תביעה בין מתווכים בעקבות שיתוף פעולה בעסקה

תביעה בין מתווכים בעקבות שיתוף פעולה בעסקה

1. תביעה זו הוגשה בעקבות עסקה, שבה נמכר נכס בפרדס חנה.

התובע טוען כי הוא שזכאי לדמי התיווך ששילם בעל הנכס וכי הנתבע, במרמה, גזל אותם ממנו.

2. מעשה שהיה כך היה – התובע הוא מתווך מוסמך וגם הנתבע הוא מתווך מוסמך. התובע הכיר אדם בשם דוד X, שהציג לו מספר נכסים שהוא מעוניין למכור, בין שאלה בבעלותו ובין שהם בבעלות חברה שבשליטתו. בין הנכסים הללו היה נכס ששימש מכללה בבית "אוצם" בנתניה (להלן – המכללה), נכס שהושכר לבית מאפה בפרדס חנה (להלן – בית המאפה) ונכס שהושכר לרשת סופרפארם בפרדס חנה (להלן – החנות).

התובע והנתבע שיתפו פעולה ביחס לעסקה שבה נמכרה המכללה.

באותה עיסקה קיבל התובע את דמי התיווך מהמוכר, X, ואילו הנתבע קיבל את דמי התיווך מהקונים שהביא.

לימים, נמכרה גם החנות ואין מחלוקת על כך שX העביר את דמי התיווך בגין מכירת החנות, לידיו של הנתבע.

3. התובע טוען כי דמי התיווך ששילם X בגין מכירת החנות שייכים לו והנתבע, במרמה, גזל אותם ממנו ולא העביר אותם אליו, אף שמחובתו היה לעשות כן.

הנתבע מאידך גיסא טוען כי הוא שהיה הגורם היעיל בעסקה שבה נמכרה החנות ולפיכך הוא שהיה זכאי לדמי התיווך ששילם X והתובע אינו זכאי לדמי התיווך האלה, כולם או חלקם, ויש לדחות לכן את התביעה.

4. תיק זה נקבע תחילה לדיון בפני כב' השופט שרעבי, ששמע את הצדדים בקדם המשפט שהיה בפניו ביום 10/9/12.

משלא עלה בידי כב' השופט שרעבי להביא את הצדדים לידי הסכמה, קבע את התיק לשמיעת ראיות ואולם בסופו של דבר אלה לא נשמעו בפניו. התיק הועבר אליי לאחר שכב' השופט שרעבי עבר לכהן כרשם בבית המשפט המחוזי בחיפה (החלטת כב' השופט שרעבי מיום 22/9/13).

הראיות נשמעו לכן בפני ביום 1/1/14 ולאחריהן סיכמו הצדדים בכתב.

5. לאחר שעיינתי בכל החומר שהגישו הצדדים ובסיכומים שהוגשו מטעמם, הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להתקבל.

התובע העיד בפני ועדותו הותירה רושם מהימן מאוד. התרשמתי כי התובע הוא אדם תמים ששם מבטחו בנתבע וסמך על הנתבע ועל הסיכום שהיה ביניהם ומהטעם הזה לא עמד על עיגון ההסכמות שהיו בינו ובין הנתבע, במסמך כתוב.

6. מלבד הרושם הבלתי אמצעי שהותירה עדותו של התובע בבית המשפט, עדותו נתמכה גם בעדותו של מר X, ששני הצדדים ביקשו לזמן העד מטעמם, (ר' דברי הנתבע בפני כב' השופט שרעבי בעמ' 2 שו' 31), ובסופו של דבר העיד מטעם התובע.

עדותו של מר X תמכה בגרסת התובע והיא מחזקת לכן את מהימנות גרסת התובע גם באותם עניינים שבהם לא היה מר X מעורב ישירות.

7. התובע העיד כי הוא שהפגיש את מר X עם הנתבע וזאת לאחר שהוא והנתבע סיכמו לשתף פעולה ביניהם לגבי נכסים שונים וביניהם הנכסים שביקש מר X למכור.

התובע העיד כי הוא שהציג לנתבע, בנוכחותו של מר X, גם את המכללה וגם את החנות וכי סוכם שהנתבע ינסה להביא קונים לנכסים האלה.

8. עדות זו של התובע, לפיה הוא שהציג את הנכסים, ואת מר X, לנתבע, הותירה, כאמור, רושם מהימן מאוד והיא נתמכה, חד משמעית, בעדותו של מר X, שעדותו לא רק שהותירה רושם מהימן, היא גם עדותו של מי שאין לו עניין ישיר בתוצאות ההליך. מר X העיד כי "במפורש מוריס הכיר לי את דוד X. הוא הביא אותו למשרד בנתניה" (עמ' 3 שו' 18).

מר X ציין גם כי התובע הכיר לו את הנתבע כאשר הוא, X, רצה למכור את הנכסים. לפיכך הציג X את הנכסים הן בפני התובע והן בפני הנתבע ואז נעשתה ההכרות בין מר X לבין הנתבע (עמ' 2 שו' 15-21). מר X גם אישר כי הנתבע הוא שהביא את הלקוחות שלו מצרפת, לרכוש את הנכס, והדבר מחזק את גרסת התובע, לפיה התובע הוא שייצג את המוכר בעיסקה ואילו הנתבע אמור היה לייצג את הקונים (עמ' 2 שו' 24 ועמ' 3 שו' 7).

9. לאורך כל הדרך היתה עדותו של התובע עקבית ואמינה והתובע טען כי הוא שהביא את הנכס ואת המוכר והיה זכאי לכן לדמי התיווך ששילם המוכר, X, עבור העיסקה.

התובע טען לכל אורך הדרך כי הנתבע אמור היה לקבל את דמי התיווך, אם בכלל, מהקונים שאותם הביא ואם לא דאג לכך, אין לו להלין אלא על עצמו.

10. לעומת עדותם של התובע ומר X, שכאמור הותירה רושם מהימן מאוד, היתה עדות הנתבע רצופה סתירות והתחמקויות והותירה רושם שלילי ביותר.

הרושם השלילי הזה מקורו הן בשפת הגוף של הנתבע והרושם הכללי שהותירה עדותו בבית המשפט, הן בסתירות הרבות שנמצאו בין עדות הנתבע לבין עדותו של מר X והן בתשובותיו של הנתבע, שהיו רצופות ניסיונות התחמקות והתחכמות כפי שעוד אפרט להלן.

11. הנתבע טען כי X פנה אליו ישירות וביקש ממנו לפעול למכירת החנות והכחיש שהתובע נכח בפגישה שבה X סיפר לו, לנתבע, על החנות (עמ' 34 שו' 9).

בעדותו טען הנתבע כי X התקשר אליו מיוזמתו וביקש ממנו לפעול למכירת החנות.

אינני מאמינה לעדות זו של הנתבע שכאמור עומדת בסתירה לעדות פ וגל, וחוסר האמון רק מתעצם כשאין זכר לטענה כזו בתצהיר העדות הראשית של הנתבע.

עצם ניסיונו של הנתבע, להצדיק את העדר ההתייחסות לעניין הזה בתצהירו, בכך שסבר שזה אינו נושא חשוב או מרכזי (עמ' 34 שו' 28) הותיר רושם שלילי מאוד ודומה שלא יכול
להיות ספק שבנסיבות התיק שבפני, השאלה אם X פנה ישירות לנתבע בקשר לחנות או שמא הוצג הנכס הזה לנתבע באמצעות התובע, היא שאלה מהותית.

12. הנתבע גם ניסה להתחמק כשנדרש להשיב לשאלה אם התובע הזכיר בפניו את החנות בפרדס חנה ותשובותיו בעניין הזה היו כה מתחמקות עד שדי לעיין בהן בפרוטוקול (עמ' 35 שו' 3 ואילך), וכל שכן כשאני זוכרת את עדות הנתבע, טון הדיבור, ההיסוסים וקצב הדיבור שלמרבה הצער אינם משתקפים תמיד בפרוטוקול.

13. הנתבע הוסיף להתפתל בעדותו גם כשנשאל אודות המסמך ת/1. מדובר במסמך, שנושא תאריך 24/8/11, וכותרתו "סיכום פגישה בין דוד X ודוד X". המסמך נושא את פרטי שם העסק של הנתבע "אופק נדל"ן" ונכתב בו כי העמלה שתשולם לנתבע בגין מכירת החנות תהיה 300,000 ₪ ומע"מ וכי התשלום יחולק לשני תשלומים – 200,000 ₪ ומע"מ על מכירת החנות, ו- 100,000 ₪ ומע"מ על מכירת קומת המכללה בנתניה. המסמך חתום על ידי הנתבע בלבד ואינו חתום על ידי מר X, אף שהודפס בו מקום לחתימה כזו.

המסמך הוצג למר X בזמן עדותו ומר X ציין כי הנתבע הוא שהביא את המסמך אך הוא, X, סרב לחתום עליו. זאת, בין היתר, מאחר שהבעלויות בשני הנכסים, המכללה והחנות, היא של גופים שונים ולא היה תקין בעיניו להוריד עמלה מנכס אחד ולהעביר אותה לנכס אחר (עמ' 3 שו' 28-32).

14. עדותו של מר X הותירה, כאמור, רושם מהימן. לעומת זאת, עדותו של הנתבע כשנשאל ביחס למסמך הזה היתה נפתלת מאוד. הנתבע הכחיש כי הוא שערך את המסמך וביקש מX לחתום עליו, וטען כי X הוא שביקש לערוך את המסמך ולפצל את העמלה בין החנות למכללה (עמ' 35 שו' 27-32).

הנתבע, התפתל רבות בעדותו בנוגע למסמך והתקשה, בלשון המעטה, להסביר מדוע, אם מדובר בנוסח שX ביקש, X אינו חתום עליו ורק הנתבע חתום עליו, או מדוע נערך המסמך על דף ממשרדו של הנתבע דווקא.

הנתבע, שטען כי המסמך הזה נוסח לבקשת X ולאחר שX סרב לחתום על נוסח שהציג הנתבע בפניו, לא הציג את הנוסח המקורי שאותו, כביכול, הציג לX. תשובותיו, בניסיון להסביר את אי הצגת אותו מסמך, היו כה מתפתלות עד שהיה זה כמעט נוגע ללב. שוב, די לפנות לפרוטוקול בעניין הזה (עמ' 36 שו' 7 ואילך).

15. עדותו של הנתבע בהקשר זה היתה כה בלתי סבירה ובלתי הגיונית ותשובותיו לחלק מן השאלות לא התיישבו כלל עם תשובות שנתן אך דקות סבורות קודם לכן, עד שמצאתי מקום להתערב בחקירה ולשאול את הנתבע מס' שאלות בעניין הזה (למשל בעמ' 37 שו' 2).

16. הרושם השלילי שהותיר הנתבע רק התעצם, כשנשאל הנתבע אודות העמלה ששילם, לטענתו, לשותפו. (עמ' 38 שו' 21 ואילך).

הנתבע ניסה בכל מאודו להתחמק ממתן תשובה לשאלה כמה שילם לאותו שותף, סרג'. ניסיונות ההתחמקות שלו בהקשר הזה משתרעים על עמודים רבים בפרוטוקול, כולל התנגדות שהעלה ב"כ הנתבע, בניסיון למנוע מהנתבע מלהשיב (עמ' 38 שו' 25 ועד עמ' 41 שו' 9).

ניסיונות התחמקות האלה של הנתבע לא רק שהם מערערים מאוד את מהימנותו, הם גם מחזקים את עדותו של X, לפיה הנתבע הוא שניסח את המסמך ת/1, מסמך שנועד, כפי שעולה ממנו בברור, להציג את העמלה שתשולם עבור מכירת החנות, כאילו חלק ממנה משולם כעמלה עבור המכללה.

17. ניסיונו של הנתבע להתחמק ממתן תשובה ונתונים אודות התשלום ששילם לשותפו, מחזקים את הרושם לפיו המסמך ת/1 אכן נוסח מלכתחילה על ידי הנתבע , ככל הנראה מתוך מטרה לנסות ולהציג בפני שותפו מצג כאילו העמלה ששולמה לנתבע עבור המכירה היתה נמוכה מכפי שהיתה בפועל. גם העובדה שהנתבע החליט בסופו של דבר שלא להעיד את הגב' סוזי איידנברג, אף שזו נתנה תצהיר עדות ראשית מטעמו, מחזקת את המסקנה הזו, בפרט כאשר סוזי היא אשתו של סרג' שאותו הציג הנתבע כשותפו (עמ' 31 שו' 13), וככל הנראה הסכום שהעביר הנתבע לשותפו, לא נגזר בסופו של דבר מהעמלה שקיבל בפועל מX, עמלה שהיתה גבוהה יותר מהעמלה המקובלת (עמ' 43 שו' 18-21).

18. סתירה נוספת נמצאה בין עדות הנתבע לבין עדותה של הגב' מגי ספז', שהעידה מטעמו.

בעוד שהנתבע טען כי הגב' מגי ספז' היתה חלק מאנשי הצוות שלו (עמ' 31 שו' 19), טענה מגי בעדותה כי כל חלקה בעיסקה היה רק "מתרגמת בהתנדבות", וכי לא קיבלה שכר בכלל, לא בעניין המכללה ולא בעניין החנות. זאת, אף שרק בעניין המכללה לבדה התקיימו לפחות שש פגישות (עמ' 24 שו' 1).


עדות זו של מגי תמוהה לכשעצמה, שכן לא ניתן כל הסבר ממשי לכך שהסכימה להגיע פעמים כה רבות ולתרגם עבור הנתבע בעסקאות שבהן, לטענתה, לא קיבלה דבר וגם לא קיבלה תשלום כלשהו עבור השעות הרבות שהשקיעה בתרגום עבור הנתבע.

העדר הסבר מניח את הדעת לעניין הזה, יחד עם העובדה שהגב' מגי טענה כי אין שיתוף פעולה ביחס לייצוג לקוחות (עמ' 21 שו' 16) בעוד שהנתבע טען כי מגי היא אחת מאנשי הצוות שלו (עמ' 31 שו' 19), מעורר תמיהה לא מעטה, ומשום כבודה של הגב' מגי, לא אוסיף.

19. אינני מאמינה לעדות הנתבע ובכלל זה אינני מאמינה לטענתו לפיה התובע לא היה כלל מעורב במכירת החנות.

התובע העיד, ועדותו, כאמור, מהימנה עליי, כי הוא שהציג את החנות ואת מוכר החנות, X, בפני הנתבע. התובע הסביר כי לא היה מעורב בפגישות שהיו עם הקונים המיועדים, רק משום שהנתבע ביקש ממנו שלא להגיע לפגישות שמא יירתעו הקונים מרכישת נכס שמעורבים בו מתווכים רבים.

20. גרסה זו של התובע נתמכה באופן מוחלט בעדותו של X, שהעיד חד משמעית כי הנתבע הוא שביקש שהתובע לא יופיע לפגישות משום שהדבר לא ייראה טוב (עמ' 2 שו' 23-26 ועמ' 8 שו' 4).
מעבר לכך, מעדותו של X ברור כי סבר שחלקו של הנתבע הוא בכך שהביא את הקונים (עמ' 8 שו' 17, עמ' 3 שו' 7, 11).

בפועל, גם הסתבר כי אכן בעסקה היו מעורבים מספר מתווכים שכן מצידם של הקונים היו לא רק הנתבע אלא גם שתי המתווכות סוזי ודניאלה בן נעים וגם עניין זה תומך בגרסת התובע.

21. אני מאמינה לתובע, ולעדותו לפיה סמך על הנתבע והסכים שלא להופיע למפגשים עם הקונים והכל על מנת שלא לטרפד את העיסקה ולהבריח את הקונים.

22. הנתבע טען, כי ראיה לכך שהוא שזכאי לדמי התיווך מX מצויה בכך שX אכן שילם לידיו את דמי התיווך. לטענת הנתבע, לו היו דמי התיווך מגיעים לתובע, היה X משלם אותם ישירות לתובע ואין כל היגיון בכך שישלם אותם לנתבע על מנת שזה יעביר אותם לתובע.

מאחר שדמי התיווך שולמו לו, לנתבע, טוען הנתבע כי יש בכך משום ראיה ניצחת לכך שהוא שזכאי להם, ולא התובע.

אני דוחה טענה זו.

23. מעדותו של X ברור כי שילם את דמי התיווך לידיו של הנתבע משום שסבר כי הנתבע יעביר אותם למי שזכאי להם ולא משום שסבר שהנתבע זכאי לכל הסכום שהעביר לידיו (עמ' 3 שו' 9-12, 14-15, עמ' 5 שו' 11-14, 20-22).

X העיד כי היה לו נוח לשלם את דמי התיווך לידיו של X והוא לא התעסק בשאלה למי מגיעים דמי התיווך האלה, כולם או חלקם, וסבר שהנתבע יעביר את דמי התיווך למי שזכאי להם. הוא, X, לא ידע כלל מה סיכמו המתווכים השונים ביניהם וכיצד מתחלקים דמי התיווך, הן מצידו והן מצד הקונים, בין כלל המתווכים. ברור, שX כרך בחבילה אחת את כל המתווכים ולא טרח להבחין בין אלה לאלה. (עמ' 5 שו' 11-14).

לפיכך, אין בעובדה, שX שילם לידיו של X, כדי ללמד על כך שביחסים שבין הנתבע לתובע, הנתבע הוא שהיה זכאי לסכום הזה, כולו או חלקו.

מעבר לכך – נוהל זה, של תשלום לידיו של מתווך אחד אף שהכספים, כולם או חלקם, מגיעים לאחר, יושם גם ע"י הקונים – כפי שהעידה הגב' בן נעים (עמ' 26 שו' 11-16). לא מדובר אפוא בהתנהלות חריגה. ההיפך הוא הנכון.

24. הנתבע טען גם כי התובע אינו זכאי לדמי התיווך, משום שלא היה הגורם היעיל בעיסקה.

אני דוחה טענה זו.

ראשית, משום שעל פי הפסיקה די בכך שהתובע הוא שהציג את X ואת הנכס בפני הנתבע על מנת לראות בתובע גורם יעיל לצורך העניין, בהתאם לסעיף 14 (א) (3) לחוק המתווכים במקרקעין (התשנ"ו – 1996). לפיכך, ככל הנראה, גם ביחסים שבינו ובין X היה התובע זכאי לדמי התיווך, אף שאין צורך להכריע בשאלה זו בהליך שבפני.
והשווה: ע"א 2144/91 מוסקוביץ נ' ביר, פד מח (3) 116, 123-124.
ת"א (כ"ס) 4960/04 לושקוב נ' רכס (ניתן ביום 11/5/08).



שנית, וזה העיקר, משום שהשאלה אינה אם המוכר מחוייב בדמי תיווך ולמי עליו לשלם, אלא מי זכאי לסכומים ששילם המוכר וזאת בהתאם למערכת היחסים שהיתה בין התובע והנתבע. מערכת היחסים הזו היא מערכת יחסים חוזית בין התובע לנתבע, והיא אינה כפופה להוראות חוק המתווכים אלא להוראות חוק החוזים.

25. על פי מערכת יחסים זו, וההסכם שהיה בין הצדדים, כפי שהעיד התובע שאני מאמינה לעדותו, היה התובע זכאי לדמי התיווך שישלם X בעיסקה, ואילו הנתבע אמור היה לקבל דמי תיווך מהקונים.

כל זאת, כאשר התובע סבור שX ישלם רק 2% דמי תיווך, כמקובל, וכפי שסוכם מלכתחילה בין התובע ובין X (עדות X בעמ' 7 שו' 24 ועדות התובע בעמ' 16 שו' 23).

אם לא קיבל הנתבע דמי תיווך מהקונים, ואין בפני ראיה כלשהי בעניין הזה לכאן או לכאן (למעט עדותה של הגב' בן נעים שטענה שלא הסכימה להתחלק עם הנתבע ב- 1% ששילמו לה הקונים), אין לו להלין אלא על עצמו ואולם הדבר אינו מקנה לו את הזכות להפר את ההסכם שהיה בינו ובין התובע וליטול לכיסו את דמי התיווך שהתובע היה זכאי להם בגין העיסקה.

26. ממכלול העדויות ומהתנהלות הנתבע נראה כי הנתבע נהג בחוסר תום לב מובהק כשניסה למדר את התובע ולהסתיר ממנו את פרטי העיסקה וכשפעל אח"כ לקבל את כל דמי התיווך מX, כשהוא נוטע בX את הרושם שיעביר חלק מהם מאוחר יותר ליעדם הנכון. התנהלות זו של הנתבע היא המשך להתנהלות הכוללת, שבה ניסה להסתיר גם ממתווכים אחרים שהיו מעורבים בעיסקה, את הסכום האמיתי שקיבל.

27. אני קובעת אפוא כי התובע הוא שזכאי לדמי תיווך בשיעור שעליו סיכם עם X – 2% מסכום העיסקה שהם 168,000 ₪ ומע"מ, ועל הנתבע לשלם סכום זה לתובע, לאחר שקיבל אותו מX ולא העביר אותו לתובע, וזאת בניגוד להסכם שהיה בינו ובין התובע.
בפועל, X שילם לנתבע סכום גבוה יותר – ואת ההפרשים רשאי הנתבע להותיר בידיו משאין בפני כל ראיה לכך שהתובע סבר שX ישלם יותר מ- 2% כדמי תיווך, או סבר שהוא זכאי לסכום גבוה יותר.

בנוסף לסכום האמור, ישלם הנתבע לתובע גם את הוצאות התביעה (אגרות, מסירות ושכר עדים) ועל כל אלה שכ"ט עו"ד לתובע בסכום של 15,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תיווך עסקי

  2. דמי תיווך 4%

  3. עורך דין תיווך

  4. דמי תיווך רימקס

  5. תוקף הסכם תיווך

  6. תביעה נגד מתווך

  7. תיווך ללא רישיון

  8. הסכם תיווך בעל פה

  9. הגורם היעיל בתיווך

  10. חתימה על טופס תיווך

  11. דמי תיווך על שכירות

  12. תשלום למתווך שכירות

  13. מבחן תיווך - נושאים

  14. חוב כספי למתווך דירות

  15. זכאות מתווך לדמי תיווך

  16. דמי תיווך ללא הסכם בכתב

  17. אחריות מתווך בעסקת יבוא

  18. הסכם אי תחרות עם מתווך

  19. תביעה לתשלום עמלת תיווך

  20. התחמקות מתשלום דמי תיווך

  21. הסכם תיווך ללא פרטי הנכס

  22. תביעה לדמי תיווך שנדחתה

  23. דמי תיווך השכרה ללא הסכם

  24. דמי תיווך על קניית קרקעות

  25. הסכם תיווך עם חברה בע''מ

  26. עניין אישי של מתווך בדירה

  27. דמי תיווך על מימוש אופציה

  28. חובת המתווך לבדוק את הנכס

  29. דמי תיווך בעסקת חיפוש נפט

  30. דמי תיווך למי שאינו מתווך

  31. הורדת מחיר דירה ע''י מתווך

  32. דמי תיווך קניית קבוצת חברות

  33. תביעה לתשלום דמי תיווך של 2%

  34. דמי תיווך עסקה עם חברה בחו''ל

  35. תביעה לתשלום דמי תיווך למתווכת

  36. מה חייב להיות כתוב בהסכם תיווך

  37. דמי תיווך בעסקה שאינה במקרקעין

  38. זכאות מי שאינו מתווך לדמי תיווך

  39. מתי לא משלמים דמי תיווך - 8 מקרים

  40. ערעור על כישלון במבחן רישיון תיווך

  41. תשלום דמי תיווך חתימה על זכרון דברים

  42. אי תשלום דמי תיווך למתווך מחברת רימקס

  43. ויכוח על אחוזים של דמי תיווך עם מתווך

  44. זכאות לתשלום דמי תיווך ללא הסכם תיווך

  45. רישיון תיווך לא בתוקף – זכאות לדמי תיווך

  46. תביעה בין מתווכים בעקבות שיתוף פעולה בעסקה

  47. שיתוף פעולה בין מתווכים - זכאות לדמי תיווך

  48. הסכם לגבי מחלוקת חלוקת דמי תיווך בין 2 מתווכים

  49. דמי תיווך כאשר יש חוזה מכר - האם מגיע עמלת תיווך ?

  50. הלוואה בתיווך עורך דין - עו"ד תיווך בין לווה למלווה

  51. מתווך טען כי הסכם תיווך נגנב ממשרדו – זכאי לדמי תיווך ?

  52. הפרת הסכם תיווך: תשלום פיצויים מוסכמים - דמי תיווך כפולים

  53. תביעה: טענה כי "ידעה על הדירה" עוד לפני שחתמה על הסכם תיווך

  54. תביעה: טוענים כי טופס הסכם התיווך עליו חתמו מתייחס לנכס אחר

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון