1. בפני תביעה על סך של 2,500,000 ₪ שעניינה טענה להפצת לשון הרע בגין דיווח בנק דיסקונט לישראל בע"מ על היות התובעים מוגבלים בחשבונותיהם בבנק, דבר שהיווה, לעמדתם, פרסום עולב שאינו דבר אמת שאף גרם להם נזק כלכלי. (להלן: "הבנק"). רקע עובדתי 2. התובעים שימשו כחברי וועד מקומי בישוב אבן ספיר בשנים 2004-2009. 3. בשנת 2009 נבחר וועד חדש לישוב. (להלן: "הוועד"). 4. עת נפתח החשבון החדש הגיעו למועד פרעונם שיקים עבור ספקים מן החשבון הישן בבנק והללו סורבו ע"י הבנק וכן הוגבל החשבון. 5. הבנק דיווח אודות כך לבנק ישראל, לאמור, שהחשבון הוגבל והתובעים הינם לקוחות מוגבלים, וזאת אף ששימשו מורשי חתימה בחשבון הוועד. 6. בכך רואים התובעים הפצת לשון הרע והגבלת עסקיהם ע"י הבנק, ומשפנו אליו בנידון הוסרה ההגבלה ביום 29.9.09, ונותרה הגבלה לגבי חשבון הוועד בלבד. 7. הבנק גורס כי התובעים, כמי שפעלו בשמו של הוועד כמורשי חתימה, אחראים באופן אישי לתוצאות מעשיהם שכן הבנק הודיע לוועד ולתובעים כמורשי חתימה כשסורבו חמישה שיקים ראשונים, וכאשר סורבו עשרה שיקים, פעל הבנק לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981, מבלי שיהא לו שיקול דעת בעניין או כל אינטרס שהוא, והפנה דיווחו לבנק ישראל אשר פירסם ההגבלה. (להלן: "חוק השיקים"). ראיות התובעים 8. מטעם התובעים העיד מר יצחק יחזקאל בתצהירו ת/4 כי הוא ומר אוחיון, התובע מס' 1, שימשו בעבר חברי הוועד בין השנים 2004-2009. 9. ביום 20.1.09 נבחר וועד חדש ובישיבה מיום 1.2.09 מסר הוא, בנוכחות מזכירת הוועד גב' עליזה אהרונסון ובנוכחות מר אוחיון, כל המסמכים הרלבנטיים, לרבות פנקסי השיקים, לידי חבר הוועד החדש, מר עופר יצחק. 10. בישיבה מיום 8.2.09 התקבלה החלטה בוועד על פתיחת חשבון חדש בבנק הפועלים בע"מ. 11. בישיבה זו, בה לא נכח, לעמדתו, ובעקבות החלטה זו לשינוי הבנק, פירסמו מר אוחיון והוא ביום 12.2.09 מזכר לחברי הישוב בו התריעו על כך כי כספי הארנונה לשנת 2009 הועברו לחשבון החדש ואי הפקדתם בחשבון הישן עלולה לגרום להחזרת השיקים והפיכת החשבון למוגבל. 12. ביום 17.2.09 הגיב הוועד למזכר ושלח הודעה מטעמו לכלל תושבי הישוב לפיה בישיבה בה נכח, כביכול, מר אוחיון, הוצא פרטיכל, ועליו חתמו התובעים, החליט הוועד לפתוח החשבון החדש. 13. כן מדגיש הוא כי בעת ניסוח פרטיכל הישיבה דנא לא היו נוכחים והתוספת בדבר שקילת עמלות הבנקים בלבד, לא בשלה להחלטה למעבר לבנק הפועלים, ואף חתימות התובעים אינן מופיעות על גבי הפרטיכל דנן. 14. לאחר שנודע לו אודות פתיחת החשבון החדש פנה בעל פה ליושב ראש הוועד החדש לצורך העברת התחייבויות הוועד לחשבון החדש, אולם זה סירב לעשות כן. 15. ביום 5.3.09 כתבו התובעים לבנק וביקשו לסגור החשבון ולהעבירו לחשבון הוועד החדש. 16. מכיוון שכספי הוועד החדש שנאספו מן הארנונה הועברו לחשבון החדש, בעוד ההתחייבויות לספקים נותרו בחשבון הקודם, וכן הגיע מועד פרעון השיקים לספקים, סורבו השיקים אליהם התייחסה התביעה דנא. 17. ביום 6.3.09 סורב השיק העשירי אשר נמשך מחשבון הוועד, ועל יסוד אלה הוגבל החשבון הישן והבנק דיווח על כך לבנק ישראל. כן דיווח הבנק כי מר אוחיון והוא הינם לקוחות מוגבלים, וזאת שלא כדין, לגרסתו, על אף ששימש כמורשה חתימה בלבד בחשבון הוועד. 18. העתק הודעה זו הופיע בכל התאגידים הבנקאיים ובחשבונו האישי בבנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף 67 בו התנהל חשבונו האישי. 19. אודות אירועים אלה הודיעו לבנק ישראל ובתשובה הוסרה ההגבלה בבנק דיסקונט של מר אוחיון מיום 23.3.09 ועד ליום 22.3.10 וכן הוסרה ביום 29.9.09 אף הגבלתו שלו. 20. טרונייתו היא כי על אף פניותיהם, הבנק בחר להכריז עליו כלקוח מוגבל אף שתפקידו היה אך ורק של מורשה חתימה. 21. כן מציין הוא כי כרטיס האשראי שלו הוגבל ע"י חברת לאומי קארד בע"מ וכן הודיעה חברת האשראי BDI כי חשבונותיהם מוגבלים. 22. ארועים אלה גרמו לו לנזק רב ופגעו בשמו הטוב ובמוניטין שלו, ולפיכך מבקש הוא לפצותו בסכום התביעה. 23. כן העיד התובע מס' 1, מר עמי אוחיון בתצהיר ת/2 דברים דומים על השתלשלות העניינים, וכן הוסיף וציין כי רישומו כלקוח מוגבל הפריע לו ברכישת רכב חדש שעה שהבנק סירב ליתן לו הלוואה עקב היותו לקוח מוגבל. 24. כן גורס הוא כי נגרם לו נזק כלכלי נוסף בסך של כשלושה מיליון ₪ עקב אי היכנסו לשותפות בחברה כלכלית עימה עמד בקשר. 25. בנידון זה הוגשה חוות דעת היועץ הכלכלי מר אורי דהן, היא המוצג ת/14, שעל פי מסקנותיה "סך הנזק המהוון שנגרם למר עמי אוחיון עומד על סך של כ-2,945,016 ₪" כתוצאה מביטול חוזה עם חברת "דמו מערכות תצוגה בע"מ", על פי תחשיבים אשר ערך. 26. עוד העידו מטעם התובעים מר וינקר נחום בתצהירו ת/1 וגב' חיה יצחק בתצהירה ת/3 כי הכניס שותף אחר ולא את מר אוחיון לחברה שניהל, וכי בחנות "שילב" לרהיטים סירבו לרכישת מתנה לאחיינתה של אשת מר יצחק עקב היות החשבון מוגבל. 27. התובעים הגישו תעודת עובד ציבור מטעם חני שני מבנק ישראל כי ביום 6.3.09 דיווח בנק דיסקונט לישראל בע"מ למדור שיקים ללא כיסוי בפקוח על הבנקים בבנק ישראל על הגבלת חשבון מס' 323879 על שם "ועד- מקומי- מושב ועד ספיר" מיום 23.3.09, דיווח שהתקבל בבנק ישראל ביום 6.3.09 ונקלט ביום 8.3.09. 28. כיוון שהמספר המזהה של ועד זה לא היה מוכר במערכת, נשלח על ידה ביום 30.3.09 מכתב למר שמוליק אלקיים, מנהל מחלקת הבצוע באגף התפעול בבנק דיסקונט, בו ביקשה היא להבהיר מי רשום כבעל החשבון ומה הגדרתו בהתאם לחוק השיקים ומהיכן נלקח המספר המזהה 7130005. 29. במכתב תשובה מיום 7.4.09 הודיע מר יצחק רבי זהר, מנהל מחלקת ביצוע בבנק דיסקונט, כי מספר מזהה זה הינו מספרה מזהה פנימי של הבנק, וכי ביום 2.4.09 הועברו התנועות המתאימות. 30. ביום 2.4.09 שלח בנק דיסקונט למדור שיקים ללא כיסוי בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל תנועות מתאימות של חשבון שמספרו 323879 בסניף 065 וכן על הגבלת הלקוחות עמי אוחיון ויחזקאל יצחק מיום 23.3.09. 31. ביום 29.9.09 בקבלת פניית הלקוח, הודיע בנק דיסקונט למדור שיקים ללא כיסוי על שינוי פרטי בעלי החשבון המוגבל ובעקבות כך בוטלה הגבלת הלקוחות עמי אוחיון ויחזקאל יצחק. הגבלת החשבון עצמו לא בוטלה והיא דווחה עם מספר מזהה אחר. 32. פרטי ההגבלות וביטולן דווחו לתאגידים הבנקאיים בהתאם לחוק השיקים וכן לבעלי הרישיונות בהתאם לחוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב -2002 ותקנותיו. 33. בנוסף, לבעלי הרישיונות נשלחו מכתבים בדבר הביטול. ראיות הנתבע בנק דיסקונט לישראל בע"מ 34. מטעם הנתבע העיד מר פריד אורן בעדות ראשית ללא תצהיר, כי הינו מרכז אשראי בחברת לאומי קארד והוא קיבל התראה מחברת בי.די.אי על שני לקוחות שלהם על חשבון מוגבל ביום 3.11.09. בעקבות ההתראה הודיע הוא ללקוח על חסימת כרטיס האשראי שברשותם. 35. כן העידו מטעם הנתבע הגב' שירלי יונה ללא תצהיר, מנהלת סניף בנק לאומי במושבה הגרמנית בירושלים, כי כאשר התובע הגיע לקבל הלוואה לרכישת רכב אישרו לו סך של 175,000 ₪ בלבד, ונאמר לו כי לאחר שהעניין יוסדר ותוסר ההגבלה מחשבונו הוא יקבל את כל הסכום. 36. עוד הוגשה חוות דעת רו"ח שי יונה המוצג נ/3 על פיה חולק הוא על ממצאי מר אורי דהן ומגיע למסקנה כי הפסד מר אוחיון הוא, לכל היותר, בסך של כ-203,000 ₪ אשר אף הוא מוכחש, בהעדר אחריות הבנק. הכרעה 37. ייאמר מיד כי שאלת הגבלת חשבונם של התובעים לא נבעה מטעות או מרשלנות, ונעשתה על פי סעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 ועל יסוד הודעת בנק דיסקונט על אי פירעון 10 שיקים ופרטי בעלי החשבון המוגבל. וזה לשון הסעיף: "2. הגבלת חשבון והגבלת לקוח (א) חשבון יהיה מוגבל (להלן - חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן - לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון . (א1) סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות, ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות." 38. הנתבע, בנק דיסקונט בע"מ, אמור לדווח לבנק ישראל על אי כיבודם של עשרה שיקים, בהתאם לחוק, ובנק ישראל הוא המוציא הודעת ההגבלה ולא הנתבע. 39. עת קיבלו התובעים הודעה על הגבלת חמישה שיקים, היה עליהם לדאוג מבעוד מועד להסדרת העניין והבהרתו מול הנתבע. הבנק לא יכול היה לדעת, באמצעיו שלו, כי הועד הישן רוקן מכספים ודמי הארנונה שנגבתה הועברה לועד החדש, ובכוח הסבר מיידי זה נמנע היה הדיווח על פי חוק של הנתבע לבנק ישראל. 40. לעניין זה נקבע בת"א (י-ם) 8091/06 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רפואה שיווק תוצרת חקלאית בע"מ, כדלקמן: "שיקולי הבנק אם להעניק אשראי או לחדשו, או לצמצם או להפסיק את האשראי שניתן ללקוח, הם שיקולים עסקיים טהורים שבבסיסם היחסים עם הלקוח הספציפי. שיקולים אלו יכולים להשתנות מעת לעת, בהתאם להערכת הבנק את מצבו של הלקוח בכל זמן נתון. הערכה זו מורכבת משיקולים רבים ומגוונים שהבנק משקלל: עברו העיסקי של הלקוח, תזרים המזומנים ו'המחזור' של העסק, הערכת מצבו של הלקוח בהווה והצפי באשר לעתיד, טיבו של העסק ומצב השוק הרלוונטי, גובה האשראי המבוקש, רצון לסייע ללקוח הנמצא בקשיים זמניים, גביית ריבית גבוהה יותר בגין חריגה ממסגרת אשראי, היקפם וטיבם של הביטחונות שהלקוח העמיד או יכול להעמיד לזכות הבנק וכיו"ב שיקולים - יצחק עמית 'חוק שיקים ללא כיסוי' הפרקליט מד (1999) 449 עמ' 469. ברגיל, היקף התערבות בית המשפט בשיקול הדעת הבנקאי, אם 'בזמן אמת' ואם בדיעבד, תהא על דרך הצמצום, ותיעשה כאשר הבנק פעל בניגוד בולט לדרך הבנקאית המקובלת ובהיעדר הגיון עסקי-בנקאי". כן ראה: ע"א 4531/99 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' סייד אחמד נביל, כדלקמן: "לדעתי, בסוגייה של הגבלת חשבונות עקב משיכת שיקים שלא כדין, מדובר באינטרס ציבורי שהצדדים לו הם לא רק הבנק המסחרי ולקוחו, אלא הציבור כולו". 41. יש להדגיש כי בעל החשבון היה המושך אך לצורך הגבלת החשבון אי אפשר היה להגביל את הוועד אלא את האנשים עצמם, שהסכימו להיות מורשי חתימה כדי לבצע פעולות הועד הנדרשות מעת לעת. אכן, צריך היה להגביל את האנשים כיוון שהגוף בו דובר לא היה מוכר. 42. חני שני פירטה השתלשלות העניינים ומהם עולה ברורות כי ההגבלה נעשתה ע"י בנק ישראל, ולא ע"י הנתבע, והיא נעשתה כדין. 43. יש לזכור כי בנק ישראל נמחק מהיותו נתבע, ולא הושב על כנו. 44. מר אוחיון אישר כי הוא ויצחק יחזקאל לא עשו דבר כדי למנוע את הסכנה של הגבלת החשבון ואף לא פנו לבית המשפט בבקשה להוצאת צווים מתאימים למניעת מצב זה בעת הנכונה. (ראה: פרטיכל בעמ' 21 שורות 5-10; עמ' 44 שורות 19-22). 45. אף גב' שני בחקירתה הנגדית תיארה נסיבות העניין, וציינה כי מדובר היה בהגבלה רגילה ולא חמורה, שאף אותה שומה היה על התובעים למנוע. ואלה הם דבריה בחקירתה לעניין זה: "הגבלות חמורות אנו מפרסמים באתרנו להבדיל מהגבלות רגילות. פה מדובר בהגבלה רגילה ולא חמורה. " (ראה: פרטיכל בעמד 58 שורות 9-10). 46. אף לעניין הנזקים הרי שלנזקי אוחיון הנטענים אין הראיות חיצוניות משכנעות והסכום המיוחס לבנק הנתבע הינו אדיר וגבוה למעלה מכל פרופורציה לגבי נזק שעלול לנבוע מההגבלה במידה שהיא חמורה והוטלה ברשלנות גרידא, דבר שאינו מדויק ונכון בענייננו, על אף חוות הדעת שהגיש מר אוחיון מפי מר אורי דהן. 47. אשר לנזקו של מר יחזקאל יצחק לגבי עיכוב ברכישת רכב, הרי שהאחרון קיבל סכום גבוה מן הבנק, לאמור, סך של 175,000 ₪ - ויתרתו לאחר הסרת ההגבלה, כך שנזקו אינו כבד או בלתי ניתן לתיקון. 48. לסיכום, על בעלי החתימה בחשבון הוועד היה להיכבד ולהסדיר נושא אי כיבוד השיקים לספקים מיד עם החזר ראשוני של השיקים, ברם, הללו ישבו באין מעשה, כך שההגבלה חלה עם החזרת השיק העשירי, וזאת על פי חוק. 49. לאור אלה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה - וכך מורה אנוכי. 50. התובעים ישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות הנתבע בסך של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. בנקפיצוייםחשבון מוגבל