מה העונש על השארת חפצים על ברחוב על המדרכה ? האם מותר להשאיר חפצים ברחוב ? 1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים כדלקמן: בתאריך 26.7.11 בשעה 09:00 הניח בקבוקי שתיה ריקים, ארגזים ושקים על המדרכה. בתאריך 7.8.11 סמוך לשעה 15:25 הניח בקבוקי שתיה ריקים ומקרר על המדרכה. לנאשם יוחסה עבירה לפי סעיף 16 (א) לחוק עזר לשדרות התשס"ט 2009. סעיף 16 (א) חוק עזר לשדרות (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון ) התשס"ט 2009 (להלן החוק) קובע כדלקמן: " ולא יניח אדם , לא ישאיר, לא יקים, לא יתלה, לא יטיל ברחוב ולא יבליט מעל לרחוב כל דבר העלול לגרום נזק לרחוב או לסביבה או להפריע לניקיונו או לתנועת הציבור בו , אלא אם כן דרושה דבר לשם טעינת הדבר או לשם פריקתו ותוך כדי פריקתו או טעינתו ולא יותר מן הזמן הסביר הדרוש לכך, או אם ניתן לכך היתר מיוחד בכתב מאת ראש העיריה ובהתאם לתנאי ההיתר; מתן היתר או סירוב לתתו, קביעת תנאי נתינתו, התלייתו וביטולו, נתונים לשיקול דעתו של ראש העיריה". 2. הנאשם באמצעות ב"כ הודה כי במועד הרלוונטי החזיק בעסק, הודה בהנחת בקבוקי שתיה במועדים הרלוונטיים וכן בעובדה כי במקום הוצב מקרר, אך כפר באשמתו. 3. מדברי הסנגור בישיבת ההקראה עולה כי הנאשם כפר בכך כי העבירות נעברו במדרכה. על העובדה כי ערימות הבקבוקים והמקרר הוצבו במדרכה העיד הפקח אריק דב ואלה הם דבריו בעמ' 7 שורה 25 לפרוטוקול: "המפגע הינו ערימות של בקבוקים משומשים כפי שניתן לראות, עומדים מחוץ למכולת על שטח ציבורי המיועד לתנועת העוברים ושבים...המפגע הינו מקרר ובקבוקים ריקים המצויים על מדרכה מחוץ למכולת...". אני מתייחס לבקבוקים לארגזי הבקבוקים מחוץ למכולת, לשקיות עם הבקבוקים ולבקבוקים הריקים שנראים על התמונה, כולם על המדרכה...". העובדה כי מדובר במדרכה לא הופרכה ע"י הנאשם, אך לא זו אף זו, מעדותו בעניין זה ניתן לראות חיזוק לכך כי אכן עסקינן במדרכה, כל טענתו היא כי המקום רחב דיו גם למעבר עגלות ילדים וקלנועיות. ראה לעניין זה עדותו בעמ' 19 שורה 21 לפרוטוקול: "דבר ראשון אני החנות הקיצונית בשורה ולפי המדרכה והחנייה אצלי, זה רחב יותר, אז כך שיש מקום לגישה עם עגלה ותינוק, בנוסף כל הקשישים מתנהלים בקלנועיות וגם הם יכולים לעבור שם והם מגיעים אליי...". הנה כי כן מעדות הנאשם עולה הודאה כי המקרר והבקבוקים הונחו בשטח ציבורי המיועד לעוברי דרך , בהם עגלות ילדים ונכים. עדות הנאשם אשר הובאה כראיה להגנתו אינה מערערת את גרסת התביעה ואין בא כוח התביעה כדי להקים ספק סביר לזיכויו. מעדות הנאשם עולה כי הבקבוקים הונחו במקום לשם מחזורם ולדבריו עבד עם אדם אילם אשר דאג לאסוף אותם מהמקום, אלא שהנאשם לא הביא כל ראיות לעניין זה, ואף לא הוכיח טענתו כי השקיות הונחו על המדרכה לפרק זמן קצר. בהימנעות הנאשם להביא עדי הגנה ניתן לראות חיזוק לראיות התביעה, כי הנאשם עשה שימוש בשטח ציבורי המיועד לתנועת עוברים ושבים באופן שעלול היה להפריע למעבר הולכי רגל בהם עגלות ילדים ועגלות נכים. מן המקובץ לעיל, עולה כי הוכחו יסודות העבירה לפיהן הנאשם אשר החזיק בעסק (מכולת) הניח על המדרכה בקבוקים ומקרר על שטח ציבורי המיועד לתנועת עוברים ושבים וזאת בניגוד לסעיף 16 א' חוק העזר לשדרות ( מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון) התשס"ט- 2009. 4. אתייחס להשגות הנאשם כפי שעולות מסיכומי הסנגור ומדבריו בישיבת ההקראה. א. לא הוכח כי עדי התביעה הינם עובדי עירייה המוסמכים להגיש דוחות, אחד מעדי התביעה הוא בכלל שוטר, לא הוצגה לנאשם כל תעודה מעורך הדוח. לעניין זה אשיב ואומר- הגם שהודעת הקנס כשלעצמה יכולה להוות כתב אישום, במקרה דנן הוגש כתב אישום ע"י תובע מוסמך מטעם היועץ המשפטי ועל כך לא חלק הסנגור, הפקח כמו גם השוטר הינם עדי תביעה. כתב האישום נסמך על העובדות המפורטות כפי שהן עולות מעדות הפקח והמהוות עבירה לפי סעיף 16 א' (לחוק הנזכר לעיל). ב. בישיבת ההקראה נטען ולו במשתמע כי כנגד הנאשם תלוי ועומד הליך שהחל בצו הפסקה מנהלי והמשכו כתב אישום שלא מאפשר כפל דיוני- אין מקום לטענה זו, שכן עסקינן בשתי פרשיות שונות ועבירות שונות, ההליך האחר אשר הסתיים בינתיים , עניינו ניהול עסק ללא רישיון ובתנאי תברואה ירודים ואין לו ולא כלום עם כתב האישום במקרה דנן. אכן המשטרה אינה הגוף המוסמך להגשת דוחות במקרים כגון זה שלפני, אלא שתפקידו של השוטר בענייננו, הסתכם בליווי הפקח ובאבטחתו ואלה הם דברי השוטר בעדותו הראשית בעמ' 6 שורות 16-17 לפרוטוקול: "אנו כשוטרים לא מתערבים בנושאי פיקוח עירוני, תפקידנו יותר לאבטח אותם". ובשורה 25 באותו עמוד: "תפקידנו לאבטח, חוץ מזה שאני איתו אין לי נגיעה לדוח". ג. באשר לטענה כי הפקח אריק דב לא הוסמך כדין ולא הציג בפני הנאשם תעודה/כתב הסמכה, אומר כי מעדותו של הנאשם כפי שנפרשה בפני עולה כי הוא מכיר את הפקח אריק דב בשמו וגם כעובד עירייה (ראה לעניין זה עדות הנאשם בעמ' 20 לפרוטוקול). כתב האישום הוגש ע"י נציג היועץ המשפטי, הפקח הינו עד תביעה בלבד וגם אם נכונה הטענה כי לא הציג תעודת הסמכה, אין בה כדי להשמיט את הקרקע מבסיס כתב האישום, על אחת כמה וכמה לאור העובדה כי הנאשם הכירו כפקח. במסגרת חקירתו הנגדית של הפקח ניסה הסנגור להטיל דופי במינויו של זה, דוחה אני טענה זו. מעדותו של הפקח (ראה עמ' עמ' 9 שורה 11 לפרוטוקול) עולה כי היו מועמדים רבים וכי הגיש בקשה ככל המועמדים האחרים. גם אם נכונה העובדה כי הינו קצין משטרה לשעבר, אין בה כדי לפגום במינויו ושוב זה המקום להזכיר כי הפקח הינו עד תביעה בכתב אישום שהוגש ע"י נציג היועץ המשפטי לממשלה. נותנת אני אמון בעדותו. עדותו מהימנה עליי, לא מצאתי פגם בהליך מינויו, לא הוכחה כל הכרות קודם בינו לבין הנאשם, על אחת כמה וכמה לא נאמרה מילה על "סכסוך" בין השניים או התנכלות מכוונת כלפי הנאשם שבפני, לא זו אף זו הנאשם הכירו בתור פקח. אך לא אף זו, מחקירתו הנגדית של הפקח עולה כי אין לו כל היכרות מוקדמת עם הנאשם וממילא אין מקום לטענה של התנכלות באופן אישי מצד הפקח כלפי הנאשם דווקא. ד. במסגרת טיעוני הסנגור עלתה הטענה כי רק לאחר הליך ההקראה בתיק ואולי בעקבות הליך זה, בוצעו שינויים במערך בפיקוח ובלבוש הפקחים, אשיב ואומר גם אם השינויים במהלך הפיקוח בוצעו לאחר הגשת כתב האישום, אין בכך כדי לפגוע בראיות התביעה ובעובדה כי מעשיו של הנאשם, מהווים עבירה עפ"י חוק. 5. הטענה בדבר אכיפה בררנית שיש בה כדי לגרום לזיכויו של הנאשם מן הטעם של "הגנה מן הצדק". הנאשם לא הוכיח כי ישנה הכרות קודמת בינו ובין הפקח, הפקח שלל גם הוא כל הכרות עם הנאשם. מעדות הפקח עולה כי טרם הוגש הדוח' ניתנה אזהרה לנאשם ורק לאחר שלא הוסר המכשול הוגש הדוח', הפקח הוסיף כי אם היה בידי הנאשם אישור לא היה מוגש דוח' כלל. הטענה כי הנאשם "הופלה לרעה" נטענה לראשונה בבית המשפט רק לאחר שהוגש כתב האישום. טענה זו לא הועלתה בפני הפקח בעת מסירת הדוח' או סמוך לעריכתו ולא היתה כל פניה מצד הנאשם לגורמים המוסמכים בעיריה, הנאשם לא הסיר את המפגע גם לאחר קבלת הדוחות. לעניין ה"אפליה " התייחס הפקח בעדותו וכך נשאל בעמוד 8 שורות 6 ואילך לפרוטוקול והשיב: "ש. אתה זוכר מקרה נוסף עם מישהו אחר בשדרות ת. כן, יכול להיות שהיו יותר ממקרה אחד, מקרה נוסף שהייתי מעורב בו זה בפיצוציית לירון ששמה הרשמי "פיצוציית 24" שגם הוציא סחורה מחוץ לחנות ונרשם נגדו דוח." ובעמ' 13 שורות 16 ואילך לפרוטוקול, נשאל הפקח והשיב: "ש. לממתקי שיר שנמצאים בשוק העירוני, יש אישור מציג תמונה? ת. לא יודע מי זה ממתקי שיר, לאחר שאתה מציג לי תמונה כנראה שיש להם אישור... אם אני רואה אישור אני לא רושם דוח' כמו הנאשם שקיבל אזהרה ואח"כ דוח'"... בית המשפט העליון נדרש לשאלת אכיפה בררנית כעילה להגנה מן הצדק וחזר על ההלכה לפיה יש לבחון אם הרשות הבחינה בין מצבים דומים על יסוד שיקולים עניינים. הפסיקה קובעת כי ביטולו של הליך פלילי מטעמי "הגנה מן הצדק" מהווה מהלך קיצוני שבית המשפט יזקק לו במקרים חריגים ביותר, רק כאשר ניהול ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות [ע"פ 4855/02 בורוביץ נ. מ"י , (פדי' נט 776) ] לענין זה ראה גם בר"ש 1185/13 אוחנה נ. נציבות שרות המדינה שם מציין כב' השופט א. רובינשטיין כי על הטוען לאכיפה בררנית להראות לא רק כי ישנה הבחנה אלא שבבסיס ההבחנה ניצב מניע פסול ושרירותי או חלילה שיקולים שאינם ראויים. על בית המשפט להימנע ממצב בו הרשות תאלץ להימנע מאכיפת החוק גם בעתיד נוכח ביטול כתב אישום. (ראה לענין זה ע"פ 6328/12 מ"י נ. פרץ) הנאשם לא הוכיח כי הופלה לרעה ממניעים פסולים, לא הוכח כל קשר קודם בינו לבין הפקח, אך לא זו אף זו בטרם הוגש נגדו הדוח' קיבל הנאשם אזהרה אך המפגע לא הוסר. ההחלטה להגיש כתב אישום כנגד הנאשם היתה סבירה ולא הוצגו בפני ראיות אשר יש בהן כדי לפגום בשיקול הדעת המנהלי. אציין כי הגשת כתב האישום כנגד הנאשם אינה עומדת בסתירה לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית. לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי הנאשם ביסס טענה אשר יש בכוחה להוות הוכחה לאכיפה בררנית המצדיקה את ביטול כתב האישום מכוח "הגנה מן הצדק". 6. דוחה אני את הטענה לפיה נעדרת המאשימה סמכות להפעיל את מערך השיטור כאן המקום לחזור ולומר כי כתב האישום הוגש על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה מכח ההסמכה שניתנה לו ועל כך לא חלק הסניגור. הפקח העיד על מה שראה ותיעד, השוטר נילווה אליו לצרכי אבטחה בלבד. החוק לייעול האכיפה והפקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) תשע"א 2011, אינו מתייחס לסמכות הפקח לרשום דוחות, מטרתו על פי סעיף 1 הינה כדלקמן: "לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן... והכל בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין". הנה כי כן מסעיף זה עולה במפורש כי חוק זה אין בו כדי לפגוע בסמכותה של הרשות המקומית להסמיך פקחים ולפעול על פי כל דין לאכיפת פקודת העיריות וחוקי העזר המפורטים בכתב ההסמכה של הפקח, כך גם אין בחוק זה כדי לפגוע בסמכויות המשטרה. הפקח הוסמך כדין על ידי ראש העיר עוד בחודש מאי 2011 בטרם חוקק החוק הנזכר לעיל, ראה סעיף 20 הקובע : " אין בהוראת חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר ופקח לפי כל דין". הוכח בפני כי הפקח הינו עובד עירייה כדין. כאן המקום להדגיש כי לרשות עומדת חזקת התקינות המנהלית (ראה לענין זה רע"פ 1088/86 מחמוד נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה הגליל המזרחי פדי' מ"ד (2) 417 ) חזקה זו לא נסתרה בענייננו וזאת מכל הנימוקים אשר פורטו לעיל. 7. לסיכום: הנאשם הודה כי הניח מחוץ לעסק בקבוקים וכי הוצב במקום מקרר, הוכח בפני כי הבקבוקים והמקרר הוצבו בשטח ציבורי באופן שיש בו כדי להפריע למעבר עוברי דרך בהם עגלות נכים/ עגלות ילדים. הנאשם לא הביא כל ראיה כי הבקבוקים הונחו במקום לזמן קצר בלבד עד להעברתם למחזור , כך או כך הנחת הבקבוקים מחוץ לחנות בשטח ציבורי/ מדרכה מהווה עבירה. נותנת אני אמון בדברי הפקח אריק דב כי אין לו כל הכרות עם הנאשם ודוחה אני את הטענה כי הנאשם "הופלה" לרעה משיקולים זרים. קובעת אני כי הפקח הוסמך כדין, תפקידו בתיק זה מסתכם בהיותו עד תביעה, כתב האישום הוגש על ידי נציג היועץ המשפטי. בעדות הנאשם אשר מודה בעובדות המיוחסות לו ואשר לא הביא כל עד הגנה מטעמו, רואה אני יותר "משמץ של הודאה באשמה" וחיזוק לראיות התביעה. מן המקובץ לעיל עולה ומשתזר כי התביעה הרימה את נטל הראיה המוטל עליה במשפט פלילי, האשם רובץ לפתחו של הנאשם ולא נותר לי אלא להרשיעו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת אני עושה. שמירת הנקיוןשאלות משפטיות