צליעה אנטלגית (הטיית הגוף למניעת כאב) בעקבות תאונת דרכים

צליעה אנטלגית (הטיית הגוף למניעת כאב) בעקבות תאונת דרכים



התובע יליד 27.7.83, תושב בית לחם שברשות הפלסטינית, נפגע בתאונת דרכים ביום 30.3.08 בכביש מעלה אדומים. אין מחלוקת כי נוכח מקום התאונה הדין החל הוא הדין הישראלי. כמו כן, אין מחלוקת בשאלת חבות הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב התאונה. הצדדים חלוקים לגבי גובה הפיצוי לו הוא זכאי, בעיקר בנוגע לכושר השתכרותו.


הנכויות הרפואיות


לצורך בדיקת התובע מונה על ידי בית המשפט פרופ' רמי מושיוב (להלן: המומחה). המומחה קבע כי לתובע נכות צמיתה עקב התאונה בשיעור של 10% לפי סעיף 35(1)(ב) או סעיף 47(2)א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. זאת בגין צליעה אנטלגית (הטיית הגוף למניעת כאב, ש.ל.), קיצור מזערי של שוק שמאל, דלדול שרירים, ולגוס קל (ברך קלובה, ש.ל.), אי סדירות בדיאפיזיה ורגישות מקומית. כמו כן נקבע על ידו כי התובע שהה באי כושר משך ארבעה חודשים. הצדדים לא השיגו על קביעות המומחה. במצב דברים זה, ובהסתמך על חוות הדעת, אני קובעת כי לתובע נכות רפואית בשיעור של 10%.


הנזק


התובע היה בן 24 עת נפגע בתאונה. כיום הוא בן 31 שנים. לטענתו, במועד התאונה הוא עבד כפועל במחצבה באזור בית לחם. לאחר התאונה הוא ניסה לחזור לעבודתו, אולם לא הצליח להתמיד בה, בין היתר בשל הצורך לעבור שני ניתוחים וטיפולים. התובע טוען כי מאז הוא עובד בעבודות מזדמנות ששכרן נמוך.


כאב וסבל


אין מחלוקת בין הצדדים שיש לפצות את התובע בגין הנזק הלא ממוני בהתאם לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976 על בסיס נכות בגובה 10% בצירוף ריבית מיום התאונה.


נכות תפקודית


הצדדים חלוקים בנוגע למשמעותה התפקודית של הנכות. הכלל בנוגע לנכות אורתופדית הוא שקיימת זהות בין הנכות התפקודית לנכות הרפואית ולא מצאתי נימוק לסטות מכך במקרה דנן. טענת התובע לפיהן עבודתו היא עבודה פיזית המחייבת מאמץ אינה סותרת את החזקה האמורה. דומה שראוי לשוב ולהדגיש בהקשר זה כי נכות תפקודית מבטאת את "מידת ההשפעה של הנכות על התפקוד בדרך כלל. למידת השפעתה על כושר השתכרותו של התובע המסוים יינתן ביטוי. אך זה לא ייכלל במסגרת המונח "נכות תפקודית" (ע"א 3049/93 גירוגיסאן נ' רמזי פ"ד כב(3) 792, 801 (1995)). טענות הצדדים בנוגע להשפעת הנכות על כושר השתכרותו של התובע ידונו להלן.


כושר השתכרות


התובע הצהיר כי במועד התאונה עבד כפועל בחברת "ביטון עד" (להלן: החברה) באזור בית לחם ושכרו החודשי עמד על סך של 3,500 ₪ נטו. בעדותו הבהיר כי מדובר בעבודות אחזקה ותיקונים. לגבי עבודתו היום, העיד התובע כי מזה כמה חודשים הוא עובד באתרי בנייה בהתנחלויות. התובע הגיש רישיון עבודה באזור יהודה ושומרון (סומן כמוצג ת/1). הוא העיד כי לא מדובר בעבודה קבועה, אלא עבודה יומית בהתאם להיצע.
מטעם התובע העידו שלושה עדים, מר אבו חמאד, אשר העסיק את התובע בשנת 2004, מר גיאדה, בעל מניות ומנהל בחברה בה עבד התובע עד סמוך לתאונה, ומר איברהים שכארנה, אחיו של התובע. מר אבו חמאד הצהיר כי הוא קבלן בניין, והתובע עבד אצלו כעובד בניין בשנת 2004 לתקופה של שנה וחצי. לטענתו, משכורתו החודשית של התובע עמדה על 2,460 ₪. עוד הצהיר כי התובע עבד באתר עבודה במושב נווה דניאל ובתקופה זו קיבל היתר כניסה לישראל. בעדותו הבהיר מר אבו חמאד כי אין בידו תלושי שכר של התובע והוא לא מדווח על הכנסות עובדיו לרשויות הפלסטיניות. לטענתו, הוא זוכר את גובה השכר ששילם לתובע למרות שחלפו מאז שנים רבות.
מר גיאדה העיד כי הוא בעל מניות ומנהל בחברה העוסקת ביציקות בטון אשר מקום מושבה בבית לחם. לפי עדותו, התובע עבד בחברה מיום 1.9.07 עד יום 25.3.08. בניגוד לאמור בתצהירו, לפיו התובע היה בחופשה מעבודתו ביום התאונה, העיד מר גיאדה כי התובע הפסיק לעבוד אצלו מספר ימים לפני התאונה. לטענתו, התובע הועסק בחברה כאחראי על עובדי האחזקה וקיבל משכורת חודשית בסך של 3,500 ₪.
מר גיאדה העיד כי החברה לא מוציאה תלושי שכר לעובדים אך שכרם מדווח לרשויות מס ההכנסה. הוא מדווח לרשויות מס באמצעות פקס ומשלם את סכום המס באמצעות הבנק. מר גיאדה הגיש מסמכים אשר לטענתו הם העתק אישורי שכר ממשרד האוצר/מס הכנסה של הרשות הפלסטינית, בגין התקופה מחודש 11/2007-3/2008, בה עבד התובע במחצבה (המסמך סומן כ-ת/2, להלן: אישורי שכר). לפי אישורי השכר, השתכרותו המדווחת של התובע עמדה על סך של 852$ (ארה"ב), שערכם בשקלים הוא 3,500 ₪ (לפי שער הדולר ביום תשלום השכר). לטענתו, אישורי השכר נתנו לבקשת החברה מרשות המיסים והחותמת על גבם היא חותמת של רשות המיסים. מר גיאדה לא ידע להסביר כיצד מחושב סכום המס באישורי השכר. לטענתו, הוא אינו עוסק בחברה בתחום זה, אשר מטופל על ידי רואה חשבון שזהו תחום התמחותו. בתשובה לשאלת הנתבעת כיצד יתכן שהתובע השתכר שכר גבוה משמעותית מיתר העובדים, השיב כי הדבר נובע בעיקר בשל היותו אחראי על עובדים אחרים.
מהעדויות השתכנעתי כי התובע עבד לפרנסתו עד זמן קצר לפני התאונה. אולם לא מצאתי כי ניתן לקבוע לפיהן את כושר השתכרותו. קשה להלום כי מר אבו חלאד אכן זוכר את השכר המדויק שקיבל התובע כאשר עבד אצלו לפני שנים רבות. זאת, במיוחד נוכח העובדה שלא הונפקו תלושי שכר והוא לא דיווח על הוצאות שכר לרשויות המס.
לגבי שכרו של התובע בחברה, קשה להשתכנע כי התובע, אשר היה צעיר בן 24 בלבד בעת התאונה, ועבד בחברה משך פחות משבעה חודשים, הספיק להתמנות בתקופה קצרה זו כאחראי על עובדים אחרים. כך גם תמוהה העובדה כי בתקופה זו הוא השתכר שכר גבוה פי כמה משכרם. זאת, במיוחד נוכח עדותו של מר גיאדה כי מדובר בעובדים ותיקים ממנו. כמו כן, מקובלת עלי טענת הנתבעת כי אישורי השכר של רשויות המס אינם בגדר ראיה קבילה ולפיכך אין מקום להסתמך עליהם. אכן, מסמך רשמי המוצא על ידי הרשות המוסמכת בשטחי המועצה הפלסטינית רואים אותו כ"תעודה ציבורית" לעניין סימן ד' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. אולם זאת רק אם המסמך אושר בידי ה"ממונה" (ראו סעיף 8 לצו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)(שטח המועצה הפלסטינית – עזרה משפטית בעניינים אזרחיים, תשנ"ט-1999 וסעיף 1 לצו הנ"ל לעניין הגדרת "ממונה"). לא היתה כל מניעה לפעול באופן שהותווה בצו (ראו סעיף 8(ב) לצו) על מנת להגיש את אישורי השכר בהתאם לדין. משלא נעשה הדבר, אין להסתמך על אישורי השכר.
לגופו של עניין אוסיף, כי משקלו של מסמך זה, לו היה מתקבל, היה נמוך ביותר. זאת, שכן לא הובהרו נתונים בסיסים לגבי אופן עריכתו. כך, לדוגמא, מר גיאדה העיד שהחברה אינה מוציאה תלושי שכר. לפיכך לא ברור על מה הסתמך הדיווח לגבי גובה שכר העובדים. גם אופן חישוב המס מעורר תמיהות.
מהאמור לעיל עולה שאין ראיות מספיקות על מנת לקבוע מה היה גובה השתכרותו של התובע לפני התאונה. הכלל הוא, שבהעדר ראיות אחרות יש לפסוק בסיס שכר ממוצע הנוהג באזור (ראו: ע"א 8960/06 טמיזה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (5.5.2010)). השכר הממוצע בשטחי הרשות הפלסטינית הועמד בפסיקה על סך של 2,000 ₪ (ת"א 7150/05 (מחוזי-ים) עזבון המנוח אפיאלא רדואן נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (30.8.2010). ערעור על פסק הדין נדחה: ע"א 7684/10 עזבון המנוח אפיאלא רדואן נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (29.12.2011)). אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע לא החזיק בשלב כלשהו בהיתר כניסה לעבודה בישראל. הוא נפגע בתאונה כאשר נכנס לארץ ללא היתר. יחד עם זאת, התובע העיד כי הוא עובד בהתנחלויות ובדיון הוצג רישיון עבודה באזור יהודה ושומרון לשלושה חודשים (אשר פג כחודש לפני הדיון) .
בנסיבות העניין, כאשר הוצגה ראיה לפיה לתובע ניתן רישיון עבודה כאמור, אף אם לתקופה מוגבלת, אני מוצאת שיש מקום לסטות מהשכר הנוהג באזור מגוריו של התובע, אם כי באופן מתון. אכן, מרכז חייו של התובע ומקום מושבו הוא בתחום הרשות הפלסטינית. יחד עם זאת, הוא העיד, והגיש אסמכתא מתאימה, לכך שהוא מורשה לעבוד ב"מובלעות הישראליות". לטענתו, הוא מתפרנס מעבודות מזדמנות באתרי בנייה באזורים אלה. יחד עם זאת, יש ליתן משקל גם לכך שלא הוגשו ראיות לגבי גובה הכנסותיו ואף אין נתונים על רצף תעסוקתי. בשים לב למכלול שיקולים אלה, אני סבורה שיש להעמיד את כושר השתכרותו של התובע על שכר בגובה 2,500 ₪ לחודש.


גריעה מכושר השתכרות


לטענת התובע, לאחר התאונה ניסה לחזור לעבודתו הקודמת, אולם עקב מצבו הרפואי לא יכול היה לעשות כן. לטענתו, עד היום הוא משתכר מעבודות מזדמנות בלבד באופן לא רציף. כמו כן, לפי הנטען אין הוא מסוגל לבצע את עבודתו בקצב הנדרש ואינו יכול לעבוד שעות נוספות. לטענת הנתבעת, שיעור הנכות נמוך ואין בו כדי להשפיעה על כושר השתכרות של אדם מן היישוב.
ברגיל קיימת חזקה בדבר זהות בין הנכות הרפואית לנכות התפקודית ולגריעה מכושר ההשתכרות, במיוחד כאשר עסקינן בנכות אורטופדית. בנסיבות העניין לא מצאתי לסטות מחזקה זו. אין מחלוקת כי התובע עובד עבודות פיזיות לפרנסתו וכי ישנן שנות עבודה רבות לפניו. לפיכך אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה הגריעה מכושר השתכרותו נמוכה מנכותו התפקודית. כמו כן, בשים לב לשיעור הנכות, שאינו מצוי ברף הנכויות הגבהות, ולכך שהתובע חזר לעבוד כפועל בניין, לא מצאתי שיש מקום לקבוע כי הגריעה מכושר השתכרותו של התובע עולה על נכותו התפקודית. לפיכך, יש לקבוע, בהתאם לחזקה הנוהגת, כי הנכות התפקודית של התובע תואמת את הגריעה מכושר השתכרותו.
חישוב הפסדי שכר לעבר ולעתיד

הפסדי השתכרות בעבר – בעת אירוע התאונה, התובע לא עבד. לפיכך, אין לפסוק לו פיצוי בגין התקופה בה שהה באי כושר.. התובע לא הבהיר מתי חזר לעבודה ולא הגיש אסמכתאות לגבי גובה שכרו. חרף האמור, בהתחשב בשיעור נכותו וטיב עיסוקו, וכן בטיפולים הרפואיים אותם עבר, יש מקום לפסוק לו פיצוי בגין הפסדי שכר לעבר המתבסס על שיעור נכותו. הפסדי השתכרותו של התובע לעבר, מהמועד המשוער בו היה חוזר לעבודתו ועד מתן פסק הדין (72 חודשים) לפי 10% משכר הבסיס מגיעים לסך של 18,000 ₪). סכום זה ייפסק לתובע. הסכום נכון להיום.
הפסדי השתכרות בעתיד - תחשיב המבוסס על הפסד הכנסה חודשי בגובה 10% משכר הבסיס (2,500 ₪) עד הגיע התובע לגיל 65 (מקדם היוון 255.5783) מגיע לסכום של 64,000 ₪ (במעוגל). בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל, אני פוסקת לתובע פיצוי בגין הפסד השתכרות בעתיד במלוא סכום זה.

אובדן זכויות סוציאליות


לטענת התובע, יש לפסוק לו פיצוי בגין אובדן זכויות סוציאליות בהתאם לדין הישראלי בשים לב לכך שהוא עובד כיום ב"מובלעות הישראליות". לחלופין, לטענתו יש לפסוק לו פיצוי כאמור שכן גם ברשות הפלסטינית מקובל להפריש זכויות כאמור לטובת העובד, וכך גם העיד מר גיאדה.
בנסיבות המקרה דנן, אין בידי לקבל את טענת התובע. אכן, במקרים מסוימים, גם בהעדר הסכמה חוזית מפורשת, דין העבודה החל על עובדים פלסטינים העובדים אצל מעסיקים ישראלים ב"מובלעות הישראליות" הוא הדין הישראלי (בג"ץ 5666/03 עמותת קו לעובד נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (10.10.2007)). אולם כלל זה כוחו יפה מקום בו הוכחו זיקות משמעותיות לדין הישראלי, הגוברות על הדין המקומי. התובע לא הניח תשתית עובדתית מספקת אשר תאפשר לדון בשאלת זיקת עבודתו לדין הישראלי (מיהם המעסיקים אצלם עבד, במשך כמה זמן, באיזה מטבע שולם לו, האם הופקו תלושי שכר וכו'). לפי עדותו, עבודתו אינה רציפה ואין הוא עובד אצל מעסיק מסוים. הוא הציג רישיון עבודה אחד התקף לשלושה חודשים בלבד. לפיכך על פני הדברים אין הצדקה להחיל עליו, בשלב זה, את הדין הישראלי (השוו ע"א 8960/06 הנ"ל פסקה י"ט). התובע אף לא הניח תשתית עובדתית מתאימה לטענה כי הוא זכאי לפיצוי בגין אובדן זכויות סוציאליות לפי הדין הפלסטיני. מר גאידה אמנם העיד כי זכויות סוציאליות מופרשות לעובדים. אולם מדובר בטענה כללית אשר לא גובתה בראיות מתאימות ואף לא פורטו במסגרתה הנתונים המינימאליים הנדרשים לחישוב הפיצוי, כגון גובה ההפרשות מהשכר.


עזרה לעבר ולעתיד


התובע עבר לאחר התאונה שני ניתוחים ברגלו ויש להניח כי בתקופות אלה נזקק לעזרה החורגת מחובתם המוסרית של בני משפחתו. פרט לכך, שיעור הנכות שנקבע לתובע אינו מצדיק פיצוי בגין עזרה בשכר לעתיד. לפיכך בגין הוצאות עזרת הזולת לעבר נפסק לתובע פיצוי על דרך האומדן בסך של 2,000 ₪. הסכום נכון להיום.


הוצאות לעבר ולעתיד


לתצהיר התובע צורפו קבלות רבות בגין הוצאות נסיעה וטיפולים רפואיים בסך כולל של כ-10,000 ₪. לטענת הנתבעת, מדובר בקבלות פיקטיביות. בין יתר, הנתבעת הצביעה על כך שלפי אחת הקבלות התובע שילם עבור נסיעה במונית בזמן שלטענתו הוא היה מאושפז לאחר שעבר ניתוח. כמו כן, היא מצביעה על כך שמספרן הסידורי של הקבלות מעורר חשד שהן מזויפות. זאת שכן קבלות בגין הוצאות לנסיעות במונית שנערכו בפרקי זמן לא קרובים, הן בעלות מספר סידורי קרוב. לדוגמא, קבלה מספר 1579 נתנה בגין נסיעה מיום 4.11.08 כאשר קבלה של נסיעה מיום 23.1.09 מספרה 1576). יש שתי קבלות ללא תאריך וחלקן אינן ברורות.
טענות הנתבעת אכן מעוררות ספקות לגבי מהימנות הקבלות שהוגשו. יחד עם זאת, התובע עבר ניתוחים וטיפולים ברגלו לאחר התאונה וסביר להניח כי נגרמו לו הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות. בשים לב לטיב הטיפולים שעבר התובע ולהיקפם, אני פוסקת לו על דרך האומדן סך של 6,000 ₪. הסכום נכון להיום ואין להוסיף לו הפרשי הצמדה וריבית.


תוצאה


לסכום שנפסק בפסקאות 4, 17, 20 ו-22 יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.34%. מהסכום שהתקבל, יש לנכות תשלומים תכופים ששולמו לתובע בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומם עד היום. כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות משפט בהן נשא התובע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה.
את הסכומים שנפסקו על הנתבעת לשלם לתובע תוך 30 יום מהיום. ימי הפגרה יבואו במניין הימים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כאבי גב אצל אחיות

  2. כאבי גב תחתון בצבא

  3. כאבי גב תחתון בעבודה

  4. כאבים באזור עצם הזנב

  5. כאבי גב נהג אוטובוס

  6. כאבים בגב התחתון בצבא

  7. כאבי גב של שוטר המשטרה

  8. כאבי גב של מתקין מזגנים

  9. כאבי גב אחרי פריקת סחורה

  10. הרגשת כאבים חזקים בזמן עבודה

  11. כאבי גב בגלל סחיבת ציוד בצבא

  12. כאב פתאומי בזמן הרמת חפץ כבד

  13. כאבי גב עקב מאמץ חריג בעבודה

  14. כאבי ברכיים ללא ממצא פתולוגי

  15. כאבי ראש חזקים לאחר תאונת דרכים

  16. אזהרה בדבר סיכונים במשככי כאבים

  17. השפעת כאבי הרגליים על כושר ההשתכרות

  18. כאבים בגב תחתון לאחר תאונת דרכים

  19. כאבי גב בגלל הרמת משקל כבד בעבודה

  20. האם אפשר לקבל אחוזי נכות על כאבי ראש ?

  21. צליעה אנטלגית (הטיית הגוף למניעת כאב) בעקבות תאונת דרכים

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון