בקשה לקבלת קצבה חודשית ליוצאי מחנות ריכוז, גטאות, ומחנות שעבדו בהם בפרך

בקשה לקבלת קצבה חודשית ליוצאי מחנות ריכוז, גטאות, ומחנות שעבדו בהם בפרך

הבקשה הוגשה כדין לרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר - היא ה"רשות המוסמכת". תימוכין לכך, בכתב הבקשה מיום 10.10.2010 (תיק מספר 508903 של הרשות המוסמכת) וכן באישור קבלת המסמכים עלי ידי פקיד הארכיב ברשות המוסמכת מיום 11.10.2010.

ביום 19.12.2010 הוגשה לעורר תשובה מאת הרשות המוסמכת לפיה בקשתו הוגשה על פי חוק התוכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים וסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשס"א – 2088 (להלן: "החוק"), ולא נמצא כי עמד בעילות המעניקות הטבות: לא הוכיח כי שהה במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו עבודות פרך , לא קבל תגמול חד פעמי בשל שהות במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו בעבודות פרך ; והכנסותיו החודשיות הינן בסכום העולה על 6,500 ₪.

ביום 31.01.2011 נשלחה לעורר תשובה נוספת ממנה עולה כי דחיית בקשת העורר לקבלת הטבות נדחתה מהטעם שלא קיבל תגמול חד פעמי בשל שהות במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו בפרך ותו לו.

מתוך העתק תיקו האישי של העורר ברשות המוסמכת שצורף והוגש לתיק בית המשפט, עולה כי ביום 16.06.2011 פנה העורר לרשות לשם דיון נוסף בעניינו. בתגובה, ציינה מחלקת התביעות ברשות המוסמכת כי בהיעדר ראיה חדשה לעניין השהות בגטו אין לקבל הבקשה. המשיבה הפנתה לנימוקי הדחייה כפי שהופיעו בהחלטתה מיום 29.01.2009 וטענה כי מועד הגשת הערר חלף.
לא ברור מדוע הרשות המוסמכת מדווחת על 3 מועדי דחייה שונים. כך או כך, כתב הערר הוגש לבית משפט השלום בבאר שבע ביום 29.09.2011 .

בהיעדר טענה משפטית בדבר מועד הגשת הערר, אני קובעת כי הערר הוגש כדין.

העורר יליד 18.10.1932 נולד בעיר יאדינצי אשר במולדובה, ועלה לישראל בתאריך 02.05.1990.

העורר אינו דובר היטב השפה העברית. קשייו בלטו במהלך כל דיוני הוועדה בתיק דנן ובהיעדר מתורגמן מוסמך מטעמו, דיונים רבים נדחו. לא אחת, ניסתה הוועדה להפנותו למרכזי סיוע לשם קבלת ייצוג משפטי ו/או להסתייע בעובדי בית המשפט דוברי שפתו הרוסית, במהלך מספר מצומצם של דיונים, כל זאת לאור נסיבותיו המיוחדות של העורר ובמטרה לסייע ככל האפשר בניהול הליך יעיל והוגן.

על פי הנחיות הנהלת בתי המשפט, בית המשפט לא יכול לשאת בהוצאות מימון תרגום בהליך אזרחי למעט במקרים חריגים. כך או כך לא נתבקשה החלטת נשיא בית המשפט בעניין.

נטען כי לעורר גם קושי כלכלי אשר גרם לחוסר יכולתו הפיננסית במימון מתורגמן מוסמך למסמכים. התרגום נעשה על ידי באת כוחו של העורר דוברת השפה הרוסית (שהחלה לייצגו החל מהדיון ביום 19.313). המשיבה התנגדה להגשתם של המסמכים. דע עקא - לאור גילו המתקדם של העורר ודלותו הכלכלית במימון הוצאות התרגום, קבעה הוועדה כי המסמכים מתקבלים ונשמרה למשיבה הזכות לבחון האם אכן תורגמו כהלכה.

הראיות הוגשו וסומנו מע / 1-4.

בהיעדר הסתייגות פורמאלית מצד המשיבה, אקבע כי המסמכים תורגמו כהלכה.


טענות העורר וראיותיו :

בחודש יולי 1941, בהיות העורר כבן 9 שנים לערך, עת נפש בבית דודו ודודתו, פלשו לביתם הגרמנים והעבירו אותם לגטו "רקולשטה", כך על פי שפתו (ראו עדות העורר בעמ' 1 לפרוטוקול מיום 27.03.2012). לטענתו, שהה בגטו ביחד עם משפחת הדוד במשך 13 חודשים, ובין התאריכים יולי 1941 עד לאוגוסט 1942.

העורר העיד בפני הוועדה בשני דיונים. הדיון מיום 27.3.2012 תורגם לעורר על ידי עובדת בית המשפט. עדותו הייתה דלה מבחינה השפה אך עם זאת - אינפורמטיבית. החקירה הנגדית הופסקה בשל הקושי בניהול הדיון אשר נבע מקשיי שמיעתו של העורר וחוסר הבנתו את דברי הוועדה. הדיון מיום 21.5.13 תורגם על ידי באת כוחו. עדותו של העורר הייתה קוהרנטית וחזר על עמדתו.

מנקודת ראותו, השהות בגטו הייתה כשהות בכלא. הכריחוהו לעבוד בחקלאות ובאיסוף אבנים (ראו: עדות העורר בעמ' 27 לפרוטוקול ש' 17-26).

ב – 6 באוגוסט 1942 הצליח לברוח מהגטו. הסתתר במשך כ 6 חודשים, והחל לנוע לסטלינגרד בחיפוש אחר אמו ואחיו.

להלן הראיות שהוגשו מטעמו:

* מע/1 :
צילום תעודת זהותו של העורר

* מע/2 :
מסמך שאינו בשפה העברית הכתוב בכתב יד עליו מוטבעת חותמת רשמית.
תרגום (שאינו רשמי) שנכתב בדפוס בו מפורטים קורות חיו של העורר ובסופו נכתב כי "הוכן ביום 23.12.1957".

* מע/3 :
מסמך שאינו בשפה העברית, עליו מוטבע מספר תיק 508903.
מסמך תרגום (שאינו רשמי) בכתב יד המעיד כביכול על אישור שהותו בגטו "באזור כפר מרקולשק. פלושסקוגו, באזור" – יודגש, כתב היד אינו קריא ויתכנו טעויות סופר בציטוט זה.
מסמך שאינו בשפה העברית משנת 1996 ובראשו כתוב בעברית, בכתב יד : "לידי לינה".
תרגום המסמך מרוסית לעברית, בתרגום שאינו רשמי ועל ידי מתרגמת מטעם העורר הגב' Zhanna Gaukhman (ראו חותמת) המעניק אישור לכאורה ממנהל הארכיון המרכזי של רפובליקת מולדובה, לפיו "החל מחודש יולי 1941 הוא נמצא ברשימת אסירי הגטאות תחת מס' 1688 וכי הוא שהה בגטו בכפר מרקולשט, אזור פלורשטי, ר.ס.ס. מולדובה". המסמך מיום 21.10.1996.
יודגש, ראיה זו הוגשה בשנית לוועדה וסומנה גם כ ע/2.
דף הסבר ממרכז המידע אודות השואה, יד ושם המעניק אינפורמציה אודות מחנה הסגר ליהודים ברומניה "מרקולשט".

* מע/ 4 :
מסמך שאינו בשפה העברית מתאריך 16.01.2007. בראשו כתוב בעברית, בכתב יד ובצבע ורוד: "לידי לינה".
תרגום המסמך לשפה העברית בתרגום שאינו רשמי ובו חתימתה של הגב' Zhanna Gaukhman. המסמך, כך תורגם, נכתב ביום 16.01.2007 מאת "הצלב האדום ברוסיה, מרכז חיפוש ומידע של חברת הצלב האדום" ובו צוין כי לא נמצאו נתונים אודות העורר והוריו "בחומרי הארכיון של מפונים בזמן מלחמת העולם השנייה".
יודגש, ראיה זו הוגשה בשנית לוועדה וסומנה גם כ ע/1.

טענות המשיבה וראיותיה :

העורר לא הוכיח קבלת תגמול חד פעמי מהקרנות הנזכרות בהוראות החוק וזאת כהוכחה לשהותו בגטו מוכר.

גטו "מרקולט" אינו מנוי ברשימת הגטאות שנקבעו על ידי הקרן הגרמנית, הקרן האוסטרית או ההסכם שבין גרמניה לוועידת התביעות.

ממסמך שהתקבל מהצלב האדום עולה כי המערער הועבר ממולדובה לאוזבקיסטן יחד עם אמו ואחיו בשנת 1941, מידע אשר אינו עולה בקנה אחד עם גרסתו בדבר שהותו באותה העת בגטו מרקולט שבמולדובה.

כל התביעות שהגיש העורר נדחו. העורר קיבל אמנם תגמול חד פעמי מקרן הסיוע בסך 2,556 אירו ברם הקריטריונים לקבלת התגמול רחבים ומקלים מהקריטריונים המופיעים בחוק ההטבות.


המצב המשפטי :

המסגרת הנורמטיבית לחוק ההטבות:

לחוק ההטבות, שהנו חוק "חדש" יחסית (משנת 2007) קדם החוק הוותיק ממנו ב-50 שנה – חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957. חוק נכי רדיפות הנאצים נחקק בעקבות ההסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת מערב-גרמניה דאז, ביום 10.9.52, ונקרא "הסכם השילומים" לפיו מדינת ישראל תשלם פיצויים אישיים לניצולי שואה אזרחי ישראל במקום גרמניה המערבית [סקירה היסטורית בעניין זה מפורטת בו"ע 676/09 1914-08-09 קובנט ואח' נ' הרשות המוסמכת מפי כב' השופט שלמה פרידלנדר מיום 20.9.09].

חוק הפיצויים הגרמני (ובשמו המלא: חוק הפיצויים הפדראלי לקורבנות הרדיפות של הנציונל סוציאליזם או בכינויו BEG) נועד לפיצוי קורבנות הנאצים, אזרחי המדינות שגרמניה לא התקשרה עימם בהסכמים קולקטיבים כדוגמת ישראל.

כדי לענות על הצורך החברתי לפצות "ניצולי שואה" שאינם זכאים לקצבה חודשית ממקור אחר, לרבות מי שאינו זכאי לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים מפני שעלה לארץ ישראל לאחר 1.10.1953 ואשר אינו זכאי גם לקצבה חודשית ממקור אחר בפני שלא שהה פרק זמן משמעותי באחד המחנות או הגטאות המוכרים, נחקק חוק ההטבות לניצולי שואה נזקקים, תשס"ז – 2007.

המשיבה הפנתה בסיכומיה לדיון הציבורי הנרחב שחל בשנת 2008 בעקבות חקיקת חוק ההטבות אשר בעקבותיו הושמטה המילה "נזקקים" משמו של החוק, וכן התקבל חוק נוסף: חוק התוכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשס"ח – 2008. יוצא אפוא כי החוק בא לתקן תיקון יסודי ומקיף את חוק ההטבות. משמעות התיקון הינה הרחבת החוק והחלתו אף על ניצולי שואה אשר אינם מקבלים גמלה והבטחת הכנסה וקביעת הסדרי סיוע לניצולי שואה.

סעיף 3 (א) לחוק הטבות לניצולי שואה, תשס"ז – 2007 קובע מי זכאי להטבות ניצולי שואה, וזו לשונו:

(א) אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל, שמתקיימים בו כל אלה, זכאי להטבות המפורטות בסעיף קטן (ב):
(1) הוא קיבל תגמול חד-פעמי לניצולי מחנות וגטאות, או שהתקיים בו אחד מאלה:
(א) היה זכאי לתגמול כאמור בפסקאות (1) או (2) להגדרה "תגמול חד-פעמי לניצולי מחנות וגטאות", אם היה מגיש בקשה לקבלת התגמול עד המועד האחרון שנקבע לכך בחוקים המנויים באותן פסקאות;
(ב) הוא שהה במחנה או בגטו, שהוכר לפי ההסכם עם גרמניה ולא הוכר לפי סעיף 11(1)(1) לחוק הגרמני להקמת הקרן או לפי סעיף 2(1)(2) לחוק האוסטרי להקמת הקרן;
(2) הוא אינו מקבל קצבה בשל רדיפות הנאצים, והוא לא קיבל קצבה כאמור בעד התקופה או חלקה שתחילתה ביום תחילתו של חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008 (להלן – יום תחילת התיקון);
(3) הוא אינו מקבל קצבה שהיא אחת מאלה:
(א) תגמול חודשי לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954;
(ב) קצבה חודשית אחרת המשתלמת מאוצר המדינה, שקבע השר באישור הוועדה;
(4) הכנסתו ושווי רכושו אינם עולים על ההכנסה ושווי הרכוש השוללים את הזכאות לתשלום קצבה לפי ההסכם עם גרמניה.



השהות במחנה

בו"ע 676/09 קובנט נגד הרשות המוסמכת כבר נפסק כי יש להטעים כי לעניין חוק הטבות – "אין נפקות למשך הזמן שבו שהה ניצל השואה במחנה או בגטו כאמור. חוק ההטבות נועד להוסיף זכאות על הזכאות כלפי קרן סעיף 2" ועל כן השמיט את הדרישה בפרק זמן מינימאלי מסוים.




מעמדו המשפטי של גטו "מרקולשט":

בית ילדותו של העורר במולדובה. העורר הגיש כראיה אישור מהארכיון המרכזי של רפובליקת מולדובה לפיה נמצא ביולי 1941 ברשימת אסירי הגטאות כאסיר מספר 1688 ושהה ב"גטו בכפר מרקולשט" במולדובה (מע/3).

בכפר מרקולשט ברומניה הוקם מחנה הסגר ליהודים. ידוע לכל כי יהודים הועברו בין גבולות למחנות ולגטאות, ועל כך אין מחלוקת. למחנה הובאו עשרות אלפי מגורשים מהסביבה ועל פי נתונים שהתקבלו מ"יד ושם" שררו בו משטר אימים, שוד, אונס ועינויים שיטתיים.

אני מקבלת את עדותו של העורר כעדות מהימנה ומאמצת את גרסתו כי הועבר מעבר לגבול מולדובה ושהה בגטו ליד הכפר מרקולשט (ראו: מע/2). בעדויות שהושמעו בפני הועדה העיד העורר כי שם הגטו כשם הכפר.

הפסיקה דנה רבות בשאלה העובדתית האם די להוכיח שהות בכפר בו מצוי היה גטו, לרבות תנאי מחייה קשים ביותר בהם שהו הניצולים, וכבר נפסק כי נדרשת הוכחה לשהות בגטו, הואיל ואומצה גרסתו של העורר בעניין זה, די להסתפק בדברים אלה.

המשיבה בסיכומיה הציגה מסמך שהתקבל מהצלב האדום לפיו העורר הועבר ממולדובה לאוזבקיסטן יחד עם אמו ואחיו בשנת 1941 – טענה הנוגדת בתכלית את עדותו של העורר. הואיל והאישור לא צורף לסיכומי המשיבה ולא הוצג במסגרת הדיונים בפני הועדה, דין טענה זו להידחות. העורר מצדו, הציג כראיה מסמך ממרכז חיפוש ומידע של הצלב האדום ברוסיה ממנה עולה כי לא נמצאו נתונים לגביו ולגבי הוריו על פי חומרי הארכיון של "מפונים בזמן" ממלחמת העולם השנייה. אין בידי ראיה זו כדי להוסיף או לגרוע.

אני מקבלת את עמדת המשיבה כי אין בתגמול החד פעמי שקיבל העורר מקרן הסיוע כדי לקבוע מסקנות לגבי חוק ההטבות. ידוע כי הקריטריונים של קרן הסיוע שונים ואף רחבים מהקריטריונים הקבועים בחוק ההטבות.

לעמדת העורר הוא שהה בגטו עד לחודש אוגוסט 1942 אולם המחנה שוחרר בדצמבר 1941 (ראו: מע/2 - ראיה שהוגשה על ידו מתוך מידע שניתן ממרכז המידע ב"יד ושם"). בית המשפט מכיר בגילו הבוגר של העורר, בכאבו וסבלו רב השנים, ובקשיי שפתו. כמו כן, בחקירותיו הנגדיות לא אומתה נקודה זו כנדרש ועל כן אקבע כי משקל טענה זו נמוך ואין די בה כדי לדחות הערר.

לא נסתרה מפניי השאלה המשפטית בדבר הימצאות או אי הימצאותו של גטו מרקולשט ברשימת הגטאות המוכרים. אולם, לא די באמרה זו בלבד הגם שהיא מוכרת וידועה. יש צורך בהגשת ראיות לתמיכה בכל הטענות. ועל כן, בהיעדר ראיה קונקרטית מצד המשיבה בדבר אי הימצאותו של הגטו ברשימה ולאור נסיבותיו המיוחדות של העורר סבורני כי דין הערר להתקבל.

לסיכום, לאחר שבחנתי את תיק בית המשפט, הראיות והטענות המשפטיות שהועלו סבורני כי מדובר בנסיבות חריגות ומיוחדות בהן הצליח העורר, למרות המכשולים, להוכיח שהות בגטו ועבודת פרך באיסוף אבנים וחקלאות בגיל ילדות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחוזי נכות ניצולי שואה

  2. קצבת זקנה לניצולי שואה

  3. בריחה מחייל גרמני

  4. קווקזים ניצולי שואה

  5. רדיפות היהודים בלוב

  6. ניצולי שואה מאיטליה

  7. חוזה עם אדם שנספה בשואה

  8. פשיטת רגל של ניצול שואה

  9. הכרה בניצולי שואה מרומניה

  10. זכויות ניצולי שואה ממרוקו

  11. תגמולים למפרע לניצולי שואה

  12. תביעת יורשים של ניצולי שואה

  13. פיצויי לניצולי שואה יוצאי לוב

  14. בריחת יהודי לוב בתקופת השואה

  15. יהודי לוב במלחמת העולם השנייה

  16. איחור בהגשת ערר של ניצולי שואה

  17. זכאות ניצולי שואה באזור הקווקז

  18. יהודים שחיו תחת עוצר בזמן השואה

  19. פיצוי על מעשי אלימות בזמן השואה

  20. הארכת מועד הגשת תביעת ניצול שואה

  21. אלימות חייל נאצי לעיני ניצולת שואה

  22. חוק נכי רדיפות הנאצים - יהודי לוב

  23. ראיות חדשות - פיצויים לניצולי שואה

  24. בחירה בין קצבאות נכות או ניצולי שואה

  25. ערר על דחיית זכאות לקצבה לניצולי שואה

  26. ממתי מתחילים לשלם פיצויים לניצולי שואה

  27. שכר טרחת עורך דין בתביעות של ניצולי שואה

  28. ניצולי שואה ממחנות וגטאות שלא מוכרים ע''י גרמניה

  29. פיצויים לניצולי שואה המקבלים קצבאות מביטוח לאומי

  30. האם פיצויים לניצולי שואה נחשבים כהכנסה בביטוח לאומי

  31. ניצול שואה עתר לבג"ץ לביטול מענק חד פעמי במקום קצבה

  32. שיקולי צדק בהחלטות של ועדות בנושא פיצויים לניצולי שואה

  33. בקשה לקבלת קצבה חודשית ליוצאי מחנות ריכוז, גטאות, ומחנות שעבדו בהם בפרך

  34. בקשה לקבלת קצבה חודשית ממדינת ישראל לניצולי שואה יוצאי גטאות ומחנות ריכוז

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון