לטענת התובע השיק נמסר לו כבטוחה להבטחת תשלום חוב של בעלה של הנתבעת

לטענת התובע, השיק נמסר לו כבטוחה להבטחת תשלום חוב של בעלה של הנתבעת תובענה שטרית בגין שיק על סך של 1,300,000 ₪ שהוגש לביצוע וניתנה לנתבעת רשות להתגונן בענייננו בבית המשפט. רקע עובדתי 2. התובע הינו מחזיק בשיק על סך של 1,300,000 ₪ שנמשך מחשבונה של הנתבעת, אשר נרשם לפקודתו של מר אורי X, בעלה של הנתבעת, אשר חתם חתימת היסב בגב השיק. (להלן: "השיק"). 3. לטענת התובע, השיק נמסר לו כבטוחה להבטחת תשלום חוב של בעלה של הנתבעת, מר X, כלפיו, בהתאם לפסק דין חלוט בת.א. 164377/09 בבית משפט השלום בתל אביב. על פי טענתו, הנתבעת ידעה על חוב זה ואף שילמה לתובע כספים לתשלום חלק מהחוב. (להלן: "X"). 4. בעקבות בקשות מספר לאורכות לפרעון החוב מטעם בעלה של הנתבעת, המתין התובע, ברם, משהתברר לו כי בעלה של הנתבעת פנה להליכי פשיטת רגל וביום 9.7.09 ניתן נגדו צו כינוס נכסים, הגיש את השיק לפירעון, וזה חולל. 5. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר וניתנה לה רשות להתגונן. לטענתה, מדובר בשיק גנוב ומזויף. כן, הוסיפה, כי לא נתקבלה תמורה מהתובע וכי הוא לא הוכיח תמורה בגינו. ראיות התובע 6. התובע העיד בתצהירו ת/3 כי השיק נשוא התביעה נמשך מחשבונה של הנתבעת, בחתימתה, כאשר זה נרשם לפקודתו של מר אורי X, בעלה של הנתבעת, אשר חתם חתימת היסב בגב השיק. 7. כמו כן, מר שלמה סרור ערב לפירעון השיק בחתימתו בגב השיק. 8. ביום 15.6.08 נחתם בינה לבין בעלה של הנתבעת הסכם הלוואה, לפיו האחרון קיבל מהתובע הלוואה בסכום של 290,000 דולר לתקופה של שלושה חודשים, כאשר מועד הפירעון נקבע ליום 15.9.08. (ראה: נספח 3 לת/3). 9. לדבריו, בעלה של הנתבעת הופנה אליו על ידי מר שלמה סרור, ידידו משכבר הימים. מר סרור מסר לו כי התובע אדם אמיד מאוד אשר זקוק להלוואה לתקופה קצרה, וכן הסכים הוא לערוב למילוי התחייבויותיו. 10. ההלוואה לא נפרעה והשיק הוצג לפירעון לבנק, אולם לא כובד, שכן חשבונו של בעלה של הנתבעת הינו מוגבל. 11. מר דור ביקש אורכות שונות לתשלום חובו, ומסר לו כי ישלם לו עד ליום 30.9.08, אולם לא עשה כן. 12. עוד, גורס הוא כי הנתבעת מודעת היטב לחוב שכן במסגרת הליכי ההוצאה לפועל אותם פתח כנגד מר דור, נרשם עיקול על נכס מקרקעין המצוי בעיר רמת השרון אשר ברשותם והוטל עיקול אצל רוכשיו. בני הזוג X והרוכשים ביקשו ביטול העיקול בבית המשפט והצדדים הגיעו לפשרה ושילמו לו סך של 100,000 ₪, המהווה יתרת כספי התמורה שהגיעה לבני הזוג X ממכירת הבית. (להלן: "הבית"). 13. כמו כן, מר דור הגיש התנגדות לביצוע שטר בתיק ההוצאה לפועל וטען כי הוא אכן חייב כספים בסכום העולה על 300,000 $, אך החוב הוא למר סרור ולא לתובע. בדיון בהתנגדות אישר מר דור כי רעייתו, הנתבעת דכאן, היתה מעורבת לפחות החל מהשלבים הקשורים למכירת הבית, בחובות שהובילו למכירתו. 14. בסופו של יום, חתם מר X ביום 19.4.09 על הסדר לפרעון החוב לפיו הודה בחוב הנתון והתחייב לפורעו בתוך 60 יום מיום החתימה על ההסכם. ההסדר נחתם במשרדה של ב"כ התובע, וקיבל תוקף של פסק דין בת.א. 164377/09. (ראה: נספחים ת/12 ו-ת/13 לת/3). 15. ההסדר הופר, התשלום לא שולם, ובחלוף המועד פנה הוא למר סרור שיפעל לגביית החוב ממר X או לחילופין, כערב, שיפרע את החוב בעצמו. מר X ביקש אורכה ולהבטחת פרעון החוב העביר לו, באמצעות מר סרור, שיק שנמשך מחשבונה של הנתבעת ונחזה להיות בחתימתה, ובערבות בעלה ומר סרור. 16. לעדותו, המתין לפרעון החוב, ברם גילה כי מר X פנה להליכי פשיטת רגל, וניתן נגדו צו כינוס. במצב דברים זה, מילא בשיק את סכום החוב, והגיש אותו לפרעון, אולם זה חולל. 17. עוד, הוסיף, כי שלח מכתבי דרישה למר דור ביום 15.10.09 וביום 2.11.09. הנתבעת ובעלה השיבו למכתבים וטענו כי השיק נגנב, כי חתימותיהם זויפו וכי הוגשה על ידם תלונה למשטרת ישראל. (ראה: נספח 18 לת/3). 18. בעקבות התלונה נחקרו הצדדים במשטרה, אשר החליטה בסופו של יום לסגור את התיק לאחר שלא מצאה בסיס לתלונה. (ראה: נספח 20 לת/3). 19. כן העיד מטעם התובע מר גיל גילקרוב בתצהירו ת/1 כי הינו סוחר בשוק הכרמל וכי הוא מכיר את מר שלמה סרור שנים רבות. 20. למיטב זכרונו, מר סרור ביקש ממנו לנכות 7-8 שיקים של הנתבעת, מתוכם שלושה לא כובדו על ידי הבנק. לאחר שהללו לא כובדו, התקשר הוא לנתבעת והודיעה לה כי השיק חזר, וזו הבטיחה לשלם לו תוך מספר ימים, וכך היה, לאמור, השיק שחזר שולם. 21. כן העיד מטעם התובע מר שלמה סרור בתצהירו ת/2 כי מכיר הוא את מר X מזה שלוש עשרה שנה. מר דור הציג עצמו כאיש עסקים אמיד, טייס לשעבר, המנהל עסקים בישראל ובחוץ לארץ . 22. בין השנים 2006-2008 לוו ממנו בני הזוג X כספים במועדים שונים לצורכיהם השוטפים. כן סייע להם לגייס כספים בדרך של ניכיון שיקים אצל חבריו ומכריו העוסקים בתחום זה. 23. לדבריו, כאשר נפגש עם מר X לצורך מסירת הכספים, הנתבעת היתה נוכחת אף היא. כמו כן, הנתבעת נהגה להתקשר אליו בנוגע לשיקים שלה, והתייעצה עימו באשר לחובות בעלה. 24. לדבריו, מכיר הוא את התובע מזה עשרים שנה והם חברים, אולם לאחרונה הסתכסכו בעקבות העניין דנא עם הנתבעת ובעלה. 25. עוד, העיד, כי מר X נזקק להלוואה לצורך תשלום חוב בגין הלוואה קודמת אותה נטל מצד שלישי. ביום 15.6.08 נחתם בין התובע לבין מר X הסכם הלוואה לפיו קיבל מר X הלוואה בסכום של 290,000$ לתקופה של שלושה חודשים, כאשר מועד הפרעון נקבע ליום 15.9.08. 26. לאור היכרותו עם מר X והמלצתו עליו, ערב הוא למילוי התחייבויותיו של זה על פי הסכם ההלוואה וגם ערב לפרעון השיק. 27. מר X לא פרע את ההלוואה והשיק הוצג לפרעון לבנק אך לא כובד. 28. לדבריו, התובע פנה אליו וביקש כי ידבר עם מר X בנוגע לפרעון ההלוואה, והאחרון הבטיח כי ישלם במועד כלשהו. בשלב זה, חשדו התעורר והוא הקליט שיחות שלו עם מר X המעידות על התנהלותו של זה. 29. לאחר בקשת אורכה נוספת, הסכימו הצדדים כי מר X ימסור לתובע שיק של רעייתו, הנתבעת, וזה מסר לו שיק פתוח, ללא נקיבת סכום וללא תאריך, שנמשך מחשבונה של הנתבעת ובחתימתה, שיק שמר X ערב לפרעונו וגם הוא עצמו. 30. לימים, מר X פנה, כאמור, להליכי פשיטת רגל וניתן נגדו צו כינוס נכסים. התובע הגיש את השיק לפרעון בבנק, וזה, כמצויין, לא כובד. 31. כן צירף התובע חוות דעת גרפולוגית מטעם עו"ד מר יצחק חגג' לפיה קיימת סבירות גבוהה ביותר, בין 90% ל-100%, שהחתימות שבמחלוקת, המופיעות על גבי דוגמאות של שיקים שנמסרו לו על ידי התובע, נכתבו על ידי אורי X. ראיות הנתבעת 32. הנתבעת העידה בתצהירה נ/3 כי היא היחידה הרשומה כבעלים בחשבון הבנק ממנו נמשך השיק, ההמחאות בחשבון שייכות לה והיא היחידה בעלת רשות החתימה בחשבון על גבי ההמחאות. 33. לעדותה, לא מסרה לתובע את השיק נשוא התביעה ולא נתנה לבעלה הרשאה לחתום בשמה על השיק הנדון. התובע מחזיק בשיק שלא כדין וזה הגיע אליו בדרך שאינה חוקית. 34. כן, הדגישה כי לא מסרה המחאה פתוחה בה לא נרשמו מלוא הפרטים, בדבר סכום השיק ותאריכו. 35. עוד, העידה, כי החתימה הנחזית להיות חתימתו של בעלה בחלקו האחורי של השיק אינה חתימתו והיא לא נכתבה בכתב ידו. את שאר המסבים והנסבים האחרים היא איננה מכירה, ואין לה ולא היה לה קשר עימם. 36. כן, הוסיפה, כי במספר מקרים בעבר מסרה היא לבעלה שיקים שלה, על פי בקשתו, כאשר ידעה בדיוק למי הם מיועדים, מהו מועד הפרעון ובגין איזו תמורה. ברוב המקרים חתמה על השיקים בעצמה ולעיתים איפשרה לבעלה לחתום בשמה וכיבדה אותם בבנק. 37. ביום 23.9.09 קיבלה הודעה מהבנק שלה לפיה לא כובד שיק בסך של 1,300,000 ₪ ובשלב זה לא ידעה במה מדובר וסברה כי מדובר בהונאה, ועל כן, מיהרה להגיש תלונה במשטרת ישראל. 38. לעדותה, רק בחודש נובמבר 2009 קיבלה לביתה הודעה מלשכת ההוצאה לפועל על ההליכים שננקטו לגבייתו. 39. כאמור, טוענת היא כי השיק נשוא התובענה גנוב ומזויף, ואין לה מידע על אירועים אלה. 40. עדות דומה לזו של הנתבעת העיד בעלה, מר אורי X, בתצהירו נ/5 והוסיף כי ניהל בעבר עסקים עם מר סרור אך לא פגש את התובע ואינו מכיר אותו. 41. כן, הדגיש, כי השיק הנדון לא היה בידו, הוא לא מסר אותו לאיש והוא אינו יודע כיצד השיק הגיע לידי התובע. 42. עוד, הוסיף, כי לנתבעת לא היה כל קשר לעסקיו עם מר סרור. האחרון ניצל את מצבו ואת הקושי הכלכלי אליו נקלע והוא נאלץ ליטול ממנו הלוואות דומות לאלה המקובלות בשוק האפור, ובחלקן דרש ריביות של 30% בחודש. 43. בשל חשש ממשי, בצל איומיו של מר סרור, הודה הוא בחוב בסך כולל של 315,000$ כערכו דאז, אשר מהווים סכום של 1,140,000 ₪, לסילוק מוחלט וסופי של כל ההתחייבויות העומדות ביניהם. 44. מר סרור קיבל ממנו שיק על סך של 1,140,000 ₪, עליו חתם, מחשבונו האישי, אשר התאריך שצוין בו היה 15.9.09. שיק זה העביר מר סרור לתובע. השיק הוצג לפירעון ולא כובד. 45. בחודש יולי 2009 ניתן צו כינוס נכסים לגביו. 46. לגרסתו, הגיע להסדר לפרעון החוב עם ב"כ התובע ושילם חלק מהתחייבויותיו וחלק נוסף הובטח כי ישולם לו מהכספים המוחזקים בקופת הכינוס. 47. כן, הדגיש, כי אין לנתבעת כל קשר להשתלשלות העניינים. 48. יתרה מזאת, ציין כי לא מסר מעולם המחאה על סך של 1,300,00 ש"ח ולא נתן המחאה פתוחה, בה לא נרשמו הפרטים בדבר סכום השיק והתאריך בדבר הפרעון. 49. כן צירפה הנתבעת חוות דעת מטעם מומחית לזיהוי זיופי מסמכים, הגב' מלי קדוש, המוצג נ/1 בה הגיעה האחרונה למסקנות הבאות: "א. לגבי שאלת החתימה המיוחסת לדורונה - הגעתי למסקנה ברמת סבירות גבוהה (כ-90%) שמדובר בזיוף והחתימה אינה חתימה אוטנטית של דורונה X. ב. לגבי כתב היד והספרות המופיעה על גבי חזית ההמחאה בשאלה - הגעתי למסקנה ברמת סבירות גבוהה (כ-90%) שכתב היד והספרות המופיעות על ההמחאה הם לא כתב היד של דורונה X. ג. לגבי החתימה של אורי X המופיעה בגב ההמחאה - הגעתי ברמת סבירות אפשרית (כ-70%) שמדובר בזיוף והחתימה אינה אותנטית של אורי X. " הכרעה 50. השאלה המתעוררת בתובענה דנן הינה האם השיק נשוא התביעה מזויף או שמא מחזיק בו התובע כדין לאחר שזה נמסר לו על ידי מר X. 51. אציין כבר כעת כי מצאתי את גרסת התובע אמינה ומהימנה עלי ומעדיפה אנוכי אותה על פני גרסת הנתבעת ובעלה, כמפורט להלן. 52. לטענת התובע, השיק נמסר לו כדין על ידי מר X, בידיעת הנתבעת, באמצעות מר שלמה סרור, להבטחת חוב מר דור כלפיו. 53. אין חולק כי בין התובע לבין מר דור נחתם הסכם פשרה ביום 19.4.09, אשר קיבל תוקף של פסק דין בת.א. 164377/09, לאמור, מר X הודה בקיום חוב כלפי התובע ובסכום החוב, והתחייב לפורעו. 54. אולם, במקום לפרוע את חובו, פנה מר X להליכי פשיטת רגל והוצא נגדו צו כינוס נכסים. על כן, מילא התובע את סכום השיק בסך של 1,300,000 ₪ אך השיק לא כובד על ידי הבנק. לפיכך הוגש לביצוע והנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן ותלונה במשטרה, בטענה שהשיק נגנב ממנה. לאחר חקירה, כולל חקירת הנתבעת תחת אזהרה, בגין הגשת תלונה כוזבת, נסגר התיק לאחר שלא נמצא בסיס לתלונה. 55. בחקירה בהוצאה לפועל בעניין בקשת ההתנגדות, העידה הנתבעת, כי השיק נשוא התובענה נגנב מתיקה או מתיק בעלה וזויף ועל כן הגישה תלונה במשטרה. 56. בנסיבות העניין, סבורה אנוכי כי השיק נמסר לתובע כדין וכי אין המדובר בשיק גנוב או מזויף. 57. תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא אף בעדות הנתבעת ובעלה. הנתבעת הודתה בחקירתה כי שיקים שלה היו ברשות בעלה וככל הנראה העביר הוא את השיק לידי מר סרור, אשר העביר את השיק נשוא התובענה לידי התובע. (ראה: פרטיכל בעמוד 56 שורות 9-11). 58. כמו כן, כשנשאלה האם אישרה לבעלה לחתום על שיקים בשמה, השיבה כדלקמן: " ש. לגבי סעיף 12 לתצהירך, את מעידה שנתת לאורי שיקים לשימושו והיו מקרים שאישרת לו לחתום על שיקים במקומך כשאורי לא היה לידך, מאיפה באו לאורי שיקים שלך? ת. זה היה רק כאשר היה צריך לשלם על משהו כמו למוסך וכאלה, ולא ידעתי כמה אז השארתי לו שיקים פתוחים. הוא אף פעם לא ביקש שיקים חתומים שלי וזה לא היה כך בבית שלנו. לא היינו מתנהלים כך בכלל ורק אם היה מקרה כאמור לעיל, לשלם עבור משהו שלא ידענו את סכומו הסופי. " (ראה: פרטיכל בעמוד 62 שורות 10-16). 59. מר X הודה בחקירתו הנגדית כי הנתבעת היתה מודעת לחובותיו ולבעיותיו הכספיות, לכל הפחות ממועד מכירת ביתם. (ראה: פרטיכל בעמוד 64 שורות 14-17). 60. הנתבעת בתצהירה טוענת, כי מעולם לא משכה, לא כתבה את המילים והספרות ולא חתמה על ההמחאה נשוא תביעה זו, ומעולם לא נתנה לאיש, כולל לא לבעלה, הרשאה לחתום בשמה על השיק נשוא תביעה זו והחתימה עליו מזויפת. 61. התובע הציג חוות דעת מטעם מומחה לכתב יד, עו"ד יצחק חג'ג אשר קבע כי קיימת סבירות גבוהה ביותר שהנתבעת חתומה על השיק ובעלה חתום על גב השיק. 62. בחקירתו בפני העיד המומחה, שלמד את תחום המומחיות בכתב יד מאביו שהיה ראש מעבדת בדיקת מסמכים במז"פ ובמסגרת עבודתו במשטרת ישראל, וכי הוסמך כמומחה מטעם משטרת ישראל. 63. את חוות דעתו ערך מבלי שפגש בנתבעת ומבלי שהיא חתמה בפניו, ולדבריו, היו לו מספיק דוגמאות באקראי בכמות ובאיכות מספקת, וכי הסתמך על חתימתה בתצהירה ובתלונתה במשטרה. 64. מנגד, הוגשה חוות דעת מטעם הגרפולוגית מלי קדוש אשר העידה כי למדה גרפולוגיה והגישה מאות חוות דעת בנושא של זיוף חתימות, וכי הגיעה למסקנה כי אין המדובר בחתימתה של הנתבעת על גבי השיקים, אך מצאה כי החתימות כוללות דימיון במבנה החתימות. 65. לאור העובדה כי סביר להניח בנסיבות שבפני כי בעלה של הנתבעת הוא זה שחתם על השיק, הרי שמוצאת אנוכי את גרסת התובע בעניין מסירת השיק כדין כמהימנה עלי. 66. מכל האמור לעיל, מגיעה אנוכי למסקנה כי התובע מחזיק בשיק, אשר נמשך מחשבון הנתבעת ואשר נמסר לו על ידי מר X, באמצעות מר סרור. 65. המומחה מטעם התובע קבע, בסבירות גבוהה, שהחתימות על גבי השיק הן של הנתבעת, ומוצאת אנוכי אותה כמהימנה עליי. 66. על כן, מקבלת אנוכי את התביעה. 67. הנתבעת תשלם לתובע הסך של 1,300,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. 68. כן תשא הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. שיקיםחוב