תאונת עבודה: היד נתפסה בשרשרת ובגלגל השיניים של מכונה

תאונת עבודה: היד נתפסה בשרשרת ובגלגל השיניים של מכונה

בפני תביעה לפיצוי בגין לנזקי גוף אשר נגרמו לתובע , לטענתו, בתאונת עבודה שהתרחשה ביום 22/9/09 (להלן: "התאונה").

נסיבות התאונה;

התובע יליד 29/5/1991 ובמועד הרלבנטי לתאונה עבד אצל נתבעת מס' 1 ( להלן "המעביד") שהייתה מבוטחת , בעת הרלבנטית, על ידי נתבעת מס' 2.

התובע טען בתביעתו כי נפגע בתאונה שעה שעבד באיסוף ביצים . התובע תיאר את נסיבות אירוע התאונה בסעיפים 4.5 ו- 4.6 לכתב התביעה כלהלן: ".......התובע שם את ידו הימנית על השולחן שעליו מצוי המשטח כדי להתכופף לכיוון הרצפה על מנת לנקות במקום הביצה שנפלה ונשברה". ובהמשך " ואז ידו של התובע החליקה והאצבעות הרביעית והחמישית נתקעו בין השרשרת לבין גלגלי השיניים ונמשכו עד שנעצרה המכונה לבד."

התובע בעת התאונה עבד על מכונת איסוף ביצים , מכונה המורכבת ממסילה שמעבירה את הביצים מהלול לחדר האיסוף מקום בו עובד התובע. מדובר במכונת שרשרת עם גלגלי שיניים המניע את המסוע, שעה שהתובע, בעת התאונה טוען, כי לא היה מגן או מכסה המכסה את גלגל השיניים והשרשרת באותה מכונה.

גם העד מטעם הנתבעת, הייתם שובש בנ/5, אישר בתצהירו: "כעבור כדקה שמעתי צעקות וחזרתי לחדר וראיתי את ידו תפוסה בשרשרת"; גם העד שובש פאדל, גם הוא אישר בתצהירו נ/6, כי ראה את ידו של התובע תפוסה בשרשרת והוא זה אשר שחרר את אצבעותיו מהשרשרת ואף הזמין אמבולנס וליווה את התובע לבית החולים (סעיף 4 -נ/6).

משכך, ניתן לקבוע כי אכן ידו של התובע נפגעה כשנתפסה בשרשרת ובגלגל השיניים של המכונה ובנקודה זו אין מחלוקת בין הצדדים . עיקר המחלוקת היא לגבי קיומו של מגן או מכסה באזור השרשרת וגלגל השיניים.

לשיטתה של הנתבעת וכעולה מעדותם של העדים מטעמה, הייתם ופאדל שובאש, למכונה היה מגן שמכסה את אזור גלגל השיניים והשרשרת והדגימו זאת באמצעות תמונה לצורך ההמחשה. התמונות שצורפו אינן תמונות שצולמו בסמוך למועד התאונה, אלא מדובר בתמונות שצולמו במהלך ביצוע החקירה על ידי חברת הביטוח ולאחר התאונה. התמונות נותנות המחשה לגבי הרכב המכונה, אך אין בהן כדי להוכיח עצם קיומו של המגן בשעת התאונה.

התובע בעדותו בפני והן בתצהירו, חזר והדגיש, כי לא היה מגן שמכסה את השרשרת וגלגל השיניים שבמכונה בשעת התאונה (סעיף 10 ל-ת/1) וחזר והדגיש זאת במסגרת עדותו בפני.

הוכחת עצם אירוע התאונה מוטל על כתפי התובע. התובע עמד בנטל זה, וגם לפי עדויות וטענות הנתבעים אין מחלוקת שהתאונה התרחשה; טענת הנתבעים, בפני, שהמגן הוסר על ידי התובע וכי התאונה נגרמה במתכוון על ידו . הוכחת טענה זו מוטלת על הנתבעים ואי עמידה בנטל זה, או קיומו של מצב שקול, מוביל לדחיית טענה זו.

נוכח אופי הטענה שבפי הנתבעות , לטעמי, רף ההוכחה הנדרש הוא גבוה וכי הטענה שהנפגע פירק את המגן והכניס את ידו לתוך השרשרת ,לא מתקבלת בקלות לאור העובדה שהטענה מייחסת לאדם התנהגות יוצאת דופן , חריגה , אובדנית, שאיננה מעשה של יום ביומו.

התובע אישר בעדותו, עדות עקבית יש לציין, הן בחקירתו, הן בתצהיר ובכל הזדמנות, כי ידו נתפסה בשרשרת ובגלגל השיניים וכי לא היה מגן בשעת התאונה. גרסה זו הינה הגיונית יותר וסבירה יותר, מאשר גרסת ההגנה, לפיה התובע ובכוונה, פירק את המגן והכניס את ידו בכוונה לתוך השרשרת על מנת לפגוע בעצמו.

עדותו של מר פאדל שובש ב-נ/6, ביחס לקיומו של המגן, מפורטת בתצהיר ולפיה, למכונה יש מכסה פח שמכסה את השרשרת עם גלגל השיניים של המסוע (סעיף 7) ומכסה זה מחובר עם שלושה ברגים באופן תמידי ואין צורך, לשיטתו, להוריד את הפח שמכסה את השרשרת ולא היתה כל תקלה במכונה.

ייחוס כוונה ומעשה שלא כדין לתובע על ידי כך שהוריד את המכסה באופן מכוון, דורש רמת הוכחה מוגברת מצד הנתבעת, אין כל ראיה מצד הנתבעת לכך שהתובע פירק את המכסה בכוונה על מנת לפגוע בעצמו. טיעון זה הינו השערה מצד הנתבעת שאין לה כל ביסוס בחומר הראיות שהונח בפני.
הנתבעות לא הציגו כל ראיה לפיה היה קיים מכסה ו/או מגן בשעת התאונה או קודם לכן, לא הובא כל איש מטעם הנתבעת מעבר לעדותם של מר פאדל ובנו, על מנת להוכיח כי מדובר במכונה שמתוחזקת ונבדקת בצורה תקופתית ולהציג לעיון בית המשפט את ספר הטיפולים של המכונה ומי נותן שירותים למכונה או עדות מטעם היצרן כי המכונה נמכרה כאשר מותקן המגן כנדרש .

עדותו של מר פאדי ובנו בעניין זה אינה מקובלת עלי, עדותו לא היתה החלטית ביחס לקיומו של המגן לפני התאונה ועל כן, אני מעדיף את עדות התובע, שתואמת את העובדה כי בשעת התאונה לא היה קיים מגן, על פני זו של הנתבעת, אשר מייחסת לתובע כוונה לפגוע בעצמו ומפיה הסיר במו ידיו את המגן שהיה והכניס את ידו בכוונה לתוך המכונה.

חיזוק למסקנה זו נובע מהתנהלות הנתבעת, כעולה מהמסמכים נספח 3 ל-ת/1 ונספח 1 ל-ת/1. על פי נספח 1 (טופס 250) אשר מולא בידי נתבעת מס' 1, צוין בתיאור התאונה כדלקמן: "תוך כדי עבודה הכניס יד לשרשרת". אין ולא נטען, כי פירק את המגן ובנספח 3 ל-ת/1 אף הגרסה לפיה הכניס יד לשרשרת, כבר לא קיימת וגרסתו של התובע, המפורטת, לא זכתה לשום הסתייגות מטעם המעבידה, נתבעת 1.

לו טענה זו היתה נכונה , מן הסתם גרסה זו היתה מקבלת את הביטוי הראוי באותם מסמכים שהנתבעת חתומה עליהם בסמוך לתאונה.

גרסתו של התובע אינה גרסה יחידה של בעל דין, במובן הקלאסי של סעיף 54 לפקודת הראיות, ביחס לנסיבות התאונה. לגבי עצם התאונה היו עדי הנתבעת, שאישרו כי ראו וזיהו את ידו של התובע תפוסה בשרשרת. המחלוקת הינה לגבי קיומו של המגן והעדר קיומו של המגן, הרי עצם התאונה ועצם היתפסות ידו בשרשרת, מלמדת כי בשעת התאונה לא היה מגן כלל ועיקר, אך גם אם הייתי טועה בכך שלא מדובר בעדות יחידה של בעל דין, הרי עדותו של התובע זכתה, כאמור לעיל, לחיזוקים רבים מהכתוב בטפסים של המוסד לביטוח לאומי לגבי נסיבות התאונה, מהמסמכים הרפואיים, מגרסתם של עדי ההגנה שאישרו את עצם קרות התאונה.

האחריות;

הפסיקה הטילה על המעביד חובה גורפת לנקוט באמצעים סבירים כדי להגן על העובד מפני סיכונים המצויים במקום או בתהליך העבודה. המעביד הינו האחראי על אופן עבודתו של העובד ועל סיכונים הקשורים לסביבת ותנאי העבודה הנתונים לפיקוחו ולשליטתו. ראו ע"א 707/79 וינר נ' אמסלם פ"ד לה (2) 209; ע"א 655/80 מפעלי קירור וצפון בע"מ נ' אסתר מרציאנו, פ"ד לו (2) עמ' 592.

מהיקף הסיכון לו חשוף העובד, נגזרת ההגנה ואמצעי ההגנה שעל המעביד לנקוט בה; ככל שהסיכון בולט ומוחשי יותר, כך תגבר הדרישה מהמעביד להסרתו של אותו סיכון, אספקת אמצעי הגנה, הדרכת העובד ופיקוח שוטף על העובד ( ע"א 8133/03 עודד יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ פ"ד נט (3) 66) .

אין מחלוקת, כי היתה חובה על המעביד לדאוג לגידורה של המכונה או להרכבת מגן נאות, עליה. פעולה זו היא מהאמצעים הסבירים שצריך מעביד לנקוט כדי להגן על עובדיו. ביטוי לדרישה זו ניתן למצוא גם בסעיף 37(4) לפקודת הבטיחות בעבודה תש"ל – 1970 הקובע, כי כל אחד מחלקים אלה יגודר לבטח, וברור כי המכונה, שבענייננו היתה חובה על המעביד להתקין מגן קבע שימנע כל מגע עם אותו חלק. משלא דאגה הנתבעת מס' 1 לגידור סביר ולהנהגת כללי בטיחות בעבודה, הרי הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע; ועצם העובדה שניתן היה להכניס יד לתוך המכונה, מעידה על כך שהמשיבה הפרה את החובה החקוקה המצויה בסעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה ועצם העובדה כי לא הותקן מגן בטוח לחלק זה של המכונה שהוא חלק מסוכן, מהוה הפרת חובת הזהירות המוטלת עליה על פי דין.

עוד יש לשקול, במסגרת הטלת האחריות את העובדה, כי התובע בעת תחילת עבודתו היה צעיר, זו עבודתו הראשונה בטרם התגייסותו לצבא וכשמדובר בצעיר שזו עבודתו הראשונה, הדבר משליך על מידת האשם שיש לייחס לתובע ובאותה מידה גם מגביר את אחריות המעבידה לכך שתנקוט בכל האמצעים לצורך מניעת הסיכון ובפרט כאשר מדובר בעובד לא מיומן, עובד שזו עבודתו הראשונה ומאפשרים לו לעבוד ליד מכונה מסוכנת, שאינה מגודרת, ללא הדרכה נאותה.

נוכח גילו הצעיר של התובע ונוכח העובדה, כי הנתבעת לא נקטה באמצעי כה פשוט, שהיה יכול למנוע את התאונה, אני מייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 5% בלבד. לא מצאתי, כי התובע תרם באופן ממשי להגברת הסיכון והתרחשות התאונה, התובע פעל כפי כל עובד בגילו, אשר קיבל הוראה לעבוד על מכונה מסוכנת, כאשר לא התלווה לה הדרכה נאותה ונקיטת אמצעי זהירות סבירים ומינימליים כגון התקנת מגן ומכסה מעל אותו חלק מסוכן שקיים במכונה.

על הפגיעה והנכות;

התובע יליד 29/5/1991, לאחר התאונה הובהל לבית החולים הגליל המערבי בנהריה לצורך קבלת טיפול רפואי.

התובע, במהלך בדיקתו, אובחן כסובל משברים באצבעות בכף יד ימין ופצעים ונפיחות באותן אצבעות. מדובר בפציעת מעיכה באצבעות 4 ו-5 ביד ימין, כעולה מהתיעוד הרפואי שצורף על ידי התובע.

המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, והפגימה שהוכרה היא חבלת מעיכה באצבעות 4 ו-5 ביד ימין.

המוסד לביטוח לאומי העניק לתובע נכות זמנית, החל מ- 12/10/09 ועד 31/5/10 בשיעור של 10% והחל מיום 1/6/10, נכות צמיתה בשיעור 5% וזאת על פי תקנה 44(4) של המוסד לביטוח לאומי, אשר מקנה במקרה של קישיון נוח של אצבע 3, 4 או 5, נכות בשיעור של 5%.

התובע ביקש להסתמך על קביעת המל"ל כחוות דעת מטעמו, הנתבעת הגישה חוות דעת מטעמה כי לא נותרה כל נכות, הצדדים הגיעו לסיכום לפיו הנכות הרפואית המוסכמת תעמוד על 2.5%.

נוכח הנכות הרפואית המוסכמת ובשים לב לשיעורה, זה המקרה המתאים שבו בית המשפט יפסוק בגין ראש נזק של פגיעה בכושר ההשתכרות, מדובר בנכות שיש לה היבטים תפקודיים והנתון של גובה הנכות הרפואית המוסכם, מהוה נתון מרכזי, אך לא נתון יחידי ובלעדי לקביעת שיעור הפגיעה התפקודית.

אני סבור, כי הפגיעה התפקודית, היא מעבר לנכות הרפואית המוסכמת בשיעור של 2.5%, אך בנסיבות העניין נוכח העובדה שאני סבור כי ראוי יותר לפסוק פסיקה על דרך האומדן, אין הכרח לקבוע את הנכות התפקודית, אך ברור ,כך אני סבור, יותר גבוהה מהנכות הרפואית המוסכמת.

הנזק;

א. כאב וסבל:

בהתחשב בגילו של התובע, חבלתו, נסיבות התאונה, המעקב הרפואי והנכות הרפואית, אני פוסק לתובע בגין כאב וסבל סך של 25,000 ₪. ראו בין היתר למגמה של הרחבת פיצוי בגין ראש נזק זה בע"א 14/08 מנסור כמאל עבדל רחמין נ' פלסטיניר (לא פורסם 2/12/09).

ב. הוצאות ועזרת צד ג':

נוכח היקף הטיפול הרפואי, אני סבור כי התובע היה זקוק לעזרת הזולת, אם כי סביר להניח כי עזרה זו היתה מצומצמת ביותר.

ביחס להוצאות לצורך קבלת טיפול רפואי, אכן היו הוצאות ביחס לקבלת טיפולים רפואיים ואין זה סביר לדרוש מכל נפגע לשמור על קבלות, על מנת להוכיח כל הוצאה והוצאה ועל כן, אני פוסק לתובע בגין ראש נזק זה, סך של 4,500 ₪.

ג. הפסד שכר בעבר:

התובע עבד עד למועד פגיעתו, ביום 8/9/09, התובע התגייס לשירות חובה ביום 21/10/09. התובע שהה באי כושר מלא בתקופה זו, על כן יש לפסוק לו את מלוא הפסד השכר בגין תקופה זו.

על פי הנתונים של המוסד לביטוח לאומי ובפרט נ/3, בסיס השכר רבע שנתי עמד ליום התאונה על סך 15,098 ₪, דהיינו סך של 5,032 ₪ ברוטו.

על כן, אני פוסק לתובע בגין ראש נזק זה, סך של 5,000 ₪ המעוגל.

תקופה זו היתה תקופה של אי כושר מלא, הגם כאשר התובע צויד אך ורק ב- 19 ימי אי כושר, עד יום 5/10/09, בלבד.

ד. הפסד השתכרות עתידי:

למרות מגמת הפסיקה להתוויית שיטת חישוב אחידה, שהיא שיטת חישוב חישובית מלאה, בנסיבות העניין ובשים לב לאחוז הנכות, אופייה ויתר הנסיבות, מצאתי לנכון, במקרה זה, לפסוק בגין כך, פיצוי על דרך האומדן.

עם זאת יש להדגיש, כי בגיל כה צעיר, כפי גילו של התובע וכאשר פוטנציאל ההשתכרות של התובע טרם יצא אל הפועל, נכון וראוי להניח כי לפניו פרוסה כל קשת העבודות האפשריות כפי כל קטין ו/או צעיר אחר בגילו, כאשר הנכות ממנה סובל, עלולה בהמשך הדרך לצמצם קשת אפשרויות זו. ראו ע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא.

בשים לב להגבלה, מיקומה ויתר הנסיבות, אני מעמיד את ההפסד על סך 30,000 ₪ כולל הפסדי פנסיה .

ניכויים:

מסכום הפיצוי המגיע לתובע יש לנכות דמי פגיעה ותשלומים בגין נכות זמנית, כעולה מ-נ/3, בסך כולל של 4,911 ₪, גם בגין דמי פגיעה וגם בגין תשלומי גמלת נכות. אין מקום להורות על שערוכי סכומים אלה, כי כאשר פסקתי ביחס להפסד שכר בעבר, הסכום לא שוערך, הנחת המוצא היא כי השערוך סכום זה מתקזז מול שערוך בראש נזק של הפסד השתכרות בעבר.

התוצאה;
סכום הנזק הכולל עומד על סך 64,500 ₪. לאחר ניכוי אשם תורם של 5% וניכוי תשלומי מל"ל עומד הסכום על סך 56,364 ₪.

על כן הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 56,364 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20%, בתוספת מע"מ כחוק וכן החזר האגרה.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום ,שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במושב

  2. תאונה בעבודת חקלאות

  3. תאונת עבודה של יערן

  4. תאונת עבודה עם באגר

  5. תאונת עבודה במסגריה

  6. תאונת עבודה של מסגר

  7. תאונת עבודה עם מעדר

  8. תאונת עבודה של מתדלק

  9. תאונת עבודה עם מכונה

  10. שלוש תאונות עבודה

  11. עבירות של אי הדרכת עובד

  12. תאונת עבודה מעצב שיער

  13. העסקת ילד תאונת עבודה

  14. זיפות גג תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה של ספרנית

  16. פגיעה בעין תאונת עבודה

  17. פגיעת ראש בתאונת עבודה

  18. גב נתפס - תאונת עבודה

  19. התקף אסטמה תאונת עבודה

  20. בקע מפשעתי תאונת עבודה

  21. אובדן עין בתאונת עבודה

  22. מכה במצח - תאונת עבודה

  23. פגיעה ב-3 תאונות עבודה

  24. טיול מחלקתי תאונת עבודה

  25. תאונת עבודה עם מיכלי גז

  26. בקע מפשעתי כתאונת עבודה

  27. טריקת דלת - תאונת עבודה

  28. תאונת עבודה חובת המעביד

  29. חתך עמוק ביד תאונת עבודה

  30. כריתת אצבע בתאונת עבודה

  31. כוויות מתנור תאונת עבודה

  32. הפרדת רשתית - תאונת עבודה

  33. הרמת משא כבד תאונת עבודה

  34. הפעלת עגורן - תאונת עבודה

  35. הפרדות רשתית כתאונת עבודה

  36. חיתוך ברזל - תאונת עבודה

  37. תאונת עבודה עם עגלה חשמלית

  38. תאונת עבודה פיצוץ חומר נפץ

  39. מכות בעבודה - תאונת עבודה

  40. התרגזות בעבודה כתאונת עבודה

  41. הפרעה נפשית עקב תאונת עבודה

  42. פירוק טפסנות - תאונת עבודה

  43. קפיצה על צינור - תאונת עבודה

  44. ריב בעבודה מוכר כתאונת עבודה

  45. פגיעה בבית החזה בתאונת עבודה

  46. חזרה לעבודה לאחר תאונת עבודה

  47. חיתוך אלומיניום - תאונת עבודה

  48. תאונת עבודה של ישראלי בארה''ב

  49. 19% נכות צמיתה, בגין תאונת עבודה

  50. נפילת חלק של רכב על הראש בעבודה

  51. תאונת עבודה בזמן הכשרה מקצועית

  52. תאונת עבודה תוך כדי ירידה מסולם

  53. אי הפסקת עבודה לאחר תאונת עבודה

  54. תאונת עבודה בגלל כלי עבודה פגום

  55. פיצויים לעובד בניין בתאונת עבודה

  56. תאונת עבודה בנמל בזמן טעינת מטען

  57. נפגע בתאונת עבודה כשהיה בן שבע עשרה

  58. תאונת עבודה של מפעיל טירות מתנפחות

  59. סתירות עובדתיות בתיאור תאונת עבודה

  60. החלקה על חתיכת חרסינה - תאונת עבודה

  61. איבוד ראייה לכמה שניות בתאונת עבודה

  62. האם ירי בעבודה נחשבת לתאונת עבודה ?

  63. האם תנועה לא נכונה מהווה תאונת עבודה

  64. סטיה מהדרך מהעבודה לבית - תאונת עבודה

  65. פגיעה בעצב ביד - תאונת עבודה של תופרת

  66. חזה אוויר בגלל מאמץ פיזי - תאונת עבודה

  67. תאונת עבודה במפעל אחרי החתמת שעון נוכחות

  68. תאונת עבודה של עובד שכיר שעבד מהמחשב בבית

  69. דימום בחוט השדרה, מלפורמציה AVM כתאונת עבודה

  70. 27 אחוז נכות מתאונת עבודה לאחר הפעלת תקנה 15

  71. האם תאונה בזמן הכשרה מקצועית מהווה תאונת עבודה

  72. האם תאונה בתוך הבית יכולה להיחשב "תאונת עבודה" ?

  73. הורדת נוסע בדרך לעבודה – האם התאונה תאונת עבודה ?

  74. נפגע לטענתו כאשר שימש עובד בבית הנשיא במהלך יום עיון

  75. תאונת עבודה: היד נתפסה בשרשרת ובגלגל השיניים של מכונה

  76. בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה יש לנכות ניכוי רעיוני

  77. פטירת התובע במהלך המשפט בתביעת פיצויים בגין תאונת עבודה

  78. ביטוח לאומי: תאריך תאונת עבודה לא ידוע - נשכח ע"י הנפגע

  79. תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בגין פגיעה אשר הוכרה כתאונת עבודה

  80. תביעה בגין תאונת עבודה של עוזר מפעיל במכונת "מגללה" החותכת נייר מגליל של כ- 20 טון

  81. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון