זוכה קיבל כסף ולא הקטין את החוב בהוצאה לפועל

זוכה קיבל כסף ולא הקטין את החוב בהוצאה לפועל (תביעת פיצויים)

1. הנתבע ניהל תיק הוצאה לפועל נגד התובע (תיק 0701665045 בלשכת ההוצאה לפועל בקרית-שמונה). ביום 19.9.2007 הצדדים כרתו הסדר פשרה כדלקמן:

"לסילוק סופי ומלא של התיק... הוסכם לשלם את הסך של 18,000 ₪ וזאת בשמונה עשרה תשלומים שווים ורצופים על סך 1000 ₪ לחודש בשמה של אבו עו... נדא וזאת החל מיום 15/11/07 עד 15/4/09.
במידה וכל השקים נפרעו הנני מתחייב לסגור תיק ההוצל"פ. עם קבלת הצ'קים יבוטלו כל ההליכים שעומדים נגד החייב.
(החוב נכון להיום עומד על סך 20,000 ₪)".

התובע מסר לנתבע את 18 השקים שעליהם הוסכם. רק 8 מהם נפרעו. לאחר ששני שיקים נוספים לא כובדו, בחודש מאי 2010 ביקש הנתבע להפעיל עיקולים נגד התובע במסגרת תיק ההוצאה לפועל. במסגרת זו נרשם עיקול על משכורתו של התובע. לטענת התובע, היה על הנתבע לבקש, לפני הפעלת העיקול, את הקטנת החוב בתיק ההוצאה לפועל עקב פרעון השיקים על סך 8,000 ₪, אך הנתבע לא עשה כן. לטענת התובע, הנתבע ביקש את העיקול ביום 20.5.2010, וביקש את הקטנת החוב רק ביום 23.5.2010, שלושה ימים לאחר מכן. כתוצאה מכך, העיקול שהפעיל הנתבע על משכורתו של התובע נרשם על מלוא החוב הרשום בתיק ההוצאה לפועל (26,708.60 ₪, להלן: הסכום ללא הקטנה), במקום סכום נמוך יותר ב-8,000 ₪ (להלן: הסכום המוקטן(. למרות שהתובע פנה אל הנתבע החל מחודש יוני 2010 בבקשות להקטין את החוב, הנתבע לא עשה כן, ואף ביקש לממש את העיקול על מלוא הסכום ללא הקטנה. טענת התובע בתביעה זו היא שרישום העיקול על הסכום ללא הקטנה, ולא על הסכום המוקטן, גרם לו נזק. עוד טוען התובע כי הנתבע פעל בכוונת מתכוון על מנת לגרום לו נזק שכזה. לטענת התובע, הנזקים הנגרמים לו כללו: עיכוב כניסת כספים לחשבונו; ביטול מסגרת אשראי על סך 40,000 ₪ והעמדה לפרעון מיידי של הלוואה מן הבנק בסך של כ-30,000 ₪, אשר הובילו להגבלת חשבונו של התובע; וסך של 4,000 ₪ שכר טרחה לעורך דין אשר טיפל עבור התובע בענין הקטנת החוב בתיק ההוצאה לפועל. סכום התביעה הוגבל לסך של 50,000 ₪.

2. לטענת הנתבע, לאור נוסח הסכם הפשרה, לא חלה עליו כל חובה להקטין את החוב בתיק ההוצאה לפועל: על-פי נוסח ההסכם, התחייבותו היחידה של הנתבע בענין זה היתה כי אם ייפרעו כל השיקים, הוא יסגור את תיק ההוצאה לפועל. לטענת הנתבע, למרות שלא היה מחויב לעשות כן, הוא אכן ביקש את הקטנת החוב בתיק ההוצאה לפועל. בניגוד לטענת התובע, לפיה הנתבע ביקש את עיקול משכורתו ביום 20.5.2010, לטענת הנתבע הוא ביקש את הקטנת החוב ואת עיקול המשכורת באותו היום – יום 23.5.2010 – וזאת, תוך שבא כוחו ביקש מפורשות מפקידת ההוצאה לפועל להקטין את החוב תחילה, ורק לאחר מכן להפעיל את העיקול על המשכורת. הנתבע טען כי במהלך דיון ההוכחות יוצג המסמך המקורי המוכיח כי עיקול המשכורת התבקש לא ביום 20.5.2007 כטענת התובע אלא ביום 23.5.2014, באותו היום שבו ביקש את הקטנת החוב.

דיון

אקדים מסקנה לניתוח: התובע אמנם הוכיח כי הנתבע התרשל כלפיו; אך הוא לא הרים את הנטל להוכיח את רוב רובו של הנזק הנטען.

ההגנה החוזית

3. כאמור, הנתבע טוען כי הוסכם בהסכם הפשרה כי הפעולה היחידה שתיעשה בקשר לתיק ההוצאה לפועל היא סגירתו, וזאת רק לאחר פרעון סכום הפשרה במלואו. אם זו היתה ההסכמה החוזית בין הצדדים, התובע אינו יכול לתבוע את הנתבע בנזיקין על כך שפעל לפי החוזה. את טענת הנתבע – יש לדחות. בהסכם הפשרה לא נקבע מפורשות דבר לגבי דיווח או אי דיווח על הקטנת חוב מצד הנתבע, ואת נוסח הסכם הפשרה יש לבחון על רקע הדין. בתקנה 6 לתקנות ההוצאה לפועל (תיקון), התשנ"ה-1995 (ק"ת 530, 531) הוספה, לתקנה 17א לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, הוראה כדלקמן: "זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב, שלא באמצעותה; דיווח כאמור יימסר ללשכה תוך שבעה ימים מקבלת התקבול".


סיכומו של דבר: בחינת הסכם הפשרה על רקע הדין במועדים הרלוונטיים, קרי – על רקע תקנה 17א לתקנות ההוצאה לפועל – מעלה כי יש לדחות את טענת הנתבע לפיה הוסכם בין הצדדים כי הנתבע לא ידווח על הקטנת החוב לפני פרעון מלוא הסכם הפשרה.

התרשלות הנתבע

4. טענת התובע היא, שלמרות שסכום חובו כלפי הנתבע כבר פחת בסך של 8000 ₪ עקב פרעון שמונה מהשיקים בהסדר הפשרה, הנתבע הגיש ביום 20.5.2010 בקשה בלשכת ההוצאה לפועל להטיל עיקול על משכורתו בשיעור מלוא סכום החוב הרשום בתיק ההוצאה לפועל. נטען, כי רק שלושה ימים לאחר מכן, ביום 23.5.2010, הגיש הנתבע בקשה להקטנת החוב, וכתוצאה מכך נגרם לתובע נזק. הנתבע מכחיש שהוא הגיש את הבקשה להטלת עיקול ביום 20.5.2010 וטוען כי ביום 23.5.2010 בא כוחו בתיק ההוצאה לפועל, עו"ד X, הגיש באותו מעמד את שתי הבקשות, תוך שהדגיש בפני פקידת ההוצאה לפועל כי יש לבצע תחילה את הקטנת החוב בתיק ורק לאחר מכן לבצע עיקול, כך שהעיקול יחול על הסכום המוקטן בתיק בלבד. יש לקבל את טענת התובע שהנתבע ביקש את העיקול כבר ביום 20.5.2010, ולא את טענת הנתבע לפיה הוא ביקש את העיקול באותו יום שבו ביקש את הקטנת החוב (23.5.2010). התובע צירף לכתב תביעתו בסדר דין מהיר העתק בקשה לעיקול משכורתו (נספח ב' לכתב התביעה). זו החותמת המופיעה על העתק הבקשה להטלת עיקול על משכורתו של התובע:


המחלוקת בין הצדדים היא כאמור בשאלה אם הבקשה הוגשה ביום 20.5.2010 או ביום 23.5.2010. כאשר העד עו"ד X, עורך הדין אשר הגיש את הבקשה להטלת העיקול בשם הנתבע, עומת עם החותמת שלעיל, הוא העיד כי הוא רואה את המספר 23 (ראו פרוטוקול 19.1.2014, ע' 24). אינני רואה את הספרות בחותמת כפי שהעיד עו"ד X שהוא רואה אותן. כזכור, הנתבע טען כי יוצג בדיון ההוכחות המקור של טופס הבקשה להטיל עיקול על משכורת התובע, אשר יוכיח כי הבקשה הוגשה ביום 23.5.2010. מדובר בענייננו בתביעה בסדר דין מהיר, כך שגם אם היה מוצג מסמך כזה שלא צורף לתצהירים, לא היה מקום לאפשר את הגשתו; אוסיף, כי המסמך שהעד עו"ד X ביקש להגיש במהלך דיון ההוכחות ממילא הסתבר כטופס הבקשה להקטנת החוב ולא טופס הבקשה להטלת העיקול על משכורתו של התובע.

5. די בחותמת שלעיל כדי להפריך את טענת הנתבע, לפיה העיקול התבקש ביום 23.5.2010 יחד עם הבקשה להקטנת החוב ותוך מתן הנחיה ללשכת ההוצאה לפועל להקטין את החוב תחילה. אוסיף, כי עדות הנתבע בשאלה אם עורך דין X ייעץ לו להקטין את החוב לפני הטלת העיקול היתה הפכפכה (פרוטוקול 19.1.2014, ע' 19). בטענה נוספת של הנתבע, על בסיס דף חשבון מתיק ההוצאה לפועל (נספח ד' לתצהיר הנתבע), אין כדי לגרוע ממסקנה זו. הנתבע הפנה לדף החשבון תוך הצבעה על כך שביום 24.5.2010 רשומים הן הקטנת החוב ב-8,000 ₪, הן הבקשה לעיקול משכורתו של התובע. צודק התובע, כי בכך ששתי הבקשות נרשמו במחשב בלשכת ההוצאה לפועל ביום 24.5.2010 אין כדי להוכיח כי שתיהן הוגשו ביום 23.5.2010 או ששתיהן הוגשו באותו יום. צודק התובע, כי ההשתלשלות אשר מתיישבת הן עם דף החשבון, הן עם החותמת שלעיל, היא שהנתבע הגיש את הבקשה לעיקול משכורת ביום 20.5.2010 (שהיה יום ה' בשבוע); שלושה ימים לאחר מכן, ביום 23.5.2010 (יום א' בשבוע), ביקש להקטין את החוב בתיק ההוצאה לפועל; ואילו הטיפול של לשכת ההוצאה לפועל בשתי הבקשות בוצע ביום 24.5.2010. ודוק: למרות שהנתבע הגיש את הבקשה להטלת עיקול לפני שהגיש את הבקשה להקטין את החוב, העדר טיפולה של לשכת ההוצאה לפועל בשתי הבקשות במועדים שבהם הן הוגשו יכול היה למנוע הטלת עיקול על הסכום ללא הקטנה: זאת, אם ביום 24.5.2010, הבקשה להקטנת החוב (שהוגשה כאמור ביום 23.5.2010) היתה מטופלת לפני הבקשה שהוגשה קודם לכן (ביום 20.5.2010) להטלת העיקול. אלא שלא כך אירע. הגשת שתי הבקשות בידי הנתבע כך שהוא לא וידא שהבקשה להקטנת החוב תיושם לפני הבקשה להטלת העיקול על משכורתו של התובע, הביאה לכך שהעיקול נרשם על מלוא הסכום ללא ההקטנה. ובשולי הדברים: עיון בדף החשבון ממילא מעלה כי הקטנת החוב בוצעה ביום 24.5.2010, אך הבקשה להטיל עיקול נקלטה עוד קודם לכן (יום לפני כן, ביום 23.5.2010).

6. הנתבע, על כן – התרשל כלפי התובע. השאלה היא, איזה נזק גרמה ההתרשלות. כאן המקום להעיר, כי אינני נדרש לקבוע אם הנתבע פעל בכוונת מכוון כאשר ביקש עיקול על משכורתו של התובע לפני שהקטין את החוב. זאת, כי המושג התרשלות כולל גם מעשים מכוונים (ראו: ע"א 6649/96 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד, פ"ד נג(3) 529, 547 (1999); מ' חשין "מקורות דיני הנזיקין בישראל" דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית (מהדורה שניה, ג' טדסקי עורך, 1976), 235-238; ראו השוו את תופעת התת-תביעה בארה"ב (underlitigating), במסגרתה ניזוקים שנפגעו מעוולות מכוונות טוענים כי העוולה בוצעה ברשלנות (ולא בכוונה) על מנת לעקוף החרגות של מעשים מכוונים בפוליסות ביטוח: ראו E. S. Pryor, The Stories We Tell: Intentional Harm and the Quest for Insurance Funding, 75 Tex. L. Rev. 1721 (1997)).

הנזק שגרמה ההתרשלות

7. הטענות המכומתות היחידות בכתב התביעה בענין נזק היו – שכר טרחת עורך דין על סך 4,000 ₪ בגין טיפול בסוגיית הקטנת סכום החוב; וכן ביטול מסגרת אשראי בחשבון הבנק של התובע והעמדה לפרעון מיידי של הלוואה שנטל מהבנק במסגרת החשבון, בסך כולל של כ-70,000 ₪. בשכר טרחת עורך הדין, יש להכיר כנזק (ראו חשבונית על תשלום שכר טרחה, נספח נ' לכתב התביעה). בענין 70,000 ₪ בגין ביטול מסגרת אשראי והעמדת ההלוואה לפרעון מיידי, לעומת זאת, ברור שלא מדובר בנזק של כ-70,000 ₪: התובע היה חייב סכום זה לבנק ממילא. לטענתו, רישום העיקול על הסכום ללא הקטנה דווקא, אשר הוריד את משכורתו נטו לסך של 4,000 ₪ בלבד, לעומת רישום העיקול על הסכום המוקטן, הוא אשר הביא את הבנק להעמיד את חובו לבנק לפרעון מיידי (ראו ע' 16 לפרוטוקול). גם אם אניח שטענה זו הוכחה, משמעות הדברים אינה יצירת חוב יש מאין על סך של כ-70,000 ₪, אלא – הקדמת המועד להחזר חוב קיים בסך האמור. התובע לא פירט בכתב תביעתו איזה נזק נגרם לו מהקדמת מועד זו, והוא ממילא לא ביסס והוכיח נזק כזה. במסגרת דיון ההוכחות ניסה התובע לטעון לראשונה לנזקים כגון אובדן מקום עבודתו; אולם, אין זו אלא הרחבת חזית אסורה. עם זאת, כפי שצוין לעיל, הפסיקה הכירה בעוגמת הנפש של חייב בהוצאה לפועל כאשר הוא שילם חלק מחובו, אך חלף הקטנת החוב הזוכה מטיל עיקול נגד החייב על מלוא סוכם תיק ההוצאה לפועל ללא הקטנת הסכום. מצאתי את עדותו של התובע בענין עוגמת הנפש שנגרמה לו, לרבות אי נעימות מול המעסיקה שלו, הפיכת חשבון הבנק שלו למוגבל עקב חילול שיקים, הצורך שאחיו יעמיד לו ערבות במסגרת חשבון הבנק ועוד – כעדות מהימנה.

התוצאה היא, שהתובע זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש שגרם לו הנתבע בהתרשלותו, וזאת, על דרך האומדנה, בסך של 5,000 ₪.

סוף דבר: על הנתבע לשלם לתובע:
א. 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש;
ב. 4,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין בגין טיפול בסוגיית הקטנת סכום התיק;
ג. 4,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בגין ההליך דנן, וכן הוצאות על סך 1500 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סכום קצוב בהוצאה לפועל

  2. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  3. מימוש נכס בהוצאה לפועל

  4. שכ''ט עו''ד הוצאה לפועל

  5. הוצאה לפועל נגד עיזבון

  6. טעות ביתרת חוב בהוצל''פ

  7. צירוף חייב בתיק הוצל''פ

  8. מחיקת חייב מתיק הוצל''פ

  9. תשלום יתר בהוצאה לפועל

  10. הוצאה לפועל חוב ארנונה

  11. הוצאה לפועל מזונות ילדים

  12. המצאת אזהרה בהוצאה לפועל

  13. סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  15. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  16. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  17. צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  18. צירוף ערב לתיק הוצאה לפועל

  19. ביזיון בית משפט הוצאה לפועל

  20. סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל

  21. החזר הפרש כספים הוצאה לפועל

  22. תקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל

  23. העברת תיק הוצל''פ לעיר אחרת

  24. בקשה להצטרף לתיק הוצאה לפועל

  25. נזק לרכב מעוקל בהוצאה לפועל

  26. תביעה נגד לשכת ההוצאה לפועל

  27. מחיקת חייב מתיק הוצאה לפועל

  28. בקשה לביצוע שיק בהוצאה לפועל

  29. ביצוע שיק שנגנב הוצאה לפועל

  30. איפה פותחים תיק הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל

  32. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  33. עיכוב מכירת רכב בהוצאה לפועל

  34. צירוף חייב לתיק ההוצאה לפועל

  35. סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  36. ביטול קניית רכב מהוצאה לפועל

  37. עיון מחדש בהחלטה בהוצאה לפועל

  38. חיוב צד ג בתשלום חוב בהוצל''פ

  39. הליכי הוצאה לפועל כנגד יורשים

  40. הסכם פשרה לא ברור בהוצאה לפועל

  41. העברת תיק הוצאה לפועל אל משקם

  42. בקשה להשהות הליכי הוצאה לפועל

  43. תיקון תעודת זהות בהוצאה לפועל

  44. ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל טבריה

  45. רשות לצרף צד נוסף להליך הוצל''פ

  46. פתיחת תיק הוצאה לפועל שלא כדין

  47. פשרה בין בעלי הדין בהוצאה לפועל

  48. תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  49. חלוקת כספים שהתקבלו בהוצאה לפועל

  50. אגרת הוצאה לפועל על הפרשי הצמדה

  51. ערעור על מכירת קרקע הוצאה לפועל

  52. פיצוי על פתיחת הליך הוצאה לפועל

  53. אי ציות להחלטת ראש ההוצאה לפועל

  54. פתיחת תיק הוצאה לפועל ע''י הבנק

  55. התיישנות תביעת החזר מהוצאה לפועל

  56. ערעור על חיוב בהוצאות הוצאה לפועל

  57. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  58. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  59. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב הליכים

  60. בעלות על קרקע שנמכרה בהוצאה לפועל

  61. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  62. מעקלים מהוצאה לפועל בדירה בשכירות

  63. השבת סכום ששולם ביתר להוצאה לפועל

  64. ביצוע פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  65. סמכות ראש ההוצאה לפועל לתקן פסק דין

  66. בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל

  67. המצאת בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  68. אישור מכירת נכס ע''י ראש ההוצאה לפועל

  69. תשלום על העתק מסמכים בתיק הוצאה לפועל

  70. פרשנות פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  71. שינוי גרסה לגבי זיוף צ'ק בהוצאה לפועל

  72. בקשת ראש ההוצאה לפועל להבהרת פסק דין

  73. ערעור על פתיחה מחדש של תיק הוצאה לפועל

  74. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה

  75. עיקול בטעות לאחר סגירת תיק הוצאה לפועל

  76. תיק הוצאה לפועל נגד מינהל מקרקעי ישראל

  77. ערעור על החלטה למכור דירה בהוצאה לפועל

  78. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  79. חידוש הליכי הוצאה לפועל לאחר הסכם פשרה

  80. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב יציאה מהארץ

  81. בקשה לזימון לחקירת יכולת - ערעור על דחיה

  82. ערעור על מכירת נכס מקרקעין בהוצאה לפועל

  83. בקשת זוכה בהוצאה לפועל למינוי כונס נכסים

  84. תיק הוצאה לפועל לצורך גביית מזונות קטינה

  85. תקנות סד''א מול תקנות ההוצל''פ - מה גובר

  86. ערעור על דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  87. המועד להגשת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  88. זוכה קיבל כסף ולא הקטין את החוב בהוצאה לפועל

  89. תביעה נגד עורך דין על טיפול בתיק הוצאה לפועל

  90. האם זוכה חייב לעדכן בהוצל"פ שקיבל כסף מהחייב ?

  91. מכירת רכב בהוצאה לפועל במחיר נמוך ממחיר מחירון

  92. ביצוע פסק דין רבני שניתן ללא סמכות בהוצאה לפועל

  93. תיקון טעות חישוב בפסק דין ע''י רשם ההוצאה לפועל

  94. נטען כי לרשמת ההוצאה לפועל אין סמכות לפרש פסק דין

  95. פסק דין הצהרתי בעלות על דירת מגורים - הוצאה לפועל

  96. גילוי פסק דין בהעדר הגנה רק לאחר עיקול הוצאה לפועל

  97. בקשה להורות על פתיחת תיק האיחוד ללא כל הגבלות ותניות

  98. ערעור לעליון על החלטת רשם ההוצאה לפועל למתן צו פינוי

  99. תביעה שטרית בגין שיקים שהוגשו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל

  100. טענה כי התיק ההוצאה לפועל נפתח על סמך שיקים שכבר נפרעו

  101. האם אפשר לקבל פיצוי כספי על פתיחת תיק הוצל"פ ללא הצדקה ?

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון