תאונת דרכים: הרכבים הוכרזו כ"אובדן להלכה" והשני כ"אובדן כללי"

תאונת דרכים: הרכבים הוכרזו כ"אובדן להלכה" והשני כ"אובדן כללי"

כל אחד מן הצדדים טען כי הצד השני נכנס לצומת בעת מופע רמזור אדום לכיוונו. מן הראוי לציין כבר בשלב זה כי בעקבות התאונה נפתחה חקירה משטרתית, אשר להודעת הצדדים הסתיימה בסגירת התיק ללא המלצה להעמיד לדין מי מהנהגות. יחד עם זאת, וכפי שאף ציין ב"כ התובעת בסיכומיו, אין בהחלטה זו משום מניעות לניהול ההליך האזרחי בו נדרשת רמת הוכחה של 51% אחוזי הסתברות, בנבדל מרמת ההוכחה הגבוהה יותר הנדרשת בהליך פלילי. כמו כן, בהליך האזרחי, ביהמ"ש איננו מוגבל ברמת האחריות היחסית שניתן לייחס למי מהצדדים לגבי התרחשות התאונה.

תמצית טיעוני הצדדים:
4. תמצית טיעוני התובעת:
לטענת התובעת, כפי שהעידה על כך הנהגת מטעמה, דניאל, התאונה אירעה כאשר נכנסה לצומת וביקשה לחצות את רח' סוקולוב ממערב למזרח (סכומי התובעת סעיף 4). לטענת התובעת הנהגת חיכתה עד שמופע הרמזור יתחלף לירוק ורק אז נכנסה לצומת. בעודה נכנסת לצומת פגע בה הרכב השני אשר נכנס לצומת מצד ימין במהירות ובעת שמופע הרמזור לכיוונו היה אדום (סיכומי התובעת בסעיף 4).

5. התובעת זימנה לדיון ההוכחות את העדים המפורטים להלן לצורך הוכחת גרסתה:
גברת חן עמר, חברה אשר הייתה עמה ברכב בעת קרות התאונה ואשר עדותה תמכה בגרסת התובעת, כפי שפורטה לעיל.
גברת יעל פרנוביץ', עדה ניטרלית אשר ישבה בקפה נטו הממוקם בצומת וראתה את התאונה ממקום מושבה. עדה זו העידה כי ראתה את התאונה וראתה שהרמזור בכיוון נסיעת נהגת התובעת, דניאל, היה בעל מופע רמזור ירוק בעת התאונה.
6. בוחן תנועה, מר עזריה מליחי אשר הגיש חוות דעת לפיה על בסיס הנתונים שבדק בזירת התאונה, ומהנזקים שנגרמו לרכבים ואף לאחר שבדק את תכנית הרמזורים של הצומת, הגיע למסקנה כי נהגת התובעת הייתה זו שנכנסה לצומת במופע רמזור ירוק ואילו הנהגת השנייה הייתה זו שנכנסה במופע רמזור אדום.

7. אין לקבל את עדות עד הראיה הניטרלי לכאורה שזימנה הנתבעת, מר סער, שכן הוא לא ראה את התאונה ומה שכן ראה איננו רלוונטי. כמו כן, אין לקבל את עדות הבוחן מטעם הנתבעות.

8. תמצית טענות הנתבעות והתובעת שכנגד:
לטענת הנתבעות, התאונה אירעה כאשר רכב התובעת נכנס לצומת במופע רמזור אדום בנסיעה רצופה, ופגע ברכב הנתבעת שהיה בצומת בהתאם למופע רמזור ירוק לכיוונו. לטענת נהגת הנתבעת היא נסעה ברחוב סוקולוב וחצתה את הצומת מדרום לצפון, כאשר רכב התובעת פגע בה בעת שהגיע מהכיוון (מצפון) הנגדי וביקש לבצע פנייה שמאלה מרחוב סוקולוב לרחוב אזר (סכומי הנתבעת סעיף 18).

יש לקבל את עדות הנתבעת והעדים מטעמה, בהתייחס לקרות התאונה. מטעם הנתבעות העידה הנתבעת 1 עצמה, אשר עדותה לא נסתרה ועל פיה רכב התובעת שהיה בדרכו ברחוב סוקולוב מצפון לדרום ביקש לפנות לרחוב אז"ר, אך ככל הנראה התבלבלה הנהגת שברכב והמשיכה בנסיעה בהתאם למופע הרמזור ירוק שהיה לכיוון הנוסעים ישר ולא שמה לב כי מופע הרמזור לפניה שמאלה לרחוב אזר, שהוא רמזור נפרד, היה אדום. הנתבעת 1 עצמה, לא יכלה הייתה להתבלבל ולהיכנס לצומת במופע רמזור אדום וזאת לאור תכנית הרמזורים ממנה עולה כי גם אם הייתה הנתבעת 1 מנסה "לגנוב" את הרמזור לא הייתה אמורה להיתקל ברכב החוצה את הצומת מרחוב ברנשטיין לרחוב אז"ר.

9. הנתבעות זימנו להעיד עד ניטרלי, מר אסף סער, אשר היה במקרה באזור הצומת כשחיכה לבנו. עד זה העיד כי מיד לאחר התאונה ראה רכבים ממשיכים לנסוע בכיוון רכב הנתבעות ואז הבחין שמופע הרמזור לאותו כיוון היה ירוק. כמו כן העיד כי ראה את הרמזור מדרום לצפון, ירוק כחמש עשרה שניות לאחר התאונה. עד זה מסר את עדותו ביום אירוע התאונה במשטרה, לעומת עדותה של העדה הניטרלית מטעם התובעת, הגב' פרומוביץ', שנתנה את עדותה במשטרה רק ביום 29.6.10. עוד יצוין כי שמו של אסף סער שהעיד מטעם הנתבעות מופיע כבר בדו"ח הפעולה של השוטר שהגיע למקום מיד לאחר התאונה, בעוד שמה של העדה הניטרלית מטעם התובעת לא מופיעה באותו דו"ח.
יש להעדיף את עדות הנתבעת והעד מטעמה הנתבעות על פני עדויות העדים מטעם התובעת. בנוסף לטיעונים כלפי עדותה של הגברת פרומוביץ' כפי שכבר פורטו לעיל, יש להוסיף שמדובר היה בעדה שנתנה עדות לא מדויקת, היא לא העידה שראתה את צבע הרמזור, ובהמשך עדותה אף אמרה "אני לא זוכרת את אופן הפגיעה ואני לא זוכרת כלום מאירוע התאונה, אני רק זוכרת את החריקה ואת זה שקפצתי.." יש לציין כי לא ברור בדיוק איך נוצר הקשר עם נהגת התובעת, שכן העדה העידה שמסרה את פרטיה לצד ג' וזה קישר בינה לבין נהגת התובעת. הן בעדות במשטרה והן בעדות בביהמ"ש הודתה העדה כי לא ראתה את כיווני הנסיעה של הרכבים, וכן פרטים חשובים נוספים.

10. אין לתת משקל לעדותה של נהגת רכב התובעת, אשר יש סטירות בין עדותה בביהמ"ש לזו שמסרה במשטרה, כמו למשל בעדותה במשטרה היא לא העידה כי שמעה את הנוסעת שהייתה עמה צועקת ממש סמוך לקרות התאונה, אך היא ציינה זאת בעדותה בביהמ"ש.

11. עדויות המומחים:
התובעות הגישו חוות דעת מומחה שהוכנה ע"י מר עזריה מליחי. חוות דעת זו מבוססת על האמינות או אי האמינות שמצא המומחה בעדויות העדים שראיין או שנתנו הודעה במשטרה. המומחה בחר להשאיר לשיקול דעת ביהמ"ש את ההתייחסות לעדים מטעם התובעת, אך ביטל את מהימנות עדי הנתבעות בחוות הדעת, וקבע שאין לסמוך על עדותם.
המומחה בחוות דעתו לא התייחס לטענת נהגת הנתבעת לפיה רכב התובעת הגיע בנסיעה מצפון לדרום על רחוב סוקולוב.

מנגד, חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעות, מר משה ניניו, מתיישבת עם גרסת הנתבעות לפיה נהגת רכב התובעת הייתה בנסיעה רציפה וכפי הנראה התבלבלה בין הרמזור לכיוון ישר שהמופע בו היה ירוק לרמזור לכיוון שמאלה שמופע הרמזור בו היה אדום.

לאור הסתירות שהיו בין עדי התובעת לבין עצמם, עדות העדה הניטרלית שהייתה גם היא תמוהה, לעומת עדי הנתבעות שעדותם הייתה ברורה ועקבית, יש להעדיף את גרסת הנתבעות ולדחות את התביעה הראשית ולקבל את התביעה שכנגד.

12. דיון והכרעה:
במקרה הנדון, אין מחלוקות בין הצדדים לגבי גובה הנזק. המחלוקת מתמקדת בגורם האחראי לקרות התאונה. מדובר בתאונה קשה, כאשר שני הרכבים הגיעו למצב של "אובדן להלכה" ו"אובדן כללי", ואף הגיע אמבולנס להגיש עזרה ראשונה לנהגות המעורבות. בנסיבות אלו, הגיע חוקר המשטרה למקום התאונה, נפתח תיק במשטרה בעקבות התאונה ונגבו עדויות הן מהנהגות והן מעדים נוספים שהיו במקום. אין מחלוקת כי לא נפתח תיק פלילי כנגד אף אחת מהנהגות בעקבות התאונה, דהיינו, מהעדויות שגבתה המשטרה לא עלה כי קיימת תשתית עובדתית של ראיות לכאורה ברמה הנדרשת לניהול הליך פלילי. יחד עם זאת, התביעה הנידונה הינה תביעה במישור האזרחי בה רמת ההוכחה הנדרשת נמוכה מזו שבתיק פלילי, ולכן לא מתייתר הצורך מלדון בתביעה מהפן האזרחי שלה.

13. כפי שציינתי עיקר המחלוקת הינה לגבי שאלת החבות, דהיינו מי מהנהגות הייתה אחראית לקרות התאונה. אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה אירעה כאשר אחד הרכבים נכנס לצומת בעת מופע רמזור אדום, והשני היה בצומת בעת מופע רמזור ירוק. כל אחד מן הצדדים טוען כי הוא נכנס לצומת כשמופע הרמזור היה ירוק, ואילו חברו נכנס לצומת כשמופע הרמזור לכיוונו היה אדום.

14. מטעם התובעת העידה הנהגת שנהגה ברכב, חברה שהייתה עמה ברכב, עדה ניטרלית ובוחן התנועה מר מליחי. מטעם הנתבעות העידה הנהגת עצמה, עד ניטרלי מר אסף סער ובוחן התנועה מר ניניו.

15. לאחר ששמעתי את העדים והמומחים וממכלול חומר הראיות שהיה בפניי אני מגיעה למסקנה כי התאונה אירעה, כפי הנראה מיד לאחר שמופע הרמזור בכיוון הנסיעה של רכב התובעת התחלף לאדום והיא הגיעה לצומת בנסיעה רצופה כשהיא רואה לפניה רמזור ירוק.

אציין מספר ציטטות מעדויות העדים השונים לפני שאתייחס לעדויות באופן כללי.

16. נהגת התובעת :
בחקירה הראשית היא מתארת את התאונה כדלקמן:
"אני זוכרת את התאונה. נסעתי עם חברה שלי, עמדנו ברמזור, דיברנו קצת, הרמזור התחלף לירוק, התחלתי לנסוע. הסתכלתי ישר והפתעה אותי מכה" (פרוטוקול עמוד 9 שורות 15-16).
בהמשך העדות בחקירה הנגדית היא עונה לב"כ הצד שכנגד:
"ש. אם הייתה חריקת בלמים, גם נהג לא מנוסה שומע רעש חזק. לא שמעת חריקת בלמים כי לא הייתה כזו.
ת. לא זוכרת, זה היה לפני שנתיים. אני יודעת רק שהייתה תאונה. " (ראה פרוטוקול עמ' 11 שורות 21-19).

17. העדה חן עמר חברתה של הנהגת שהייתה עמה ברכב העידה:
"ת. ישר והיא מגיעה מימין, היא חוצה מסוקולוב לכיוון הרצליה. זה היה כשאני באמצע הצומת. הסתכלתי וראיתי שהייתה לי בדיוק חצי שניה, הרמזור הירוק היה שלי והאדום שלה ואני צעקתי דניאלה. לא דיברתי איתה כשיש ירוק אלא רק כשהיה אדום." (ראה פרוטוקול עמ' 3 שורות 4-6)
ובהמשך:
"ת. אני לא זוכרת לפרטי פרטים, הייתי ילדה בזמן התאונה, הייתי בת 18 או 17.5. היה לי כבר רישיון נהיגה." (ראה פרוטוקול עמ' 3 שורות 21-20)

18. העדה הניטרלית גב' יעל פרומוביץ העידה בחקירה הנגדית כדלקמן:
"ת. אני לא זוכרת את אופן הפגיעה. אני לא זוכרת כלום בקשר לתאונה. אני זוכרת רק את החריקה ואת זה שקפצתי. אני לא זוכרת איזה סוגי רכבים היו מעורבים בתאונה, אני לא מתמצאת בסוגי רכבים. אני זוכר שהיה אוטו אחד ככה. אני גם לא יודעת לאיזה צד אני. הייתי במרכז השולחנות כשהייתי בחוץ, שהיה רעש, החריקת בלמים הייתה חזקה, לא יודעת של מי. אני זוכרת שהייתה התנגשות ליד העמוד של הרמזור, אני יודעת שהרכבים התנגשו ליד הרמזור." (ראה פרוטוקול עמ' 5 שורות 25-21).

19. המומחה מליחי מסכם את חוות דעתו שצורפה כנספח לכתב התביעה כדלקמן:
"אשר על כן, אני סבור שכוחם המצטבר של הממצאים המפורטים לעיל מוביל לדעתי למסקנה שהאפשרות "לגניבת רמזור" אדום היתה קיימת רק לנהגת עדי אגוז" (עמוד 6 לחוות הדעת).

מנגד העידו עדי הנתבעות כדלקמן:

20. עדות נהגת הנתבעות בחקירה ראשית:
" נסעתי ברחוב סוקולוב מרמת השרון להרצליה. עברתי את צומת סוקולוב אזר ועברתי בירוק ופתאום תאונה. הרכב הגיע מצד שמאל. זה היה ברחוב סוקולוב ממולי כלומר בצד השני לכיוון רמת השרון. היא נסעה בנתיב הנגדי ובאה לפנות שמאלה." (ראה פרוטוקול עמ' 13 שורות 4-2)
ובחקירה הנגדית היא עונה:
"ש. נסעת בנסיעה רצופה למעשה ?
ת. כן." (ראה פרוטוקול עמ' 13 שורות 29-28)

21. עדותו של העד הניטרלי מר סער:
"קמתי והסתכלתי והרכבים המשיכו לנסוע, לא הייתה עצירה, היה ירוק לשני הצדדים. האדום היחיד שהיה זה מכיוון צפון לדרום שמאלה לכיוון אזר, שתי הפניות שמאלה היו אדומות." (ראה פרוטוקול עמ' 16 שורות 22-20)
"ש. שמעת בום ומיד חיפשת את הרמזור ?
ת. לא. הם הפילו את הרמזור והסתכלתי על הרמזור כי ראיתי את הרכבים ממשיכים לנסוע, הייתי בטוח שיש אדום ומשהו קרה. הסתכלתי על מקום התאונה, על הרמזור וראיתי ירוק וזה היה 15 שניות אחרי." (ראה פרוטוקול עמ' 18 שורות 10-7).

22. עדותו של המומחה מר ניניו:
"ש. רכב היונדאי מגיע מולו כאשר דופן חזית, עוצמת הנזק היא פונקציה של מהירות היונדאי ולא קשורה למהירות הב.מ.וו ?
ת. כאשר הרכב במהירות נמוכה הנזקים ביניהם התרחשו כפי שציינתי חזית אל צד אבל הנזקים בב.מ.וו עצומים. נכון שהם חזית לצד ויש עוד מגע של הרכב עם הב.מ.וו. " (ראה פרוטוקול עמ' 22 שורות 19-16).
"ת. ... אני אומר בגלל שאין רצף סדיר בין המופעים 4 ל-6 שהיא טעתה ברמזור ופנתה שמאלה ולכן המיקום הסופי של כלי הרכב נמצא כפי שהוא. הב.מ.וו נסע ברחוב סוקולוב מצפון לדרום, הגיע לצומת אזר כהן ופנתה שמאלה ועל פי הסבירות שהיא פנתה שמאלה וטעתה והתבלבלה בצפייה ברמזור ולכן פנתה שמאלה וזה מחזק את העמידה הסופית של כלי הרכב ברחוב אזר לפי העדויות. " (ראה פרוטוקול עמ' 23 שורות 5-1).


23. ממכלול העדויות אני מגיעה למסקנות כדלקמן:
אין מחלוקת כי שני הרכבים נפגעו כך שהוכרזו כ"אובדן" האחד להלכה והשני ככללי. עובדה זו שאינה שנויה במחלוקת מחזקת בעיני את מסקנותיו של המומחה מטעם הנתבעות אשר טען כי הנזקים הכבדים שנגרמו לרכבים מעידים על כי היו הם בנסיעה רצופה ולא בתחילת נסיעה. הנתבעת 1 העידה במפורש כי הייתה בנסיעה רצופה כאשר נכנסה לצומת, לטענתה במופע רמזור ירוק. לעומתה, העידה נהגת התובעת והעדה מטעמה כי הן נכנסו לצומת לאחר שעמדו במופע רמזור אדום. הנהגת מטעם התובעת העידה שנכנסה לצומת מבלי להסתכל לצדדים, אך לאחר שמופע הרמזור התחלף לירוק. הן הנהגת מטעם התובעת והן חברתה שהייתה עמה העידו כי הן דיברו בזמן שהיה מופע רמזור אדום, אך לא דיברו בעת הנסיעה, אלא כשהחברה צעקה שניות ספורות לפני אירוע התאונה כי היא רואה רכב שמגיע לתוך הצומת. עוד העידה החברה כי היו רכבים שעמדו מאחוריהן ברמזור שכן מדובר ברמזור ארוך (פרוטוקול עמוד 2 שורות 22 – 26) . בהמשך היא מציינת "אנחנו לא נפגענו מאחור אלא מצד ימין" (עמוד 4 שורה 20). מכלול העדויות מביא אותי למסקנה שסביר יותר שנהגת התובעת נכנסה לצומת בנסיעה רצופה וייתכן שמרחוק ראתה היא מופע רמזור ירוק, בין אם לכיוון נסיעתה ובין אם התבלבלה בכיוון הנסיעה ישר, אלא שעד שנכנסה לצומת מופע הרמזור כבר היה אדום. אני מגיעה למסקנה זו גם מתוך עדותה של חברתה של נהגת התובעת שהייתה עמה ברכב שכן היא מציינות בעדותה שהיו רכבים מאחוריהן שעמדו ברמזור, אך אין שום אינדיקציה שאותו רכב שהיה מאחור היה מעורב בתאונה או פגע ברכב התובעת, אלא ההיפך, העדה מציינת שלא היה נזק מאחור כפי שאף עולה מחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה. לרכב התובעת נגרם נזק של "אובדן להלכה" אך לא נגרם נזק לצד האחורי. לו היה מדובר בתאונה בעוצמה כל כך רבה ובעצירה כל כך פתאומית של הרכב שמלפנים, היה צריך להיות איזה שהוא מגע גם עם הרכב שמאחור. ההסבר לכך שלא היה מגע כזה הינו שרכב התובעת נכנס לצומת לאחר שכבר מופע הרמזור הירוק הסתיים והרכב שמאחוריו, עצר ולא נכנס לצומת. כמו כן, אני מקבלת את חוות דעתו של מר ניניו, בהתייחס לכך שעוצמת הנזקים מעידה על כניסה לצומת בנסיעה רצופה, ולו הייתה נהגת התובעת נכנסת לצומת לאחר עצירה, לא הייתה עוצמה כזו של נזקים כפי שאירע בפועל.

24. הנתבעת 1 העידה כי נכנסה לצומת בנסיעה רצופה, לטענתה היא האטה את מהירות נסיעתה אך גם היא לא עשתה את שנדרש לעשות בעת חציית צומת ולהסתכל לצדדים לוודא שהצומת פנויה לנסיעה.

25. נהגת התובעת והעדה מטעמה, שתיהן חזרו וטענו שאינן זוכרות את פרטי התאונה שהייתה שנתיים לפני מועד מתן העדות, ומצאתי שעדותן בדבר הכניסה לצומת לאחר שעמדו ברמזור איננה תואמת לעובדות שאינן שנויות במחלוקת, והנובעות מעדותן שלהן כמו הרכבים שעמדו מאחור ולא נפגעו ועוצמת הנזקים שנגרמה לרכב עצמו (שהוא רכב חזק בפני עצמו). העדה הניטרלית מטעם התובעת במהלך החקירה הנגדית, טענה שהיא איננה זוכרת בדיוק מה קרה. גם למשטרה היא הגיעה כשבועיים לאחר התאונה כך שאינני יכולה לבסס את מסקנותיי על בסיס מסקנת אותה עדה לגבי מי מהצדדים חצה את הצומת בעת מופע רמזור ירוק. מצאתי את עדות הנתבעת 1 כזו שתיארה את התאונה בצורה אמינה יותר, כשהיא מעידה שהיא נכנסה לצומת בנסיעה רציפה ושלא הסתכלה ובדקה האם הצומת פנוי. העד מטעם הנתבעות, מר סער העיד אף הוא בצורה עקבית וראיתי בעדותו כעדות תומכת במכלול הראיות על פיהן קבעתי את מסקנתי כפי שפורט לעיל. כמו כן, חיזוק למסקנתי מצאתי בחוות דעת הבוחן מר ניניו המבוססת על ממצאים אובייקטיביים כמו עוצמת התאונה ופחות על בחינת מהימנות של העדים או המעורבים בתאונה. שאלת מהימנות העדים אמורה להיבחן ע"י ביהמ"ש ולא ע"י בוחן תאונות. לאור האמור לעיל ובשיקלול כל העדויות והראיות הגעתי למסקנה כפי שפורטה.

26. לאור האמור לעיל, ולאור מכלול העדויות שהיו בפניי, אני קובעת שיש להטיל את מירב האחריות על נהגת התובעת, ואני מעמידה אותה על 75% ולנתבעת 1 אני מייחסת אשם תורם של 25%.

27. סוף דבר:
ת.א. 49152-03-11:
בתביעה העיקרית הנתבעות באמצעות הנתבעת 2 תשלמנה לתובעת 25% מגובה הנזק כפי שפורט בכתב התביעה, דהיינו סך של 27,335 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובתוספת שכ"ט עו"ד בגובה 17.7% כולל מע"מ.
בתביעה שכנגד תשלם התובעת לנתבעת 75% מהנזק שנגרם בהתאם לכתב התביעה, דהיינו סך של 30,249 ₪ , בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, ובצרוף שכ"ט עו"ד בגובה 17.7% כולל מע"מ.

לאור התוצאות יישא כל צד בתשלום אגרת בית המשפט ובתשלום שכר עדיו.

ת.א. 37514-09-10:
בהתאם להסכם הפשרה שבין הצדדים שקבל תוקף של פסק דין ביום 31.3.13 תשלמנה הנתבעות בתיק 37514-09-10 לתובעת IPI ישראל את הסך של 10,577 ₪ בהתאם לחלוקת האחריות שנקבעה על ידי בתיק זה. דהיינו, ביטוח ישיר ודניאל יעקב תישאנה ב- 75% מהסכום, ושלמה חברה לביטוח ועדי אגוז תישאנה ביחד ולחוד ב- 25% הנותרים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. היתר לנהוג ברכב

  2. תאונת דרכים - השאלת רכב

  3. תאונת דרכים רכב מתדרדר

  4. תאונת דרכים עם רכב צבאי

  5. שפשוף רכב - תאונת דרכים

  6. תאונת דרכים עם רכב גנוב

  7. תאונת דרכים עם רכב עומד

  8. התהפכות רכב בתאונת דרכים

  9. צילום מקום תאונת הדרכים וכלי הרכב

  10. תאונת דרכים עם 4 כלי רכב

  11. הסתרת תאונת דרכים מקונה רכב

  12. ניצול כוח מכני של רכב - תאונת דרכים

  13. תאונת דרכים מספר כלי רכב - את מי תובעים

  14. העמסת רכב עם מנוף - תאונת דרכים

  15. האם התפוצצות רכב היא תאונת דרכים

  16. תאונת דרכים רכב מעביד 25% מהפיצויים

  17. תאונת דרכים עם רכב צבאי ללא רישיון

  18. מחיר מחירון רכב שניזוק בתאונת דרכים

  19. רכב התחיל לנסוע לפני שהנוסע עלה - תאונת דרכים

  20. נזק לציוד שהיה בתוך הרכב בתאונת דרכים

  21. האם ''קפיצה מרכב נוסע'' מהווה תאונת דרכים

  22. העלמת מידע מכוונת מקונה רכב על תאונת דרכים

  23. האם זריקת חפץ מכוונת על רכב מהווה תאונת דרכים

  24. גב תפוס בזמן החלפת גלגל רכב - האם תאונת דרכים

  25. מתיחה בגב בזמן פתיחת דלת הרכב - האם תאונת דרכים

  26. תאונת דרכים אשר אירעה בין רכב ובין רכב מערבל בטון

  27. האם תאונה בלי מגע בין כלי הרכב נחשבת "תאונת דרכים" ?

  28. כאשר ניסה לעקוף את רכבו של התובע מימין, פגע בצדו הימני של רכב

  29. התנגשות בין צדו השמאלי קדמי של רכב לבין צדו הימני קדמי של רכב

  30. תאונת דרכים: הרכבים הוכרזו כ"אובדן להלכה" והשני כ"אובדן כללי"

  31. טען כי למרות שניסה "לברוח" שמאלה, נפגע בפינה האחורית-ימנית מרכב

  32. התובע טוען כי נפגע בתאונת דרכים שארעה בעת שרכב התנגש ברכבו מאחור

  33. חתך את הרכב ומהבהלה ועל מנת למנוע התנגשות, הסיט את רכבו ונכנס לקיר

  34. האם פגיעתו של התובע בעת שהתפוצץ ברכבו צינור מים וממנו נפגע הינה תאונת דרכים ?

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון