תאונת דרכים: אי התאחות עצם הזרוע עם התהוות מפרק נד מדומה

תאונת דרכים: אי התאחות עצם הזרוע עם התהוות מפרק נד מדומה

1. תביעה כספית בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1955 בתאונת דרכים שאירעה לפי הנטען ביום 30.1.09. הצדדים חלוקים על נסיבות התאונה ועל הנזק.

2. בתאונה הנטענת נגרם לתובע שבר בעצם הזרוע מימין. מומחה שמונה על ידי כב' השופט גולדס (ד"ר יפתח בר) קבע כי לתובע נותרה נכות אורטופדית בשיעור50% לצמיתות, לפי סעיף ליקוי 40 (4) בגין אי התאחות עצם הזרוע עם התהוות מפרק נד מדומה.

3. נוכח החלטתי מיום 2.7.13 לפיה הדיון יפוצל באופן שתחילה תידון שאלת החבות, הכרעה זו תעסוק בשאלת החבות. יצוין כי הנתבעת 2 לא חלקה על קיומו של כיסוי ביטוחי.

הראיות בשאלת החבות

4. התובע העיד בעצמו. כן העיד הנתבע 1 שהוא אחיו של התובע ומי שנהג ברכב לפי הנטען. הנתבע תמך בגרסת התובע. מטעם הנתבעת העיד חוקר ששוחח עם גיסתו של התובע, מהא נסראללה. נסראללה זומנה להעיד מטעם הנתבעת 2, וניתנה רשות לחקור אותה כעדה עוינת.

5. התובע העיד כי נסע ברכב שהיה נהוג על ידי הנתבע. עמם נסע גם אחיהם של השניים, עותמאן. התובע ציין כי הוא כבד משקל והיה לו קשה לרדת מהרכב. בשלב מסוים, כאשר החל לרדת, אחיו עותמאן יצא וטרק את הדלת, והנתבע המשיך בנסיעתו.

זו הגרסה בתצהיריו של התובע. יודגש: התצהירים אינם מתארים את רגע התאונה.

6. הנתבע העיד כי ביום התאונה, סמוך לשעה 19:00, נהג ברכב מסוג מאזדה, בלוויית אחיו עותמאן, שישב לצדו. נתובע ישב במושב האחורי. הנתבע עצר את הרכב כדי להוריד את אֶחיו. עותמאן ירד, והנתבע סבר שגם התובע, שישב במושב האחורי, ירד מרכבו. לפיכך, הנתבע המשיך לנסוע. או אז, התברר שהתובע טרם ירד מהרכב, ובלשונו של הנתבע – "כתוצאה מכך היה מעורב בתאונת דרכים".

גם בתצהיר הנתבע – לא מפורשת ההתרחשות של רגע התאונה.

7. החוקר, מר עבד מחמיד, העיד כי במסגרת חקירותיו בקשר לאירוע התאונה, התברר לו שהתובע יוצא מדי יום עם טרקטור למכירת ירקות. לפי עדותו, פגש בגיסתו של התובע, גב' נסראללה, והאחרונה מסרה לו כי התובע אמר לה שנפל מטרקטור שגורר עגלה. החוקר זיהה את נסראללה באולם בית המשפט וציין כי שוחח עמה. החוקר הציג דיסק ותמליל מתורגם של חקירתה של נסראללה – נ/10, נ/11.

בקטעים הרלבנטיים בתמליל מוסרת הדוברת את שמו של התובע (ראשד). עוד היא מציינת כי התובע נפל לפני מספר שנים על היד שלו, כאשר נפל מטרקטור שגורר עגלה (עמ' 3 לתמליל). הדוברת מציינת כי התובע עצמו וכן רעייתו מסרו לה כי נפל מהטרקטור (עמ' 4 לתמליל).

8. נסראללה הכחישה בעדותה ששוחחה עם החוקר. נוכח הכחשתה, ניתנה לנתבעת האפשרות לחקור אותה בחקירה נגדית. נסראללה טענה כי היא סובלת מחוסר ריכוז, ושוכחת דברים רבים (עמ' 37 ש' 14), עוד טענה כי אינה זוכרת האם החוקר היה בביתה (עמ' 37 ש' 19 – 21). בנוסף, סירבה לאשר כי הקול בהקלטה שהושמעה לה הוא קולה "בדיוק" (עמ' 38 ש' 3). בחקירה לב"כ התובע נסראללה ציינה כי היא לא מדברת עם התובע ועם אחותה (עמ' 29 ש' 29 – 30), אך בהמשך ציינה כי היא הולכת לבית אחותה, כאשר התובע אינו נמצא שם (עמ' 30 ש' 4).

9. יצוין כי לאחר שתמה פרשת הראיות, מספר ימים לפני מועד הסיכומים, התובע ביקש להביא שני עדים נוספים: האח עותמאן, שהיה עד ראייה לתאונה לפי הנטען, וד"ר היתם, שטיפל בתובע לאחר התאונה. הנתבעת התנגדה לבקשה זו, שבאה לאחר שהנתבעת חשפה את עדיה ואת ראיותיה, והתנגדותה התקבלה מהטעמים המפורטים בהחלטתי מיום 5.6.14. עם זאת, נעתרתי באופן חלקי לבקשה נוספת של התובע, והתרתי הצגתה של תעודת חדר המיון מיום האירוע, מסמך ת"מ/1 – ת"מ/3.

דיון

10. הנטל להוכיח את אירוע התאונה מוטל על כתפי התובע מתחילת הדיון ועד סופו, ככל מי ש"מוציא מחברו". קל וחומר, כאשר עסקינן בתביעת נזיקין שבה למבטחת אין כל ידיעה באשר לעצם התרחשות התאונה או לנסיבותיה. טענת התובע לפיה הנתבעת צריכה להוכיח טענת מרמה – אינה מדויקת. הנתבעת, אם היא חושדת במרמה, רשאית לדרוש מהתובע להוכיח את אירוע התאונה. אם התובע לא שכנע באשר לאמתות האירוע – אין הנתבעת צריכה להוכיח כיצד, אם בכלל, התובע נפגע. כפי שיפורט להלן, התובע לא עמד בנטל הראשוני לשכנע באשר לאירוע התאונה ונסיבותיה, ומעבר לנדרש– הנתבעת הציגה ראיות התומכות בכך שהתאונה אירעה בנסיבות שונות, שאינן קשורות לרכב המבוטח על ידי הנתבעת.

11. הראיות שהובאו לתמיכה בגרסת התובע הן עדותו, ועדות הנתבע – אחִיו. כפי שיוסבר להלן, התמיכה של הנתבע הייתה חלקית, משום שהנתבע לא ראה את אופן התרחשות התאונה (הנתבע ישב ופניו לכיוון הנסיעה). מכל מקום, מאחר שעסקינן בעדות בעל דין, שנתמכה בעדות קרוב משפחתו, טעונה קבלת עדותם הנמקה – זאת לפי סעיף 54 (2) לפקודת הראיות, התשל"א – 1971. לא מצאתי נימוקים להכרעה לפי עדותם של השניים, ומנגד, קיימים נימוקים לדחיית גרסתם.

12. מהימנות:

עדותו של התובע לא הותירה רושם מהימן. התובע התחמק משאלות רבות (עמ' 10 ש' 23 – 24, עמ' 18 ש' 9 – 11, עמ' 22 ש' 11 - 13). התובע אף נתפס בסתירות ובאי אמירת אמת. כך, התובע טען כי בשנתיים האחרונות אינו עובד, וכי הוא אמנם נוהג בטרקטור מפעם לפעם, אך זאת לצרכים אישיים (עמ' 14 ש' 19, 27 – 28, עמ' 15 ש' 27 – 28). לאחר מכן, כאשר הוצג בפני התובע סרטון המצביע על כך שהוא נוהג בטרקטור שרתומה לו עגלה, ובה ירקות, הודה כי הוא עוסק במכירת ירקות (עמ' 22 ש' 10 – 13). התובע טען כי הצהרתו למוסד לביטוח לאומי (במסגרת תביעה לנכות כללית) לפיה הוא נוהג על טרקטור באמצעות יד אחת (נוכח הפגיעה בידו הימנית) – נכונה. הסרטון שהוצג מדגים כיצד התובע נוהג בשתי ידיו, ולפרקים בידו הימנית, כאשר בידו השמאלית הוא אוחז במיקרופון/רמקול. בנוסף, עדותו של התובע בכל הנוגע לקשר בינו לבין נסראללה הייתה תמוהה. התובע טען כי אינו משוחח כלל עם נסראללה, אף שלא הייתה כל מריבה עמה (עמ' 20 ש' 14). אם כך, טענת התובע לפיה אינו משוחח כלל עם גיסתו, אינה מסתברת. זאת ועוד, במהלך שיחתה של נסראללה עם החוקר היא לא הזכירה קיומו של ריב או כי היא אינה משוחחת עם משפחת אחותה (עמ' 33 ש' 10 – 11, נ/10). גם נסראללה טענה כי אינה משוחחת עם התובע לראשונה בבית המשפט. לסתירות ותמיהות אלו משמעות רבה, ובגינן, מצאתי כי אין מקום לבסס ממצאי עובדה על עדותו של התובע. כפי שיפורט להלן, אף עדותו של הנתבע לא הייתה חפה מסתירות ומתמיהות.

13. תיאור מנגנון התאונה – אינו מסתבר. אפתח בכך שגם בתצהירו של התובע וגם בתצהירו של הנתבע לא מתוארת ההתרחשות המדויקת. גם התובע וגם הנתבע העידו על הסיבה אך לא על ההתרחשות והתוצאה. שניהם העידו כי התובע ירד, ובטרם השלים ירידתו – הנתבע המשיך לנסוע. ההמשך – איך התובע נפל, באיזה מצב היה כאשר הרכב המשיך בנסיעה, היכן היו רגליו – לא פורט ולא הוסבר. כל שטענו התובע והנתבע הוא שכתוצאה מכך שהנתבע המשיך בנסיעה, התובע "היה מעורב בתאונת דרכים". כל הפרטים, החשובים להתרשמות מאירוע אמִתי, והיכולים לאפשר הערכה של מנגנון התאונה, נמסרו באופן חלקי בחקירה הנגדית בלבד. בתוך פרטים חלקיים אלו, גם התגלעו סתירות. התובע טען כי לאחר שהוא נפל מהרכב, הרכב נסע 3 – 4 מטרים בטרם עצר (עמ' 14 ש' 6 – 7). הנתבע העיד כי מיד לאחר ששמע את הצעקה, עצר (עמ' 25 ש' 29 – 30) וציין כי מדובר בעליה (כך שלא ייתכן שהרכב נסע מרחק רב). באשר למצב בו התובע היה בעת שהנתבע המשיך לנסוע, הייתה עדות יחידה של התובע, שהרי הנתבע לא ראה את אופן התרחשות התאונה והאח הנוסף, שראה את ההתרחשות לפי הנטען – לא הובא להעיד.

זאת ועוד, הנתבע טען כי נסע לפני שהתובע ירד מהרכב משום ש"העריך" שגם התובע כבר השלים את הירידה (עמ' 24 ש' 18 – 19). הנתבע לא הצליח להסביר מדוע "העריך" ולא המתין לשמוע טריקה של דלת, או מדוע לא הסתכל כדי לוודא שהתובע יורד (עמ' 25 ש' 16 – 24). ודוק: הנתבע לא טען שהמשיך לנסוע בטעות. הנתבע טען כי מתוך מחשבה, הוא סבר כי התובע השלים את הירידה. בלתי מסתבר כי נהג באופן מודע יבצע "הערכה" באשר לירידתו או אי ירידתו של נוסע, במקום לבדוק בעיניו שכך הוא הדבר (או למצער לשמוע טריקת דלת). לא כל שכן כאשר הנוסע המדובר הוא אחיו – התובע, שהוא אדם כבד משקל שתנועותיו אינן מהירות.
14. התובע לא הביא עד רלבנטי ומהותי, הוא האח עותמאן. כפי שציינתי לעיל, הנתבע היה יכול לתמוך את העדות בקשר לאירוע התאונה באופן חלקי בלבד. הנתבע נהג בשעת התאונה, וכל שהיה יכול לציין הוא שהמשיך בנסיעה, ואז שמע צעקה של התובע. בכל השאלות הקשורות לפרטי התאונה: באיזו יד התובע אחז בדלת, היכן מוקמו רגליו בעת שהנתבע המשיך בנסיעה, כיצד נפל – העדות היחידה שהובאה היא עדותו של התובע. האח עותמאן, שלפי הנטען ראה את התאונה, ואף פינה את התובע לטיפול רפואי – לא הובא להעיד. אי הבאתו של עותמאן כעד פועלת כחזקה לחובת התובע, כי לו הובא – היה הדבר פועל נגד התובע. (ע"א 55/89 קופל בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 602 (1990)).
אמנם, בתום פרשת הראיות, לפני שנשמעו סיכומים, לאחר שבית המשפט העיר את הערותיו, ולאחר שהתובע החליף ייצוג, ביקש התובע להעיד את עותמאן. טענת התובע כי מדובר בעדות הזמה – נדחתה בהחלטתי מיום 5.6.14. האח עותמאן הוא עד לאירוע התאונה, וככזה היה צריך להביאו במסגרת ראיות התובע. אציין, כי התנגדות הנתבעת לאותה בקשה מאוחרת, בדין יסודה. מדובר בסטייה מהותית מסדרי הדין והראיות, וחשוב מכך, לחקירה נגדית של האח עותמאן, לאחר ששני אחיו נחקרו, השאלות והתשובות ידועות, ולאחר שנפרשו ראיות הנתבעת – אין כל ערך.

15. ראיות נוספות שלא הוצגו קשורות לדיווח למשטרה. ראשית, גם בנושא זה נפלו סתירות בין התובע לבין הנתבע. התובע טען כי פנה למשטרה בחלוף תקופה של עשרים ימים ועד חודש ממועד התאונה (עמ' 10 ש' 25 – 26). הנתבע טען כי פנה למשטרה לאחר יומיים – שלושה ימים (עמ' 26 ש' 11). הן התובע והן הנתבע לא טרחו להציג את הודעותיהם במשטרה, ולא טרחו להציג מסמכים המעידים על כך שפנו למשטרה בזמן אמת. יתרה מכך, לפי אישור המשטרה שהוצג, נ/1, אירוע התאונה היה בשעה 07:00 בבוקר. לעומת זאת, לפי גרסתם של התובע והנתבע, התאונה התרחשה לאחר ששבו מניחום אבלים, בסביבות השעה 19:00.

16. לסיכום עד כה:

העדויות באשר לאירוע התאונה אינן מפורטות. פירוט חלקי ניתן רק בעדותו של התובע, שלא הותיר רושם אמין. עובדת התרחשות התאונה נתמכה בעדותו של הנתבע, כאשר בין השניים היו סתירות, ותיאור ההתרחשות על ידי התובע והנתבע הותיר תמיהות. לא הובא עד מרכזי ורלבנטי, הוא האח עותמאן, שהיה עד ראייה להתרחשות. לא הובאו הודעותיהם של התובע והנתבע במשטרה, ואילו אישור המשטרה מתייחס לשעת תאונה שונה מזו שהעידו עליה התובע והנתבע, שעה שאינה מתיישבת עם חזרה מניחום אבלים. די בכל אלה כדי לקבוע שהתובע לא הוכיח את אירוע התאונה.

17. כעת למסמכים הרפואיים:

משקלם של מסמכים רפואיים בהוכחת אירוע התאונה הוא ברובד שני לרובד העיקרי, שהוא ההתרשמות מהעדים עצמם. יש נפגעים שבלחץ ההתרחשות אינם מוסרים פרטים מדויקים או פרטים העלולים להיות רלבנטיים. יש אחרים שמוסרים פרטים העשויים לתמוך בגרסת בדים, כדי לחזקה. ניתן אף לומר כי בדרך כלל קיימת משמעות רבה יותר להיעדר רישום, מאשר לרישום תומך. מכל מקום, אני מוצאת שהמסמכים הרפואיים בתיק זה אינם מוכיחים דבר, למעט העובדה שגם בהסברתם התובע הסתבך, ועל כך אפרט בהמשך.

אִפשרתי לתובע, לאחר שתמה שמיעת הראיות, להגיש את תעודת חדר המיון. בתעודת חדר המיון נרשם כי התובע נפגע בעת ירידה מרכב. רישום זה אינו מעלה ואינו מוריד. כלל ידוע הוא שאין אדם יכול לתמוך את גרסתו, בדבריו שלו. לא כל שכן בענייננו. כפי שצוין לעיל, התובע לא מסר דברים מדויקים בבית המשפט, בעדות תחת אזהרה, ואין כל סיבה להנחה שמסר דברים מדויקים לרופאים עת פנה לטיפול רפואי.

לעומת תעודת חדר המיון, סיכום המחלה המודפס לא הזכיר מעורבות של רכב, ובשלב מאוחר יותר התווסף לסיכום המחלה בכתב יד, הכיתוב "לדבריו, תאונת דרכים". עניין זה כשלעצמו אינו משמעותי, כפי שציינתי לעיל, אלא שההסברים שנתן התובע באשר לתיקון אף הם היו בלתי מסתברים. התובע נשאל מתי תיקן את סיכום המחלה, וכיצד, והשיב כי ד"ר היתם ביקש ממנו לשוב לבית החולים כדי לתקן את סיכום המחלה (עמ' 17 ש' 21 – 22). זאת, ביום ששוחרר מבית החולים (כלומר, לפי סיכום המחלה, ביום 2.2.09). התובע לא הציג כל מסמך רפואי המאשר כי ד"ר היתם הפנה אותו לבית החולים לתקן טעות זו, ואפילו לא מסמך המבסס את העדות לפיה ביום 2.2.09 התובע היה אצל ד"ר היתם (עמ' 18). יתר על כן, גרסתו זו של התובע אינה מתיישבת עם העובדה שד"ר היתם עצמו לא רשם במסמכים הרפואיים כי מדובר בתאונת דרכים (נ/3 – מסמך מיום 4.2.09). תמוה כיצד ברישומיו של ד"ר היתם לא מצוין כי מדובר בתאונת דרכים, אף שד"ר היתם עצמו שלח את התובע לבית החולים כדי לתקן את סיכום המחלה בנקודה זו בדיוק, כך לפי גרסת התובע.

זאת ועוד, אף שלפי גרסת התובע הוא פנה תחילה, לאחר אירוע התאונה, לד"ר היתם, והאחרון נתן בידו הפנייה לחדר המיון, לא הובאה אותה הפנייה, שעשויה הייתה להצביע גם על שעת ההתרחשות.

אם כן, הרישומים במסמכים הרפואיים, מפיו של התובע, אינם יכולים להשלים את החסר, לשפר מהימנות או ליישב בין הסתירות שהתגלעו בעדויות.

18. עדותה של נסראללה:

כפי שציינתי לעיל, די בכך שהתובע לא שכנע באשר לאופן התרחשות התאונה, כאשר נטל ההוכחה מוטל עליו, וקיימת חובת הנמקה, כדי לדחות את התביעה. מעבר לדרוש, הנתבעת המציאה ראיות עצמאיות התומכות בכך שאירוע התאונה לא היה קשור לרכב המבוטח על ידה.

כאמור, לפי עדותו של החוקר, נסראללה מסרה לו כי שמעה מפיו של התובע שהתאונה במהלכה נפגע בידו התרחשה עת נהג בטרקטור, שהתהפך.

שאלה ראשונה היא, האם אכן נסראללה מסרה את הדברים האמורים לחוקר. שוכנעתי שכך הוא הדבר, אף שנסראללה הכחישה זאת. נסראללה הותירה רושם כי היא מתחמקת ממתן תשובות, ועדותה לא הותירה רושם אמין נוכח התחמקויות אלו וסתירות שהתגלעו בה. מתחילת חקירתה, נסראללה לא השיבה לעניין ומצאה לציין באופן מידי כי היא אינה מדברת עם התובע עשר שנים (עמ' 27 ש' 9). נסראללה טענה כי אפילו אינה יודעת על התאונה, משום שאינה מדברת עם משפחת התובע (עמ' 27 ש' 13). בהמשך חקירתה, התברר כי היא כן משוחחת עם אחותה (כאשר התובע אינו נמצא בבית, לטענתה), ואם כך הוא הדבר, לא ברור כיצד לא ידעה על התרחשות התאונה, כפי שטענה (עמ' 40 ש' 4). מכל מקום, ברור כי עדות זו אינה מתיישבת עם מה שטענה קודם לכן, לפיו אינה משוחחת כלל עם משפחת התובע. נסראללה טענה פעם אחת כי היא סובלת מחוסר ריכוז. פעם אחרת, כי היא שוכחת הרבה (עמ' 37 ש' 14 ואילך). ניכר היה שנסראללה אינה מתאמצת להיזכר, אלא מנסה להדוף כל שאלה הנוגעת לשיחתה עם החוקר (עמ' 37). כאשר נסראללה נשאלה שוב (הפעם בחקירה נגדית) האם היא מכירה את החוקר, היא השיבה תשובה שאינה חד משמעית ("לא במדויק" – עמ' 37 ש' 15). לאחר מכן, כאשר התבקשה להסביר כיצד נמסרו לחוקר פרטים מזהים ומדויקים, שוב התחמקה (עמ' 39 ש' 2 – 7). נסראללה לא הייתה מוכנה להקשיב לדיסק כדי לזהות את קולה (או לשלול זיהוי) (עמ' 37 ש' 24 – 26). בהמשך, לאחר שהושמעה השיחה נסראללה סירבה לאשר או לשלול האם זהו קולה והתחמקה ממתן מענה אף שניתנו לה מספר הזדמנויות (עמ' 37 ש' 29 – עמ' 38 ש' 3). בסופו של דבר, נסראללה אמרה כי אינה יודעת האם זהו קולה "בדיוק" כי היא "לא מרוכזת" (עמ' 38 ש' 3). לציין, שכאשר נסראללה נשאלה באשר לסיבת השכחה שלה, היא הצביעה על שורה של בעיות רפואיות שאינן קשורות לשכחה (עמ' 39 ש' 24 – 25).

לעומת ההכחשה הרפה של נסראללה, החוקר, שהיה העד היחיד שאינו בן משפחה, העיד בביטחון רב כי שוחח עמה, וזיהה אותה. החוקר הצביע על כך שהגיע לנסראללה לאחר ששכנה הפנתה אותו (עמ' 33 ש' 1). החוקר העיד בביטחון רב, וירד לפרטים מזהים של ביתה של נסראללה (עמ' 35 ש' 9 ואילך). יצוין, כי החוקר ביצע מסירה לנסראללה, פעמיים, אחת מהן ימים ספורים לפני הדיון. ידוע גם כי נסראללה הגיעה לדיון בעקבות הזימון, ונסראללה עצמה הודתה בכך (עמ' 27 ש' 11). עדותו של החוקר הייתה אמינה ומפורטת, ללא התחמקויות או סתירות, ושיקפה פרטים קטנים המצביעים על אמִתותה. כך, הפרטים לפיהם התובע נוהג בטרקטור שרתומה אליו עגלת ירקות, או כי נפגע בידו, או שמו של התובע הם פרטים המתאימים לתובע ולתאונה ובלתי מסתבר כי חלה טעות בזיהוי הדוברת (עמ' 30).

מכאן: אני מקבלת את עדות החוקר לפיה העדה שהייתה באולם בית המשפט, היא אותה עדה עמה שוחח בעת ביצוע החקירה. למעלה מהצריך אציין כי התובע לא העלה בסיכומיו טענה לפיה נסראללה אינה הדוברת בהקלטה.

שאלה שנייה היא, מה בדיוק אמרה נסראללה לחוקר. יצוין כי התובע לא חלק על נכונות התמליל, אף שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן. התמליל ברור. הפרטים שמסרה נסראללה מתאימים לתובע. התובע נשוי לאחותה של נסראללה, התובע נפגע בידו כפי שציינה נסראללה, ואף עוסק במכירת ירקות, כפי שאמרה. כל הטענות לפיהן נסראללה טועה, אינה מדייקת או מנסה לרצות את בן שיחתה הן טענות שלא הונחה להן תשתית ראייתית מינימלית, אף שניתנה הזדמנות לחקור את נסראללה בחקירה נגדית. לגופו של עניין, עיון בתמליל מעלה כי החוקר לא "משך" את נסראללה בלשונה, והיא השיחה לפי תומה באשר להתרחשות התאונה במהלכה התובע התהפך מהטרקטור. כך החל מעמוד 3 ש' 8, נסראללה היא זו שהזכירה לראשונה את הטרקטור, בהמשך, בעמ' 4 ש' 10 היא ציינה שהתובע נפל מהטרקטורון, ולאחר מכן, נסראללה ציינה שהתובע עצמו סיפר לה על כך (עמ' 4 ש' 23 – 26). העובדה שנסראללה אמרה שהתובע "מדדה" על רגליו אינה שוללת את זיהויו של התובע. לא רק שקיימים פרטי זיהוי ברורים, שציינתי לעיל, אלא שהתובע הוא אדם כבד משקל, וההתרשמות ממנו אינה של אדם הצועד בקלילות.

מאחר שקבעתי כי נסראללה אכן אמרה את הדברים, אף שסירבה לחזור על כך בבית המשפט, מהווים דבריה חריג לכלל האוסר עדות מפי השמועה, משום שמדובר באמירה של התובע – המובאת נגדו. לפי הדברים שמסרה נסראללה לחוקר, התובע מסר כי נפגע בנסיבות אחרות מהנסיבות המפורטות בתביעתו זו.

סיכום

19. אני דוחה את גרסתם של התובע והנתבע באשר לאופן התרחשות התאונה, ומעורבות הרכב המבוטח על ידי הנתבעת. זאת נוכח העובדה שעדותם לא הייתה מהימנה, נוכח היעדר עדים ומסמכים תומכים וכן על יסוד הדברים שמסרה נסראללה לחוקר.

20. התביעה נדחית.

21. התובע יישא בהוצאות הנתבעת (לרבות שכ"ט) בסך כולל של 16,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תאונת דרכים ?

  2. פגיעה בתאונת דרכים

  3. תביעת תאונת דרכים

  4. נפגעי תאונות דרכים

  5. תאונת דרכים פגע וברח

  6. תאונת דרכים מיניבוס

  7. תאונת דרכים עולה חדש

  8. תאונת דרכים - גרירה

  9. תאונת דרכים לפני גיוס

  10. תאונת דרכים אחרי חניה

  11. תביעה בגין תאונת דרכים

  12. תאונת דרכים עוזר חשמלאי

  13. תאונת דרכים פגיעה במוח

  14. תאונת דרכים תאונת עבודה

  15. תאונת דרכים - כריתת טחול

  16. תאונת דרכים ג'יפ

  17. תאונת דרכים קרע במיניסקוס

  18. סוגי תאונות דרכים

  19. תאונת דרכים פיזיותרפיסטית

  20. תאונת דרכים עם עגלה

  21. תאונת עבודה רתך - תאונת דרכים

  22. פגיעה מכסה מנוע - תאונת דרכים

  23. תביעת מיטיבים – תאונת דרכים

  24. הסעה בשכר תאונת דרכים

  25. תאונת דרכים עובד תעשייה אווירית

  26. טריקת דלת תאונת דרכים

  27. תיק אפס - תאונת דרכים

  28. דיכאון עקב תאונת דרכים

  29. מכות יבשות תאונת דרכים

  30. תאונת דרכים של תושב זר

  31. מכות יבשות בתאונת דרכים

  32. תאונת דרכים של טרמפיסט

  33. תאונת דרכים פגיעה בכתף

  34. תאונת דרכים קשישה בת 82

  35. תאונת דרכים פגיעה באצבע

  36. תאונת דרכים של בעל ואישה

  37. תאונה בדרך לעבודה של הבעל

  38. תאונה בדרך מהעבודה לרופא

  39. תאונת דרכים של בחור ישיבה

  40. שאלת עצם קרות תאונת דרכים

  41. תאונת דרכים אדם בן שבעים

  42. תאונת דרכים עם ג'יפ מסחרי

  43. סיוטים העקבות תאונת דרכים

  44. תאונה עם מנוף תאונת דרכים

  45. גורם זר מתערב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים קטלנית ברוורס

  47. תאונת דרכים קשה נער בן 16

  48. תאונת דרכים צומת רמת אפעל

  49. פיצוץ מיכל דלק תאונת דרכים

  50. התחשמלות מהווה תאונת דרכים

  51. חבלה גולגולתית בתאונת דרכים

  52. תאונת דרכים במהלך חיפוש חניה

  53. תאונת עבודה משאבת בטון – תאונת דרכים

  54. לידה מוקדמת עקב תאונת דרכים

  55. צניחת עפעף עקב תאונת דרכים

  56. תאונת דרכים אישה פנסיונרית

  57. ניסיון התאבדות בתאונת דרכים

  58. גרסאות סותרות לתאונת דרכים

  59. כוויות בעור עקב תאונת דרכים

  60. פגיעת ראש חמורה בתאונת דרכים

  61. דלדול שרירים עקב תאונת דרכים

  62. פגיעה של אב ובנו בתאונת דרכים

  63. תאונה בעצירה לפני הכניסה לצומת

  64. תאונת דרכים נהג שרשיונו נפסל

  65. ערעור על פסק דין תאונת דרכים

  66. אשפוז בהרצפלד לאחר תאונת דרכים

  67. שינוי התנהגות לאחר תאונת דרכים

  68. תאונת דרכים מתנדב במשמר האזרחי

  69. נקע חוזר בכתף עקב תאונת דרכים

  70. חובת הגשת עזרה לאחר תאונת דרכים

  71. תאונת דרכים קטלנית התנגשות בעץ

  72. דימום תת דוראלי עקב תאונת דרכים

  73. ענישה מחמירה למניעת תאונת דרכים

  74. טריקת דלת על אצבע - תאונת דרכים

  75. סטיה מהדרך לעבודה - תאונת דרכים

  76. קרעים בגידי הכתף עקב תאונת דרכים

  77. תאונת דרכים עקב חניה אסורה בכיכר

  78. אובדן כושר עבודה עקב תאונת דרכים

  79. תאונת דרכים 12 טיפולי פיזיותרפיה

  80. תאונה בדרך מהעבודה לבית של ההורים

  81. קשר בין אפילפסיה לבין תאונת דרכים

  82. הפניה לפיזיותרפיה לאחר תאונת דרכים

  83. תאונת דרכים - תשלומים בגין הוצאות חד פעמיות

  84. הודעה כוזבת על תאונת דרכים במשטרה

  85. טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת דרכים

  86. כניסה לצומת באור צהוב - תאונת דרכים

  87. מימון טיפול רפואי לנפגע תאונת דרכים

  88. שרירים מתוחים בעורף לאחר תאונת דרכים

  89. פניה לחדר מיון שבוע לאחר תאונת דרכים

  90. פגיעה קשה בתאונת דרכים של אישה מבוגרת

  91. ? הגדרת תאונת דרכים – מה ההגדרה של תאונת דרכים

  92. תאונת דרכים נגרר / פסקי דין גורר נגרר

  93. תאונה בדרך לעבודה - סטיה מהדרך המקובלת

  94. תשלום על מצבה - כיסוי הוצאות מצבה - תאונת דרכים

  95. האם פגיעה בזמן תדלוק מהווה תאונת דרכים

  96. כמה מקבלים על שברים בצלעות בתאונת דרכים

  97. תאונת דרכים בעת בעצירה לפני הכניסה לצומת

  98. תלונות פסיכוסומאטיות בעקבות תאונת דרכים

  99. תאונת דרכים – הפרעה בתנועות לסת הפרעה בתחושה בלסת

  100. שני נתיבים שהופכים לנתיב אחד - תאונת דרכים

  101. האם פריקת מטען מלט מיכלית מהווה תאונת דרכים

  102. עובד שלא מסוגל לחזור לעבודה לאחר תאונת דרכים

  103. שבר בעצם האף ושפשופים במותניים עקב תאונת דרכים

  104. תאונת דרכים: האם הנתבע פנה בדרך נמהרת ורשלנית ימינה

  105. תאונת הדרכים נגרמה כתוצאה מפתיחתו הפתאומית של מכסה מנוע

  106. תאונת דרכים: אי התאחות עצם הזרוע עם התהוות מפרק נד מדומה

  107. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה הכניסה ללוד, בסמוך לכיכר

  108. מחלוקת על תיאור השניות הבודדות שלפני קרות ההתנגשות בתאונת דרכים

  109. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה בכיוון יציאה משער נמל תל אביב

  110. בעקבות תאונת דרכים אובחן כסובל מחבלות במצח משמאל והתלונן על חבלת ראש

  111. תאונת דרכים: הפרעת דחק בתר חבלתית בדרגת חומרה בינונית תסמינים דיכאוניים משניים

  112. תאונת דרכים: מטטרסלגיה עם חוסר חיבור של שברים במטטרסים 2-4 והשטחה של הקשת הרחבית

  113. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון