סיוע להעסקה שלא כדין לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל ?

סיוע להעסקה שלא כדין לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל ?

1. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של סיוע להעסקה שלא כדין לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל (להלן: "החוק") + סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; והסעה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק.

על פי המתואר בכתב האישום המתוקן ביום 17.1.11 באתר בנייה ברחוב החרמון בתל מונד הנאשם סייע להעסיק את X ממיתלון שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל.
בנסיבות אלה הסיע הנאשם ברכבו את התושב הזר ששהה בישראל שלא כחוק, משפרעם לאתר הבנייה.

2. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לאחר ניהול הוכחות, לפיה הנאשם יודה בכתב האישום ויתקבל תסקיר בעניינו שיבחן אפשרות ענישתו ללא הרשעה.
לאחר קבלת התסקיר- יטענו הצדדים לעניין ההרשעה והעונש.

3. מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם מיום 13.3.14 עולה כי הנאשם בן 27 רווק ובן למשפחה נוצרית משפרעם. סיים 12 שנות לימוד, בעל תעודת בגרות מלאה.
עם סיום לימודיו השתלב בעבודות זמניות לצורך מימון השתלבותו בלימודי רוקחות בחו"ל.
בין השנים 2006-2011 שהה בירדן לצורך לימודיו (הציג אישור על סיום לימודים וקבלת תעודת בוגר במדעי הרוקחות).
עם סיום לימודיו חזר לארץ, והחל בהתמחות מעשית בבית מרקחת בשפרעם , כעבור חצי שנה ניגש למבחנים בארץ בכדי לקבל הסמכה, נבחן פעמיים, וטרם קיבל תשובה בנושא ההסמכה.
הנאשם מתאר את הירתמותם של כל בני המשפחה כדי לאפשר לו לצאת ללימודים, חרף העלויות הכרוכות בכך, ומביע חשש רב כי במידה ויורשע- יישלל רישיונו, וכל ההשקעה שלו ושל בני משפחתו תרד לטמיון.
משפחת מוצאו מונה 6 נפשות, כשהוא הבכור, וכל הילדים מתגוררים בבית ההורים בשפרעם. אביו בן 54 ,עובד במפעל, ואמו, בת 47 ,עקרת בית.
משפחה נורמטיבית ומתפקדת, הוריו תומכים בו לאורך כל הדרך, רגשית וכלכלית.
מעיון ברישומו הפלילי עולה כי אין לחובתו הרשעות פליליות קודמות.
ביחס לעבירה הנדונה- מודה במיוחס לו בכתב האישום. ביום האירוע היה בחופשה מלימודיו ועבד אצל דודו בשיפוצים, וביום האמור התבקש על ידי דודו לאסוף את הפעול משפרעם ולנסוע איתו למקום העבודה בתל מונד. לדבריו לא ידע כי מדובר בפועל ללא אישור עבודה.
הביע חרטה על מעורבותו בעבירה, למד את הלקח ומוכן לשלם את המחיר, וכי בעתיד ייתן תשומת לב רבה יותר לעניין.
נראה כי בעיקר מצוי בחרדה גבוהה לגבי השלכותיו של ההליך המשפטי המתנהל נגדו על עתידו. עמדותיו ביחס לעבירה משקפות הבנה והכרה ביחס להשלכות שעלולות להיות על התנהגות זו על חייו ועל הכלל.
השירות התרשם מהשיחה עם הנאשם, תפקודו והשכלתו כי הינו בחור עם יכולות וורבליות וקוגניטיביות טובות. לאורך שנות התבגרותו גילה אחריות בנוגע לתפקודיו, וכן יציבות במסגרות אליהן השתייך.
התנהגותו בעבירה הנדונה אינה מאפיינת את אורח חייו ונראה כי הפנים את המסר כיצד להתנהג בעתיד.
תפקודו הנורמטיבי של הנאשם במישורי חייו השונים, מידת האחריות למעשיו וההבנה ביחס לחריגתו מגבולות החוק ולמניעים שעמדו ברקע לאופי התנהלותו בעבירה, לצד ההכרה בחומרה ובמחיר העונשי שיידרש לשאת בגינה, כאשר ההליך המשפט מהווה עבורו גורם הרתעתי משמועתי –מעידים על הפחתה בסיכון להמשך פעילות מפרת חוק.
לאור העובדה כי מדובר בעבירה ראשונה, ללא רקע קודם בפלילים, נוכח ההערכה כי הנאשם מתפקד באורח נורמטיבי בכל מישורי חייו, הנושא באחריות בגין מעשיו בעבירה הנדונה, כמו גם העובדה כי להרשעתו בדין עשויות להיות השלכות של פגיעה במימוש רישיון העסקתו כרוקח, הומלץ להימנע מהרשעתו.
נוכח ההערכה כי אין מדובר במקרה המצריך מעורבות וסיוע טיפולי מצד השירות, וכדי לאפשר את אי הרשעתו, ממליץ השירות על הטלת ענישה הכוללת היבטים של עשייה ותשלום מוחשי בגין חריגתו מגבלות החוק באירוע זה, ועל הטלת צו של"צ בהיקף 120 שעות, ללא הרשעה בדין, במסגרת מרכז תרבות בעיריית שפרעם.

4. בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי יש להרשיע את הנאשם חרף האמור בתסקיר הואיל ואינו עומד בתנאים שנקבעו בהלכת כתב לעניין אי הרשעה - הנאשם לא הוכיח כי ייגרם לו נזק קונקרטי חמור ובלתי הפיך כתוצאה מהרשעתו, כל זאת לצד האינטרס הציבורי המובהק בעבירות מסוג זה.
למרות שהנאשם ניגש למבחני רוקחות מספר פעמים, לא ברור אם עבר אם לאו, וגם אם עבר- לא הוכח כי תגרם לו פגיעה כתוצאה מההרשעה.
מדובר בעבירות בעלות סיכון רב לביטחון המדינה והציבור, ובעלות פוטנציאל פגיעה ברור.
לאור האמור, בית המשפט מתבקש להרשיע את הנאשם ולהשית עליו של"צ, מאסר מותנה, וקנס.

בטיעוניו לעונש טען ב"כ הנאשם כי הנאשם עבר בהצלחה את המבחנים וקיבל רישיון, וכן התקבל לעבודה בקופת חולים כללית ברמלה. השאלה הראשונה שנשאל הייתה האם יש לו הרשעה בפלילים.
הנאשם רוקח, אדם הגון, וללא כל הרשעה קודמת בפלילים.
הנאשם משתייך למשפחה נוצרית, קיבל חינוך קתולי אדוק, חינוך אותו הוא מיישם גם בביתו וגם מחוצה לו.
לאור האמור מתבקש בית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל עליו צו לשל"צ בהיקף 120 שעות ללא הרשעה בדין.

5. הכרעה
לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים ולטיעוני הצדדים, החלטתי שלא למצות את הדין עם הנאשם.

בנסיבות שבפני מדובר בשתי עבירות שעניינן הסעת שב"ח וסיוע להעסקתו, לפני כשלוש שנים (סעיף 40ט(א) לחוק העונשין).

נקבע בפסיקה כי גם מקום בו מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, יש להחמיר בענישה, לאור חומרת העבירות לפי חוק הכניסה לישראל ,והאיום בטחוני הגלום בהן.

במעשיו פגע הנאשם בערכים חברתיים שעניינם שמירה על שלום הציבור ובטחונו, וריבונותה של מדינת ישראל המפקחת מכוח כך על הנכנסים והיוצאים מגבולותיה.

בחינת נסיבותיו האישיות של הנאשם מעלה כי הוא כבן 27, רווק, ללא כל עבר פלילי.
לאחרונה עבר את בחינת ההסמכה לרוקחות, והחל לעבוד במקצועו בקופת חולים.

כלל הוא כי מקום בו מצא בית המשפט כי הנאשם אשם, ירשיעו בדין, וכי שאלת אי ההרשעה הינה בבחינת החריג לכלל.

בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל , נב (3) 337 (להלן: "הלכת כתב") נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית, רק בהצטברותם של שני גורמים: על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; וכי סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
וכך מובא בדבריה של כב' הש' דורנר שם-
"בפסיקתנו נקבע, כי המבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי-דופן, שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה... כידוע, שיקומו של נאשם – הגם שהוא מהווה שיקול מהותי שלציבור כולו עניין בו – הינו אך אחד משיקולי הענישה, שאליו מיתוספים שיקולים אחרים הנובעים מאופייה של העבירה. אכן, ענישתו של נאשם היא אינדיווידואלית, ובית-המשפט בוחן עניינו של כל נאשם ונאשם ואינו קובע את עונשו אך על-פי מהות העבירה. ואולם, מהותה של העבירה, הצורך בהרתעת הרבים, ובעבירות שקורבנן אינו הפרט אלא הציבור כולו אף הוקעת מעשי העבירה – בצירוף מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר על יסוד שיקולים אלה – כל אלה משמשים כגורמים העלולים לגבור אף על שיקומו של הנאשם.
הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל."

בנסיבות שבפני, לא הגיש הנאשם לבית המשפט או לשירות המבחן, כל אסמכתא או אישור לפיה תגרם לו פגיעה חמורה בשיקומו, כל זאת מלבד הפגיעה האינהרנטית המתלווה לכל הרשעה בפלילים.
דברים אלה מקבלים משנה תוקף מקום בו מדובר בסוג עבירות להן נודעה חומרה יתרה במחזותינו, נוכח המציאות הביטחונית.

לעבירות על חוק הכניסה לישראל נודעה חומרה יתרה, והפסיקה אף הכירה בעבירות ההעסקה, ההלנה והסעה כחמורות אף יותר, בהיותם של עבריינים אלה בבחינת "חוטאים ומחטיאים" (רע"פ 3173/09 מוחמד פראגין נגד מדינת ישראל, טרם פורסם מיום 5.5.09). וכך נקבע שם-
"בהקשר הקרוב של המסיעים, המלינים והמעסיקים את השוהים הבלתי חוקיים, שחטאתם אמנם עולה משל הללו, שכן - כאמור - חוטאים הם ומחטיאים את הרבים, ומכאן גישת המחוקק שהחמירה עמהם, וכך גם בתי המשפט, דן בית משפט זה ברע"פ 5198/01 ח'טיב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 769. מפי השופט טירקל נדונה שם רמת הענישה הראויה, והוכרע כי דחק העתים והמציאות הבטחונית הקשה (ב-2001) מצדיקה לגזור על הללו עונשי מאסר בפועל ... ואולם, ברבות הימים היה צורך לשוב ולהידרש לנושא ולפרש את הלכת ח'טיב, כדי להסביר כי מחד גיסא החומרה על מכונה ועל תוצאותיה, ומאידך גיסא מתחייבת בדיקת הנסיבות האינדיבידואליות....באותו עניין נאמר, מזה, כי שיקולי החומרה הכרוכים בטרור ובצורך בהרתעה בעינם עומדים; אך מזה, כי היישום צריך להיעשות בכל מקרה לגופו."

יובהר כי מתחם הענישה בגין הסעתם והעסקתם של עובדים זרים בניגוד לחוק, נע בין חודשיים לתשעה חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.
לאור האמור, מצויים מעשיו של הנאשם ברף הנמוך- בינוני של עבירות מסוג זה, מקום בו הורשע הן בסיוע להעסקתו והן בהסעתו של שב"ח.
בנסיבות אלה אף הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בשלב מאוחר של ניהול התיק, לאחר תום שמיעת פרשת התביעה ותחילת פרשת ההגנה.

עם זאת, בכלל הנסיבות שבפני, וחרף האינטרס הציבורי, לא מצאתי כי יש צורך בהרתעת הנאשם בהתאם לסעיף 40ו לחוק העונשין.
אין להתעלם מהעובדה כי הנאשם נעדר כל עבר פלילי, וכי חרף חלוף זמן רב מאז ביצוע העבירות- לא נפתחו נגדו תיקים נוספים כלל.
כתב האישום אף תוקן לקולא באופן משמעותי.
כמו כן התסקיר בעניינו הינו חיובי, וממנו עולה כי האירוע אינו מאפיין את אורח חייו, כי הוא מביע חרטה על המעשים, הפנים את הלקח, ומכיר בחומרת העבירות.
עוד עולה מהתסקיר כי בדרך כלל תפקודו של הנאשם נורמטיבי, הוא מגלה אחריות והבנה לחריגתו מגבולות החוק בנסיבות אלה, ומכיר במחיר העונשי שיידרש לשאת לצד חריגה זו.

כמו כן העריך השירות כי ההליך המשפטי מהווה עבורו גורם מרתיע משמעותי שיש בו כדי להפחית מסוכנות להתנהגות מפרת חוק בעתיד, המליץ להימנע מהרשעתו של הנאשם, ולהסתפק בהטלת של"צ.

לאור נסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם, נוכח עיסוקו בתחום הרוקחות (כאשר ע"פ דברי ב"כ – עבר את מבחן ההסמכה, והחל לעבוד בקופ"ח) שהינו בעל אופי רגיש המחייב מידה רבה של אמון, הרי שיהיה ברישום פלילי בעניינו של הנאשם כדי לקעקע הישגיו בתחום זה עד כה.
לשיקול זה, מתווספת העובדה כי מדובר בבחור צעיר, שרק סיים לימודיו והוסמך בתחום עיסוקו שכל עתידו המקצועי עוד לפניו, אשר עובר למקרה, ואף לאחריו, לא שב להסתבך עם החוק.
דברים אלה מעידים כי מדובר במעידה חד פעמית, באופן שאף מתיישב עם האמור בתסקיר.
לפיכך אף השתכנעתי כי בנסיבות אלה, יש בעצם ניהול ההליך הפלילי כנגד הנאשם כדי להוות גורם מרתיע באופן ממשי עבורו.

לאור האמור, מצאתי כי יש מקום לחרוג ממתחם הענישה ההולם, בהתאם לסעיף 40ד לחוק העונשין, לאור אינטרס מובהק וממשי של שיקום הנאשם.
הגם שמדובר בעבירות שהאינטרס הציבורי בהן הינו משמעותי ורב, הרי ששעה שנדרש בית המשפט למלאכת גזירת הדין- עליו לשוות לנגד עיניו את הנאשם הספציפי ואת נסיבותיו הקונקרטיות, על מנת לקיים את עקרון ההלימה שהתווה המחוקק בתיקון 113 (ראו למשל ת"פ (י-ם) 3998/05 מ"י נגד ידיד מרדכי מיום 18.2.07).
מקרהו של הנאשם הינו חריג, ועל כן גם ענישתו בהתאם.

6. לפיכך, הריני נמנעת מהרשעת הנאשם ומטילה עליו את העונשים הבאים ללא הרשעה:
א. של"צ בהיקף של 120 שעות כרכז תרבות בעיריית שפרעם, בהתאם לתוכנית שיכין השירות. בתום ביצוע עבודות השל"צ – יעדכן השירות את בית המשפט בהתאם.
ב. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע במשך שנה מביצוע עבירות בהן הורשע – ואם לא יחתום – ייאסר למשך 60 יום.

7. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון