גילוי רטיבות לאחר קניית דירה יד שניה

גילוי רטיבות לאחר קניית דירה יד שניה

התובעים רכשו מהנתבעים דירת מגורים (להלן: "הדירה").

ביום 14.11.11 הצדדים חתמו על זיכרון דברים, לפיו הנתבעים הביעו את נכונותם למכור את הדירה, והתובעים הביעו את נכונותם לקנות את הדירה, כאשר מחיר התמורה שהוסכם בין הצדדים, לאחר מו"מ, עמד על 705,000 ₪.

יום למחרת, ביום 15.11.11, הצדדים חתמו על ההסכם למכר הדירה (להלן: "ההסכם" ו/או "הסכם המכר").

התובעים קיבלו את החזקה בדירה בחודש ינואר 2012, ועברו להתגורר בה בתחילת חודש פברואר 2012, כאשר שבועיים בערך לאחר כניסתם לדירה התגלתה להם, לטענתם, בעיית רטיבות קשה בדירה.

טענות התובעים



זמן קצר לאחר כניסתם לדירה התגלתה בדירה בעיית רטיבות קשה, שלא ניתן היה להבחין בה לפני כן. זאת, שכן במועדי ניהול המו"מ וכריתת הסכם המכר הדירה הייתה מסודרת, מסוידת, נקייה, ולא נראו בה סימני רטיבות או עובש.
במועדי ביקוריהם בדירה, לפני הרכישה, הם הבחינו במספר נקודות בודדות של רטיבות מתחת לחלון בחדר השינה, וכאשר נשאלו הנתבעים אודות פשרן של הנקודות הנ"ל, התובעים נענו בכך, שאין כל בעיית רטיבות בדירה, וכי ניתן לתקן זאת בשפכטל.
לטענת התובעים, הנתבעים ידעו אודות קיומה של בעיית רטיבות אקוטית בדירה, ואף ראו וחוו את הבעיה, אך נמנעו מלגלות זאת לתובעים. לא זו אף זו: הנתבעים ניסו לטשטש במכוון את בעיית הרטיבות, בכך שניסו לצבוע את כל המקומות שיש בהם רטיבות הנראית לעין.
עוד טוענים התובעים, כי מבירור ושיחות עם השכנים, התברר להם כי הנתבעים ביצעו עבודות שיפוצים בדירה לשם תיקון בעיית הרטיבות והעובש בדירה.
התובעים הוסיפו וטענו, כי אם הנתבעים היו מגלים להם את דבר קיומה של בעיית הרטיבות או העובש בדירה, הם לא היו רוכשים אותה בשום מחיר. הנתבעים הטעו אותם בעניין זה, ואם היו מגלים להם את מצב הרטיבות בדירה לאמיתו, התובעים לא היו חותמים על הסכם הרכישה.
בהסתירם את בעיית הרטיבות החמורה בדירה, הרי שהנתבעים הפרו את חובת תום הלב בניהול מו"מ לכריתת ההסכם.
התובעים צירפו לכתב תביעתם חוות דעת שנערכה על ידי מר מרדכי שטיינר (להלן: "חוות דעתו של שטיינר"), מהנדס איכות, הנדסאי ומבקר איכות בנייה, אשר העריך את שווי העבודות הנדרשות לתיקון בעיית הרטיבות בדירה, בסך של כ 129,000 ₪, והתובעים מבקשים לחייב את הנתבעים בפיצויים בגין נזקים אלה, ובתוספת סך של 15,000 ₪ בגין ההוצאות שייגרמו להם עקב הצורך בפינוי הדירה לצורך ביצוע התיקונים.
לטענת התובעים, הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית, בכך שלא גילו להם את דבר קיומה של בעיית הרטיבות בדירה. מכאן, שהתובעים זכאים, לטענתם, לקבלת פיצוי מוסכם בסך של 70,500 ₪.
התובעים ביקשו לחייב את הנתבעים אף בפיצוי בגין עוגמת נפש, בסך של 30,000 ₪.


טענות הנתבעים



כעולה מהסכם המכר, לתובעים הומלץ להתייעץ עם מומחה, ובכלל זה מהנדס בניין, אך הם בחרו לא לעשות כן.
התובעים חתמו על מסמך מיום 18.1.12, לפיו הם מאשרים כי בדקו את הדירה ומצאו אותה מתאימה לצרכיהם, וכי הם רוכשים אותה במצבה כפי שהיא ביום הרכישה ואין להם כל טענה באשר לטיב הדירה.
מדובר בבניין שנבנה בערך 60 שנה לפני העסקה נשוא התביעה, ובדירה שהינה צמודת קרקע. סימני הרטיבות שבדירה מאפיינים את כל הבתים צמודי הקרקע באזור, מאחר ובשטח הייתה ביצה במקור. סימני הרטיבות בדירה מופיעים מידי חורף, כאשר הביצה עליה נבנה הבית במקור הופכת לאזור בוצי ביותר.
התובעים רכשו את הבית בחורף, וסימני הרטיבות היו בולטים לעין, והעניין אף הובא לידיעתם על ידי הנתבעים ועל ידי המתווכת, חווה כהן.
זאת ועוד, לאחר חתימת העסקה במחיר 775,000 ₪, התובעים ביקשו הנחה במחיר, לצורך פתרון בעיית הרטיבות, ולאחר משא ומתן ממושך בין הצדדים החליטו הצדדים להפחית מסכום התמורה סך של 70,000 ₪ וכך נחתם האישור מיום 15.11.11 (נספח א' לתצהירי הנתבעים).
אף עו"ד שרם, אשר ערך את הסכם המכר, יידע את התובעים אודות בעיית הרטיבות בדירה, והמליץ להם להתייעץ עם מהנדס, ואולם הם סירבו לשמוע בעצתו.
הנתבעים הודו בכך, כי ביצעו שיפוצים בדירה, ברם לא הסתירו זאת ולא את בעיית הרטיבות.
מכאן, שלטענת הנתבעים, דין התביעה להידחות.


דיון והכרעה



לאחר שנדרשתי לכלל הראיות ולכלל טענות הצדדים שוכנעתי, כי דין התביעה להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.




הפרה יסודית:


הפרה יסודית מוגדרת בסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים - תרופות") כ"הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה".

הפרה יסודית יכול שתהא הפרה מן הדין או הפרה מוסכמת, אשר הצדדים הסכימו שתוגדר כיסודית.

בנידון דידן, פשיטא כי ההפרה הנטענת (אי גילוי בעיית הרטיבות) אינה נמנית על ההפרות היסודיות שנקבעו בסעיף 14.ב להסכם המכר, לפיו הצדדים הסכימו אלו סעיפים בהסכם הינם סעיפים יסודיים אשר הפרתם תהווה הפרה יסודית של הסכם המכר ותזכה את הצד השני בפיצויים מוסכמים ללא הוכחת נזק. ההפרה הנטענת, שעניינה אי גילוי קיומה של בעיית הרטיבות בדירה, לא באה בקהלם של אותם סעיפים יסודיים. לפיכך, אין המדובר בהפרה יסודית מוסכמת.

על כן, ואף אם תוכח ההפרה, דומה כי התובעים אינם זכאים לפיצויים המוסכמים בסעיף 14.א להסכם.

ודוק: עיינתי בהסכם המכר, עיין היטב, ולא מצאתי בו כל התחייבות מטעם הנתבעים-המוכרים, בדבר תקינות הדירה על כלל מתקניה. אף נהפוך הוא; בהסכם צוין במפורש, כי התובעים רוכשים את הדירה במצבה כפי שהוא ביום הרכישה (ראו: סעיף 3.ב להסכם המכר), ואף אם אצא מתוך הנחה, כי התחייבות מעין זו (העדר רטיבות בדירה) הינה התחייבות שנכללה בסעיף 3.ב להסכם (היינו, רכישת הדירה כפי שהיא במצבה ביום החתימה על ההסכם), עדיין סעיף זה אינו נמנה על ההפרות היסודיות המוסכמות על פי סעיף 14.ב להסכם.

האם מדובר בהפרה יסודית על פי הדין?

בהקשר זה אקדים ואבהיר, כי הגם שאצא מתוך הנחה כי בנידון דידן הייתה הפרה יסודית מכוח הדין (להבדיל מהפרה יסודית מוסכמת) פשיטא, כי התובעים אינם זכאים לקבלת הפיצוי המוסכם שנקבע בסעיף 14.א להסכם. פיצוי מוסכם זה מגיע אך ורק כשמדובר באחת ההפרות היסודיות המוסכמות על הצדדים, ואשר נקבעו בסעיף 14.ב להסכם המכר.

לא זו אף זו: ההבחנה בין הפרה יסודית ללא יסודית רלבנטית בעיקר לצורך הסעד של ביטול חוזה [דניאל פרידמן נילי כהן חוזים, כרך ד' (2011), עמ' 343]. בענייננו, סעד זה לא נדרש. על כן, דומה כי הדיון ביסודיות ההפרה, מתייתר.

בבחינת למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין, כי טענת התובעים, לפיה היו נמנעים מרכישת הדירה "בשום מחיר" כלשונם הם, אלמלא הסתירו מהם הנתבעים את בעיית הרטיבות, נטענה כלאחר יד ומבלי שנתמכה בכל ראיה.

""הפרה יסודית" מוגדרת בסעיף 6 לחוק התרופות כ"הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה". שלושה מרכיבים להגדרה. הראשון – חומרת ההפרה. מרכיב זה אינו מפורש בהגדרה, אך הוא משתמע מכך שאדם סביר לא היה מתקשר בחוזה, אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. השני – ההפרה ותוצאותיה. מרכיב זה מעורר את השאלה מהן תוצאות ההפרה הרלבנטיות לבחינת פעולתו ההיפותטית של האדם הסביר. השלישי – המועד הרלבנטי לפעולתו של האדם הסביר. מרכיב זה בוחן את שאלת המועד שבו יש למקם את אופן הפעולה ההיפותטי של האדם הסביר, אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. החוק אינו מתייחס לכך מפורשות, אך ניתן להניח שמדובר במועד של כריתת החוזה, שבו מחושבים הסיכונים שהצדדים מוכנים ליטול על עצמם במסגרת החוזה" [דניאל פרידמן נילי כהן חוזים, כרך ד' (2011), עמ' 295].

בענייננו, התובעים לא הצליחו להוכיח ולו את המרכיב הראשון בהגדרה שלעיל. זאת, שכן התובעים לא הוכיחו כי עקב ההפרה הנטענת, היינו - עקב אי גילוי בעיית הרטיבות הנטענת, נשללה מהם התמורה או מרכיב מרכזי בתמורה, שהסכם המכר היה אמור להעניק להם [דניאל פרידמן נילי כהן חוזים, כרך ד' (2011), עמ' 295]. כך למשל, התובעים לא הגישו חוות דעת שמאית, לפיה שווי הדירה עם בעיית הרטיבות נמוך באופן משמעותי ממחיר התמורה ששולם על ידם בפועל. התובעים אף לא הוכיחו כי מחיר הדירה ללא בעיית הרטיבות, נמוך באופן כלשהו, ממחיר התמורה ששולם על ידם.

בנסיבות, דומה כי אין כל טעם בהמשך בחינת יתר מרכיבי הגדרת המונח "הפרה יסודית" על פי דיון.



האם הייתה הפרה רגילה מצד הנתבעים לתנאי הסכם המכר?


כאמור לעיל, התנאי היחיד בהסכם המכר המתייחס למצב הדירה, הינו סעיף 3.ב להסכם המכר, שענייננו מסירת הדירה במצבה ביום הרכישה. ניתן לראות התייחסות נוספת למצב הדירה אף בסעיף 2.1 לזיכרון הדברים, לפיו הנתבעים התחייבו למסור את החזקה בדירה לתובעים, "במצב תקין ושלם כפי שהם ביום חתימת ההסכם".

בנידון דידן, אין כל חולק, כי הנתבעים מסרו את הדירה לתובעים במצבה כפי שהיה ביום הרכישה.

אלא מאי? משאין כל חולק, כי קיימת בדירה בעיית רטיבות, ובהעדר כל התייחסות מפורשת לעניין זה בהסכם המכר ו/או בזיכרון הדברים, אזי יש לבחון את הנתונים שעמדו בבסיס המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים בשלב הטרום חוזי. התובעים טוענים כי בשלב הטרום חוזי הנתבעים ידעו כי קיימת בדירה בעיית רטיבות אך נמנעו מלגלותה בפניהם, ואילו הנתבעים טוענים, כי בעיית הרטיבות בדירה לא הייתה מוסתרת והם יידעו את התובעים בקיומה.

על כן, להלן אתמקד בדיון בשלב הטרום חוזי.



בחינת התנהגות הצדדים בשלב הטרום חוזי:


לטענת התובעים, הנתבעים ידעו אודות קיומה של בעיית רטיבות חמורה בדירה ולא גילו להם זאת בשלב המו"מ ולא בשלב אחר.

התובעים טוענים, כי לא הבחינו בבעיית רטיבות בדירה עת ביקרו בה לקראת רכישתה.

התובעים טוענים, כי השמאים מטעם הבנק שנתן להם את המשכנתא, בדקו את הדירה ולא הבחינו בבעיית רטיבות כלשהי בדירה.

אם אלה הם פני הדברים, אזי על מה מבססים התובעים את טענתם בדבר ידיעת הנתבעים לקיומה של בעיית רטיבות חמורה בדירה? על סמך כך, שנודע להם מהשכן כי בדירה תמיד הייתה בעיית רטיבות (חקירת התובע בעמ' 26 ש' 13-14). דא עקא, אותו שכן לא זומן למתן עדותו בבית המשפט, והתובעים לא הראו כל הצדקה להימנעותם מזימונו.

מנגד, הנתבעים לא כפרו בכך, כי גילו לתובעים, ולאחר שהבחינו במספר נקודות צבע נפוחות בדירה, כי נקודות אלו הופיעו בחורף הקודם (לפני מכירת הדירה) ותיקנו אותן בשפכטל.

כבר אציין, כי עדותה של הנתבעת יצרה עלי רושם אמין ומהימן. ודוק: הנתבעים התגוררו בדירה בערך שנה לפני מכירתה לתובעים. הנתבעים לא חוו יותר מחורף אחד בדירה, ולא חוו חורף קשה. בהקשר זה, אף המומחה מטעם התובעים ציין, כי בחורפים בשנים קודמות לחורף 2012, ירדו כמויות גשמים פחותות באופן ניכר.

הנתבעת נמנעה מלמסור פרטים שלא היו בידיעתה האישית והודתה, כי לא הייתה שותפה למו"מ שהתנהל בין התובעים לבין בן זוגה הנתבע. הנתבעת לא היססה לומר כי לא ידוע לה מה עלה בשיחה בין התובעים לבין הנתבע בכל הנוגע לאותן נקודות נפוחות שעליהן הצביעו התובעים (חקירתה הנגדית של הנתבעת בעמ' 33 ש' 35-36). הדבר מלמד על העדר כל ניסיון מצידה להטיית עדותה ומחזק את קביעתי בדבר אמינותה.

עדותו של הנתבע אף היא יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר. הנתבע העיד בביטחון מלא וללא כל היסוס, וציין כי בדירה קיימת בעיית רטיבות קלה ולא הסתיר את הדבר מפני התובעים. התובעים ראו את הדירה, נגעו בקירות וראו את בעיית הרטיבות הקלה (חקירת הנתבע בעמ' 34 ש' 28-30). הנתבע ציין, כי המחיר המקורי שנדרש על ידו עבור הדירה היה 780,000 ₪, אך לאחר משא ומתן ממושך מול התובעים, הסכים להפחית את המחיר ל 705,000 ₪ והסביר להם, כי זה הבית ואלה הליקויים, ואינו מוכן לרדת מסכום זה (עמ' 35 ש' 15-16).

ודוק: מדובר בבניין ישן אשר נבנה משנות ה- 60. הדירה הייתה במצב טוב בהרבה ממצבו הכללי של הבניין. התובעים ראו, ומכל מקום, אף אחד לא מנע בעדם מלראות את מצב הבניין בכללותו. אך, לטענתם מצבו החיצוני של הבניין לא עניין אותם. המומחה מטעם התובעים מייחס את בעיית הרטיבות בדירה מבפנים למצבו הכללי החיצוני של הבניין. מצב חיצוני זה לא היה מוסתר מעיני התובעים, והתובע הודה כי לא עניין אותו מצב הדירה מבחוץ, לא ראה את מצב הדירה מבחוץ, וגם אם היה רואה את המצב החיצוני של הבניין, זה לא היה מעניין אותו. כל מה שעניין אותו זה מצב הדירה מבפנים (חקירתו של התובע בעמ' 24 ש' 4-25). אגב, כנגד עדותו של התובע בהקשר זה, עומדות עדויותיהם של הנתבע ושל המתווכת, אשר העידו כי הייתה הפחתה משמעותית במחיר הדירה, לנוכח ההזנחה במצבו החיצוני של הבניין.

כאמור לעיל, לא היה כל מקום להשוואה בין מצב הדירה מבפנים לבין מצבו הכללי החיצוני של הבניין, ובהינתן העובדה כי הנתבעים התגוררו בדירה רק כשנה לפני מכירתה, ובהתחשב בטענת התובעים, לפיה השמאים מטעם הבנק לא הבחינו בבעיית רטיבות בדירה, ובהתחשב בטענת התובעים לפיה בחורף 2012 ירדו כמויות גשמים ניכרות בהרבה משנים קודמות (ראו: סעיף ב.1. למוצג ת/2), ובהתחשב בטענת התובעים לפיה נזקי הרטיבות הופיעו לנוכח כמויות הגשמים הניכרות שירדו באותו חורף והציפו את החצר וחדר המדרגות (כפי שנקבע על ידי המומחה מטעמם), פשיטא שלא היה בידי הנתבעים לגלות קיומה של בעיית הרטיבות החמורה הנטענת על ידי התובעים.

למותר לציין, כי התובעים טענו כי הנתבעים התגוררו בדירה רק כחודשיים לפני מכירתה. אם אלה הם פני הדברים, אזי על אחת כמה וכמה, הנתבעים לא יכלו לדעת מבעיית הרטיבות בדירה. הרי המומחה מטעם התובעים מודה, כי כמות הגשמים בשנים הקודמות לשנת 2012 הייתה קטנה בשיעור ניכר מכמות הגשמים הרצופים שירדו במהלך חורף 2012, והרי הנתבעים התגוררו בדירה תקופה של בין שנה לשנתיים בערך לכל היותר, לפי גרסתם, או חודשיים לכל היותר, לפי גרסת התובעים.

מטעם הנתבעים העידה המתווכת חווה כהן. עדותה של המתווכת אף היא יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר. ממכלול עדותה, ניתן לקבוע כי התובעים ניהלו משא ומתן עיקש סביב מחיר הדירה, לנוכח מצבו החיצוני המוזנח של הבניין, לרבות שלוליות המים שהצטברו בחצי הגינה שהיה שייך לדיירת אחרת בבניין (עמ' 32 ש' 6-16 ו- ש' 22-23).

עדותה של המתווכת אף תומכת בעדותו של הנתבע הנוגעת לנקודות הצבע הנפוחות שנראו על ידי התובעים. המתווכת העידה, כי הנתבע גילה לתובעים כי הייתה בעיית רטיבות במספר נקודות בבית (עמ' 32 ש' 18-19)

כעולה מתצהיר עדותו הראשית של הנתבע (סעיף 12 למוצג נ/2), התובעים צילמו את הדירה לפני החתימה על הסכם הרכישה. כך גם הנתבעים עצמם צילמו את הדירה. בתמונות שצולמו על יד התובעים (נספח ג' למוצג נ/2) נראו בדירה סימני רטיבות. מנגד, התובעים נמנעו למצרף את התמונות שצולמו על ידם, אף לא הזכירו אותן בעדויותיהם.

יודגש, כי הנתבע לא נחקר על עניין זה בחקירתו הנגדית.

דומה, כי בעיית הרטיבות שהייתה ידועה לנתבעים, אינה חורגת מגדר בעיית רטיבות קלה, שניתן אף להבחין בה בעין בלתי מזוינת במועדי ביקורי התובעים בדירה ולפני החתימה על ההסכם.

החורף הקשה שהיה בשנת 2012, כפי שנקבע על ידי המומחה מטעם התובעים, החריף את בעיית הרטיבות לאין ערוך, והנתבעים שהתגוררו בדירה במשך כשנה ובכל מקרה, פחות משנתיים לפני מכירתה, לא חוו בעיית רטיבות חמורה בדירה.

התובעים טענו, כי מכירת הדירה תוך תקופה קצרה מאז רכישתה על ידי הנתבעים, מעידה על ידיעתם אודות בעיית הרטיבות. טענה זו, לא הוכחה על ידי התובעים כדבעי. ראשית כל, התובעים ביססו טענתם זו בהסתמכם על קביעת המומחה מטעמם שטען כי הנתבעים רכשו את הדירה חודשיים לפני מכירתה לתובעים. טענה זו, התבררה כחסרת שחר. לא זו אף זו: הנתבעים העידו, כי נאלצו למכור את הדירה משנקלעו למצב כלכלי קשה. בעדותה של המתווכת נמצא תימוכין לטענת הנתבעים בעניין זה, כאשר המתווכת העידה כי הנתבע "לא רצה למכור את הדירה" (עמ' 29 ש' 16-17).

קביעותיו של שטיינר בחוות דעתו אודות ידיעת הנתבעים בדבר קיומה של "בעיית רטיבות כרונית" כהגדרתו, אין להן כל משקל, וטוב עשה המומחה שטיינר, כשביקש לא להתייחס לקביעות המשפטיות והעובדתיות שנקבעו לאורך חוות דעתו.

המומחה מטעם התובעים ציין בחוות דעתו כי בבניין נמצאים סדקים והוא נוטה לצידו. המומחה אישר בחקירתו הנגדית, כי ניתן לראות את הסדקים וההטיה בעין בלתי מזוינת (עמ' 14 לפרוטוקול ש' 2-3). המומחה אף אישר, כי סדקים אלה והטיית הבניין יכולים לגרום לרטיבות (עמ' 14 ש' 5-9). משום מה, התובעים מתעלמים מפגם זה. נשאלת השאלה: כלום ייתכן כי התובעים הבחינו בסדקים ובהטיה וחרף זאת רכשו את הדירה, וכלום ייתכן כי עצם ההתעלמות מפגמים אלה יש בה כדי ללמד על רצונם לרכוש את הדירה במצבה? וכלום ייתכן כי התובעים החליטו לרכוש את הדירה חרף בעיית הרטיבות, במיוחד כשבעיה זו אינה משמעותית בהשוואה למצבו החיצוני של הבניין? דומה, כי התשובות לכך הינן בחיוב.

זאת ועוד, המומחה מייחס את הסיבה ל"רטיבות הכרונית" בדירה לכך, שהבניין נמוך מפני השטח, ולא בהכרח לסדקים ולהטיה (עמ' 14 ש' 19-20). עובדה זו הייתה קיימת מאז ומתמיד, והתובעים ראו או יכלו לראות זאת בשטח. אמנם, המומחה טען כי במועד רכישת הבית לא הצטברו שלוליות מים ולא הייתה הצפה כלשהי בשטח, והדבר נוצר אך ורק בחורף 2012, אך נזכיר, כי לא מן הנמנע גם שהנתבעים בעצמם לא ידעו אודות קיומה של בעיה זו, שכן המומחה מטעם התובעים קבע, כי בשנים שקדמו לחורף 2012 ירדה כמות גשמים קטנה באופן ניכר מהגשמים שירדו בחורף 2012.

עדויותיהם של התובעים התאפיינו במגמתיות יתר. התובעים האדירו בתיאור מצב הרטיבות בדירה, כאשר התמונות שצולמו על ידי המומחה מטעמם, אשר ביקר בדירה בסמוך מאוד לגילוי הנזקים, מלמדות אחרת. אכן, וכעולה מהתמונות, קיימת בעיית רטיבות במספר מוקדים בדירה, אך לא ראיתי ביטוי ל"נפילת גושים גדולים" כפי שנטען על ידי התובע (עמ' 26 ש' 25-26), כאשר אין חולק כי התובעים לא ביצעו כל תיקון בדירה עד לביקור המומחה ועד עצם היום (עמ' 26 ש' 27-28, ועמ' 6 ש' 1-2).

עדות נוספת למגמתיות עדויות התובעים, ניתן למצוא בהתייחסותו של התובע למצב חדר המדרגות לעומת מצב דירתו. מעיון בתמונות 91 ו- 93 שצורפו לחוות דעתו של שטיינר ניתן לראות בבירור, כי הקירות בחדר המדרגות סובלים מבעיית רטיבות חמורה יותר מאשר מצבם של הקירות הפנימיים בדירתם של התובעים. חרף זאת, התובע מסרב לתאר בעיה זו כ"בעיית רטיבות קשה" (עמ' 24 ש' 26-27), אך מנגד, אינו מהסס להעצים ולהאדיר את בעיית הרטיבות בדירתו, כאשר התמונות מדירתו מלמדות על בעיית רטיבות קלה לעומת מצבם של הקירות בחדר המדרגות.

מהמקובץ לעיל, לא שוכנעתי כי הייתה הפרה לחובת הגילוי מצד הנתבעים בשלב המו"מ לקראת כריתת החוזה.



נזקי התובעים:


לנוכח המסקנה אליה הגעתי לעיל, מתייתר הדיון בשאלת הנזקים והפיצויים. אך, בבחינת למעלה מן הצורך, אציין כי לא עלה בידי התובעים להוכיח כדבעי, את היקף ליקויי הרטיבות בדירה ואת שווי עלויות תיקונם. זאת, שכן מהנדס איכות והנדסאי, אינו המומחה המוסך לקביעת ליקויי בנייה ושווי תיקונם.



לסיכום


מהמקובץ לעיל, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

התובעים ישאו בהוצאות הנתבעים בסך של 6,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רטיבות בארון מטבח

  2. רטיבות בדירה חדשה

  3. קניית דירה עם רטיבות

  4. בעיית רטיבות קשה בדירה

  5. אסטמה בגלל רטיבות בדירה

  6. החלקה בגלל רטיבות בעבודה

  7. רטיבות כלואה מתחת לריצוף

  8. רטיבות ליד החלונות והדלתות

  9. תביעה שעניינה נזקי רטיבות בדירה

  10. גילוי רטיבות לאחר קניית דירה יד שניה

  11. צו מבית משפט לתקן את תקרת הדירה ומקורות הרטיבות

  12. תביעה של בעלי דירה בקומת קרקע של בית משותף בגין נזקי רטיבות

  13. תביעה בגין בעיות רטיבות בדירה בשכירות בכל צנרת הבית בעיות בדוד ובוילר

  14. טענו כי לאחר כניסה לדירה החלו להופיע סימני רטיבות על גבי שכבת הצבע החדשה

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון