החזר שיק בגין עסקת מקרקעין אשר לא יצאה אל הפועל

החזר שיק בגין עסקת מקרקעין אשר לא יצאה אל הפועל

לפני תביעה להשבת סך של 51,000 (קרן) ששילם התובע, לטענתו, לידי הנתבע עבור עסקת מקרקעין אשר לא יצאה אל הפועל.
בהליך קודם שהתקיים בין התובע לאשת הנתבע, נדון שיק בסך 50,000 ש"ח, המשוך על שם אשת הנתבע; לטענת התובע, השיק הנ"ל ניתן לו על-ידי הנתבע לביטחון, ככל שעסקת המקרקעין לא תצא לפועל. הנתבע, מנגד, טוען כי נתן את השיק הנ"ל על החלק לתובע, עבור רכישת מערכת גיר לרכבו, ברם התובע לא סיפק את הסחורה. לאחר שהתובע הגיש את השיק לביצוע, הגישה אשת הנתבע התנגדות לביצוע השיק (תא"מ 8359-02-08, להלן – ההליך הראשון). המחלוקת נדונה בפני כב' השופט בולוס, אשר ביום 6.7.09 הכריע בה לגופה, תוך שהוא מקבל את גרסת התובע ומקבל את תביעתו.
משלא הצליח התובע לגבות את סכום השיק ממושכת השיק, הוא הגיש את התביעה שבפני כנגד הנתבע, להשבת הסכום ששילם לו.

המחלוקת ותמצית טענות הצדדים:


המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם הכרעת כב' השופט בולוס בהליך הראשון יוצרת השתק פלוגתא בהליך זה.


2. מאחר וטענת ההגנה היחידה שהעלה הנתבע היא הכחשתו שהתובע מסר לידיו את סכום התביעה על חשבון עסקת מקרקעין, וגרסתו כי בין הצדדים נקשרה עסקה להתקנת מערכת גיר שהופרה ע"י התובע, נקבע בדיון מיום 21.5.14 כי הצדדים יגישו טיעוניהם לעניין השתק פלוגתא, וככל שתתקבל טענת התובע בדבר קיומו של השתק פלוגתא, הרי שהתביעה תתקבל, ואילו ככל שהטענה תדחה, התביעה תדון לגופה.
3. לטענת התובע, קביעת כב' השופט בולוס בהליך הקודם מהווה השתק פלוגתא, הואיל וישנה זהות עובדתית ומשפטית בין שתי הפלוגתאות. לטענתו, מתקיימים בענייננו ארבעת התנאים להחלת הכלל בדבר השתק פלוגתא: בית המשפט בהליך הקודם קבע ממצא חיובי להבדיל ממצא של חוסר הוכחה; ההכרעה הייתה חיונית לתוצאה הסופית, הפלוגתא היוותה מחלוקת של ממש בין הצדדים; המדובר באותם צדדים או חליפיהם בשים לב לכך שהנתבעת בהליך הקודם הינה רעייתו של הנתבע בהליך כאן.
5. לטענת הנתבע, לא מתקיימים בענייננו התנאים האמורים. לטענת הנתבע הוא לא היה בעל דין בהליך הקודם ולכן הקביעה בפסק הדין בהליך הקודם אינה חלה לגביו וגם אין לראות בו חליף של רעייתו. יתרה מזו ההליך הקודם היה הליך שטרי במסגרתו נטל ההוכחה מוטל על הנתבע (שם – אשתו של הנתבע דכאן). מקום שהמדובר בשני הליכים שונים מבחינה ראייתית וסדרי דין, הליך אחד יכול להקים מעשה בית דין על ההליך האחר.

השתק פלוגתא
9. קיומו של השתק פלוגתא מותנה בהתקיימות ארבעת התנאים הבאים: ראשית, זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא שנדונה והוכרעה בפסק הדין בהליך הקודם לבין הפלוגתא הנוכחית; שנית, זהות בין הצדדים בשני ההליכים, בין חליפיהם או מי שיש ביניהם "קרבה משפטית", באופן שלצד שכנגדו מועלית טענת השתק פלוגתא היה יומו בבית המשפט; שלישית, קביעת ממצא עובדתי פוזיטיבי ביחס לפלוגתא בהתדיינות הראשונה; רביעית, ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לתוצאה הסופית בהתדיינות (ע"א 9647/05 פוליבה בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) (2007); ע"א 2576-03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים (פורסם במאגרים) (2007)).
10. אבחן להלן את התקיימות התנאים בענייננו.
11. זהות הפלוגתא: כמפורט לעיל, הפלוגתא שהועמדה לדיון בהליך הקודם היתה מהות ההתקשרות בין הצדדים. מן הצד האחד עמדה גרסת התובע דכאן, בדבר התקשרות בעסקת מקרקעין, ותשלום ששולם לנתבע על חשבון התמורה במסגרתה, שכנגדו ניתן ע"י הנתבע שיק לביטחון שחולל. מהצד האחר עמדה גרסת אשת הנתבע, כפי שנשמעה מפי הנתבע עצמו, ולפיה ההתקשרות בין הצדדים היתה לממכר מערכת גיר לרכב אשר הופרה ע"י התובע, ובגין מכר זה מסר הנתבע את השיק לתובע. הפלוגתא התעוררה נוכח טענת ההגנה של החייבת השטרית בהליך הראשון (אשת הנתבע), אשר נסבה על מהות עסקת היסוד שנערכה בין הצדדים, ומשמדובר בצדדים קרובים לשטר. אותה פלוגתא עובדתית בדיוק היא המתעוררת גם בענייננו, תוך שכל צד חוזר על טענתו העובדתית כפי שפורטה לעיל. בנסיבות אלה, הרי שמדובר בפלוגתא משותפת לשני ההליכים. העובדה כי העילה המשפטית שונה היא אין בה כדי לשנות לעניין זה משמדובר בשאלה עובדתית משותפת (ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות (פורסם במאגרים) (2011)).
12. זהות הצדדים: אין חולק כי הנתבע לא היה צד להתדיינות בהליך הראשון, אלא אשתו. אך בכך אין כדי להכריע לענייננו. ההלכה הפסוקה קובעת כי השתק פלוגתא עשוי להתקיים אף כאשר בעל הדין בהתדיינות השניה הוא חליפו של בעל הדין בהתדיינות הראשונה או מי שיש לו "קרבה משפטית" אליו. "קרבה משפטית" מתקיימת כאשר יש זיקה עניינית ושיתוף אינטרסים בין בעל הדין בהליך הראשון לבעל הדין בהליך השני. וכך נפסק לעניין זה:

"קרבה משפטית" לצורך מעשה בית דין מתקיימת כאשר קיימת קרבה עניינית הדוקה בין בעלי הדין בשני ההליכים העומדים באותו צד של המיתרס, כנגד בעל דין משותף לשני ההליכים..."קרבה משפטית" כאמור עשויה להיווצר, בין היתר, כתוצאה מקשרים משפחתיים, מסחריים, או מכוח זיקה משותפת לעניין כספי משותף. המבחן לכך הוא האם מצויים שיקולים של מדיניות משפטית המצדיקים השוואת מעמדו של בעל דין בהליך נוכחי למעמדו של בעל דין בהליך הקודם, וקשירתו לתוצאותיו." (ע"א 735/07 הנ"ל, שם בפסקה 28).
בעניינו, קיימת קירבה משפטית הדוקה בין הנתבעת בהליך הראשון לנתבע דנן. השניים הם בעל ואישה, וברי כי האינטרס הכספי שלהם בשני ההליכים הוא אחיד ומשותף. השיק נשוא ההליך הראשון נמסר מלכתחילה לתובע במסגרת עסקה בינו לבין הנתבע, ולא במסגרת התקשרות כלשהי עם אשת האחרון. בנסיבות אלה, מדובר בקרבה משפטית מובהקת, חרף השוני בזהות הפורמאלית. זיקתו הישירה של הנתבע להליך הראשון בולטת נוכח העובדה כי הוא היה עד בהליך הראשון; הוא היה "הרוח החיה" מטעם ההגנה בהליך האמור, ולמעשה היחידה, משעדות אשתו לא נשמעה. לנתבע היה יומו בבית המשפט, גרסתו נשמעה במלואה ונבחנה לגופה, נתון המהווה בפני עצמו בסיס אפשרי לקשירתו בממצאים של ההליך הראשון, ובוודאי כשהוא מצטבר לזיקות המהותיות שצוינו לעיל. נוכח העוצמתה הרבה של זיקת הנתבע להליך הראשון בנתונים שציינו, מוצדק להכיר בקיום השתק פלוגתא כלפיו ביחס לקביעות שנקבעו באותו הליך (ראו: ע"א 9647/05 פוליבה נ' מ"י (פורסם במאגרים); רע"א 9307/09 אפולו אנדקס בע"מ ואח' נ' ראובן סונסינו (פורסם במאגרים).
13. קביעת ממצא פוזיטיבי בפלוגתא: כפי שעולה מפסק דינו של כב' השופט בולוס, הוא העדיף, לאחר שמיעת עדויות הצדדים, את גרסת התובע על-פני זו של הנתבע, אותה מצא כבלתי מהימנה. בפסה"ד צויין כי הנתבעת דשם נמנעה מלהעיד עדים רלוונטיים, ברם קביעת אי-המהימנות נקבעה לגופה של הגרסה. משכך, מתקיים התנאי האמור. אוסיף כי בנסיבות אלה, אינני רואה לקבל אף את הטענה בדבר השוני בין הנטלים בתביעה הנוכחית ובתביעה הקודמת, בשל כך שהאחרונה היתה תביעה שטרית, שכן מפסק הדין עולה כי המחלוקת הוכרעה על בסיס העדפת גרסה אחרת על פני רעותה, ולא על יסוד נטל ההוכחה.
14. חיוניות הקביעה בהליך הראשון; משההכרעה ניתנה בטענת ההגנה כפי שהועלתה על-ידי הנתבעת בהליך הראשון, הרי שתנאי זה מתקיים.
15. המסקנה היא, איפוא, כי התנאים לקיום השתק פלוגתא מתקיימים בענייננו. התכלית הבסיסית של הכלל האמור, שהינה מניעת כפל התדיינויות על כל העלול לנבוע מכך ועקרון סופיות הדיון, מתקיימת בנסיבות כפי שפורטו. משנדחתה גרסתו העובדתית של הנתבע בהליך הראשון, לאחר שעדותו נשמעה, נדונה לגופה ונמצאה לא אמינה, תוך שבית המשפט מאמץ את הגרסה הנגדית של התובע, אין הנתבע רשאי לשוב ולהישמע בגרסתו הנ"ל שנדחתה, במסגרת ההליך שבפני.

סיכומם של דברים:
16. במחלוקת היחידה בין הצדדים קיימת פלוגתא פסוקה בדבר מסירת התשלום נשוא התביעה על-ידי התובע לנתבע, כגרסת התובע. משכך, ובהתאם לאמור בהחלטה מיום 21.5.14, דין התביעה דנן להשבת הסכום האמור - להתקבל.
18. לעניין סכום התביעה שננקב בכתב התביעה, לא הוברר אופן ביצוע השערוך ליום הגשת התביעה כפי שנעשה על-ידי התובע. בנסיבות אלה אני מקבלת את התביעה ומורה לנתבע לשלם לתובע סך 51,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 25.12.05 ועד ליום מתן פסה"ד.
19. כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שיק שסורב

  2. פרשנות שיק

  3. שיק על תנאי

  4. ההגדרה של שיק

  5. השיק חזר אכ"מ

  6. פגם בסיחור שיק

  7. החזרת שיק אכ"מ

  8. שיק נגד מטלון

  9. תביעה על שיקים

  10. חתימה על גב השיק

  11. ביטול שיק שנוכה

  12. הודעת חילול שיק

  13. החלפת שיקים טובה

  14. כתיבת שיק ביטחון

  15. חריגה מהרשאה בשיק

  16. התנגדות לביצוע שיק

  17. שימוש בשיקים גנובים

  18. שיק עם הגבלת סחירות

  19. סיחור שיק שניתן לקבלן

  20. ערעור על הגבלת שיקים

  21. חובת הבנק לפרוע שיק

  22. שיק ביטחון בסופרמרקט

  23. מחזיק בשיקים בעל משכון

  24. תביעות שטריות בגין שיקים

  25. כיבוד שיק בטעות של הבנק

  26. חוקיות עסקת ניכיון שיקים

  27. ניכיון שיקים למוטב בלבד

  28. מתן שיק ללא כיסוי לקזינו

  29. ביטול מניין שיקים שסורבו

  30. דחיית התנגדות לביצוע שיק

  31. עסקת ניכיון שיקים עם הבנק

  32. התנגדות לביצוע שיק שנגנב

  33. סירוב שיקים ללא משלוח התראה

  34. העברת שיקים שבוטלו לניכיון

  35. הסבת השיק לצורך הברחת נכסים

  36. החזרת שיקים לאחר ביטול הזמנה

  37. תכליתו של חוק שיקים ללא כיסוי

  38. כיבוד שיק למרות חריגה בחשבון

  39. גריעת שיקים ממנין שיקים שסורבו

  40. רשלנות הבנק בבדיקת שם על השיק

  41. סעיף 10 א לחוק שיקים ללא כיסוי

  42. התנגדות לביצוע שיק בהעדר חתימה

  43. הפקדת שיק למוטב בלבד לחשבון אחר

  44. טענה כי אינו זכאי להיפרע על פי השיק

  45. תביעה שטרית מבלי להציג שיק לפרעון

  46. מסירת שיקים כנגד הלוואות למראית עין

  47. העברת שיקים לקרוב משפחה בחברה אחרת

  48. הגשת תביעה לביצוע שיקים לבית המשפט

  49. הבאת שיקים במניין השיקים המסורבים

  50. חיוב חשבון בגין ניכיון שיקים שחוללו

  51. הגשת שיקים - הפסקת מירוץ ההתיישנות

  52. סעיף 10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי

  53. בקשה לבטל שיקים ממניין השיקים שסורבו

  54. ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי

  55. טענה כי החתימה על גבי השיק אינה חתימה אמיתית

  56. טענה כי השיק אינו בכתב ידה ואינו חתום על ידה

  57. ערעור על פי סעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי

  58. הפקדת שיקים על שכירות בניגוד להסכמה לא להפקיד

  59. התחייבות לא לפנות להוצל''פ במקרה של ביטול שיק

  60. בקשה לגרוע הבאתם של שיקים במניין השיקים שסורבו

  61. החזר שיק בגין עסקת מקרקעין אשר לא יצאה אל הפועל

  62. טען כי השיק בגין שירותים רפואים הוצא ממנו בכפייה

  63. תביעה שיטרית נגד מי שאינו חתום על השיק כמושך או כמסב

  64. שיק נמסר כהלוואה "למוטב בלבד" אולם שורת המוטב נותרה ריקה

  65. המומחה קבע: כתב היד על השיק "קרוב לוודאי" כתב היד של הנתבע

  66. מצילום השיק, עולה שהשיק לא כובד על ידי הבנק בנימוק: "אין כיסוי מספיק"

  67. לטענת התובע השיק נמסר לו כבטוחה להבטחת תשלום חוב של בעלה של הנתבעת

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון