תביעה בטענת זיוף ראיה - קלטת

תביעה בטענת זיוף ראיה (קלטת)

בתביעה זו טוען התובע כנגד הקלטת. לשיטתו, זיוף קובץ ההקלטה בדרך של מחיקת קטעים משפילה אותו ושמה אותו לבוז ביני הבריות ונועדה לפגוע בו ובמשלח ידו.
עוד נטען כי מעשי הנתבעים מהווים עוולות לפי פקודת הנזיקין- שקר מפגיע ותרמית. לשיטתו, גרמו כל אלו לפגיעה בשמו הטוב, נזק בעטיו של הסבל הנפשי שנגרם לו, ועוד. סכומם של הפיצויים הנתבעים הועמד על 300,000 ש"ח.
5. הנתבעים טענו כי ההקלטה לא זויפה, לא בושלה , לא נחתכה ולא נערכה, כי התמלול נערך ע"י חברת תמלול מוכרת וידועה וכי לתביעה אין כל בסיס, הן משום שאין בקלטת דבר המשמיץ את התובע או מוציא דיבתו רעה, ובעיקר משום שהקלטת הייתה אחת מראיות הנתבעים- וככזו, הינה מוגנת מתביעה מסוג זה.
6. באשר להגנה כנגד העילות הנוספות טענו כי לא עוולו בעוולות המיוחסות להן, הואיל והקלטת, כאמור, לא זויפה כלל. הנתבע 2 אף טען כי לא היה מעורב כלל בנושא הקלטת, ולא הועסק אצל X בתקופה בה נוהלו ההליכים המשפטיים בחיפה.
7. דיון
דין התביעה להידחות.
בהחלטתי בבקשת הנתבעים למחיקה על הסף כתבתי כי מן הראוי שישקול התובע המשך צעדיו בכל הנוגע לעילת הוצאת לשון הרע, שכן הטענות הנטענות על ידו, נוגעות להליך המשפטי שנוהל בבית משפט אחר. בסעיף 55 לסיכומיו משיב על כך התובע כי רעא 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל ("פרשת פואד חיר") , המעניק הגנה מפני תביעות לשון הרע בגין דברים הנאמרים במהלך הליך משפטי , חלה רק על המתדיינים הצדדים להליך אך לא על עורכי הדין, עליהם חל הדין המשמעתי. עוד טען כי פסק דין זה קובע הגנה מוחלטת ובלבד שהפרסום נעשה במהלך הדיון בעוד שבעניינינו נעשה הזיוף קודם לדיון, במסתרים ובכוונה לרמות את בית המשפט. התובע נדרש לפסקי דין נוספים כגון זיידמן נ' מ"י (ע"פ 364/73), ורע"א 43/11 עו"ד רועי הרם נ' יצחק זקס, המרחיבים את ההגנה המוחלטת שהעניק פס"ד בפרשת פואד חיר, אולם לשיטתו "זיוף אינו נדרש למהלך הרגיל של המשפט ולא משמשו כהלכה" (עמ' 14 לסיכומיו).
זאת ועוד, לשיטתו, נמסרה הקלטת לתמלול בחברה חיצונית, צד ג', שאין לראותה כזרוע הארוכה של הנתבעים.
8. ראשית, הנני מקבלת את טענת הנתבעים כי אין בקלטת משום הוצאת לשון הרע.
9. כתב התביעה מגולל את סיפורו של התובע אשר ייצג מספר תובעים בבית משפט השלום בחיפה בתביעה כנגד הנתבעים ואף בתביעה קודמת לה. נטען בו כי הנתבעים, בניסיונם לדחות את התביעה "ביקשו להציג מצג שווא בפני בית המשפט בחיפה לפיו התובע בתיק זה "שתל" את גרסת התביעה בפי התובעים בביהמ"ש בחיפה משל התובעים (שברובם המכריע אקדמאים) "מריונטות" חסרי דעת המופעלים על ידי בא כוחם." (ס' 5 לכתב התביעה). בתביעה סופר כי התובע צפה "דפוס פעולה זה" וסוגיית ההקלטה לא הפתיעה אותו. כך גם השאלות ששאל אותו אדם, שהזדהה בשם "אבי שגיא" כגון- האם לשקר בבית המשפט ותשובתו השלילית לשאלה זו. אותה הקלטה, קדמה להגשת התביעה.
10. בתביעה בחיפה, הגישו הנתבעים תצהיר גילוי מסמכים וציינו שיש ברשותם הקלטה של שיחה, אולם, "אף לא אחד מהם ציין שההקלטה זויפה." (ס' 13 לכתב התביעה). תמלול השיחה הוגש ע"י הנתבעים בחיפה בתצהיר עדותו הראשית של נתבע 1. "לטענת התובע- "קריאת התמלול כמו גם האזנה לקובץ הקול שנמסר לתובע בתיק זה מאוחר יותר מלמדת שאין קשר רציף בין הקטעים, ההקלטה עצמה מלווה ברעשים רבים וזה מהטעם הפשוט שקטעים רבים נמחקו מקובץ ההקלטה כדי שיותאמו לגרסה אותה ביקשו הנתבעים למסור בתצהיר ולהציג בביהמ"ש." (ס' 14 לכתב התביעה).
11. התובע מפרט מהם אותם חלקים, שלשיטתו חסרים בקלטת שהוגשה: הגבלת מספר התובעים בתביעה העומדת להיות מוגשת, הוראתו שלא לשקר בעדות, סוגיית שכר הטרחה, ונסיונו של "אבי שגיא" לגייס את התובע לשורות הנתבעים בהציעו לו ליווי קבוצות לחו"ל, בהיותו בוגר קורס קודם של X.
12. לאחר מלחמת התשה ממושכת, חילופי מכתבים אינסופיים, הועבר הנושא לפיתחו של בית המשפט, ועל פי האמור בס' 23 לכתב התביעה "הקובץ נמשך עקב התנגדות התובעים שם שיוצגו על ידי התובע כאן. הנתבעים נמנעו מלהגיש את קובץ הקול באמצעות המקליט אבי שגיא, ולא ביקשו לזמנו כעד מטעמם."
13. תוכן הקלטת לא הובא בכתב התביעה שלפני, אלא צורף כנספח. לא צוינו המשפט, או המשפטים שבגינם הוגשה התביעה בעילת הוצאת לשון הרע ובמה הם פוגעים בתובע- משמע, עצם הזיוף הנטען והגשת הקלטת "המזוייפת" (אשר, למיטב הבנתי לא הוגשה, בסופו של דבר, לתיק בית המשפט)- מהווה, לטענת התובע, הוצאת לשון הרע.
14. התמליל שהוגש כנספח לתביעה מעיד על השיחה שנערכה בין התובע לבין אבי X. כזכור, טען התובע כי חשד שהמשוחח הינו שליח מטעם הנתבעים וכי השיחה מוקלטת, משמע, נזהר בלשונו. בשיחה, משוחחים השניים על התביעה הקורמת עור וגידים, על הרישיון שניתן למשתתפי הקורס, על התרמית הנטענת, ועוד כהנה וכהנה. לא מצאתי בה כל התייחסות לתובע, ואין לומר כי יש בה משום הוצאת לשון הרע כנגדו.
15. לאחר תיאור מעשה זה, טוען התובע כי כל אלו מהווים עוולות והפרות חוזיות:
"א. זיוף קובץ ההקלטה בדרך של מחיקת קטעים משפילה את התובע בעיני הבריות..". בסיכומי התשובה כתב: "זיוף אינו חוסה תחת הגנת לשון הרע ודאי זיוף שנעשה קודם לדיון."
הנני סבורה כי גם לו הייתה מוכחת עובדת עריכתו של הקובץ, ואין הדבר כך, אין עובדה זו לכשעצמה מהווה עילה בתביעת לשון הרע.
16. עוד טוען התובע: "עיון בתצהיר העדות הראשית מלמדנו מה הגרסה אותה מבקשים הנתבעים להשמיע בית המשפט. ס' 3 לתצהיר הנתבע מס. 1: "עו"ד מאייר מתאם את עדויותיהם שיתמכו אחת בשנייה ואף מקצין ומשפר את גרסאותיהם מפעם לפעם ככל שההליכים מתקדמים.".." משעה שזו גרסת הנתבעים..כל שנותר לנתבעים הוא "להתאים " את קובץ הקול לגרסה אותה הם מבקשים להשמיע." (ס' 15).
17. ב"כ הנתבעים טען כי התובע משתית תביעתו על תצהיר הנתבע 1, ועל הטענות הנטענות בו כנגדו, המוגנים מכוח החוק בתביעה מסוג זה. על פי התצהיר שהוגש ע"י הנתבע 1 בהליך בחיפה: "תביעה זו מקורה במסע רדיפה אותו מנהל בא כוח התובעים, עו"ד רון מאייר כנגדי." עוד מתאר המצהיר על הסיבות לרדיפת התובע אותו- התובע עבר קורס דומה בשנה הקודמת ולא הומלץ לשלבו כמלווה טיולים אצל X- מסיבות של אי התאמה. מאז, טוען המצהיר, "אוסף", ב"כ התובעים משתתפים, להליך המשפטי, מתאם עדויותיהם ואף פונה לגורמים חיצוניים על מנת להרוס את X". לנתבעים, כאמור, "בטן מלאה" על התובע ועל ההליכים שהוא מנהל כנגדם, בתביעה קודמת, ובזו שבחיפה, אך טענות אלו לא מצאו ביטויין בשיחה המוקלטת, אלא בתצהיר.
18. לו היה התובע מאשר כי הינו עילת התביעה הינה האמור בתצהיר, צריך היה לקבוע כי פרסום זה הינו "פרסום מותר" לפי סעיף 13 (5) לחוק, דהיינו, שיתכן ויש באמור הוצאת לשון הרע, כמשמעותה על פי סעיף 1 לחוק, אלא שהמחוקק היקנה הגנה מוחלטת לדברים הנכתבים בתצהיר המוגש לבית משפט. אלא שבסיכומי התשובה מצאתי הכחשתו הגורפת של התובע לטענה כי תביעתו מתייחסת לתצהיר וחיזק טענותיו כי היא מתייחסת לתמליל ולזיוף הקלטת- בלבד.
מכאן, הנני חוזרת על הקביעה כי הני דוחה את טענת התובע כי יש בעריכת הקלטת או בתוכנה משום הוצאת לשון הרע, כמשמעותה בחוק.
19. האם הקלטת מזויפת?
על מנת להוכיח זיוף הקלטת, הגיש התובע חוות דעת מומחה, מר דניאל הרפז מחברת פרייבט אופיס. על פי חוות הדעת, משך ההקלטה- 22.27 דקות, ובדיקתה מעידה על עריכה של הקלטה וקיטועים רבים, הנותנים ביטויים בחותם המיוחד המופיע בעת התחלת הקלטה ובעת עצירה. פירושו, שכאשר מופסקת הקלטה באופן יזום, יופיעו חותמים מיוחדים להפסקה ולחידוש ההקלטה, בעוד שכאשר נחתכת ההקלטה ב"בישול", לא מופיע חותם כפול זה. לשיטתו, הצילומים הגרפיים של ההקלטה מעידים על הפסקות מרובות, על קיטועים בהם נראה חותם יציאה אך אין חותם כניסה, ועוד. מסקנתו: "ניתן להבחין בנקל כי בוצעה בהקלטה זו עריכה, לא ניתן לדעת את משך הזמן שחלף בין קיטוע לקיטוע. הפסקה כזו יכולה להימשך אלפיות השניה, שניות דקות או יותר. במקרים רבים יש שינויי גוון, שינויי מהירות, שינוי ברעשי רקע. " גם לגבי התמלול שנעשה ע"י הנתבעים טען כי הוא חסר, קיימים אי דיוקים ועיוות משפטים: "ברור כי התמלול לא נעשה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים היות ואיכות ההקלטה טובה יחסית לא קשה להבין את הדוברים, במקומות מסוימים על התמלול היה להיעזר בשרותי מעבדה לצורך הגברת קול וסינון רעשים לצורך הבנת תוכן ההקלטה. "
20. עורך חוות הדעת נחקר על חוות דעתו. מחקירתו עלה כי לא בדק את מכשיר ההקלטה, חוות דעתו נערכה לגבי קובץ MP, בשונה מפורמט הCD שנבדק ע"י המומחית מטעם הנתבעים, ובעיקר הודה שכאשר יש קיטוע, אי אפשר לדעת מהו משך הזמן שחסר ומהו התוכן שחסר.
21. הנתבעים הגישו אף הם חוות דעת, של הגב' סימה שגב. המומחית נשאלה:
"ש. המומחה הרפז הסביר לנו כי כאשר שיחה מופסקת ע"י המשוחחים, באופן אוטומטי מופסקת ההקלטה ומופעלת האופציה של VOS. לשיטתו, כאשר מתחדשת ההקלטה, לא נשמע את האות או המילה הראשונה של הדברים הנאמרים. לעומת זאת, כאשר נעשית עריכה בהקלטה, לא יופיעו החותמים האופיניים להפסקה אוטומטית כזאת. לשיטתו העדר פרצי האנרגיה מעידה שהקיטועים נוצרו בצורה ידנית ולא אוטומטית, לשיטתו הקיטוע נראה בבירור. יש חותם יציאה אך אין חותם נוסף.
ת. בהקלטה קיימת פונקציה להפעלה קולית. מצאתי במהלך הבדיקה שיש סימנים מובהקים של הפעלה קולית אוטומטית, בזמן שהם מפסיקים לדבר מוגדר ע"י המערכת. במציאות, זה לא תמיד עובד כך, לפעמים זה בא באמצע רעש ולאו דוקא בהפסקת שיחה..לא הדגמתי את זה כי לא נכנסתי לעניין הזה מכיוון שמר הרפז לא זיהה את התופעה הזו. אני ציינתי את זה כי זה אחד הדברים האופיינים לבדיקת אותנטיות. הוא ציין תופעה אחת של השהיה שאולי קיימת. בדקתי. קיבלתי את הטייפ המקורי, חשבתי מה יקרה אם עשו "השהייה", באופן יזום, הדגם שמתקבל הוא בדיוק כמו הדגם שאני ציינתי בעמ' 19 לחוות דעתי. אין דבר כזה במהלך ההקלטה."
עוד השיבה:" אני לא מצאתי שום סיבה להטיל דופי בהקלטה. יש מהלך רצוף של הדיבור וגם של ההקלטה, הדיבור אמנם איננו ברור אך הוא אינו קטוע. הגרף מתייחס לזמן זה. סימנתי את המקום, רואים 04.32.00 . אין שינוי בין ה שקורה לפני הסמן לבין מה שקורה אחריו. לא ראיתי משהו אחר שמצביע שיכולתי לשלול את זה או להגיש שזה כך". ) עמ' 15 לפרוטוקול).
22. התובע טען כי בכל המקרים הקודמים בהם נבחנו חוות דעת של שני המומחים, העדיף בית המשפט את חוות הדעת של הרפז. נימוק זה- לאו נימוק הוא. הנטל להוכיח את טענת הזיוף מוטל על התובע. חרף טענותיו הנחרצות של התובע, לא מצאתי לנכון להטיל דופי בהקלטה ואולם אזכיר שוב כי גם אם נחתכה ההקלטה, או הושמטו ממנה מספר דקות, אין הדבר מעמיד עילת תביעה לתובע.
23. זאת ועוד, חשדו של התובע בעריכת הקלטת עלה במהלך הדיון בחיפה והוא אף התייחס לכך. בסעיף 14 לפסק הדין נכתב: "במאמר מוסגר אציין כי אם לב"כ התובעים טענות בדבר שיבוש הליכי משפט כנטען בעמ' 5 לסיכומיו, יתכבד ויפנה תלונותיו למשטרה." מתוך עדותו של מר יעקב X (עמ' 36 לפרוטוקול) בתשובתו לתובע ניתן ללמוד כי התובע אכן הגיש תלונה שנדחתה וכי לא אמר נואש: "אתה הגשת תלונה, נדחית, פנית ליועץ המשפטי, נדחית לאחר מכן הגשת ערר ונדחית שוב, על מה אני צריך להגיש תלונה?" סיכומם של דברים- לא מצאתי ראיה לכך כי הקלטת עברה עריכה יזומה קודם שתמלילה הוגש לעדות בבית המשפט.
24. באשר לטענת התובע כי ההגנות שהקנה המחוקק לדיון המשפטי, חלות על הצדדים אך לא על באי כוחם- הטענה נדחית. "סעיף 13 קובע "הגנות מוחלטות" (ראו אורי שנהר דיני לשון הרע 191(1997)). אחת מן ההגנות המוחלטות- זו הקבועה בסעיף 13(5) לחוק- מתירה פרסום הכולל לשון הרע שנעשה ע"י בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, "תוך כדי דיון" בפני גורם שיפוטי." בניגוד לנטען ע"י התובע, חלה הגנה זו גם על עורכי הדין, גם אם אינה שוללת קיומו של הליך מתאים אחר (עמ' 9 לפסק הדין) ולפיכך: "הצורך להתבטא באורח תרבותי ותוך שמירה על כבוד המקצוע לא ייכפה באמצעות הסנקציה הפלילית או התרופה האזרחית דווקא, כי אם בדרך של התווית אמות מידה חינוכיות שראשיתה בבתי הספר למשפטים וסופה בדיון המשמעתי. ..ולענינינו: כיון שאין מחלוקת כי ההתבטאויות נשוא ההליך נעשו ע"י עורך הדין תוך כדי הליך משפטי, הרי שמדובר בפרסום מותר לפי סעיף 13(5) ולא קמה למשיב עילת תביעה".
25. עוד טען התובע כי בישול הקלטת קדם להליך המשפטי. לעניין זה , הורחבה במפורש ההגנה, גם לפעולות טרום הליך שיפוטי. כך למשל, נקבע כי מכתב התראה שנשלח לפני הליך משפטי, אף הוא יהנה מהגנה זו: "החיסוי משתרע על כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה". (ע"א 364/73 זיידמן נ' מדינת ישראל, פ"ד כח (2) 624) ור' גם רע"א 43/11 הרם נ' זקס (פורסם במאגרים). התובע טען אמנם כי אין לראות בהגשת הקלטת "שימוש כהלכה", אולם משלא מצאתי ממש בטענות התובע לגבי זיופה- נדחית טענה זו.
26. אינני מקבלת גם את הטענה כי נפגעה פרטיותו של התובע, שכן ההקלטה בוצעה בין המשוחח ובן שיחו. ההקלטה הינה, איפוא, מעשה חוקי, שנעשה לצורך ההליך המשפטי.
27. התובע טען לעילות נזיקיות נוספות. לעניין זה הפנו הנתבעים לפסק הדין שניתן בעניין דומה, (ת.א 20528-01-12 מרחב מנפ נ' הרפז (בימ"ש מחוזי מרכז)) כי ההגנות החלות על תביעה שניתן להגישה בעילות שלפי חוק איסור לשון הרע, אינן ניתנות לעקיפה ע"י הגשת תביעה עילות אחרות. באותה תביעה, שהוגשה בעילת רשלנות כנגד מומחה (אותו הרפז), נטען כי ממצאי בדיקתו את קלטת הקול שהוקלטה במהלך שימוע, מעידים כי בישול הקלטת נעשה בצורה חובבנית באופן יזום ומתכוון וגרם נזק רב. בית המשפט פסק כי ""דרך עוקפת" המבקשת להימנע מתחולת ההגנה הקבועה בס' 13(5) לחוק איסור לשון הרע, באמצעות השתת התביעה על עילות אחרות, איננה לגיטימית ואין לאפשר עקיפה מעין זו."
28. כאן, הנתבע איננו המומחה, עורך התמליל ואף לא מי שהקליט, אלא מי שכביכול שלח את המקליט לשוחח עם התובע. עצם הזיוף הנטען, מכוון כלפי הנתבעים, אולם משמצאתי כי לא הוכח בישול הקלטת, אין לטענה על מה שתסמוך, מבלי לבחון כלל את חובת הזהירות של הנתבעים כלפי התובע והפרתה, ומבלי להיזקק לפסק הדין הנ"ל.
29. הוצאות:
הנתבעים שילמו לעורכת חוות הדעת סכום של כ- 36,000 ₪ בגין עריכתה וסכום נוסף עבור ישיבת בית המשפט. בסיכומיהם, ביקשו כי התובע יחויב בסכום זה, שהמומחית אישרה אותו בעדותה.
סבורתני כי בנסיבות העניין, בהן גרר התובע את הנתבעים למחוזות שלא תמיד ניתן היה למצוא את נבכיהם ואת הרלבנטיות שלהם לעניין, הרבה ניירת וטענות שלא קל היה להתמצא בהם (וראה גם החלטת בית המשפט בחיפה לעניין זה- אשר מצא לנכון להעיר אף הוא לענין זה), ובעיקר לטעון כנגדם טענות חמורות שלא הוכחו- כי יש מקום להשלים חסרון הכיס שנגרם להם, ולו אף באופן חלקי.
התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט בסכום כולל של 40,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זיוף תעודות השכלה

  2. זיוף הסבה של צ'ק

  3. הוכחת זיוף חתימה

  4. זיוף מכתב פיטורים

  5. בעלות על רכב מזויף

  6. ההבדל בין מעשה מרמה למעשה זיוף

  7. חתימה מזוייפת על צ'ק

  8. ביטול ייפוי כוח מזויף

  9. זיוף חתימה בבנק הדואר

  10. החזר כספי על רכב מזויף

  11. אישור מחלה מזויף לעבודה

  12. זיוף לוחית זיהוי של רכב

  13. כיבוד צ'קים מזויפים בבנק

  14. פוטומונטאז' - זיוף חתימה

  15. טענת זיוף חתימה נטל ההוכחה

  16. נטל ההוכחה בטענת זיוף חתימה

  17. תביעה בטענת זיוף ראיה - קלטת

  18. בדיקת זיוף חתימה ע''י גרפולוג

  19. טענת זיוף חתימה על הסכם תיווך

  20. זיוף תו חניה לנכה ע''י עורך דין

  21. מינוי גרפולוג לבדיקת זיוף חתימה

  22. מימון קופת חולים רכישת תוסף מזון

  23. זיוף שובר תשלום למינהל מקרקעי ישראל

  24. איך מוכיחים כי חתימה כלשהי אמיתית - לא מזויפת

  25. משיכת כסף מחשבון בנק באמצעות צ'ק מזויף

  26. ההבדל בין חתימה ללא הרשאה לבין זיוף חתימה

  27. ערעור על גזר דין חבלה ופציעה כשהעבריין מזויין

  28. יש הבדל בין טענת "מעולם לא חתמתי" לבין טענת זיוף חתימה

  29. ניסיון "התחזות": זיוף בדיקה פסיכיאטרית כדי לקבל אחוזי נכות ?

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון