האם הסכם בעל פה מחייב ?

האם הסכם בעל פה מחייב ?

מושכלות יסוד של דיני החוזים המה, כי חוזה יכול שייעשה בכתב ויכול גם שייעשה בעל-פה.

כך נקבע בסעיף 23 בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973:
"חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים".

כך גם יושמה ההוראה בפסיקה.

גם סיכום דברים בעל פה, ואפילו בעניינים מסובכים רציניים ויקרים, יכול שייחשב כחוזה מחייב, ובלבד שמתקיימות דרישות פרק א לחוק (שהן בעיקר גמירות דעתם של הצדדים ומסוימות ההצעה). (ג. שלו דיני חוזים, החלק הכללי, עמ' 377)

השאלה הראשונה אשר יש להכריע בה איפוא במסגרת תביעה זו, היא אם הוכיחו התובעים שנכרת הסכם בעל פה עם הנתבעת. כיוון שאין מחלוקת על כך שהנתבעת ראתה עצמה כמי שלא קשורה בכל חוזה מחייב עם התובעים וכך גם התנהגה, ברור שאם יקבע שהיה חוזה שכזה כי אז מאליה תתבקש המסקנה שהנתבעת הפרה את החוזה וניתן יהיה לעבור להמשך הטענות ולבחון את הנזקים להם טענו התובעים.


כאמור, לפי גרסת התובעים נכרת הסכם בעל פה עם הנתבעת, כאשר הנתבעת מיוצגת על ידי שמעון, ושלפיו התחייבה הנתבעת לשלם עבור מתן חסויות לאירועי "הנוהג ינהג אחרת" שיופקו בידי התובעים. נוכח טענה זו, הנה אשר התברר:
אין כל מסמך כתוב המבטא את אותו הסכם לו טוענים התובעים.

אכן, כאמור, הדין מאפשר גם כריתת חוזים בעל-פה, וגם כאשר מדובר בחוזים מסחריים ובהיקף עניינים סבוך ויקר. מאידך, כאשר עסקינן בחוזה סבוך, המשית התחייבויות בהיקף כספי גדול על הצדדים וכולל התחייבויות רבות ופרטים רבים – ניתן לצפות שיהיה לכך ביטוי כתוב, לא כדרישה מהותית אלא כדרישה ראייתית. החוזה אשר נכרת לפי גרסת התובעים כולל התחייבות של הנתבעת לתשלום עבור מתן חסויות על פני מספר שנים ובהיקף של מיליוני שקלים. אותו חוזה לו טוענים התובעים מתייחס למתן חסויות לאירועים שניתן היה לצפות שיובהרו ויוגדרו בשים לב לסכומים כאמור. אותו חוזה לו טוענים התובעים כולל שיתוף פעולה לשילוב הנתבעת במועדון, פרסום הנתבעת בפרסומי המועדון ואף העמדת רכבים שיוגרלו בין חברי המועדון, שגם אלו תנאים מורכבים המחייבים הסדרה. היעדרו של מסמך שכזה צורם גם כאשר מסתבר שבכל הנוגע להתחייבות הנתבעת להעניק רכבים בפעילות המועדון דווקא הועלו הדברים על הכתב במכתב מיום 4.4.05 (נספח יג' לתצהיר התובע).
נוכח ההיקפים הכספיים הנטענים ומורכבות ההסכמות הנטענות, ברי כי היעדרו של מסמך בכתב מקשה מאד על קבלת גרסת התובעים.


התובעים עצמם אינם יודעים לפרט פרטים מהותיים על אותה הסכמה לה הם טוענים.

התובעים טוענים שנכרת הסכם בעל פה בפגישה בין התובע לשמעון, אך התברר שהתובע אפילו איננו יודע לומר מתי התקיימה אותה פגישה. התובע אפילו לא ידע לומר באיזה שנה התקיימה הפגישה ואם התקיימה לפני או אחרי המכתב מיום 24.5.04 שצורף לתצהירו (עדות התובע בעמ' 17 - 18 בפרוט').
התובעים טוענים להתחייבות המתייחסת גם לאירועים בעיריות ובתשלום של 4,500$ לאירוע. בעדותו טען התובע שלהבדיל מאירועים בבתי ספר עבור אירועים בעיריות אמורה הייתה הנתבעת להשתתף בקמפיין פרסומי (עמ' 8; ש' 20 – 22 בפרוט'). אלא שהתובע כלל לא טוען שעניין זה נדון או סוכם בפגישה ואף טוען שבעבר כל "קמפיין" אושר מראש ולא כהתחייבות גורפת כנטען כעת.
בסיכומים טענו התובעים שאף הובטחה לנתבעת "בלעדיות" כנותנת חסות בתחום יבואני הרכב (עמ' 43; ש' 8 בפרוט') שגם זו תניה שלא נטען כלל שנדונה באותה פגישה.
הקושי במסירת פרטים בסיסיים באשר למועד כריתת ההסכם ותוכנו אינם מתיישבים עם הגרסה הרואה באותה פגישה אירוע מכונן של כריתת הסכם.


אין כל מסמך כתוב המבטא את המשא ומתן שהתקיים לפני כריתת ההסכם.

דווקא נוכח ההיקף הכספי שנדון והמורכבות שתוארה לעיל, ניתן היה לצפות שיתקיים משא ומתן כלשהו. משא ומתן המגלם העברת הצעות או מצגת שתתייחס להסכם המוצע ומתגבש. כמו, למשל, אותו מסמך מיום 11.9.02 שהציגו התובעים ומבטא הצעת התקשרות לבנק דיסקונט בקשר עם המועדון (נספח ה' לתצהיר התובעים). לא זו בלבד שלא הוצג מסמך כזה, אלא שבמהלך חקירתו הנגדית התברר שטענת התובע בתצהירו על הסכמת קודמיו בתפקיד של שמעון, אביטל נחמן ותמיר מלמוד, למתן תמורה לתובעים על שילוב הנתבעת במועדון – איננה נכונה ולא חרגה מ"דיבורים כלליים" (עמ' 16 בפרוט').
היעדר מסמך כלשהו ביחס להתקשרות מול הנתבעת מהתקופה שלפני אותה פגישה בה נכרת, לטענת התובעים, הסכם בעל פה – מקשה אף הוא על קבלת גרסת התובעים.


אין כל מסמך המבטא עמדה של התובעים שלפיה נכרת הסכם מהתקופה שלאחר שנכרת לטענתם.

לפי טענת התובעים, לאחר שהועברו על ידי התובע פרטים על שמות ומועדים בהם יתקיימו אירועים קרובים תחת הכותרת "הנוער ינהג אחרת", הודיע שמעון כי הנתבעת לא תיטול חלק באירועים (למשל סעיף 37 בתצהיר התובע). במצב זה, אם לשיטת התובעים מדובר בהפרת הסכם, ניתן היה לצפות שייצא מכתב המבטא את עמדת התובעים. מכתב שכזה לא הוצג.
לטענת התובעים נשלח מכתב ובו פירוט מועדי האירועים הצפויים אך כזה מכתב לא הוצג. לטענת התובעים גם נשלח מכתב התראה לנתבעת (סעיף 40 (א) בתצהיר התובע) אלא שגם זה לא אותר. טענות אלו קשה לקבל. די לעיין במסמכים הרבים שצירפו התובעים לתצהיר התובע, כולל חשבוניות, מכתבי תודה והסכמים מהשנים 2000 – 2003 (נספחים ב' – ו' לתצהיר התובע) כדי להיווכח שהתובעים ידעו היטב לשמור ולהציג מסמכים אשר סברו שתומכים בטענתם. קשה איפוא להבין כיצד דווקא הפניות לנתבעת ולרבות במכתב התראה שכביכול נשלח לנתבעת – אבדו, וקשה ליתן אמון בטענה שבכלל נשלחו מכתבים שכאלו.


לטענת התובעים יש לראות בפעילות הנתבעת להשתלבות במועדון התנהגות המלמדת על "קיבול" של הצעת התובעת. זו טענה שקשה להבין כאשר התובעים עצמם אינם יכולים להבהיר מתי התקיימה הפגישה, לעומת המועדים בהם כבר החלה השתלבות הנתבעת במועדון המתגבש. זו טענה שממילא גם לא ניתן לקבל בהיעדר ראיה כלשהי שתתמוך בגרסת התובעים להצבת תנאי שכזה בפני הנתבעת.
לטענת התובעים, שמעון עצמו הודה בתצהיר עליו חתם ושימש את התובעים בתביעה שהם מנהלים נגד בנק דיסקונט (נספח ט"ז לתצהיר התובע), כי הנתבעת התחייבה בהסכם כלפי התובעים. לגרסת שמעון מאידך, לא הייתה לו כל כוונה להצהיר על כך, תצהירו בכלל התייחס למחלוקות בעניין המועדון ואשר נתגלעו בין התובעים לבנק דיסקונט, וכל שטען הוא שלא הייתה כל מניעה למתן חסויות ברם לא הייתה התחייבות לעשות כן (למשל סעיף 17 בתצהיר שמעון).

מעיון בתצהיר שמעון מיום 29.3.12 (נספח ט"ז לתצהיר התובע) אכן נראה שאין כל אמירה כזו לה טוענים התובעים. כל שנטען בהקשר זה הוא למתן "התחייבות עקרונית" למתן חסויות, לשון אשר מבטאת את אותה כוונה לה טען שמעון, שאין מניעה למתן חסויות כשכל בקשה תידון לגופה (עדותו בעמ' 28 בפרוט'). גרסה זו מתיישבת עם האמור בתצהיר, מתיישבת עם מכלול הראיות, וסבירה. אין זו הצהרה התומכת בגרסת התובעים.
עוד טוענים התובעים כי הם שיזמו את הקשר שבין הנתבעת למועדון. שמעון אכן הודה בטענה זו (עמ' 28 בפרוט') אולם לא יוזמת הקשר למועדון עומדת על המדוכה אלא השאלה אם נכרת הסכם בעניין פעילות התובעים. לא הוצגה כל ראיה לפיה אי פעם הוסכם, אפילו נאמר, שהתנאי לשילוב הנתבעת במועדון הוא מתן החסויות הנטענות.
טענה נוספת שנטענה על ידי התובעים בהקשר עדותו של שמעון הייתה ששמעון אישר מתן התחייבות ארוכת טווח (למשל בסיכומי התובעים בעמ' 41 בפרוט'), אלא שגם זו אמירה שמתייחסת לצפי לפעילות המועדון ולא לפעילות התובעים.


התובעים זמנו לעדות את גב' אביטל נחמן, אשר היתה מנהלת מכירות ארצית בנתבעת בשנים 2001 – 2003, וצירפו תמליל שיחה שקיים עימה התובע והוקלטה. גב' נחמן אישרה שנפגשה עם התובע, כמו עם נוספים, במסגרת עבודתה בנתבעת ושאיפה כללית של הנתבעת להשתלב בפעילות הקשורה בזהירות בדרכים. גב' נחמן לא אישרה את טענות התובע לקשר כלשהו בין הנתבעת לפעילויות של התובעים תחת הכותרת "הנוער ינהג אחרת", וודאי שלא להתחייבות שנדונה בהקשר זה. לא היה בעדות זו כדי לתרום דבר לטענות התובעים.
נוכח הטענות שנטענו עמד לפתחם של התובעים הנטל להוכיח שאכן נכרת אותו הסכם בעל פה אשר לאחר מכן, לשיטתם, הופר בהפרה יסודית שהסבה להם נזקים. לנוכח העובדות שהתבררו ופורטו לעיל, העדר מסמך בכתב של אותו הסכם, היעדר פרטים מהותיים על מועד ההסכמה ותנאיה, היעדר מסמך בכתב המתייחס למשא ומתן שהתנהל, והיעדר מסמך בכתב המבטא טענה להפרת ההסכם – אין מנוס מהמסקנה שטענת התובעים לא הוכחה.

למעשה, לא זו בלבד שהטענה לא הוכחה, אלא שהעובדות שהתבררו מטות את הכף דווקא לטובת טענת הנתבעת שלפיה חוזה כזה לו טוענים התובעים לא היה ולא נברא. נראה שהתובע העלה רעיונות שונים בפגישותיו עם שמעון, ולפני כן מול נציגים אחרים של הנתבעת, ברם אלו לא גובשו לכדי הסכם, והתחייבויות כאלו להם טוענים התובעים לא ניתנו מעולם על ידי הנתבעת.


נוכח מסקנה זו ממילא שאין צורך לדון בטענות התובעים לנזקים שנגרמו להם. בקליפת אגוז בלבד יצוין שגם טענות אלו נטענו בלשון כוללנית בלבד, בלא ניסיון של ממש להסביר כיצד אי מתן חסויות הנתבעת לבדה היא היא שהביאה להפסקת פעילות התובעים, ובלא כל ניסיון להסביר את הבסיס לתחשיבים לפיהם חושב הנזק, כאשר יש סתירות בין הטענה בתביעה ל- 90 אירועים למסמכים שמבטאים כ- 30 אירועים בשנה (כעולה מחקירת התובע בעמ' 9 – 10 בפרוט').
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים.
אשר על כן אני דוחה את התביעה. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעת בגין תביעה זו ובשים לב להיקף ההשקעה שנדרש לבירור הטענות, גם נוכח המסמכים הרבים שהגישו התובעים וההשתהות בהגשת התביעה, ובסך כולל של 50,000 ₪.

סך של 50,000 ₪ מהכספים שהפקידו התובעים בקופת בית המשפט יועבר לנתבעת, באמצעות העברתו לב"כ הנתבעת. יתרת הכספים המופקדים לאחר העברה זו תוחזר לתובעת, באמצעות העברתה לתובע 2.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צוואה בעל פה

  2. הסכם תיווך בעל פה

  3. פגמים בהליך עריכת צוואה

  4. הזמנת עבודה בעל פה

  5. הוכחת צוואה בעל פה

  6. ערבות בעל פה להלוואה

  7. הודעה בעל פה למס הכנסה

  8. שינוי תנאי חוזה בעל פה

  9. הארכת שטר ביטחון בעל פה

  10. הסכם בין דיירים בעל פה

  11. האם הסכם בעל פה מחייב ?

  12. בקשה לקיום צוואה בעל פה

  13. הסכמה בעל פה לחידוש ביטוח

  14. הארכת הסכם שכירות בעל פה

  15. ביטול חוזה מקרקעין בעל פה

  16. ראיה בעל פה כנגד מסמך בכתב

  17. הסכם בעל פה עם משכיר שנפטר

  18. צו מניעה לאכיפת הסכם בעל פה

  19. סכסוך שכר טרחה שהוסכם בעל פה

  20. טענות בעל פה נגד הסכם שכירות

  21. תצהיר בכתב כראיה / חקירה בעל פה

  22. הסבר בעל פה על סיכונים רפואיים

  23. תביעה על חוב לפי סיכום בעל פה

  24. הוכחת הסכם בעל פה באמצעות עדויות

  25. הסכם שכירות בעל פה עם מועצה מקומית

  26. הפרת הבטחה בעל פה לחתום על חוזה מכר

  27. הבטחה בעל פה לתשלום שכר טרחת עו''ד

  28. הסכם בעל פה לביצוע עבודות ציפוי שיש

  29. ביטול הסכם בעל פה לתקופה בלתי קצובה

  30. עדות בעל פה - סעיף 53 לפקודת הראיות

  31. הפרת הסכמה בעל פה להאריך חוזה שכירות ?

  32. האם זכות מכח מתנה בעל פה גוברת על עיקול ?

  33. האם יש צורך שהתחייבות שלטונית תהא דווקא בכתב ?

  34. תביעה: אישור הסכם שכר טרחת עו"ד בעל פה מבלי לחתום עליו

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון