כאב מפושט לכאב ממוקד (עמ' 14 לפרו'); הנסיון שלו בטיפול בחולי פיברומיאלגיה וסוג הטיפול, לרבות רפואה משלימה (עמ' 15 לפרו').
המומחה עומת עם תרומת התאונה לשיעור הנכות וחוזר ומדגיש כי מדובר בשיקלול מספר נתונים הקשורים בתובעת בגינם מצא לייחס לתאונה אחוז מסויים כפי שהעריך בחוות הדעת (עמ' 15 לפרו').
המומחה התייחס למאמרים ומחקרים לעניין הקשר הסיבתי בין טראומה לתסמונת פיברומיאלגיה, ומבהיר כי הוא מסכים לקיומו של קשר סיבתי, אך הדבר אינו אוטומטי אלא נתון לשיקול דעתו של הרופא, לרבות אחוזי תרומת התאונה לתסמונת (עמ' 16 לפרו').
המומחה נדרש לאומדן שיעור הנכות בהתאם לסעיף הליקוי בתקנות המל"ל ומציין כי: "פיברומיאלגיה היא מחלה פונקציונאלית ולא אורגנית דוגמת פגיעות אורטופדיות. פגיעות אורטופדיות או אובדן של איבר יש אחוז מאוד מוגדר כמו ליקוי בטווחי תנועה.
הערכה של פיברומיאלגיה ההערכה היא אומדן שנשען הרבה מאוד על הנסיון והמהימנות של הבודק." (עמ' 17 לפרו').
בשולי החקירה הנגדית לב"כ התובעת התייחס המומחה לעובדה כי על פי ניסיונו כמי שמטפל בחולי פיברומיאלגיה קיימת תנודתיות (הטבה והחמרה במצב), ובאשר לקביעתו לשיעור תרומת התאונה מתוך כלל אחוזי הנכות, הבהיר המומחה כי מדובר בהתרשמות שלו מתפקוד התובעת בעבודה ובלימודים, תגובתה לטיפול התרופתי, הבדיקה הגופנית שנמצאה בסה"כ תקינה ומכאן: "... הערכתי את היכולת שלה מצב הנכות שלה כלא גבוה" (עמ' 18 לפרו').


10. בחקירה נגדית לב"כ הנתבעת חזר המומחה והבהיר את קיומו של קשר סיבתי בין טראומה לבין הופעת התסמונת ולגבי האירועים במהלך הגיוס לצבא וחבלת ראש במרץ 2008, לא מצא כי יש בהם כדי לשנות ממימצאי חוות הדעת.
לעניין פער הזמנים של 3 שנים ממועד התאונה עד להצטברות התלונות, התייחס לכאבי הגב שהיו במהלך התקופה וחזר והבהיר כי שיקלל את כל הנתונים כאשר הגיע למסקנה בחוות הדעת. (עמ' 19 לפרו').
המומחה הרפואי אינו שותף בשולי החקירה הנגדית לעמדת ב"כ הנתבעים לעניין הטענה כי רמת התפקוד של התובעת אינה שונה מתפקוד של אדם נורמטיבי אחר בחברה.
(עמ' 20 לפרו').

11. בדקתי, בחנתי ושקלתי את טיעוני הצדדים, מימצאי חוות הדעת ופרוטוקול הדיון ככל המתייחס לחקירה נגדית של המומחה הרפואי פרופ' מדר.
אין חולק בדבר אפשרות קיומו של קשר סיבתי בין אירוע תאונה או טראומה לבין תסמונת הפיברומיאלגיה או תסמונת הכאב הכרוני המפושט - בהינתן המבחנים שנקבעו במחקרים, בספרות המקצועית וכמשתקף מהאסכולה הרפואית המוכרת היום בפסיקה.
(ראה בין השאר ע.א. 785/08 זולפה נ' אופנהיימר והאסמכתאות שם).
התסמונת מתאפיינת בעיקר בכאבים מפושטים בשרירים וברקמות הרכות, רגישות מוגברת לכאב ובמיוחד ב- 18 נקודות רגישות ספציפיות המפוזרות בגוף: "המדובר בתסמונת "חמקמקה" – שאין חולק היום על עצם קיומה, אך היא שנויה במחלוקת לגבי הגורמים לה והשלכותיה - ..." (ראה השופט עמית בתיק 358/03 מחוזי חיפה וגנר נ' מגדל והאסמכתאות שם).
יש לבחון כל תיק ונסיבותיו לרבות הנתונים המייחדים את קורותיו על פני ציר הזמן, לעניין קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין האירוע נשוא התביעה לבין התסמונת ממנה סובלת התובעת.
ישנה חשיבות למספר גורמים וביניהם מנגנון הפגיעה בתאונה, סמיכות הזמנים בין התאונה לבין הופעת התסמונת והאבחנה.
האפשרות להתפרצות תסמונת הפיברומיאלגיה בגין אירוע התאונה, כמו גם האפשרות שהתסמונת היתה מתפרצת בכל מקרה, מה שנכון לגבי כל מחלה מולדת, והתאונה רק היוותה "טריגר" להתפרצותה – אינן באות במנותק מעצם טיבה של התסמונת והשלכותיה.




12. במכלול השיקולים ובאיזון הראוי, מצאתי כי חוות הדעת של המומחה הרפואי ותשובותיו בחקירה נגדית משקפות את מצבה הרפואי של התובעת כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה, יחד עם זאת, שיקול הדעת הסופי הינו של בית המשפט.
מהיקף הפגיעה בתחום האורטופדי, אשר הותירה נכות צמיתה בשיעור 2% בגין הגבלה קלה בעמוד שידרה צווארי, נמדדת ונלמדת קיומה של תסמונת הפיברומיאלגיה ו/או כאב כרוני מפושט, כמו גם שיעור תרומת התאונה ומנגנון הפגיעה מכלל אחוזי הנכות שנקבעו.
בנסיבות, בשים לב לפער הזמנים הניכר בין אירוע התאונה בשנת 2006 לבין האבחנה הנטענת בשנת 2010, מנגנון הפגיעה והמימצאים בתחום האורטופדי, מצאתי כי אין לסטות באופן משמעותי מהמסקנות בחוות הדעת של פרופ' מדר לעניין תרומת התאונה וקובעת כי היחס בין שיעור הנכות שנותרה לבין שיעור התרומה, הינו בגבולות 5%.

13. על בסיס מכלול הנתונים, הראיות והמימצאים בתחומי הרפואה, כמשתקף משתי חוות הדעת והתרשמות בלתי אמצעית של בית המשפט מהעדויות ומימדי הפגיעה – יש לבחון את "סיפור החיים" של התובעת.
אל מול תרחישי הקיצון בסיכומי ב"כ הצדדים, הן לעניין שיעור הנכות הרפואית (2% אורטופדי + 15% ראומטולוגי לטענת התובעת – אל מול 2% אורטופדי + 3% ראומטולוגי לטענת הנתבעים) ובעיקר השלכותיה התפקודיות (25% לפחות לטענת התובעת – אל מול העדר השלכה תפקודית לטענת הנתבעים) – יש לבחון את מארג הראיות המייחד את מכלול הנסיבות הצריכות לעניין, בשים לב לעקרונות הפיצוי בדיני הנזיקין.
בחינה מושכלת מובילה למסקנה כי לתאונה ותוצאותיה היתה השפעה על קורותיה של התובעת, כאשר מטבע הדברים הנטיה שלה לתאר את תפקודה לפני ואחרי התאונה הינה מזוית סובייקטיבית אך אין התאמה מלאה בין אחוזי הנכות הרפואית ומרכיביה לבין האופן בו רואה התובעת את תפקודה.
טיבה והיקפה של הנכות הרפואית המשוקללת (בגבולות 7%) השילוב בין הנכות בתחום האורטופדי לבין הנכות בתחום הראומטולוגי אשר מוצאת ביטוי בכאב מפושט הפוגע באיכות החיים (לרבות תנודתיות של החמרה והטבה) – מובילים למסקנה לפיה ההשלכה התפקודית והגריעה מכושר ההשתכרות אינן עולות בנסיבות על שיעור הנכות הרפואית.

14. חישוב הנזקים:
התובעת ילידת 1987, עלתה לארץ מברית המועצות בשנת 2003, בוגרת 12 שנות לימוד בעלת תעודת בגרות.
בעת אירוע התאונה ביום 4.8.2006, היתה חיילת בשירות סדיר בצה"ל, לאחר השחרור החלה ללמוד במכון לשיפור בגרויות ובשנת 2009 במכינה ללימודי עיצוב במכון הטכנולוגי בחולון וכיום בסיום לימודי תואר ראשון ועיצוב תעשייתי בתוכנית משולבת עם אוניברסיטת בר-אילן.
לא שוכנעתי לקבל את חישובי ב"כ התובעת בסיכומים בכתב לעניין הפסדי הכנסה לעבר המתבססים על תחזית שאינה תואמת נתונים בפועל וראיות קבילות להוכחת נזק מיוחד.
התובעת עבדה והשתכרה בהתאמה למסלול לימודיה.
התובעת זכאית לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד, בהתחשב בבסיס שכר התואם את גילה, עברה התעסוקתי והכשרתה, בסכום גלובלי על דרך האומדנה בגבולות 60,000 ש"ח.
כמו כן מצאתי לפסוק לתובעת הוצאות צד ג' בתקופה הסמוכה לתאונה בסך 10,000 ש"ח ופיצוי בגין נזק שאינו נזק ממוני, בסך של 12,000 ש"ח.

15. אשר על כן, מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת את הסך של 82,000 ש"ח בצרוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תסמונת כתף קפואה

  2. תסמונת השינה הדחויה

  3. תסמונת שלאחר זעזוע מוח

  4. תסמונת המעי הרגיז בצבא

  5. תסמונת דאון ביטוח לאומי

  6. תסמונת פייר רובין ביטוח לאומי

  7. תסמונת כאב בעקבות תאונת דרכים

  8. תסמונת דאון לאחר טיפולי הפריה

  9. תסמונת התעלה הקרפלית בשתי הידיים

  10. תסמונת התעלה הקרפלית ביטוח לאומי

  11. בתסמונת התעלה הקרפלית כתאונת עבודה

  12. נכות זמנית בגין תסמונת דכאונית הסתגלותית

  13. קשר בין תסמונת ACM לבין תסמונת רחם דו קרני

  14. EMG: תסמונת התעלה הקרפלית דו צדדית בצורה קלה

  15. תסמונת לכידה אולנרית במרפק: נכות מביטוח לאומי

  16. חוסר יכולת להשתמש ביד שמאל עקב תסמונת התעלה הקרפלית

  17. תסמונת התעלה הקרפלית, התעלה הקוביטלית במרפק ויד-זרוע

  18. ראומטולוגיה אחוזי נכות: 10 אחוזי נכות בגין תסמונת כאב כרונית

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון