האם אפשר לקבל אחוזי נכות על כאבי ראש ?

האם אפשר לקבל אחוזי נכות על כאבי ראש ?

כמה אחוזי נכות מקבלים עם כאבי ראש ?





התובעת, ילידת 29.6.1955, נפגעה בתאונת דרכים ביום 16.9.2009. אין מחלוקת בשאלת החבות והמחלוקת התמקדה בשאלת הנזק.


הנכות הרפואית


התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) כתאונת עבודה. המל"ל קבע, כי בעקבות התאונה נגרמה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי, לפי סעיף 37(5)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן: התוספת לתקנות), וכן 10% בגין כאבי ראש לפי סעיף 29(6)(2) לתוספת לתקנות. למחלוקת בקשר לפרשנות סעיף זה אתייחס בהמשך. לנוכח האמור, הנכות הרפואית המשוקללת של התובעת לפי קביעת המל"ל עומדת על 19%.




בסיכומיה בקשה הנתבעת לראשונה להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בהתאם לסעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975. לטענתה, התובעת הסתירה מהמל"ל את מצבה הרפואי עובר לתאונה. על פי הטענה, בשנת 1993 התובעת הייתה מעורבת בתאונת דרכים, ובמשך 7 שנים לאחר מכן סבלה מכאבי ראש (כעולה מן התיעוד הרפואי שסומן נ/5). כמו-כן, התובעת היתה מעורבת בתאונת דרכים נוספת בשנת 2001, לאחריה התלוננה על כאבי ראש וצוואר (כעולה מן התיעוד הרפואי שסומן נ/1) וכן עברה מספר טיפולי פיזיותרפיה. בנוסף, מפנה הנתבעת לתלונות על כאבי ראש בשנת 2006 (כעולה מתיעוד רפואי מיום 21.11.2006 שצורף לתיק המוצגים של הנתבעת).




אין בידי לקבל טענות אלה. בתיעוד הרפואי שהוצג, אין כדי להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, במיוחד לנוכח השלב בו הועלתה הבקשה לראשונה. מדובר בתיעוד רפואי דל ביותר, מן השנים 2000 ו-2001 בעת שהתאונה מושא התביעה דנן ארעה בסוף שנת 2009. גם בתיעוד הרפואי המאוחר משנת 2006, אין כדי לשנות ממסקנתי זו. כאבי ראש באותו המועד לוו באודם קל בגרון ואין בהם כדי להצביע על מצב קודם.




לאור האמור, נכותה הרפואית המשוקללת של התובעת בגין התאונה עומדת על 19%.




הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי אף אם תיוותר קביעת המל"ל בעינה, יש לפרשה כך שהנכות שנקבעה לפי סעיף 29(6)(2) לתוספת לתקנות אינה נכות תפקודית. על פי הטענה, נכות זו נקבעה לנוכח "ירידה בתחושה באזור הנחיר הימני" ולא בגין כאבי ראש, מה גם שהתובעת כלל לא נחבלה בראש, כעולה לטענתה מתעודת חדר המיון. הנתבעת בקשה לזמן את רופא המל"ל על מנת שיבהיר את מהות הנכות שנקבעה. הבקשה נדחתה על ידי, משלא מצאתי ממש בטענת הנתבעת. מדו"חות המל"ל עולה בבירור, כי הנכות שנקבעה לתובעת לפי סעיף 29(6)(2) לתוספת לתקנות, נתנה בגין כאבי ראש ולא בגין הירידה בתחושה באזור הנחיר ימני. מומחה המל"ל, ד"ר פלדמן, מציין במפורש כי בתיקה הרפואי של התובעת קיימת עדות לסבל מתמשך בגין כאבי ראש, כי מדובר במצב לאחר חבלת ראש וכי הוא מאמץ את חוות הדעת של ד"ר ויטלי יופה מיום 5.6.11. ד"ר ויטלי אינו מציין בחוות דעתו דבר לגבי ירידה בתחושה בנחיר, ומאידך הוא מתייחס לתלונות התובעת בקשר לכאבי ראש, אבחנות של רופאים שונים בקשר לכאבי הראש וכן את אבחנתו שלו לפיה לתובעת CERVICOGENIG HEADACHE. בנסיבות אלו, לא יכול להיות ספק כי הנכות שנקבעה לתובעת לפי סעיף 29(6)(2) לתוספת לתקנות, נתנה בגין כאבי ראש. בהתאם לכך, תיבחן, בהמשך, הגריעה מכושר ההשתכרות של התובעת.


הנזק

נזק לא ממוני



התובעת זכאית לפיצוי על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו– 1976, לפי 19% נכות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה.


השפעת הנכות הרפואית על כושר ההשתכרות



בזמן התאונה עבדה התובעת כמרכיבה של מוצרי אלקטרוניקה במפעל "אלקטרוניקס ליין 3000". בעבודה זו התמידה התובעת משנת 2004 ועד לחודש פברואר 2011. התובעת פוטרה מעבודתה עקב סגירת המפעל וחזרה למעגל העבודה בתאריך 26.10.2011, עת החלה לעבוד בחברת "פוקס ויזל". בעבודה זו היא עובדת עד היום. בתפקידה היא סורקת ברקודים של בגדים המוחזרים למחסני החברה.




שכרה של התובעת עובר לתאונה (כעולה מן הנתונים המצטברים בתלוש השכר לחודש אוגוסט 2009) עמד על ממוצע של כ - 5,000 ₪ נטו לחודש. שכרה של התובעת לאחר שיערוך ליום מתן פסק הדין עומד על כ- 5,550 ₪. התובעת נעדרה מן העבודה למשך 7 ימים, ולאחר מכן שבה לעבודה והשתכרה בשיעור דומה (ראו נתונים מצטברים בתלוש השכר לחודש דצמבר 2010). בתקופה זו, עבדה התובעת באותה מתכונת בה עבדה קודם לכן, תוך שהיא עובדת שעות נוספות בהתאם לצרכים של המעביד. בעבודתה החדשה, בחברת "פוקס ויזל", התובעת משתכרת כ- 5,100 ₪ נטו לחודש (ראו נתונים מצטברים בתלוש השכר לחודש נובמבר 2012). משלא הוגש תלוש שכר עדכני אתייחס לנתון האחרון תוך שיערוכו למועד פסק הדין ולכן הוא עומד על כ– 5,150 ₪. עוד אציין, כי בנסיבות אלו, אין להוציא מכלל אפשרות כי נכון להיום, לאחר שהתובעת התמידה בעבודתה החדשה למעלה משנתיים, שכרה עלה בשנה האחרונה ואולי אף הגיע לשכרה עובר לתאונה.




ניתוח הפסדי השכר של התובעת כפי שיפורט להלן, יערך תוך התייחסות לשכרה עובר לתאונה, כשהוא מוצמד באופן מלא למדד המחירים לצרכן, נכון ליום מתן פסק הדין. הנתבעת טוענת, כי לשם בחינת הפסדי שכר, אין להצמיד את השכר למדד, היות ושכר העבודה בשוק התעסוקה הישראלי, בדרך כלל אינו עולה כשיעור עליית המדד. הנתבעת מפנה לת.א 267/73 אברהם טראוב נ' מדינת ישראל (23.1.75) וכן לע"א 110/80 מזל גבאי נ' יוסף יולס (27.1.82).




בהתאם לפסיקה, אמנם אין להוציא מכלל אפשרות מקרים מתאימים בהם השכר לא ישוערך באופן מלא למדד, ואולם במצב הדברים הרגיל, ובהעדר נתונים מיוחדים, יש לשערך את השכר תוך הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן (ראו ע"א 435/99 שרפמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נה (3) 193, 197 ג-ד והאסמכתאות הנזכרות שם) (21.2.1001) וכן תא (מרכז) 1842-08-07 עודה נ' מבנה רב דירות (1990) ע"מ (בפירוק), פסקה 10 בפרק יז (25.10.1011). לאור האמור לא מצאתי לקבל את טענות הנתבעת בעניין זה.




לאחר ששקלתי מחד גיסא, את אופי הנכות ושיעורה, אופי עיסוקיה בעבר ובהווה, והעדר ביטחון תעסוקתי שמחריף על רקע גילה, ומאידך גיסא, את הפגיעה המזערית (אם בכלל) בשכר, את העובדה שסמוך לאחר התאונה התובעת חזרה לעבוד באותה מתכונת ופוטרה ללא קשר לתאונה, וכן כי נותרו לתובעת שנות תעסוקה מועטות, מצאתי להעמיד את שיעור הגריעה מכושר השתכרותה על כ- 70% משיעור הנכות הרפואית.




אציין כי איני מקבלת את מסקנתה של הנתבעת לפיה, העובדה שהתובעת חזרה לעבוד באותה מתכונת מיד לאחר התאונה מלמדת על העדר פגיעה ביכולת ההשתכרות. אין אלא לשבח את התובעת על שלמרות הקשיים והנכות בשיעור משמעותי, השתכרה במומה ופעלה להקטנת נזקה. עניין לנו בפועלת ייצור פשוטה, המשתכרת שכר הנושק לשכר מינימום ועל רקע זה אין להתפלא על שחרף הקשיים התמידה בעבודה לפרנסתה.


הפסדי שכר לעבר



התובעת אינה חולקת על כך שהפסקת העבודה ב-"אלקטרוניקס ליין 3000" לא קשורה לתאונה. בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי תקופת האבטלה, כמו גם הירידה המזערית בשכר, קשורה לתאונה. יחד עם זאת, לא ניתן לשלול כי אלמלא התאונה התובעת הייתה מוצאת עבודה תוך זמן קצר יותר או משתכרת בשיעור גבוה יותר. אשר על כן, מצאתי לפצות את התובעת על הפסדי עבר בסכום גלובלי, על דרך האומדן בסך של 8,000 ₪, נכון ליום פסק הדין. סכום זה כולל את ההפרש בין סך דמי הפגיעה ששולמו לתובעת מאת המל"ל ובין השכר לו הייתה זכאית התובעת בגין 7 ימי היעדרות לאחר התאונה. דמי הפגיעה ששלומו לתובעת, לא ינוכו מסכום הפיצוי.


הפסדי שכר לעתיד



בהינתן גריעה בשיעור של כ- 70% מן הנכות הרפואית, העומדת על 19%, ושכר בסך של כ- 5,550 ₪, הרי שהפיצוי לו זכאית התובעת בגין הגריעה מכושר ההשתכרות לעתיד, עד גיל 67 (מקדם היוון ל – 102 חודשים: 89.9347) עומד על סך מעוגל של 66,000 ₪.



אבדן זכויות סוציאליות



על פי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז- 1957, החל מתאריך 1.1.14, הפרשות המעביד יעמדו על 12%. בהתאם לכך, שיעור הפיצוי בגין אבדן תנאים סוציאליים יחושב לפי 12% מהפיצוי המגיע לתובעת בגין הגריעה מכושר ההשתכרות לעתיד. (ראו ע"א 7548/13 שפורן דיווי נ' זק תורגמן ואח', פסקה 5 (27.12.14), המאמץ את הניתוח בת.א. (מחוזי חיפה) 16951-04-10 ע.מ.מ. נ' ע.מ.ר (31.12.13). לכן הפיצוי בגין הפסדי פנסיה עומד על סך מעוגל של 8,000 ₪ .


עזרת הזולת



התובעת מציינת בתצהירה, כי מאז התאונה היא מתקשה בעבודות הבית, וכי ביתה מסייעת לה בעבודות אלו. הבת הצהירה אף היא, כי היא מסייעת להוריה בתדירות של כ- שלוש פעמים בשבוע. בעדותה הפחיתה הבת מכמות העזרה וציינה, כי היא מסייעת פעם עד פעמיים בשבוע. על רקע העדויות שנשמעו בשים לב לנכות הרפואית שנקבעה ולעובדה כי הסיוע שמעניקה הבת הוא גם בגין עזרה לאב שנפצע אף הוא ופוצה בנפרד, מצאתי להעמיד את הפיצוי בגין עזרה לעבר ועתיד על סך של 40,000 ₪.


הוצאות



בהתחשב במהות הפגיעה ושיעור הנכות, מצאתי לפצות את התובעת על דרך האומדן בסך כולל של 3,000 ₪.


ניכויים



מן הסכומים שנפסקו יש לנכות את הסכומים שהתקבלו על ידי התובעת מאת המל"ל, למעט דמי הפגיעה. משכך, ינוכה סך של 31,447 ₪. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית ביחס לכל אחד ממרכיביו בהתאם למועד שבו התקבל.



סוף דבר



הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים שנפסקו. לסכום הנ"ל יתווסף שכר טרחת עו"ד בשיעור 15.34%. כמו-כן, תישא הנתבעת בהוצאות המשפט בהן נשאה התובעת. הסכום ישולם בתוך 30 ימים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כאבי גב אצל אחיות

  2. כאבי גב תחתון בצבא

  3. כאבי גב תחתון בעבודה

  4. כאבים באזור עצם הזנב

  5. כאבי גב נהג אוטובוס

  6. כאבים בגב התחתון בצבא

  7. כאבי גב של שוטר המשטרה

  8. כאבי גב של מתקין מזגנים

  9. כאבי גב אחרי פריקת סחורה

  10. הרגשת כאבים חזקים בזמן עבודה

  11. כאבי גב בגלל סחיבת ציוד בצבא

  12. כאב פתאומי בזמן הרמת חפץ כבד

  13. כאבי גב עקב מאמץ חריג בעבודה

  14. כאבי ברכיים ללא ממצא פתולוגי

  15. כאבי ראש חזקים לאחר תאונת דרכים

  16. אזהרה בדבר סיכונים במשככי כאבים

  17. השפעת כאבי הרגליים על כושר ההשתכרות

  18. כאבים בגב תחתון לאחר תאונת דרכים

  19. כאבי גב בגלל הרמת משקל כבד בעבודה

  20. האם אפשר לקבל אחוזי נכות על כאבי ראש ?

  21. צליעה אנטלגית (הטיית הגוף למניעת כאב) בעקבות תאונת דרכים

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון