תביעה בגין עבודות עץ בדירה

תביעה בגין עבודות עץ בדירה



לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן – עסקה לאספקת ריהוט כחלק משיפוץ דירת מגוריה של הנתבעת.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת והתובעת שכנגד, גב' ברוריה XX (להלן: "XX") הזמינה מהתובע והנתבע שכנגד, דוד XX (להלן: "XX") עבודות עץ בדירה שרכשה, ואשר בה התעתדה להתגורר.

אין גם מחלוקת בין הצדדים בדבר היקף העבודה שהוזמנה, שכללה ייצור והתקנה של מטבח, ארון אמבטיה, שני ארונות ושולחן בחדר העבודה, ארון בחדר השינה וארון למרפסת השירות הצמודה לחדר האמבטיה.
בין הצדדים סוכמה תמורת העבודה על סך 59,500 ₪, אולם XX טוענת כי סכום זה נוגע להזמנה במלואה, ואילו XX טוען כי בנוסף לסכום זה, נדרש לתוספות ולשינויים (שנמנו בסעיף 13 לכתב התביעה, על סעיפי המשנה שלו).
הצדדים חלוקים גם באשר לסכום ששולם בפועל – XX טוענת כי שילמה סך 35,000 ₪ מתוך התביעה ואילו XX טוען כי שולמו לו 31,500 ₪ בלבד.


המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לסיבות שבגינן לא שולמה יתרת התמורה. לטענת XX, התחייב XX לסיים את העבודה במלואה עד יום 1.8.2011, ואולם בפועל, העבודה לא הושלמה עד יום 17.8.2011, וגם החלק שבוצע נעשה באופן רשלני, כך שהמוצרים שסופקו היו באיכות ירודה ובלתי אסתטיים, שאז שלחה XX הודעת ביטול.

XX מצדו טוען, כי לא נקבע בין הצדדים מועד קונקרטי להשלמת העבודה, וכי זו נועדה להסתיים במהלך אוגוסט 2011. עוד טען XX, כי ממילא לא יכול היה להתחיל בביצוע עבודות הנגרות בטרם השלמת רכיבי תשתית מסוימים (דוגמת תעלות המזגנים), ואלה, לטענתו, הושלמו רק במחצית חודש יולי 2011.
XX מוסיף וטוען, כי בראשית חודש אוגוסט 2011 אושפז לטיפול באבנים בכליות, אולם שב לעבודתו בסמוך לאחר מכן, על מנת שלא לעכב את השלמת הפרויקט. XX איננו טוען כי השלים את עבודתו, אולם הוא טוען כי היה ערוך ומוכן להתייצב בדירה ולתקן את הטעון תיקון, על פי רשימת הליקויים שסופקה לו, אולם XX הודיעה לו, באמצעות מעצבת הפנים גב' חסיה גבעוני (להלן: "גבעוני") כי היא מבקשת שלא יגיע יותר אל הדירה, ובכך נמנעה ממנו האפשרות להשלים את ביצוע העבודה ולתקן את הליקויים לשביעות רצונה של XX.


בתביעה שהגיש תבע XX את הסכומים כדלקמן:

א. יתרת חוב בגין ההזמנה – 28,000 ₪;
ב. תשלום בגין תוספות ושינויים – 13,000 ₪;
ג. הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התובענה – 1,230 ₪;
ד. פיצוי בגין עוגמת נפש – 2,000 ₪.


בתביעה שכנגד תבעה XX את הסכומים כדלקמן:

א. תשלום לנגר לביצוע תיקונים והשלמות – 27,800 ₪;
ב. אבדן ימי עבודה, טרחה ועוגמת נפש – 15,000 ₪;
ג. תוספת תיקוני צבע לקבלן המבצע - 3,000 ₪;
ד. תוספת למעצבת הפנים על עבודה נוספת – 5,000 ₪.


המחלוקת שבין הצדדים מעלה שאלות אחדות המצריכות הכרעה, ואלה הן:

א. מה היה הסכום שסוכם בין הצדדים בגין העבודה – האם 59,500 ₪ בגין העבודה כולה, או שמא חבה XX תשלום נוסף בגין תוספות ושינויים, כנטען בכתב התביעה, וכמה מתוכו שולם בפועל;
ב. האם הוסכם בין הצדדים על מועד "קשיח" להשלמת העבודה, והאם מועד זה היה בבחינת תנאי בהסכם שהפרתו מהווה הפרה יסודית, ואם כן – מה היה המועד שנקצב להשלמת העבודה;
ג. האם איכות העבודה שבוצעה הייתה ירודה במידה כזו, שהקימה לXX זכות לבטל את העבודה מבלי לאפשר לXX לבצע בה תיקונים.


להלן אדון בשאלות אלה כסדרן.

התמורה המוסכמת


אין מחלוקת בין הצדדים, כי התשלום שסוכם בין הצדדים לביצוע העבודה כולה עמד על סך 59,500 ₪. אולם לטענת התובע בכתב התביעה (שהיה גם תצהיר העדות הראשית מטעמו), בנוסף להיקף המוסכם של העבודה, הוא התבקש לבצע תוספות ושינויים שונים, שפורטו בסעיף 13 רבתי לכתב התביעה, ואשר מסתכמים (כך לפי סעיף 26 ב' לכתב התביעה) בסך של 13,000 ₪.
XX טענה, כי השינויים שהתבקשו נבעו מן העובדה שXX לא ביצע את העבודה, מלכתחילה, בהתאם לתוכניות שנמסרו לו, ועל כן נדרשו שינויים בעבודה.
לאחר שעיינתי בחומר הראיות שלפניי, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה ביחס לרכיב התוספות והשינויים להידחות, אף מבלי שיהיה עליי להכריע בשאלה האם אותם שינויים ותוספות הנקובים בסעיף 13 לכתב התביעה נובעים מכשלי הביצוע או מתכנון בשלבים.

בעל דין התובע תשלום בגין עבודה שביצע, נדרש להציג ראיות לביצוע העבודה, ולמחיר שהוסכם שישולם לו בגינה. בענייננו, לא הובאה לפניי כל ראיה להסכמה כלשהי בדבר המחיר (וזאת להבדיל מההסכמה בדבר מחיר העבודה כולה), ואף לא הובאה כל ראיה שממנה ניתן היה לקבוע "מחיר ראוי" לעבודה הנטענת – אף אם הייתי קובע כי התוספות והשינויים שנעשו אכן היו מחוץ להיקף העבודה שסוכם בין הצדדים. משכך, הרי שאפילו אם הייתי מקבל את טענתו של XX, כאילו התבקש לבצע עבודות מעבר להיקף שסוכם מראש, עדיין – לא ניתן היה לקבוע מהו התשלום שזכאי XX לקבל בגין התחייבות נטענת זו – והלכה היא, כי מקום שבו ניתן להוכיח את הנזק הנטען בראיות טובות, לא יידרש בית המשפט לאומדנת הנזק. זאת ועוד (וראו לעניין זה ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה (2) 800, 808, להלן: "עניין אניסימוב").
זאת ועוד, גם אילו הייתי נכון לערוך אומדנה של המחיר הראוי, גם לעניין זה לא הוצגו לפניי כל נתונים שיש בהם כדי להקים "תשתית עובדתית, שתאפשר לבית המשפט להעריך את מידת הנזק מזה ואת שיעור הפיצויים מזה" (עניין אניסימוב, 808).
בנסיבות אלה, אני דוחה את התביעה הכספית בגין התוספות והשינויים.


אשר לשאלת הסכום ששולם בפועל, הוצגו לפניי אישורים חתומים בידי XX, כי קיבל סך של 35,000 ₪ בשני תשלומים: האחד ב-16.6.2011 והאחר ב-27.7.2011. בעניין זה, ולאחר שהוצגו לפניי אישורים חתומים על ידי XX, אני קובע כי מתוך התמורה בסך 59,500 ₪ שסוכמה בין הצדדים, שילמה XX לXX סך של 35,000 ₪. יצוין כי מן השאלות שנשאלה גבעוני בחקירתה, התרשמתי כי XX טוען שמתוך סכום זה, של 35,000 ₪, ניכתה גבעוני עמלה. גבעוני הכחישה טענה זו (וראו עמ' 21 ש' 24 – 25), אולם אפילו היה הדבר נכון (ואינני קובע מסמרות בעניין זה – לכאן או לכאן), עניין זה הוא בין XX ובין גבעוני.

האם נקבע בין הצדדים מועד מוחלט להשלמת העבודה?


לטענת XX, הבוהר לתובע הבהר היטב, כי עליו להשלים את העבודה, באופן שהדירה תהיה מוכנה למגורים, לא יאוחר מיום 1.8.2011 (וראו לעניין זה, למשל, עדותה של XX בעמ' 11 לפרוטוקול, ש' 14 – 17).

עם זאת, וחרף החשיבות המכרעת, לדברי XX, שייחסה ללוחות הזמנים, דרישה זו לא תועדה בכל הסכם בכתב, שכן, לדבריה, סברה כי XX הוא אדם אמין ולכן "לא חשבתי שצריך לעגן את זה בכתב" (עמ' 11 ש' 22 – 23 לפרוטוקול).


XX, לעומת זאת, טען בכתב התביעה כי "טווח המועד לאספקת ההזמנה המשוער היה למהלך חודש אוגוסט 2011" (סעיף 9 לכתב התביעה).
במחלוקת זו, אני מעדיף את גרסתו של XX, ודוחה את גרסתה של XX, מן הטעמים שלהלן. ראשית, XX העידה, כי את עיקר הקשר שבינה ובין XX ניהלה עבורה גבעוני, ולמעשה – בעדותה לפניי העידה XX, כי קיימה שיחה אחת עם XX בנגרייה שבבעלותו, שבה נדונה פרטיו הכלליים של המיזם, וכן שיחות טלפון נוספות שבהן נדון מה שהגדירה XX "המודל הכלכלי", כלומר "כמה כסף אני אשלם" (וראו לעניין זה: עמ' 10 לפרוטוקול ש' 20 – 21 וכן עמ' 10 ש' 13). לא הוזכר בעדותה של XX הגדרה נחרצת וחד-משמעית של לוחות הזמנים, התחייבות ברורה של XX לעמוד בלוחות הזמנים האמורים או הבהרה של XX לXX, כי לוחות הזמנים המוגדרים הם, מבחינתה, "אבן הראשה" של ההתקשרות, כפי שניסתה להציג בכתב הגנתה ובתביעה שכנגד.
גבעוני, אשר היא שניהלה את המשא ומתן המקצועי מול XX, העידה בסעיף 3 לתצהירה, כי:

"סוכם עם אדון דוד XX כי העבודה חייבת להסתיים עד סוף חודש יולי 2011 מועד בו הנתבעת הייתה התחייבה [כך במקור – ע"י] דירה ששכרה ולעבור לדירתה החדשה. הדגשנו במפורש בפני אדון XX את חשיבות העמידה בלוחות הזמנים"
אולם טענה זו היא טענה סתמית, אשר לא מבהירה מתי סוכמו לוחות הזמנים, כיצד עוגנו, ומי הוא שסיכם עם XX את הסיכום האמור – האם גבעוני או XX.


זאת ועוד. בתצהירה של גבעוני העידה האחרונה, בסעיף 9, כי XX קיבל תשלום בסך 20,000 ₪ ביום 27.7.2011, קרי – חמישה ימים לפני המועד האחרון, לגרסת XX, להשלמת העבודה במלואה. אין חולק כי במועד זה טרם הושלמה העבודה, אף שלטענת גבעוני (וראו סעיף 5 לתצהירה) "העבודה כבר הייתה חייבת להיות מושלמת ולהסתיים". אם כן, מדוע שילמה XX לXX את התשלום השני בגין העבודה, אם נוכחה לדעת, כבר באותו מועד, כי אין הוא עומד בהתחייבויותיו?
ודוק: XX וגבעוני היו ערות היטב לקושי מהותי זה, אשר ממנו ניתן להסיק ברמת סבירות גבוהה, כי ביום ביצוע התשלום, לא ראתה XX את XX כמי שמפר או עתיד להפר את התחייבויותיו כלפיה, שעל כן עשו מאמץ ניכר לשכנע את בית המשפט, כי המועד הנקוב בסעיף 9 לתצהיר גבעוני שגוי (וראו לעניין זה עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 11 – עמ' עמ' 13 ש' 25), וכפי שניסתה לטעון בחקירתה:

"ש. את אומרת שהמשיכה מיום 27.7 לא שימשה את התובע, אלא יש תאריך אחר.
ת. נכון. זה היה שלושה ימים לפני שהייתי אמורה להיכנס [ל]דירה, ואז הרגשנו את הברוך." (עמ' 13 ש' 4 – 5).


גם גבעוני בעדותה ניסתה "לתקן" את המצב, וכאשר נשאלה על ידי בית המשפט איך גילתה את ה"טעות" הנטענת השיבה: "זה לא יכול להיות שב-27.7 שילמתי לו 20,000 ₪. שילמתי לו לפני." (עמ' 16 לפרוטוקול, ש' 24). גבעוני לא ידעה להסביר כיצד "נזכרה" לפתע בטעות, ויתרה מכך: כאשר הציגה לבית המשפט את המסמך המקורי המתעד את משיכת הכספים מיום 27.7.11, אישרה כי רשמה את שמו של XX כמקבל הכסף לאחר ה-27.7, ולכל המאוחר – בספטמבר או דצמבר באותה שנה (וראו לעניין זה עמ' 17 ש' 19 – 21).
מכאן שXX מבקשת שבית המשפט ייתן אמון בגרסה בעל פה, שנשמעה לראשונה במהלך שמיעת העדויות בבית המשפט, ואשר עומדת בסתירה למסמך כתוב שצירפה היא עצמה לתצהיריה, ואשר על פי עדות עורכת המסמך (גבעוני) נעשה בזמן אמת, ולכל הפחות – במועד סמוך יותר לקרות האירועים.

אינני יכול לקבל גרסה זו, אשר מבקשת מבית המשפט להתעלם ממסמך כתוב על יסוד ספקולציה בלתי מבוססת (שהרי לא XX ולא גבעוני ידעו לנקוב במועד חלופי שבו קיבל XX את התשלום השני, כך לטענתן), וחמור מכך: הניסיון לשכתב את הגרסה בדבר מועדי התשלום כך שתתאים לגרסה בדבר התחייבות נטענת למועד ביצוע נראה, על פני הדברים, כמו ניסיון פסול "לשפר עמדות" בניגוד לראיות, ניסיון שיש בו כדי להחליש את מהמינות גרסאותיהן של XX ושל גבעוני, בעניין זה ובעניינים אחרים.


מקובלת עלי עמדתה של XX, כי לא סביר ולא הגיוני שתשלם לXX זמן קצר לפני המועד שבו נדרש להשלים את עבודתו, כאשר העבודה טרם הושלמה, ואולם לנוכח קביעתי העובדתית, שלפיה התשלום השני שולם לXX ביום 27.7.2011, אין לי אלא לקבוע, כי בין הצדדים לא נקבע קביעה מחייבת שלפיה העבודה תסתיים עד יום 1.8.2011, ואני דוחה את טענת XX בהקשר זה.
למעלה מן הצורך אציין, כי גם אילו קיבלתי את טענת XX, כי XX התחייב לסיים את העבודה עד יום 1.8.2011, עדיין לא שוכנעתי, כי תנאי זה בהסכם שבין הצדדים היה מבחינת XX תנאי שהפרתו היא הפרה יסודית של ההסכם, המזכה את XX בביטול ההסכם מבלי לאפשר לXX לתקן את הטעון תיקון – שהרי החוזה לא בוטל, גם אליבא דXX, מיד לאחר האיחור או בסמוך לכך, אלא רק במחצית אוגוסט, כשבועיים לאחר המועד האולטימטיבי, לגרסת XX, להשלמת העבודה.
לנוכח המסקנה שאליה הגעתי, אינני נדרש לדון בטענות XX, כאילו נבעו עיכובים כאלה או אחרים בעבודה מעיכובים בעבודתם של בעלי מקצוע אחרים.
הפועל היוצא מן האמור הוא, שאני קובע, כי לXX לא עמדה זכות לבטל את ההסכם מחמת איחור בביצוע התחייבויות XX על פי ההסכם.


הטענות בדבר איכות העבודה


לטענת XX, הריהוט שסופק היה באיכות נמוכה, וסבל משברים וסדרים שנבעו מן העובדה שXX נשא את הרהיטים לבדו, ללא עזרה (וראו סעיף 5 לתצהיר גבעוני). להוכחת טענות אלה, הציגה XX תמונות הנחזות להיות תמונות של הליקויים הנטענים בעבודתו של XX.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי המוצר שסיפק XX בעת שבוטל החוזה לא עמד באמות המידה הנדרשות מבחינת איכות המוצר. טענתו של XX היא, כי אילו התאפשר לו להשלים את העבודה, היו הדברים באים על פתרונם, וכלשונו:

"אני לא סיימתי את העבודה, הייתי צריך לתקן, נשברה זכוכית והייתי צריך לבוא להחליף, אם היו נותנים לי לגמור את העבודה, תוך יומיים הייתי מסיים ואז אפשר להגיד אם העבודה שלי טובה או לא." (עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 23 – 25)
ובהמשך:
"לא התכוונתי לתקן אלא להחליף את מה שהיה צריך, לפי הרשימה שהאדריכלית נתנה לי, אמרתי לה מה שתגידי לי זה קדוש עבורי, אנו מכירים לא מהיום ולא מאתמול" (עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 28 – 29).
לא למותר לציין, כי XX לא צירפה כל חוות דעת מקצועית בדבר פגמים או ליקויים בעבודתו של XX, והסתפקה בתצהירה של גבעוני.


אין חולק, אפוא, כי במועד שבו ביטלה XX את ההסכם עם XX, לא הושלמה העבודה. קבעתי כבר, כי מועד האספקה איננו יכול להיות עילה לביטול החוזה. נשאלת השאלה, האם איכות הריהוט שסופק הייתה כזו, המצדיקה כשלעצמה את ביטול החוזה מחמת הפרתו היסודית. טענה זו היא טענה עובדתית, הטעונה הוכחה – והוכחה כאמור לא הוצגה לפניי.
אשר לטענה בדבר איכות הביצוע – טענות אלה לא נתמכה בחוות דעת מומחה, ולמעשה – לא הוצג אפילו תצהיר של הנגר שהובא על מנת להשלים ולתקן את העבודה שבוצעה, אשר יעיד על המצב שבו מצא הוא את הריהוט. גם תצהירה של גבעוני איננו מהווה אסמכתא מספקת לטעמי לטענות אלה, הן מאחר שהיא מציגה פגמים הניתנים לתיקון, כך על פי עדותו של XX – סדקים, זכוכית שבורה וכו' – והן מאחר שאינני רואה מקום לייחס משקל משמעותי לעדותה, מן הטעמים האמורים בסעיף 18 לפסק דין זה. עוד אוסיף, כי עדותה של גבעוני לפניי התאפיינה בניסיון מובהק וניכר לתמוך בגרסתה של XX, ולסייע בחיזוק גרסתה, גם מקום שהדבר דרש התכחשות למסמכים מזמן אמת או סמוך לכך (וראו לעניין זה סעיף 18), ונראה כי גבעוני ראתה עצמה מחויבת לעמדתה של XX, עד כדי כך שאני מתקשה לתמוך ממצא עובדתי בעדותה.
אשר לעדותה של XX עצמה, זו הודתה כי כל הקשר המקצועי עם XX נעשה באמצעות גבעוני (עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 20 – 21), ועדותה התאפיינה בניסיון להגן על החלטתה לבטל את החוזה, תוך שהיא חוזרת פעם אחר פעם לאמירות בדבר איכות העבודה ואי-העמידה בלוח זמנים, מפנה שאלות קשות להתייחסותה של גבעוני, ומרבה לטעון כי אינה זוכרת פרטים.

עדותו של XX לעומת זאת התאפיינה בישירות, הוא לא נמנע מלהודות כי עבודתו טרם הסתיימה, וכן הודה בעובדות אשר אינן פועלות לטובתו (דוגמת הטענה כי "נעלם" למשך שלושה ימים, טענה שאותה הסביר במחלתו ובאשפוזו). משכך, אני מעדיף את עדותו של XX על פני עדותן של XX ושל גבעוני.


אשר לתמונות שצורפו – התמונות אינן נושאות תאריך, ולא ברור מי צילם אותן (וראו לעניין זה סעיף 8 לתצהיר גבעוני, שבו אין הצהרה של גבעוני כי היא אשר צילמה את התמונות), ועל כן ערכן הראייתי נמוך בעיניי. לא זו אף זו. פרט לכשלים הטכניים שהזכרתי, אין בידי בית המשפט כלים להעריך, על יסוד צילום סטילס, את איכות העבודה, או האם איכות זו ירודה עד כדי כך, שהיא מהווה הפרה יסודית של הסכם ההתקשרות בין הצדדים.
הפועל היוצא הוא, שאני קובע כי XX לא הוכיחה שאיכות העבודה הייתה כה ירודה, עד שהיא מהווה הפרה יסודית של ההסכם, במובן הקבוע בסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970 (להלן: "חוק התרופות"). משכך, ועל פי הוראות סעיף 7 (ב) לחוק התרופות, חלה על XX החובה לאפשר לXX לתקן את הליקויים בתוך זמן סביר. לאור נכונותו של XX לעשות כן, ולאור העובדה כי הוא לא עשה כן רק מאחר שXX הודיעה כי אינה מוכנה לאפשר לו להיכנס לדירה, אני קובע כי ביטול החוזה על ידי XX נעשה שלא כדין.


התביעה העיקרית


לנוכח קביעתי כי לXX לא עמדה הזכות לבטל את החוזה – לא מחמת אי-עמידה בזמנים כנטען ולא לנוכח איכות הביצוע כנטען, הרי החוזה בוטל שלא כדין. משהיה XX מוכן למלא את חיוביו החוזיים, אינני רואה כל הצדקה להפחית מן הסכום המגיע לו בגין יתרת תמורת החוזה, בעיקר משהצהיר XX כי הוציא כבר את כל ההוצאות הכרוכות בתיקון הליקויים (סעיף 23 לכתב התביעה), ומשלא נחקר כלל בנושא זה. אשר על כן אני קובע כי XX זכאי ליתרת התמורה החוזית המוסכמת – סך 24,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2011 ועד לתשלום המלא בפועל.
כאמור בסעיף 10 לעיל, התביעה בגין "תוספות ושינויים" נדחית.
אשר לתביעה בגין עגמת נפש. אני סבור שהתנהלותה של XX, אשר ביטלה את החוזה באופן חד צדדי, מבלי שנתנה לXX אפשרות לתקן את הטעון תיקון, ותוך שהיא אוסרת עליו להיכנס לדירה, מצדיקה חיוב כספי בגין עוגמת הנפש שנגרמה, והסכום שנתבע – בסך 2,000 ₪ נראה בעיניי סביר ומתון דיו. על כן נפסק פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 2,000 ₪.

התביעה שכנגד


משקבעתי כי XX ביטלה את החוזה שלא כדין, ממילא דין התביעה שכנגד להידחות. למעלה מן הצורך אציין, כי גם אילו קבעתי אחרת, אני מתקשה לראות כיצד הייתה XX זכאית לתשלום לביצוע תיקונים והשלמות (27,800 ₪) מקום שבו לא שילמה סכום זה לXX – שהרי הנגר החלופי לא נדרש לבצע מחדש את העבודות, ואין מחלוקת שXX מסר חלק מן הריהוט שהוזמן.

גם ביחס ל"אבדן ימי עבודה, טרחה ועוגמת נפש", ספק בעיניי אם הייתה XX זכאית לקבל את חלק הארי של הסכום שתבעה (15,000 ₪), שכן ימי עבודה שאבדו הם בבחינת נזק מיוחד הטעון ראיה – וכזו לא הוצגה.
אשר לטענה בדבר תוספת תשלום בגין תיקוני צבע לקבלן המבצע – טענה זו נטענה בעלמא, ולא הובאה לה ולו ראשית ראיה, שעל כן גם דינה להידחות, ולו מטעם זה לבדו.
ביחס לתוספת למעצבת הפנים על עבודתה הנוספת – ראש נזק בסך 5,000 ₪ - נטען כי גבעוני הציגה דרישה לתשלום סכום זה, לא נקבע כי XX שילמה סכום זה או התחייבה לשלמו, ואף בעניין זה אינני חושב כי XX הייתה מקבלת את הסעד שביקשה.
סוף דבר


מן הטעמים שלעיל, התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה, ואני מחייב את XX לשלם לXX סך של 26,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2011 ועד לתשלום המלא בפועל.
התביעה שכנגד נדחית במלואה, על כל חלקיה.
XX תישא בהוצאותיו של XX בסך 1,500 ₪ וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 8,850 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן – יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרבן עבודה

  2. החסרת ימי עבודה

  3. הירדמות בעבודה

  4. הפחתת ימי עבודה

  5. מכה בפנים בעבודה

  6. עבודה כעוזר הוראה

  7. ויכוח חריג בעבודה

  8. יחסי עובד מעביד מבחנים

  9. זניחת מקום העבודה

  10. שאיפת אדים בעבודה

  11. הרעלת כספית בעבודה

  12. עלות עבודות מחפרון

  13. מחיר יום עבודה שופל

  14. פידיון ביגוד בעבודה

  15. פיקדון ביגוד בעבודה

  16. יחסי עבודה משולשים

  17. הרמת 30 קילו בעבודה

  18. עבודה בסביבה רועשת

  19. עבודה תמורת אופציות

  20. עבודה אצל שני שותפים

  21. גידופים במקום העבודה

  22. ניגוד עניינים בעבודה

  23. החלקה על שמן בעבודה

  24. צירוף נכויות מעבודה

  25. הידבקות בנגיף בעבודה

  26. עבודה עם חומרים כימיים

  27. התעלמות מצו הפסקת עבודה

  28. עבודה ליד קווי מתח גבוה

  29. עבודות מתח נמוך בפרויקט

  30. סעיף 82 לחוקת העבודה קובע:

  31. הרמת משאות כבדים בעבודה

  32. סחיבת דברים כבדים בעבודה

  33. סוס טרויאני במקום העבודה

  34. חדירת גוף זר לעין בעבודה

  35. מצלמות אבטחה במקום העבודה

  36. מחלוקת לגבי משך זמן העבודה

  37. יחידת המיקוח במקום העבודה

  38. תחושת חולשה כללית בעבודה

  39. עבודה לא רצופה באותו מקום

  40. חילופי בעלים במקום עבודה

  41. תביעה בגין עבודות עץ בדירה

  42. שינוי חד צדדי בסדרי עבודה

  43. אי ביצוע עבודות על פי מפרט

  44. תנועות חוזרות ונשנות בעבודה

  45. שחיקה במפרק הירך עקב עבודה

  46. שאיפת חומרים רעילים בעבודה

  47. התארגנות ראשונית במקום עבודה

  48. תביעה לתשלום על עבודות ריתוך

  49. המשך עבודה של אישה עד גיל 67

  50. הגבלה בינונית של כושר העבודה

  51. עקירת עצים עקב עבודות חפירה

  52. פגיעה בכלי דם עקב תנאי עבודה

  53. מותב בית הדין האזורי לעבודה

  54. הרמת משאות כבדים במהלך העבודה

  55. סיום עבודת מנכ''ל רשות השידור

  56. פגיעה בעבודה ברמנית בבית קפה

  57. טענה כי הזמנת העבודה לא מחייבת

  58. דימום תוך מוחי עקב מתח בעבודה

  59. סמיכות זמנים התקף פאניקה בעבודה

  60. מלתחה להחלפת בגדים במקום העבודה

  61. פדיקוריסטית - פגיעה בכף היד בעבודה

  62. מניעת רווח עקב השבתת כלי עבודה במוסך

  63. תביעה כספית בגין ביצוע עבודות גבס וצבע

  64. תביעה לתשלום זכויות שונות הנובעות מעבודה

  65. שיבושי עבודה פתאומיים ללא התראה מוקדמת

  66. תאונת דרכים במהלך העבודה של קטין בן 16

  67. הקלדה בעבודה במשך שנים רבות - פגיעה ביד

  68. תביעה לתשלום שכר עבודה בגין שלושה ימי עבודה

  69. חולשה ברגל ימין עקב הרמת משקל כבד בעבודה

  70. פגיעה בעבודת נקבעות - הדפסה במכונת ניקוב

  71. תביעה נגד שיפוצניק בגין עבודות פיצול דירה

  72. נטען בכתב ההגנה כי כל העבודות שבוצעו היו לקויות

  73. פגיעת מחפרון בצינור מים אשר התפוצץ, במהלך עבודות

  74. באיזו עיר מגישים תביעה נגד מקום עבודה עם סניפים ?

  75. תביעה כספית לתשלום יתרת חוב נטענת בגין עבודות נגרות

  76. במחלוקת לגבי התמורה שסוכמה ביניהם בגין ביצוע העבודות

  77. תביעה כספית לתשלום יתרת התמורה בגין עבודות בפרויקטים

  78. טען כי פוטר לאחר ש"התלונן" על הפחתה בהיקף שעות עבודתו

  79. תביעה במסגרת יחסים עסקיים - אספקת ברזל ועבודות כיפוף ברזל

  80. פיצויים בגין תאונה (פגיעת רכב) שארעה במהלך עבודה בחניון קניון

  81. טען כי לא ניתנה לו בת 45 דקות ביום עבודה שעלה על 6 שעות עבודה

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון