האם אפשר לבטל הסכם פרסום ?

האם אפשר לבטל הסכם פרסום ?

עיון בהזמנה אשר נחתמה ע"י הצדדים, מלמד כי ההסכם ניכרת לתקופה של 36 חודשים. אלא, שסעיף 24 לתנאי ההזמנה קבע כי המזמין רשאי בכל עת להפסיק את פרסום המוצר בהודעה בכתב שתשלח לתובעת 30 ימים מראש.

1. בפני תביעה על סך 18,048 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעת. התביעה הוגשה בתחילה כתביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה פועל בהרצליה.

בכתב התביעה נטען, כי הנתבעת הזמינה מן התובעת שירותי פרסום, כאמור בטופס ההזמנה אשר נחתם ע"י הנתבעת ביום 9.7.06. נטען, כי התובעת עמדה בכל התחייבויותיה באספקת השירות אך הנתבעת לא שילמה בגין השירות שסופק לה החל מחודש 12/08 ובגין כך נותר חוב בסך 16,311 ₪ (קרן).

2. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התובענה במסגרתה טענה כדלקמן:

הצדדים התקשרו בהסכם לפיו תיתן התובעת לנתבעת שירותי פרסום אינטרנט למשך 36 חודשים, לבנייה וקידום אתר האינטרנט של הנתבעת.

נטען, כי התובעת לא עמדה בתנאי ההתקשרות עם הנתבעת ועל כן, ביקשה הנתבעת עוד בחודש יולי 2008 בשיחה טלפונית להפסיק את ההתקשרות עם התובעת. הנתבעת סברה כי התובעת תסגור את האתר באופן מידי ותבטל את המשך החיובים, אך זו לא עשתה כן. משכך, הנתבעת פנתה לתובעת בכתב בנובמבר 2008 והודיעה על ביטול ההסכם. ברם- התובעת המשיכה לחייב את הנתבעת בחשבונותיה ואף לא שלחה לנתבעת כל חשבון חודשי. רק בשנת 2010, כשנתיים לאחר תום ההתקשרות, פנתה התובעת לנתבעת ודרשה לקבל כספים אשר לפי הנטען מגיעים לה. הנתבעת טענה עוד, כי על פי תנאי ההסכם, ניתנה לה זכות לביטול ההסכם בהודעה של 30 יום מראש וכי עשתה כן בחודש 11/08 ובכל מקרה- בחודש יוני 2009 תמה תקופת ההסכם המקורית, אילו הייתה נותרת בתוקפה עד סופה.

3. בתום הדיון בבקשת הרשות להתגונן, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה, תינתן לנתבע רשות להתגונן ולהסכמה זו ניתן תוקף של החלטה. במסגרת אותה החלטה הוריתי לצדדים להגיש תצהירי עדויות ראשיות ונקבע מועד לישיבת הוכחות.

4. התובעת הגישה תצהירי עדויות ראשיות מטעמה.
ביום 8.7.12 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם מר שלום דילר, שהינו מנהל גבייה בתובעת. בתצהיר העדות הראשית הצהיר מר דילר כי ביום 9.7.06 הזמינה הנתבעת מהתובעת פרסום חודשי מסוג אינטרנט בתשלום חודשי בסך 854 ₪ + מע"מ כמפורט בהזמנה, נספח א' לתצהיר עליו חתומה הנתבעת. עוד הוצהר, כי על פי תנאי ההזמנה הוסכם כי השירות שניתן לנתבעת הינו לתקופה מינימאלית של 36 חודשים, קרי לפחות עד לחודש 7/09. עוד הוצהר, כי על פי סעיף 25.1 לתנאי ההזמנה, במידה והסתיימה תקופת ההתחייבות, הפרסום ימשך אלא אם כן הפסיק המזמין את ההתקשרות. מר דילר הצהיר, כי הנתבעת לא ביקשה להפסיק את פרסום בית העסק שלה ואף נהנתה מהמשך הפרסום עד חודש 1/2010. נטען, כי הנתבעת לא שילמה את החשבוניות שהונפקו לה החל מחודש 12/08 ועד חודש 1/10 (שהונפקה ביום 30.12.09) בסה"כ 14 חשבוניות, מתוכן 8 חשבוניות בתוך תקופת ההתחייבות עצמה. מר דילר הצהיר, כי התובעת עמדה במלוא התחייבויותיה על פי ההסכם.

5. ביום 5.10.12, הגישה התובעת תצהיר עדות משלים מטעם גב' פיינזילבר יעל- עובדת מחלקת שימור לקוחות אצל התובעת. גב' פיינזילבר הצהירה כי ביום 13.12.10 שוחחה עם מנהל הנתבעת והסבירה לו כי קיים חוב לנתבעת (נראה כי חלה טעות בתצהיר, שכן מעיון ברישומי התובעת, אשר צורפו לתצהיר עולה, כי השיחה התקיימה בתאריך 31.12.09). מנהל הנתבעת טען, כי אינו יודע במה מדובר ומבחינתו ביטל את ההסכם בין הצדדים ובמענה לכך השיבה לו כי אין לביטול זה כל תיעוד במערכת.

6. ביום 8.7.13 הגישה התובעת בקשה דחופה להגשת תצהיר משלים מטעמה, לה נעתרתי. תצהיר העדות המשלים ניתן מטעם עו"ד קובי בארי, היועץ המשפטי של מחלקת הגבייה בתובעת. האמור בתצהיר העדות המשלים שינה מן הגרסה אשר הופיעה בתצהירו של מר דילר שכן נכתב בו כי לאחר בדיקה הוברר כי כל החשבוניות אשר לא שולמו ע"י הנתבעת הינן בתקופת ההתחייבות עצמה.

בתצהיר הוצהר, כי לאחר בדיקה מעמיקה יותר נמצא, כי החיוב הראשון במסגרת ההסכם נעשה רק ב 2/07 ולא ב 7/06 (מועד חתימת ההסכם) ובשל כך תשלומי הנתבעת על פי ההסכם היו אמורים היו להסתיים בחודש 2/10.

7. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה אשר נחתם ע"י מנהל הנתבעת – מר דורון ניאגו. בתצהירו הצהיר מר ניאגו בי במעמד חתימת ההסכם הובטח לו מפורשות ע"י נציג התובעת כי מיקום הפרסום של אתר הנתבעת יהא לפחות במקום שלישי מבין אופציות החיפוש וכי במהלך תקופת ההסכם התברר לו כי התובעת אינה מספקת כלל לנתבעת את השירותים להם התחייבה במסגרת ההסכם, שכן הלכה למעשה, נדחקה הנתבעת בתוצאות החיפוש לסוף דף החיפוש.

מר ניאגו הצהיר, כי לאור הפרת ההתחייבות ע"י התובעת, הודיע לנציג התובעת טלפונית, ומאוחר יותר גם במכתב מחודש 11/08, על ביטול ההתקשרות. במקביל לכך, בחודש 11/08 גם ניתנה הוראה לבנק לביטול הוראת התשלום.

מר ניאגו טען, כי הופתע לקבל דרישת תשלום בשנת 2010, כאשר מדובר בלמעלה משנה מתום תקופת ההתקשרות. מר ניאגו טען בתצהירו כי, מבלי לגרוע מהטענה כי הנתבעת ביטלה את ההתקשרות בעקבות הפרה יסודית שביצעה התובעת, הרי שממילא הייתה זכאית הנתבעת לבטל את ההתקשרות בכל עת שתחפוץ בהתאם להוראת סעיף 24 להסכם ההתקשרות.

8. בישיבת ההוכחות שהתקיימה נחקרה גב' מרגוליס (פיינזילבר) ומחקירתה עלה, כי עוד בחודש 12/09 ידעה כי הוראת הקבע בוטלה כבר מזמן וזאת על פי נתונים שהיו קיימים במערכת (עמ' 2 שורה 26-28, עמ' 3 שורה 1).

גב' פיינזילבר הודתה כי פנתה למר ניאגו בחודש 12/09 על מנת לפתור את הבעיה ולקבל תשלום (עמ' 3 שורות 14-15).

9. עו"ד קובי בארי נחקר אף הוא בחקירה נגדית. מחקירתו עלה, כי כלל לא היה מעורב בשום שלב בהליכים מול הנתבעת- לא בחתימת ההסכם, לא במועד הביטול הנטען ולא במועד הפניה של מחלקת שימור הלקוחות אצל התובעת, שכן החל לעבוד אצל התובעת בחודש 2/11. עו"ד בארי הודה, כי אתר האינטרנט של הנתבעת ירד מן האוויר בחודש 9/09.

10. מר שלום דילר נחקר אף הוא בחקירה נגדית. מחקירתו הנגדית עלה, כי במועד בו הוראת קבע מבוטלת ע"י הלקוח, נפתחת בקשה במערכת, אשר עוברת לטיפול מספר גורמים. מר דילר הודה, כי אם ברישומי התובעת נרשם כי הבקשה נפתחה ידנית ע"י עובד בשם קובי לביא הרי שסביר כי כך היה הדבר. מר דילר העיד, כי קובי לביא היה נציג שימור לקוחות וגביה, כדבריו: "הוא היה נציג שימור וגבייה. לקוחות שהם בחוב מנסים להגיע להסדר ומנסים להשאיר אותם לקוחות שלנו" (עמ' 12 ש' 23-24).

מר דילר הודה בחקירתו כי בסעיף 24 להסכם ניתנה לנתבעת הזכות לבטל את ההסכם בהתראה של 30 יום כאמור. מר דילר הופנה לסעיף 25 בהסכם בין הצדדים והודה כי סעיף זה אינו חל על יחסי הצדדים שכן ההתקשרות לא הייתה במסגרת מבצע.

עוד הודה מר דילר כי המועדים הרשומים ברישומי התובעת כמועדים בהם נעשו ניסיונות לשימור לקוחות תואמים בדיוק את מועד ביטול הוראת הקבע ע"י הנתבעת.

11. מטעם הנתבעת נחקר מר דורון ניאגו, מנהל הנתבעת, אשר עמד על גרסתו כי ניתנה לנתבעת הזכות לבטל ההסכם בהתראה של 30 יום. מר ניאגו עמד על כך כי ב – 11/08 שלח מכתב לתובעת בדבר ביטול ההסכם. לבית המשפט הוגש מכתב מענה אוטומטי מיום 20.11.08, שנשלח ע"י התובעת למכתב ששלחה הנתבעת (ת/1). נטען, כי המסמך ת/1 הינו מענה למכתב התובעת בדבר ביטול ההסכם וכי יש בכך כדי להוכיח כי מכתב ביטול ההסכם התקבל אצל התובעת.

12. הצדדים הגישו סיכומים במסגרתם חזרו על טענותיהם.

דיון:

13. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 9.7.06 נחתם בין הצדדים הסכם לפיו התחייבה התובעת לתת לנתבעת שירותי פרסום למשך תקופה של 36 חודשים וכי סכום התשלום החודשי המוסכם היה סך 854 ₪ + מע"מ, צמוד לשער דולר ארה"ב.

אין מחלוקת כי הנתבעת הפסיקה לשלם בחודש 12/08.

התביעה נסבה על 14 חשבוניות (שהונפקו בתקופה שבין 12/08 עד 2/10), אשר לא שולמו ע"י הנתבעת.

התובעת הקדישה חלק גדול מסיכומיה לשאלה מה הייתה ההסכמה בין הצדדים והאם התובעת הפרה את ההסכמות. טרם אדרש לשאלה האם ההסכם הופר ע"י התובעת, כנטען ע"י הנתבעת, אדרש לשאלה, האם בהתאם להסכם בין הצדדים, ניתנה לנתבעת זכות ביטול של ההסכם בהודעה של 30 יום מראש. אם אגיע למסקנה כי ניתנה לנתבעת זכות לביטול ההסכם בהתראה של 30 יום וכי הודעה כזו ניתנה, הרי שכלל אין צורך להידרש לשאלה האם ההסכם הופר ע"י התובעת אם לאו.

14. האם ניתנה לתובעת זכות ביטול?

עיון בהזמנה אשר נחתמה ע"י הצדדים, מלמד כי ההסכם ניכרת לתקופה של 36 חודשים. אלא, שסעיף 24 לתנאי ההזמנה קבע כי המזמין רשאי בכל עת להפסיק את פרסום המוצר בהודעה בכתב שתשלח לתובעת 30 ימים מראש.

הנתבעת טענה כי סעיף זה מקנה לה זכות ביטול של ההסכם וכי כך עשתה אף בפועל.

התובעת טענה, כי ההסכם ניכרת ל- 36 חודשים וכי לא ניתנה לנתבעת זכות ביטול שכן ההתקשרות הייתה במסגרת מבצע ומשכך, סעיף 25 להסכם לא חל על יחסי הצדדים.

דא עקא, שבחקירתו הודה מר שלום דילר מפורשות כי ההתקשרות לא הייתה במסגרת המבצע וכי סעיף 25 לתנאי ההזמנה לא חל על יחסי הצדדים. מר דילר אף הוסיף וציין, כי אילו היה מדובר במבצע, היה הדבר בא לידי ביטוי בהסכם ההזמנה ובנספח, דבר אשר אין לו זכר באף אחד מן המסמכים.

משכך, נמצאתי כי לנתבעת הוקנתה זכות ביטול של ההסכם בהתראה של 30 יום מראש.

15. מתי ניתנה הודעת הביטול?

מר ניאגו הצהיר בתצהירו כי בנובמבר 2008 נשלח מכתב במסגרתו הודיעה הנתבעת על ביטול ההסכם. לבית המשפט הוצג העתק המכתב, הנושא תאריך 14.8.10. יצוין, כי לא הייתה בידי מר ניאגו אסמכתא להוכחת משלוח המכתב בפקס או קבלתו בפקס ע"י התובעת.

הנתבעת הגישה לבית המשפט מכתב מענה אוטומטי שנשלח ע"י התובעת לנתבעת ביום 20.11.08 בו מופיע טקסט אוטומטי המתייחס לבקשות מסוגים שונים הנשלחות לתובעת ע"י לקוחותיה.
הנתבעת טענה, כי יש במכתב המענה כדי להוות ראיה לכך כי מכתב הביטול התקבל ע"י הנתבעת עוד בחודש 11/08.

אציין, כי מכתב הביטול הנטען נושא תאריך מאוחר בכמעט שנתיים מן המועד בו נטען כי נשלח. הסברו של מר ניאגו בחקירתו הנגדית בדיון בבר"ל כי המכתב נושא תאריך מאוחר מכיוון שהתאריך שונה אוטומטית במחשב בעת שליפתו מן המחשב בשנת 2010- אינה משכנעת ואינה מקובלת עליי. ניתן לראות מן המסמך כי אין המדובר במסמך הבנוי על תבנית אוטומטית במחשב, ועל כן, אין כל סיבה כי המחשב יערוך שינוי במסמך בעת שליפתו והדפסתו.

זאת ועוד, מכתב המענה של התובעת- ת/1 מכיל טקסט כוללני ביותר ולא ברור מן המכתב במענה לאיזו פניה הוא נשלח.

משכך, מצאתי כי הנתבעת לא הוכיחה הן משלוח מכתב ביטול ההסכם ע"י הנתבעת והן קבלתו של מכתב ביטול ההסכם הנטען בחודש 11/08 אצל התובעת.

16. מתי נודע לתובעת על ביטול ההסכם ועל ביטול הוראת הקבע- רישומי התובעת:
מרישומי מערכת של התובעת עולה, כי במהלך שנת 2008 נעשו שבעה ניסיונות חיוג של התובעת אל הנתבעת וכי האתר הורד מן האוויר ביום 22.9.09.

עו"ד בארי נחקר באשר לניסיונות החיוג שנעשו בשנת 2008 והשיב, כי אין המדובר בפניה ללקוח לאור הפסקת התשלום, שכן בתקופה זו טרם הוקם מערך הגבייה אצל התובעת, אשר הוקם רק בשנת 2010.

אציין, כי עיון ברישומים מלמד, כי ניסיונות החיוג בוצעו החל מחודש 3/08 ועד חודש 9/08 כאשר הנתבעת טוענת כי מכתב הביטול נשלח וכן הוראת הקבע בוטלה בחודש 11/08. כלומר: ניסיונות החיוג בוצעו טרם בוטלה הוראת הקבע וטרם נשלח מכתב הביטול הנטען ע"י הנתבעת ועל כן אינם רלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים בנושא הודעת הביטול.

מרישומי המערכת של התובעת, שצורפו לתצהיר העדות הראשית של גב' פיינזילבר עולה עוד, כי ביום 15.1.09 פתח עובד בשם קובי לביא פניה במערכת, אשר נושאה "בקשה לניתוק אינטרנט". בעמודה המיועדת למהות הבקשה נכתב כי מדובר בביטול הוראת קבע.

אציין כבר עתה, כי מר דילר הודה בעדותו כי אם נרשם במערכת כי הפניה נפתחה ע"י קובי לביא, הרי שאין המדובר בפתיחה אוטומטית של פניה עקב העברת מידע בדבר ביטול הוראת קבע, אלא בפתיחה ידנית ע"י מר לביא, שעבד באותה עת אצל התובעת כנציג שימור לקוחות וגבייה.

מר קובי לביא לא זומן ע"י התובעת על מנת להעיד על פרטי הבקשה לניתוק אינטרנט אשר נפתחה על ידו בינואר 2009 והואיל ומדובר בעד אשר היה עובד התובעת, תוחזק אי העדתו כנגד התובעת.

עוד עלה מרישומי המערכת כי ביום 30.12.09 התקיימה שיחה בין גב' פיינזילבר לבין מר ניאגו, במסגרתה הסבירה גב' פיינזילבר למר ניאגו כי קיים חוב של הנתבעת לתובעת ומר ניאגו השיבה, כי מבחינתו ביטל את ההסכם ושלח אפילו פקס בנושא זה. גב' פיינזילבר הסבירה לו כי אין תיעוד במערכת בדבר קבלת פקס שנושאו ביטול השירות וכי היא מעבירה את הנושא לטיפול משפטי.

גב' פיינזילבר נחקרה בנושא זה והודתה, כי במועד קיום השיחה עם מר ניאגו (12/09) כבר ידעה כי הוראת הקבע בוטלה מזמן וזאת על פי נתונים במערכת (עמ' 2 שורות 26-28) וכי כאשר פנתה אל מר ניאגו באותה שיחה ביקשה לראות "איך מתקדמים לפתור את זה ולקבל תשלום" (עמ' 3 שורות 14-15). עדותה זו תואמת את רישומי המערכת לפיהם, עוד בינואר 2009 נפתחה בקשה לניתוק האינטרנט.

מן האמור לעיל עולה, מרישומי התובעת עולה מפורשות כי ביום 15.1.09 ידעה התובעת על בקשת הנתבעת להפסקת ההסכם שכן ידעה כי הוראת הקבע בוטלה.
מסקנה זו נתמכת גם בדברי גב' פיינזילבר בחקירתה הנגדית כי ברגע שמבוטלת הוראת הקבע, מחלקת הכספים מקבלת אינדיקציה על כך (עמ' 3 שורות 9-10) והן מעדותו של מר דילר, כי הפניה בתאריך 15.1.09 נפתחה ע"י עובד התובעת ידנית.

מכל האמור לעיל, נמצאתי, כי אמנם לא הוכח כי מכתב ביטול ההסכם נשלח בנובמבר 2008 ואם כלל התקבל אצל הנתבעת ומתי התקבל, אך ברור מן הראיות כי התובעת קיבלה הודעה בדבר ביטול הוראת הקבע וכי לכל הפחות עובדה זו הייתה ידועה לתובעת ביום 15.1.09.

ב"כ התובעת טען, כי עצם ביטול הוראת הקבע אינו יכול להוות כשלעצמו הודעה על ביטול ההסכם, שכן קיימות סיבות אפשריות רבות לביטול הוראת קבע, לרבות סיבות טכניות. דא עקא, שהאמור ברישומי התובעת מלמד, כי לתובעת היה ברור היטב מהו משמעותה של ביטול הוראת הקבע, שהרי קובי לביא פתח ביום 15.1.09 פנייה שנושאה "בקשה לניתוק אינטרנט" עקב ביטול הוראת הקבע. על כן, אין בידי לקבל טענה זו.

על כן, אני קובעת כי תאריך 15.1.09 הינו מועד קבלת ההודעה בדבר ביטול ההסכם.

כפי שקבעתי לעיל, לנתבעת ניתנה זכות ביטול של ההסכם בהתראה של 30 יום ועל כן, הנתבעת חבה בתשלום הסכום החודשי עד ליום 15.2.09.

בשולי הדברים אציין כי גם התובעת מסכימה כי אתר הנתבעת ירד מן האינטרנט ביום 22.9.09 ועל כן בכל מקרה לא ברור מדוע התובעת תבעה תשלום הסכומים החודשיים עד תום חודש 2/10.

17. סכום החיוב החודשי:

על פי טופס ההזמנה, הסכום החודשי המוסכם היה 854 ₪ + מע"מ, כאשר סוכם בין הצדדים כי התשלום החודשי צמוד לעליית השער היציג של דולר ארה"ב, כאשר השער הבסיסי הוא השער ביום חתימת ההזמנה.

מחקירתו של עו"ד קובי בארי עלתה העובדה המפתיעה כי התובעת ביצעה מפעם לפעם עדכון תעריפים על פי שיקול דעתה הבלעדית כאשר עדכון התעריפים אינו עולה בקנה אחד עם מנגנון ההצמדה לדולר המוסכם בין הצדדים. כאשר נשאל עו"ד בארי כיצד עודכנו התעריפים בניגוד להסכמות שבין הצדדים, השיב "יש את החשבונית עצמה שהוא מזדכה עליה במע"מ, אם הוא לא מזדכה הוא יכול לפנות בעניין. אם הוא הזדכה על החשבוניות אז הוא נתן את ההסכמה שלו לזה" (עמ' 11 שורות 23-24).

עלי לציין, כי התנהלותה של התובעת אינה מקובלת עליי בלשון המעטה. לא מקובל עליי כי התובעת נוקטת בשליטת "מצליח" ומעלה את התעריף החודשי לפי שיקול דעתה ושולחת חשבוניות בסכומים שאינם תואמים כלל את ההסכמות שבין הצדדים, מתוך תקווה כי לקוחותיה לא יבחינו בכך.

סבורני, כי לאור שיטת העבודה של התובעת, כפי שעלתה מן העדויות, על התובעת לבצע בדק פנימי של מחלקת הכספים על מנת לבדוק הכיצד מתקיימת התנהלות שכזו של חברה מול לקוחותיה, התנהלות המהווה הפרה של ההסכם והפרה של האמון הבסיסי בין החברה ללקוחותיה.

18. נוכח כל אמור לעיל, מצאתי כי על הנתבעת לשלם לתובעת החיובים בגין חודש 1/09 (חשבוניות שהונפקו ב- 12/08) וכן מחצית חודש 2/09 (עד ליום 15.2.09).

החיוב בגין כל חודש יהא סך 854 ₪ + מע"מ, לפי שער הדולר היציג הידוע במועד שנועד לביצוע כל תשלום וזאת בהשוואה לשער הדולר הבסיסי אשר היה ידוע ביום חתימת ההסכם (9.7.06).

הואיל ומירב התביעה נדחתה וחייבתי את הנתבעת בתשלום חלק קטן הימנה בלבד ובהתחשב בהתנהלות התובעת כלפי לקוחותיה כפי שעלתה מן העדויות ופורטה לעיל, אינני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות ההליך.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרסום הוגן

  2. פרסום מכתב פרטי

  3. הגנת אמת הפרסום

  4. פרסום צילום ללא רשות

  5. עניין ציבורי בפרסום

  6. איסור פרסום צו חיפוש

  7. פרסום הנחיות פנימיות

  8. פסילת פרסומת בערוץ 2

  9. תביעה בגין שירותי פרסום

  10. פרסום קלטת שחזור בחדשות

  11. האם אפשר לבטל הסכם פרסום ?

  12. תביעה בגין משלוח פרסומת SMS

  13. פרסום הפקדת תכנית בניין עיר

  14. תביעה בגין חוב פרסום בדפי זהב

  15. תביעה בגין פרסום בחוברת בעלי מקצוע

  16. ההבחנה בין "פרסום" ל"גילוי" - בהליך הפונדקאות

  17. פרסום שמות הצדדים בהליך משפטי בבית משפט

  18. האם מותר לשלוח פרסומת בשיחת טלפון מוקלטת ?

  19. תביעת לשון הרע על אופן פרסום תמונה בכתבה באתר אינטרנט

  20. פיצויים על קבלת פרסומות בטלפון ע"י מערכת חיוג אוטומטית

  21. עתירה לבג"ץ: פרסום באינטרנט של החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון