##(1) מה זה חקירת יכולת ?## חקירת יכולת – שמה מעיד על מטרתה, ויש לבחון בתחומיה את יכולת הפירעון של החייב. אין הנחה בדין או במציאות כי תמיד צו דק למצות את עול התשלום. גם אם הרשם מונחה על פי תחשיב כללי, הרי תמיד מחובתו לבדוק את הנסיבות המתייחסות לחייב שעומד בפניו לחקירה. מלאכה זו דורשת כניסה לפרטים. כמובן שהזוכה זכה בתביעתו, ואולם זכייתו איננה מתירה להוציא מים מן הסלע על ידי דרישה כספית שבכוחה לפגוע ברמת חיים בסיסית. אין ולא יכולה להיות נוסחה מתמטית מדויקת בקביעה מעין זו. הפרט עומד בלב העניין, ואין להניח שתמיד ניתן לגבות יותר. חקירת יכולת בהוצאה לפועל לא נועדה רק להכשיר את הקרקע למתן צו תשלומים נגד חייב, אלא גם כדי להשיג את המידע הדרוש על קיומם של נכסים כלשהם שניתן לגבות באמצעותם את החוב הפסוק. הסמכות לזמן עדים ולהציג מסמכים ישימה לגבי כל אדם שבידו לספק את המידע הדרוש על יכולתו של החייב. (ראה המלומד דוד בר אופיר, הוצל"פ הליכים והליכות, כרך ראשון, עמ' 440(3). ##(2) חקירת יכולת אצל רשם ההוצאה לפועל## סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל הנוגעות לחקירת יכולות, מעוגנת בסעיפים 67(א) ו- 68 לחוק ההוצאה לפועל. סעיף 67(א) לחוק קובע כדלקמן: "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב... כדי לברר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין". סעיף 68(ג) לחוק קובע: "במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי פרק זה על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון - אף בהעדר תצהיר". ##(3) חקירת יכולת בהוצאה לפועל - האם חייבים לזמן גם את הזוכה ?:## עפ"י סעיף 67(ב1) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967, רשאי רשם ההוצל"פ לקיים חקירת יכולת לחייב אף ללא הזמנת הזוכה. במצב זה, קובעת הסיפא לסעיף הנ"ל, כי היה והתקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי האחרון לבקש מרשם ההוצל"פ לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו. הרשם רשאי לקיים את חקירת היכולת גם ללא הזמנת הזוכה. ואם התקיימה החקירה בלא שהוזמן, רשאי הזוכה לבקש מהרשם לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו (סעיף 67(ב1) לחוק). ההנחה היא שהרשם יכול לנהל חקירת יכולת גם מבלי שהזוכה יהיה נוכח בחקירה, שכן ניסיון העבודה היומיומי בהוצאה לפועל מצביע על כך כי לזוכים אין מידע משמעותי על נכסי החייב ועל יכולתו הכלכלית, וממילא לא יוכלו לסייע בגילוי פרטים מהותיים על יכולתו הכספית. עיקר הדברים הוא שעל הרשם לבצע חקירה בעצמו, ולהעלות פרטים מרביים (ככל שהדבר ניתן) על מצבו של החייב כמפורט בסעיף 67(א) לחוק. ואם לאחר החקירה שנעשתה על ידי הרשם מתברר כי הזוכה יוכל לתרום מהמידע שברשותו לחשיפת נכסיו של החייב, ניתן יהיה להזמין את החייב לחקירה נוספת לפי החלטת הרשם. ##(4) האם הזוכה רשאי לבקש חקירת יכולת של החייב ?## על זכותו של הזוכה- המבקש לעתור לקיום חקירת יכולת בהוצאה לפועל אין עוררין. הפסיקה הצביעה על המתח הקיים בין שתי תכליות חוק ההוצאה לפועל שהן הגנה על קניין הזוכה מחד והגנה על כב' האדם של החייב וחירותו. (ראו ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פ" ד נז(4) 211 (2003)). סעיף 67(ב1) הנ"ל, קבע אמנם כי גם אם התקיימה חקירת יכולת לחייב, עומדת לזוכה, שחקירה זו לא נעשתה בנוכחותו , הזכות לעתור לקיום חקירה נוספת. עם זאת, זכות זו אינה בלתי מוגבלת, ובוודאי צריכה לעמוד בדרישת מידתיות עפ"י תנאי חוק ההוצאה לפועל. ברע"א 659/08 ד"ר חציל בע"מ נ' ריקי ישראלי (7.8.08) נאמר, כי: "כבר נפסק בעבר כי לצד התכלית שעניינה סיוע לזוכה בגבייה מהירה ויעילה של החוב, עומדת בבסיס חוק ההוצאה לפועל התכלית שעניינה הגנה על החייב, באופן שלא יהפוך הוא לחסר יכולת ולנטל על החברה עקב הפעלת מנגנוני הגביה (וראו רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה (3) 360 (2001))." הגנה זו שעל החייב ממקדת את המטרה העיקרית של חקירת היכולת לקביעת צו החיוב שתואם את מצבו הכלכלי והכללי. לכן, מקום שהתקיימה חקירה פרונטלית בפני הרשם ובמעמד הזוכה או בא כוחו צריכה בקשה לקיום חקירה נוספת כעבור חודשיים להיות מעוגנת בנימוקים רלבנטיים, כמו שינוי מהותי בנסיבות, כמו חלוף הזמן או סיבה אחרת המצדיקה קיום ההליך מחדש בפרק זמן כה קצר . ##(5) האם ניתן לערער בזכות על החלטה לקיים חקירת יכולת ?## ספק אם החלטה המורה על זימון לחקירת יכולת מקימה זכות לבקש רשות ערעור. בספרו של ד' בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית יוני 2019, בעמ' 443 נאמר בעניין זה כדלקמן: "רשם הוצל"פ רשאי להזמין כל אדם לחקירה על יכולתו הכלכלית של החייב, כולל גם מי שידוע או ידועה בציבור של החייב או החייבת לפי סעיף 67(ב) לחוק. מי שמוזמן לחקירה איננו יכול לבקש רשות ערעור על עצם הזמנתו, מכיוון שלהחלטה המורה על הזמנתו לא קדם "הליך" שבעקבותיו ניתן פסק דין אשר ניתן לתקיפה בערעור... הזמנה לחקירה יכולת אינה באה בגדרה של החלטה הקובעת זכויות באופן סופי, ועל כן איננה כשלעצמה בת ערעור". ##(א)## בבר"ע (ת"א) 2059/06 יוספברג נ' דיבולד בע"מ, נדונה החלטת רשם הוצאה לפועל אשר הורתה למנהלה ובעל המניות של החברה החייבת על המצאת טופס ויתור על סודיות וכן דוח רווח והפסד. בית המשפט קיבל את הערעור תוך שהוא מציין כי סעיף 7ב לחוק מסדיר את האיזון הראוי בין השאיפה ליתן בידי הזוכה כלים לגביית חובו של חייב לבין השאיפה להגן על פרטיותו של החייב ולכן נקבע בסעיף האמור כי המידע יימסר תחילה לידיעתו ולעיונו של ראש ההוצאה לפועל בלבד. ##(ב)## ברצ"פ (ת"א) 57157-03-17 עזרא נ' אור הקסם בע"מ, נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל אשר דחתה בקשה לזמן צד ג' על מנת שיציג את ההסכם שלו עם החייבת. במקרה שם נקבע כי הבקשה לזימון צד ג' אינה למטרה של חקירת יכולת אלא על מנת שיומצאו מסמכים שיוכלו לסייע בהגשת בקשה להרמת מסך בין חברות. ##(ג)## ברע"צ 14002-02-14 אלפסי נ' טמבור הפצות בע"מ, התבקש זימון אחותו של החייב לחקירת יכולת אשר בסיומה הורה רשם ההוצאה לפועל לאחות להמציא מסמכים שונים לזוכים. נקבע כי הזמנתה לחקירה במטרה לבדוק את נכונות ההלוואה שניתנה לחייב בסמוך למועד קריסת החברה, אינה קשורה לבירור מצבו הכלכלי של החייב. ## (6) אי התייצבות לחקירת יכולת:## בהתאם לסעיף 70(ה) לחוק ההוצאה לפועל, מוסמך ראש ההוצאה לפועל לתת צו מאסר לפי סעיף 70(א)(1) לחוק כנגד חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו בשל אי התייצבות לחקירת יכולת או בשל אי התייצבות לבירור, אולם צו מאסר שניתן כנגד החייב לא יבוצע אלא לאחר שתומצא לו התראה (ראו ד' בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית, 2005 בעמ' 339). המקור החוקי לצו הבאה מונח בסעיף סעיף 69 יב לחוק ההוצאה לפועל. סעיף זה קובע את סמכויותיו השיפוטיות של רשם ההוצאה לפועל על הבאת חייב לפניו בצו הבאה כדלקמן: " (א) לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור בסעיף 69יא(א), לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי סעיף 67 או לא התייצב לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל שהוזמן אליה לפי סעיף 68א, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר (להלן - צו הבאה), ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב, לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה כאמור יהיה ניתן לנקוט נגדו הליכי הבאה ומאסר לפי פרק זה." ##(7) חקירת יכולת - צו הבאה:## בעניין רע"א 6119/16 סיירוקס נ' ספי בהא אף נאמר כי :"האפשרות לנקוט כלפי חייב בהליכים על-פי הפקודה מעוגנת בהוראות סעיפים 3א(ג) ו-69יג(ג) לחוק. ואולם, פשיטא שכאשר ננקט הליך על-פי הפקודה יש לקיימו על פי הכללים החלים בהליכים מסוג זה, הליכי ביזיון, שנושאים עמם סממנים פליליים מובהקים." בעניין רעא 208/15 סיירוקס ישראל בע"מ נ' סלווא אבו ג'בל ביקשה המבקשת, כי במעמד המצאת צו ההבאה יש לקבוע מועד בו יובא החייב שנגדו הוצא הצו ללשכת ההוצל"פ בה מתנהל עניינו, כך שתיערך חקירת יכולת במעמד הזוכה. יצוין כי במהלך ההחלטה מתייחס בית המשפט העליון לחוק ההוצאה לפועל ולא לפקודת בזיון בית משפט. במסגרת ההחלטה נאמרו הדברים הבאים שמהם עולה כי הכלים בארסנל של רשם ההוצאה לפועל נובעים מחוק ההוצאה לפועל,- כדלקמן: "בצד זאת, גם לרשם שלפניו מובא החייב במסגרת צו ההבאה, ככל שהחייב מובא ללשכת הוצאה לפועל שאינה זו שבה מתנהל התיק, עומדים כלים להבטחת התייצבותו של החייב בלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהל תיקו לשם עריכת חקירת היכולת, ככל ששוכנע כי קיימת חשיבות לניהול חקירת היכולת לפני הרשם שבפניו מתנהל התיק ובנוכחות הזוכה. כך, בהתאם להוראת סעיף 69 יג(ב)(3) לחוק, רשאי הרשם במעמד ההבאה להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה ולכוף את התייצבותו לחקירה. כמו כן, בהתאם להוראת סעיף 69 יג(ב)(4) לחוק רשאי הוא לצוות על המצאת מסמכים או התייצבות החייב לפני הרשם שבפניו מתנהל התיק. כל זאת, כאשר לפי סעיף 69 יג(ג) רשאי רשם ההוצאה לפועל במעמד ההבאה לכפות ציות או להעניש בשל אי-ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית המשפט. בייחוד רשאי הרשם, לפי סעיף 69 יג(ד) לחוק, לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף 60 יג(ב)." ##(8) חקירת יכולת - ערעור:## הלכה פסוקה היא כי מידת התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטותיו של רשם ההוצאה לפועל הינה מצומצמת ותעשה במשורה. יפים לעניין זה דבריו של ד. בר אופיר, בספרו הוצאה לפועל הליכים והליכות, הוצאת פרלשטיין- גינוסר, מהדורה שביעית, בעמוד 445: "רשם ההוצאה לפועל הוא אשר מופקד, על פי החוק, על עריכת חקירות יכולת לחייבים ולפיכך בדרך כלל, ערכאת ערעור לא תתערב בהחלטותיו אלא במקרים נדירים". (להשוואה ראו: בר"ע 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-מח 2003 (1) 988; בר"ע (י-ם) 335/04 ציון עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', תק-מח 2005(1) 3549, בר"ע (ת"א) 2184/01 אלי ברקולי נ' יעקב לוי, דינים מחוזי לג(10) 950). ##(9) חקירת יכולת בהוצאה לפועל - סיכום:## לפי סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל העוסק בחקירת יכולת, רשאי רשם ההוצל"פ לחקור במצבו הכלכלי של החייב על מנת לברר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין. (סעיף 67 (א) לחוק). בחקירת היכולת ניתן להזמין לחקירה את החייב וגם עדים ולאכוף על החייב והעדים להגיש מסמכים. (סעיף 67 (ב) לחוק). הוראות חוק ההוצאה לפועל מוסיפות ומציינות כי דיון בחקירת יכולת יהא לבקשת זוכה, ולא דווקא לבקשת חייב.שאלות משפטיותחקירת יכולת