רשלנות מקצועית של עורך דין בייצוג בדיני עבודה

רשלנות מקצועית של עורך דין בייצוג בדיני עבודה

בפני תביעה לקוחה נגד עורכי דינה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו בעטיה של רשלנות מקצועית נטענת מצידם של עורכי הדין.

לאחר שהצדדים הגישו ראיותיהם לבית המשפט הגיעו הצדדים בדיון מיום 16.12.13 להסכמה דיונית, ולפיה יסכמו הצדדים טענותיהם בכתב, ולאחר מכן יינתן פסק דין על סמך כל המצוי בתיק.

הצדדי סיכמו טענותיהם כמוסכם בהתאם למועדים, שנקבעו על ידי. עתה יש להכריע בסכסוך.

טענות התובעת
ביום 28.8.06 התובעת שכרה את שירותיהם המשפטיים של הנתבעים, על מנת שייצגוה בתביעה נאגד מי שהעסיק את התובעת בעבר, שלדן מאפה בע"מ (להלן – המעסיקה). הנתבעים היו להגיש בשמה של התובעת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה נגד המעסיקה, תביעה לתשלום פיצויי פיטורין ושכר עבודה. בגין שירותיהם המשפטיים שילמה התובעת לתובעים סך של 4,620 ₪.

התובעת הועסקה על ידי המעסיקה החל מחודש מאי 95' ועד לחודש ספטמבר 06'. המעסיקה איחרה בתשלום שכרה של התובעת בגין החודשים 5-6/06, ושילמה אותו באיחור. כך גם נמנעה המעסיקה מתשלום שכרה של התובעת בגין חודש אוגוסט 06'. בנסיבות אלו הודיעה התובעת ביום 25.9.06 על התפטרותה מעבודתה אצל המעסיקה.

ביום 8.11.06 הגישו הנתבעים לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (להלן – בית הדין) בשמה של התובעת תביעה כספית על סך 46,907 ₪ נגד המעסיקה לתשלום פיצויי פיטורין, שכר עבודה מולן ופיצויי הלנת שכר. התביעה הוגשה במסגרת תיק עב'(ת"א)9893/06 (להלן – התביעה).

ביום 6.3.07 הוגש כתב הגנה מטעם המעסיקה. ביום 10.1.08 התקיימה בפני בית הדין ישיבת קדם משפט ראשונה. מטעם המעסיקה התייצב לדיון מר עופר מזרחי (להלן – מר מזרחי) , שציין, כי המעסיקה נתונה בקשיים כלכליים.

ביום 14.2.08 הגישה התובעת באמצעות הנתבעים בקשה לבית הדין לתיקון כתב התביעה ולצירופו של מר מזרחי עצמו כנתבע נוסף. ביום 6.4.08 ניתנה החלטת בית הדין, ולפיה היה על התובעת למסור הבקשה לתיקון כתב התביעה והחלטת בית הדין במסירה אישית למעסיקה, וזו היתה צריכה להגיש תגובתה לבקשה בתוך 15 יום. משלא הוצג אישור מסירה הורה בית הדין בהחלטתו מיום 10.6.08 על מחיקת הבקשה לתיקון כתב התביעה. ביום 15.7.08 הורה בית הדין על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש.

התובעת טוענת, כי הנתבעים התרשלו בכך שמלכתחילה הגישו את התביעה נגד המעסיקה בלבד ולא נגד המנכ"ל ובעל המניות. התובעים התרשלו גם בכך, שנמנעו מהגשת בקשה להטלת עיקולים זמנים על נכסי וכספי המעסיקה, גם לאחר שנודע להם בדיון ביום 10.1.08 על קשייה הכלכליים של המעסיקה. למעשה, כל לטענת התובעת, היה על הנתבעים להיות ערים מלכתחילה לקיומו של סיכון ממשי לכך שהמעסיקה הינה חדלת פרעון. הנתבעים הוסיפו והתרשלו בכך, שנמנעו מלמלא אחר החלטות בית הדין. הנתבעים נמנעו מלעדכן את התובעת בכל הנוגע להתקדמות ההליכים בתביעה. יתירה מכך, הנתבעים מסרו לתובעת, כי זכתה בתביעה. הנתבעים התעלמו מכל פניותיה של התובעת, אשר ניסתה לברר אצלם מצב ההליכים. הנתבעים גם נמנעו מלדווח לתובעת על מחיקת התביעה.

רק לאחר שלוש שנות המתנה גילתה התובעת, כי התביעה נמחקה מחמת מחדלי הנתבעים. בינתיים פורקה המעסיקה.

לטענת התובעת, לו היו הנתבעים פועלים כדין והיו מצרפים את הנתבעים הנכונים, היתה התביעה מתקבלת במלואה. יתירה מכך, לו היו הנתבעים פועלים כדבעי, היתה פתוחה הדרך בפני התובעת לפנות במהלך פירוקה של המעסיקה לכונס הנכסים הרשמי על מנת לעמוד על זכויותיה לקבלת פיצויי הפיטורין ושכר העבודה המולן.

טענות הנתבעים
לטענת הנתבעים, מלכתחילה מסירת כתבי בי דין למעסיקה וקבלת תגובותיה היה קשה, והנתבעים נתקלו בחוסר שיתוף פעולה מוחלט מצד הנתבעת. הנתבעים עשו ככל שנדרש על מנת לאלץ את המעסיקה לשתף פעולה ולאפשר לתובעת לקבל את הסעדים, שנתבעו בתביעה.

משלא הוגש כתב הגנה על ידי המעסיקה, הגישו הנתבעים בשמה של התובעת כבר ביום 14.2.07 בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. רק ביום 6.3.07 הוגש כתב הגנה על ידי המעסיקה. זאת בטרם ניתן פסק דין בהעדר הגנה. לנוכח האיחור בהגשת כתב ההגנה חוייבה המעסיקה בתשלום הוצאות לתובעת. בקשה לביטול חיוב זה, שהוגשה על ידי המעסיקה, נדחתה על ידי בית הדין בהחלטה מיום 22.4.07.

ביום 21.11.07 הגישו הנתבעים לבית הדין בשמה של התובעת רשימת פלוגתאות. זאת בהתאם להחלטה, שניתנה על ידי בית הדין. המעסיקה לא מילאה אחר אותה החלטה ונמנעה מהגשת רשימת הפלוגתאות מטעמה.

ביום 19.10.07 שיחרר בית הדין את עו"ד ליאור לוי מייצוגה של המעסיקה.

אכן ביום 10.1.08 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה בתיק. במהלך הדיון בית הדין ניסה להביא את הצדדים להסכמה ולפשרה. בית הדין הציע, כי יינתן נגד המעסיקה פסק דין על מלוא סכום התביעה. לנוכח מצבה הכלכלי הרעוע של המעסיקה, שהתגלה בדיון, דרש הנתבע 2 (להלן – עו"ד X) קבלת ערבות אישית של מנהל המעסיקה לקיום התחייבויות המעסיקה. מר מזרחי סרב לדרישה זו. בהתאם לכך הגישו הנתבעים, בקשה לצירופו של מר מזרחי כנתבע נוסף. עותק הבקשה הומצא למר מזרחי במסירה אישית על ידי הנתבעים מיד לאחר הגשת הבקשה לבית הדין. ביום 22.1.08 נמסרה הבקשה למר מזרחי. הנתבעים הודיעו מיידית לבית הדין על ביצוע המסירה. מיד עם קבלת החלטת בית הדין מיום 6.4.10, שציוותה על מסירת ההחלטה ועותק הבקשה למעסיקה, הודיעו הנתבעים לבית הדין, כי הבקשה הומצאה כבר ביום 22.1.08, כאמור לעיל. בהעדר תגובה ביקשו הנתבעים מתן החלטה.

החלטת בית הדין בדבר מחיקת הבקשה לא נמסרה מעולם לנתבעים, והם לא ידעו אודותיה. הנתבעים גם לא קיבלו מעולם את ההחלטה מיום 15.7.08 בדבר מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש. הנתבעים המתינו במשך זמן רב לקבלת החלטה של בית הדין בבקשה לצירוף מר מזרחי כנתבע נוסף.

בעקבות קבלת החלטת בית הדין מיום 11.6.09, התראה על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש, שבו הנתבעים והגישו לבית הדין הודעה על הבקשה לתיקון כתב התביעה וצירוף הנתבע הנוסף, וציינו בפני בית הדין, שבקשה זו הומצאה למר מזרחי במסירה אישית, ועל כן אין מקום למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש אלא יש לקבל הבקשה לצירוף הנתבע מחמת העדר תגובה. הנתבעים לא קיבלו שום החלטה מבית הדין במענה להודעה זו, שהגישו לבית הדין. הם המשיכו להמתין לקבלת החלטה כלשהי.

מלכתחילה הוגשה התביעה נגד המעסיקה בלבד, מאחר שלא נמצאה עילה כלשהי להגשת תביעה אישית נגד מר מזרחי. גם בהמשך, ובהעדר מידע כלשהו אודות נכסים של המעסיקה לא הוגשה בקשה להטלת עיקולים זמניים. לאחר שקילת הדברים בצוותא עם התובעת עצמה, הועדפה האפשרות לצירופו של מר מזרחי כנתבע אישית בתיק. חדלות הפרעון של המעסיקה, כשלעצמו לא היווה עילה לצירופו של מר מזרחי אישית כנתבע נוסף לתיק. העילה לצירופו כנתבע אישית עלתה רק לנוכח המצג של מר מזרחי במהלך הדיון בבית הדין ביום 10.1.08.

דיון והכרעה
ביום 15.1.12 הוריתי על סדר הגשת ראיות הצדדים. ביום 13.3.12 הגישה התובעת ראיותיה בהתאם לאמור באותה החלטה. ביום 21.5.12 פעלו הנתבעים בהתאם לאותה החלטה, והגישו תצהיר עדות אחד בלבד, תצהיר עדותו של הנתבע 1. באותו שלב לא הוגש תצהיר כלשהו של הנתבע 2.

ביום 20.11.13, לאחר שפסק דין שניתן נגד הנתבעים מחמת העדר התייצבותם לדיון ביום 3.7.12 בוטל, הוגשה בקשה של הנתבעים בבקשה מבוקשת מחיקת התביעה, ככל שהיא נוגעת לנתבע 1. לחילופין מבוקשת הוצאת צו הבאה נגד הנתבע 1. נטען בבקשה, כי הנתבע 1 מצוי במעצר לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. עוד נטען בבקשה, כי הנתבע 1 עודכן על ידי הנתבעים בדבר מועד הדיון שנקבע בתיק, אך ייבצר ממנו מלהתייצב לדיון מחמת מעצרו. עוד נאמר באותה בקשה, כי הנתבע 2 מוכן ליטול על עצמו את כל האחריות לנטען בכתב התביעה, ככל שיוכח קיומה של התרשלות מצידו. לבקשה צורף תצהיר של הנתבע 2, שבו לא מצויינות עובדות כלשהן בנוגע לשאלות העובדתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. כל שיש בתצהיר זה, הערוך על דרך ההפניה, הוא אישור הנטען בבקשה. בנסיבות אלו תמוהה ביותר טענת הנתבעים בסעיף 5 לכתב סיכום טענותיהם, ולפיה טענתה של התובעת בכתב סיכום טענותיה, כי הוגש תצהיר עדות של הנתבע 1 בלבד, היא טענה שקרית. בנסיבות המתוארות לעיל טענה זו של התובעת היא טענה נכונה. אין בתיק המונח בפני תצהיר עדות של הנתבע 2. יש בתיק תצהיר עדות ראשית של הנתבע 1 בלבד.

בתצהיר עדותו מגולל הנתבע 1 את כל התנהלות הנתבעים בכל הנוגע לניהול הליכי התביעה. מטענות הנתבע 2 בבקשתו למחיקת התביעה נגד הנתבע 1 ומהאמור בתצהיר התומך באותה בקשה עולה, כי היה זה דווקא הנתבע 2 האחראי לניהול התביעה. המסקנה המתבקשת מכך היא, כי הנתבע 1 לא היה מעורב ישירות בניהול התביעה. ממילא יש להסיק, כי עדותו בעניין זה היא עדות שמועה.

מאידך, הנתבע 2, שהיה מעורב בניהול התביעה, נמנע מלמסור עדותו בעניין זה. בהתאם להלכה הפסוקה, אי העדתו של עד, שבעדותו היה כדי לתרום להוכחת גרסתו של צד מן הצדדים, ניתן להסיק ממנה, שאילה העיד אותו עד, היתה עדותו פועלת לחובת הצד שנמנע מהעדתו. לעניין זה ראה ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד ל"ה(1) 736, 760.

נראה, כי די בהימנעות הנתבעים מלהגיש תצהיר עדות של הנתבע 2 ובהסתפקותם בתצהיר עדותו של הנתבע 1, שכאמור לעיל, לא היה אחראי לטיפול בתביעה, כדי להביא לקבלת טענותיה של התובעת בכל הנוגע להתרשלות הנתבעים בטיפול בתביעה.

למעלה מן הצורך אתייחס לגופן של הטענות.

בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, נאמר:

"במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט".

בעניין זה נאמר בת"א(ת"א)1273/04, פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בע"מ נ' פפר, טרם פורסם, בסעיף 3 לפסה"ד:

"חובת הזהירות של עורך דין כלפי לקוחו היא מסוג חובת הזהירות של נותני שירות. הלקוח מסתמך על כישוריו, ידיעותיו וחובותיו המקצועיות של עורך הדין, ואחריותו של עורך הדין היא אחריות מקצועית. על כן, סטנדרט הזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו הוא של 'עורך דין סביר' והוא גבוה יותר משל 'האדם הסביר'".

סבורני, כי בנסיבות העניין המתוארות לעיל, הפרו הנתבעים את חובתם לפעול במסירות עבור התובעת, שהיתה לקוחה שלהם. עוד בראשית שנת 2008 הגישו הנתבעים בקשה לצירוף מר מזרחי כנתבע נוסף בתיק. לאורך זמן רב ביותר נמנעו הנתבעים מלבדוק, האם ניתנה החלטה כלשהי על ידי בית הדין ביחס להחלטה זו. על כך אין הנתבעים חולקים. טענתם של הנתבעים (סעיף 7.I. לכתב סיכום טענותיהם), כי החובה למסור את כתב התביעה המתוקן הוטלה על התובעת עצמה ולא עליהם, טוב היה לה שלא היתה נטענת כלל. זאת ועוד, האם חובה זו, שהוטלה כביכול על התובעת, הודעה לה על ידי הנתבעים?! בעניין זה מילאו הנתבעים פיהם מים. ברור הוא, כי כאשר מטיל בית דין או בית משפט על צד חובת המצאה אישית לצד שכנגד, ואותה צד עליו הוטלה החובה מיוצג על ידי עורך דין, יש לראות את ההחלטה כמטילה את חובת ההמצאה על עורך דינו של אותו צד. כך גם נקבע בתקנה 475א(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שם נקבע:

"הורה בית המשפט להמציא את כתב בי-הדין במסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-הדין באמצעות עורך דינו, פקידו או שליח מטעמו בהקדם האפשרי, זולת אם קבע בית המשפט מועד מסירה".

התקנה עוסקת בבעל דין, המיוצג על ידי עורך דין. בתקנה נקבע, כי ככל שהורה בית משפט על ביצוע מסירה אישית, תבוצע מסירה זו על ידי עורך הדין או פקיד של עורך הדין או שליח מטעם עורך הדין.

לאורך חודשים ארוכים ואף למעלה מכך נמנעו הנתבעים מלעשות דבר, וגם לפי דבריהם שלהם, ישבו והמתינו לקבלת החלטת בית הדין. זאת מבלי שפנו לבית הדין לצורך בדיקת העניין. נראה כי חוסר מעש זה מהווה מחדל של ממש, ומגיע לכדי התרשלות מצידם של הנתבעים במילוי חובותיהם כעורכי דינה של התובעת.

באשר לטענת התובעת בדבר אי הגשת התביעה מלכתחילה נגד מר מזרחי באופן אישי, סבורני כי אין במחדל זה של הנתבעים כדי להצביע על קיומה של התרשלות מצידם בעניין זה. טעות בשיקול דעתו של עורך דין אינה מקימה בהכרח אחריות. לעניין זה ראה ת"א(חיפה)10976/07, עזאם נ' נשר, טרם פורסם, בסעיף 8.3 לפסה"ד. יתירה מכך, התובעת לא הוכיחה סיכוייה של התביעה נגד מר מזרחי באופן אישי להתקבל. קשייה הכלכליים של המעסיקה אין בהם כדי להטיל באופן מיידי אחריות אישית על מנהליה או בעלי מניותיה.

כאמור לעיל, התביעה נסובה אודות אי תשלום שכר עבודה ופיצויי פיטורין לתובעת. התביעה הוגשה על ידי התובעת באמצעות הנתבעים. המדובר בנתבעים, שהינם עורכי דין ואשר העניקו לתובעת ייעוץ משפטי בכל הקשור להגשת התביעה. המדובר בתביעה לתשלום סך של 46,907 ₪. ככל שסיכויי התביעה להידחות, היו על הנתבעים להוכיח טענה זו. זאת מאחר שהתביעה הוגשה בהתאם לייעוץ שהעניקו לתובעת. ממילא יש להניח, כי הנתבעים הגישו את התביעה מתוך הכרה ואמונה בצדקת הטענות. כך יש להסיק מחובתם האתית של הנתבעים הקבועה בכלל 34(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, שם נקבע:

"לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה".

ממילא, ככל שהנתבעים טוענים, כי סיכויי התביעה להתקבל היו נמוכים, עליהם להוכיח טענה זו.

נראה, כי על הנתבעים לשאת בתשלום סך זה, וזאת לנוכח התרשלותם בניהול התביעה, כאשר התרשלות זו הביאה בסופו של דבר למחיקת התביעה, כאשר בינתיים פורקה המעסיקה. במצב הדברים בו פורקה המעסיקה, נראה כי אין עוד שום נפקות לטענת הנתבעים, כי התובעת יכולה היתה לבקש את ביטול מחיקת התביעה.

באשר לנזק הלא ממוני הנטען על ידי התובעת, לא הוכח במקרה זה קיומו של נזק לא ממוני ממשי, שיש לפסוק פיצוי כלשהו בגינו. אשר על כן, התביעה לחיוב בפיצוי בגין נזק לא ממוני נדחית.

סיכום
התובעת העמידה תביעתה בגין הנזק הממוני על סך של 46,445 ₪ בלבד. דין התביעה לתשלום סך זה להתקבל במלואה.

אשר על כן, הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 46,445 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 957 ₪, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 6.12.09, ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף ישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בשכ"ט ב"כ התובעת בסך 6,300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כשל בייצוג

  2. ייצוג בלתי הולם

  3. הודעה על החלפת ייצוג

  4. טענת כשל בייצוג ע"י עורך דין

  5. טענת "כשל בייצוג" במשפט הפלילי

  6. טענת כשל בייצוג ע"י עורך דין בארה"ב

  7. מחיקת תביעה שהוגשה ללא ייצוג עו''ד

  8. נדחתה טענת "כשל בייצוג" בערעור פלילי

  9. עורך דין ייצוג במשרד הפנים מעמד לבת זוג

  10. טענת כשל בייצוג בגין אי הגשת ערעור בארה"ב

  11. טענת "כשל בייצוג" ע"י עורך דין במשפט האנגלי

  12. חזרה מהודיה של נאשם בגלל כשל בייצוג של עו"ד

  13. רשלנות מקצועית של עורך דין בייצוג בדיני עבודה

  14. "כשל בייצוג" בשל אי הגשת ערעור על הכרעת דין ?

  15. תביעה בעקבות פעולותיו ומחדליו של עו"ד במהלך ייצוג משפטי

  16. ייצוג על ידי מתמחה מהפרקליטות בבית משפט לתביעות קטנות ?

  17. סטייה מעיקרון הייצוג היחסי תיעשה רק לשם מתן ייצוג למיעוט

  18. טען כי הגנתו נפגעה עקב כשל בייצוג על ידי נציג חברת הביטוח

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון