טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

טוען להפסדי רווחים של 50,000 ₪ בעקבות ביטול מכרז

רקע


בחודש יוני 2011 פרסמה הנתבעת (להלן גם: "המועצה") מכרז זוטא שמספרו 26/ה/2011 (להלן: "המכרז") להקמת מגרש ספורט בישוב גבעות בר (להלן: "הפרויקט"). התובע הגיש הצעתו במכרז וביום 21.7.11 קיבל הודעה על זכייתו במכרז. ביום 8.11.11 הודיעה המועצה לתובע על ביטול זכייתו במכרז ומכאן התביעה.


המחלוקות בין הצדדים


מכתבי הטענות עולות מספר מחלוקות בין הצדדים, אולם נראה כי המחלוקת הראשונה בה נדרשת הכרעה היא אם יש להתייחס ליחסים בין הצדדים כיחסים חוזיים, היינו כי השתכלל בינהם חוזה בעקבות הזכייה במכרז, או שמא היחסים בינהם עדיין בשלב הטרום חוזי, היינו בשלב ההצעה שטרם הבשילה כדי חוזה. השלב אליו הגיעו היחסים בין הצדדים הוא שמכתיב את אופי הפיצוי שניתן לתבוע, ככל שביטול הזכייה היה שלא כדין והוא אף מכתיב את השאלה אם לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בסכסוך זה ואבהיר מדוע.
ככל שמדובר בשלב הטרום חוזי, יש לראות את הסכסוך כתובענה לפיצויים שעילתה במכרז וככזה מקומו להתברר בבית המשפט לעניינים מנהליים בהתאם לסעיף 5(3) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים תש"ס 2000. ככל שאנו מצויים בשלב החוזי, נראה כי יש לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בסכסוך (ועניין זה יידון להלן) ויש לבחון אם הנתבעת הפרה את החוזה בין הצדדים וככל שעשתה כן, יש לבחון מה גובה הפיצויים להם זכאי התובע.
אציין כי הנתבעת לא העלתה טענה של העדר סמכות עניינית, אולם סמכות עניינית היא שאלה שבית המשפט חייב להידרש אליה גם אם הצדדים לא העלו אותה ועל כן כאמור לעיל, ככל שמדובר בשלב הטרום חוזי, אני סבורה כי בית משפט זה נטול סמכות עניינית לדון בתביעה זו.


האם הצדדים הגיעו לשלב החוזי?


בנוגע לשאלה זו, התובע ציין כי מבחינתו, הוא חתם על מסמכי המכרז ולא נדרש לחתום על כל מסמך נוסף כדי לתת תוקף להסכם בין הצדדים. ולדימיר פיצקר מטעם המועצה, אישר כי לאחר החתימה על ההצעה (והמצאת ערבות ואישור קיום ביטוחים), הקבלן לא נדרש לחתום על כל מסמך נוסף כדי שישתכלל חוזה, אלא רק להמתין לחתימה של המועצה (ע' 27 ש' 4-9). התובע מציין כי ביצע את כל שנדרש ממנו על פי תנאי המכרז וגם אם אחר במספר ימים להפקיד את ערבות הביצוע ולמסור אישור קיום ביטוחים, הנתבעת לא ביקשה לבטל זכייתו עקב כך. על כן לטענתו, לאיחור אין רלוונטיות, באשר ממילא לא זו הייתה עילת ביטול המכרז (ע' 9 ש' 19,22). על כן לטענת התובע, בפועל קיים חוזה בין הצדדים, גם אם לא נחתם פורמאלית על ידי הגורמים המוסמכים במועצה.
התובע הסכים כי האמור בסעיף 5 לתצהירו על פיו בספטמבר 2011 הם נפגשו עם נציגי הנתבעת, נפתחו יומני עבודה ובאופן מעשי התחילו להתכונן לביצוע העבודות, מתייחס לה"ה שמעון חדד וחיים גדיא ולא אליו באופן אישי ועל כן הוא לא יודע אילו הכנות לביצוע העבודות נעשו (ע' 10 ש' 9-14). יחד עם זאת טען התובע, כי מר שמעון חדד, שהעיד בבית המשפט, ציין בעדותו כי נפגש עם מר רון ממן, המפקח שהיה בשטח מטעם חברת הפיקוח שהעסיקה המועצה. מהותה של פגישה זו לטענתו של מר שמעוון חדד הייתה קבלת השטח, פתיחת יומני עבודה וקבלת תוכניות (ע' 21 ש' 4-14). לטענת התובע, התצהיר של מר טלאן, הבוס של מר רון ממן, אינו יכול לחזק את עמדת המועצה, משום שמר טלאן לא היה בשטח וממילא לא ידע מידיעתו האישית מה התרחש בשטח. התובע הסכים כי לא קיבל צו התחלת עבודה (ע' 9 ש'6,7).
אציין בהקשר זה, כי מר שמעון חדד ציין, כי על אף שנפתחו יומני עבודה, אלה נותרו אצל המפקח בניגוד למצב הרגיל שהקבלן מחזיק אותם (ע' 21 ש' 12-20). כמו כן הסכים מר שמעון חדד, כי לא התקבל צו התחלת עבודה, אולם טען כי קבלת תוכניות לביצוע ופתיחת יומני עבודה כמותן כצו התחלת עבודה (ע' 23 ש' 1,2). טען כי גם החוזה שנחתם נמצא אצל המועצה (ע' 23 ש' 13-22).
הנתבעת מצידה מדגישה את העובדה כי החוזה לא נחתם בפועל על ידי המועצה ולא ניתן בשום שלב צו התחלת עבודה. לטענת הנתבעת, התובע לא עמד בהתחייבויות שנקבעו במכרז ועל כן לא השתכלל חוזה בין הצדדים. הנתבעת מפנה בהקשר זה לעת"מ (י-ם) 43099-05-10 יסודות צור בע"מ נ. מנהל מקרקעי ישראל ואח' (להלן: "פס"ד יסודות צור"), ממנו היא למדה כי כשהמכרז דורש דרישות מקדמיות כתנאי לכריתתו של חוזה, אין לראות בעצם ההודעה על הזכייה במכרז, קיבול חוזי המשלים את כריתת החוזה. עוד טוענת הנתבעת כי כפי שעלה מעדות התובע, הוא עצמו לא נפגש בשטח עם נציגי הנתבעת וכן לא הוכיח כי נפתחו יומני עבודה והותנעה התחלת העבודה.
אני סבורה כי מקרה זה שונה מן המקרה שנדון בפס"ד יסודות צור ויש לקבל את עמדת התובע ולראות את הצדדים כאילו חתמו על חוזה. ראשית, טענת הנתבעת כי התובע לא היה זכאי לחתום על החוזה עקב האיחור בהמצאת ערבות הביצוע ואישור קיום הביטוחים, איננה במקומה. הנתבעת מסכימה כי התובע הגיש ערבות ביצוע ביום 7.8.11 ואישור קיום ביטוחים ביום 15.8.11. הודעת הנתבעת על ביטול הזכייה במכרז, אשר ניתנה ביום 8.11.11, היינו למעלה משלושה חודשים לאחר מכן, לא נעשתה עקב איחור זה והנתבעת עצמה איננה טוענת כי החלטתה על ביטול הזכייה במכרז הייתה קשורה בצורה כלשהי לאיחור זה. על כן, אין לקבל טענת הנתבעת הנטענת בדי עבד, על פיה התובע לא עמד בדרישות המכרז לחתימה על חוזה.
יתר על כן, מהנדס המועצה הסכים, כי התובע מצידו חתם על ההסכם עת הגיש את מסמכי המכרז ועשה כל שנדרש ממנו בהקשר זה ועל כן מה שעיכב את החתימה על ההסכם היה אך ורק חתימת המועצה שהתעכבה מטעמים שאינם קשורים בתובע.
אוסיף לכך את נושא פתיחת יומני העבודה. נכון הוא כי התובע עצמו לא יכול היה להעיד בעניין זה מידיעתו האישית, אולם מר שמעון חדד יכול היה ואף עשה כן. לעומת זאת, מר רון ממן, מולו לכאורה נעשתה פעולה זו, לא הובא כעד על ידי הנתבעת , אלא רק מר טלאן הממונה עליו, שהעיד כי לו עצמו לא ידוע על פגישה של מר שמעון חדד עם מר רון ממן בקשר לפרויקט (ע' 25 ש' 22-24) וכי לא הוא היה אמור להיות המפקח במקום (ע' 26 ש' 7-9). על כן, גרסת התובע על פיה נפתחו יומני עבודה ונמסרו תוכניות ביצוע, נותרה ללא מענה מצד הנתבעת. נכון הוא שהתובע לא יכול היה להציג יומני עבודה ומר שמעון חדד טען כי הם נותרו אצל הנתבעת וזאת בניגוד למצב הרגיל בו הם נותרים אצל הקבלן ועל כן אין ספק כי מדובר היה בשלב ראשוני של פתיחת יומני עבודה, אולם אני מקבלת גרסת התובע כי נעשו פעולות בשטח להיערך לעבודה, כאילו נחתם ההסכם על ידי המועצה.
בפס"ד יסודות צור (עליו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אולם נמחק) בסעיף 8 לפסק הדין נקבע:

"ודוק: ניתן היה לכאורה לטעון כי חוזה מחייב השתכלל בין הצדדים נוכח השלב המתקדם אליו הגיע שלב המשא ומתן הטרום-חוזי (ראו עוד והשוו, עע"ם 7561/01 פינץ' נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד נז(3) 611, 623 (2003); ע"א 6370/00 קל בניין בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ, פ"ד נו(3) 289 (2002)). אלא שהעותרת לא טענה טענה זו בעתירתה או בדיון שהיה לפניי. מעבר לכך, על פניו לא התקיימו הנסיבות המצדיקות מסקנה מיוחדת זו של ראיית יחסי הצדדים כאילו נכרת חוזה (ראו עוד והשוו, עע"מ 7256/08 שריקי נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 30.6.2009, להלן – עניין שריקי). עניין המצאת הערבות הוגדר במסמכי המכרז כעניין מהותי לשם השלמת ההתקשרות לכדי חוזה וכתנאי מוקדם לו. היה לעותרת זמן רב לביצוע האמור והיא חדלה מטעמיה שלה. הרשות הודיעה על ביטול המכרז רק לאחר חלוף המועד ובלא שיש טענה לאשם שלה בנדון. בנסיבות אלו, איני סבור כי יש לראות במקרה שלפני את החוזה כאילו נכרת וזאת מכוח עיקרון תום הלב במשא ומתן."


בענייננו, כאמור, המצב שונה. המועצה לא הודיעה לתובע על ביטול הזכייה לאחר שחלפו שבעה ימים ממועד הודעת הזכייה, למרות שערבות הביצוע ואישור קיום הביטוחים טרם הומצאו על ידו. על כן, בין אם הוגדר עניין המצאת הערבות כעניין מהותי ובין אם לאו, הוא אינו רלוונטי.
בע"א 6370/00 קל בניין בע"מ נ. ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ בסעיף 15 לפסק הדין נקבע:

"מצויים מצבים שבהם המשא והמתן בין הצדדים הגיע לשלב כה מתקדם, עד כי תוכנו של ההסכם שאותו מבקשים הצדדים לכרות הוא ידוע. תנאיו גובשו, עם זאת אך בשל חוסר תום-הלב נמנע השכלול הסופי של המשא והמתן לכדי חוזה. במצב דברים זה החזרת המצב לקדמותו – כלומר, העמדת הצדדים במצב שבו ההתנהגות בחוסר תום-לב לא התרחשה – תביא אותם לידי ראיית המצב כאילו שוכלל החוזה (ראו פלפל, במאמרה הנ"ל [33], בעמ' 315). חופש החוזים לא ייפגע – ועל-כל-פנים, לא ייפגע קשות – אם לתוכן ההסדר שעיצבו הצדדים בפועל ובתום-לב יינתן תוקף....".


הנתבעת ציינה בתצהיר של מר פיצקר, כי לאחר פרסום המכרז התברר לה כי המימון שתעביר טוטו וינר הוא לביצוע מגרש ספורט משולב, היינו כפול (סעיף 18 לתצהיר). אציין כי בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת בסעיף 18, היא הייתה יותר ספציפית וציינה כי במהלך חודש אוגוסט הובהר לה נושא המימון. הנתבעת טענה עוד כי מר שמעון חדד היה ער לכך. ייתכן והוא אכן היה ער לכך. מה שברור הוא, כי הנתבעת, אשר קיבלה את ערבות הביצוע של התובע ואישור קיום הביטוחים במהלך אוגוסט, ידעה כבר אז, כי למעשה איננה מתכוונת לחתום על החוזה, בשל המתנה לשינויים אפשריים בתכנון. כלומר, לא בגלל אי העמידה של התובע בתנאי המכרז, אלא מטעמיה שלה, לא נחתם החוזה על ידה. טעמים אלה אולי היו ידועים למר שמעון חדד, אולם אין הדבר מעלה או מוריד, שכן לא היה באפשרותו של מר שמעון חדד לעשות דבר בעניין זה.
אני סבורה אם כן, כי יש לראות את ההסכם בין הצדדים כאילו נחתם. אשר לסמכותו של בית משפט זה לדון בתביעה, אני סבורה כי היא קיימת וכי יש לבחון את תביעת הפיצויים של התובע באספקלריה של דיני החוזים ולא של דיני המכרזים. אציין כי סוגיית הסמכות במקרה זה היא לא פשוטה ואילו עלתה הסוגיה בתחילת ההליך ייתכן וההכרעה הייתה שונה. היות שאני סבורה כי מדובר במקרה גבולי וההליך כולו נשמע בפני, אני סבורה כי נכון יותר יהיה לקבוע כי הסמכות נתונה לבית משפט זה ואבהיר עמדה זו בקצרה.
ברע"א (חי) 17776-02-11 מדינת שיראל נ. וולך ואח' (להלן: "פס"ד וולך") נקבע כי הסכמות נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, באשר שם נבחנה השאלה אם החלטת וועדת המכרזים לבטל את המכרז היא החלטה סבירה או פסולה. בית המשפט קבע שם גם כי אף אם מדובר בפיצויי קיום בשל הפרת הסכם, למעשה מדובר בפיצוי על ההחלטה לבטל את המכרז (ע' 3 לפסק הדין). אלא ששם הנסיבות היו שונות ועל כן אני סבורה כי גם התוצאה צריכה להיות שונה. בפס"ד וולך, מדובר היה במכרז לרכישת נכס, כשלאחר הודעת הזכייה במכרז, נטען על ידי הזוכה כי הנכס שונה והזוכה דרש השבת מצב הנכס לקדמותו. הצדדים ניהלו מו"מ בעניין זה ולא הגיעו להסכמה ועל כן המכרז בוטל. נראה כי במצב כזה, אכן השאלה המרכזית שדרשה הכרעה, היא אם ההחלטה על ביטול המכרז הייתה סבירה וזו אכן שאלה מתחום דיני המכרזים.
בענייננו, הטענה בדבר תוקף ההחלטה לבטל את המכרז (במקום להוסיף מכרז נוסף), נטענה לראשונה בסיכומי התובע. התובע בסיכומיו טען, כי מנספח ג' לכתב ההגנה עולה, כי נשקלה אפשרות לחלק את הפרויקט המוגדל לשניים על מנת שלא לבטל את המכרז והוחלט מטעמים שונים לא לעשות כן. כלומר בסיכומיו טען התובע כי היה פיתרון שהיה מאפשר אי ביטול המכרז. לטענת התובע, לתצהיר עדות המועצה, צורפה רק החלטת המועצה ולא צורפו דברי המהנדס מתוך ניסיון להסתירם.
כאמור, טענה זו של התובע נטענה לראשונה בסיכומים מטעמו וסוגיה זו וודאי חורגת מסמכותו העניינית של בית משפט זה ועל כן לא אכריע בה. אילו הועלתה טענה זו בכתב התביעה, וודאי שלא הייתה בסמכותו העניינית של בית משפט זה.
על כן, אני סבורה כי יש לבחון את ביטול הזכייה של התובע במכרז, בראיה חוזית, האם סעיף 15 למסמכי המכרז, נתן בידי הנתבעת זכות לבטל את ההסכם בין הצדדים, בנסיבות בהן נעשה הביטול.



פרשנות סעיף 15 למסמכי המכרז


קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי פרשנות סעיף 15 למסמכי המכרז. טוען התובע, כי העילה לביטול המכרז הייתה הגדלת המימון ואילו סעיף 15 למסמכי המכרז מתיר ביטול ההסכם במקרה של אי העברת מימון למועצה ולא במקרה של הגדלת המימון. הנתבעת טוענת כי בעת שהחליטה על הפרויקט היה בידיה מימון חלקי לפרויקט וחלק מן המימון היה צריך להתקבל מ"טוטו וינר". בשלב כלשהו, התברר למועצה כי טוטו וינר ישתתפו רק במימון של מגרש כפול ועל כן יש לראות מצב זה כמצב של היעדר מימון לביצוע הפרויקט כפי שהוצע במכרז.
בתצהירו של מהנדס המועצה, מר פיצקר, בסעיפים 17, 18, הוא מציג את הדברים כהכרח: "לאחר פרסום המכרז הובהר לנתבעת כי המימון אותו תעביר טוטו וינר הינו לביצוע מגרש ספורט משולב בלבד, קרי מגרש ספורט כפול בגודלו ולא מגרש בודד כאמור במכרז."
אציין, כי בנספח ד' לכתב התביעה, ההודעה ששלחה הנתבעת לתובע על ביטול זכייתו במכרז, הדברים נאמרו באופן שונה ונראו יותר כהחלטה של הנתבעת לנצל אפשרות מימון ולא בהכרח כאילוץ בלעדיו לא יהיה מימון.
ולדימיר פיצקר אישר כי סעיף 15 למסמכי המכרז הוא הבסיס לביטול המכרז (ע' 27 ש' 10-12). מהנדס המועצה הסביר כי עד 25% הוא יכול להגדיל את המכרז ובין 25% ל – 50% הוא צריך אישור וועדת מכרזים (ע' 28 ש' 16-25). הגדלה מעבר ל – 150%, איננה אפשרית ועל כן נדרש ביטול המכרז ויציאה למכרז חדש כפי שנעשה.
סעיף 15 למסמכי המכרז קבע כדלקמן:

"המועצה שומרת לעצמה את הזכות לבטל את המכרז היה והכספים הדרושים למימון העבודות נשוא המכרז, - כולם או חלקם, לא יועברו ו/או ישולמו למועצה ו/או לא יתקבלו בידי המועצה מכל סיבה שהיא, ובמקרה שבו בוטל המכרז כאמור, לא תהא למי מהמציעים במכרז, לרבות המציע שהצעתו נתקבלה, זכות לתביעה, דרישה ו/או טענה כלפי המועצה ו/או מי מטעמה, לרבות בגין השבת הוצאות, פיצויים וכיוצ"ב."


אני סבורה, כי בדי עבד ולאחר שהוגשה התביעה, הנתבעת עברה להציג את השינוי בתכנון כהכרח שבלעדיו לא תקבל מימון כלל. אולם מנספח ד' לכתב התביעה, הוא מכתב המועצה מיום 8.11.11, עולה תמונה מעט שונה, של החלטה של המועצה לבחון את האפשרות לשנות את נתוני התכנון ולנצל אפשרות של מימון גדול יותר של טוטו וינר לשם הקמת מגרש כפול. כאמור, אינני בוחנת סבירות החלטת המועצה, אשר איננה נתונה להכרעתי ואף איננה בסמכות בית משפט זה, אולם נראה כי אין מדובר כאן באילוץ של היעדר מימון אלא בשיקול דעת של המועצה לפעול באופן זה ועל כן אני סבורה כי אין לומר כי הביטול נעשה על פי סעיף 15 ובמובן זה המועצה הפרה את ההסכם עם התובע ועליה לשלם פיצויים בגין הפרה זו.


הפיצוי המגיע לתובע


התובע, בסיכומיו טוען, כי הסכום שתבע מהווה כ – 23.33% מן הפרויקט ( ששוויו עמד על 294,234 ₪) שהוא שיעור רווח קבלני סביר. ראוי לציין, כי עד לסיכומים, טען התובע כי רווח קבלני סביר הוא של 17% ועל כן דרש 50,000 ₪ בגין הפסד רווח זה ו – 20,000 ₪ בגין הוצאות שנגרמו לו לטענתו.
לטענת התובע, לאחר ההודעה על ביטול המכרז, פנה למועצה וביקש כי תפצה אותו והמועצה סירבה לפצותו. ייאמר כי התובע דרש 200,000 ₪ פיצוים (נספח ה' לתצהירו), אולם הוסיף וטען כי מדובר היה בטעות והוא רצה לקבל רק 20,000 ₪ והמועצה לא הסכימה לכל פיצוי (סעיף 8 לתצהיר התובע). יחד עם זאת, בחקירתו הנגדית, התובע לא הצליח להסביר כיצד נספח ה' לתצהירו, משקף "טעות באפס". שכן במכתב (נספח ה') ציין כי הוא תובע 50,000 בגין הפסד רווח קבלני ו – 150,000 ₪ הוצאות ולא ברור איך דרישות אלה יכולות להסתכם ב – 20,000 במקום ב – 200,000 ₪ (ע' 11 ש' 20-26 ע' 12 ש'1-7). התובע לא היה מוכן להשיב לשאלה כמה כסף חשב שמגיע לו כשכתב את המכתב, בשלב מסוים השיב כי מגיעים לו 200,000 ₪, למרות שטען כי הייתה טעות באפס (ע' 14 ש' 8-10).
הנתבעת מצידה טוענת כי כל תפקיד התובע היה לתת תעודת קבלן רשום בסיווג שנדרש במכרז ובתמורה הוא היה אמור לקבל עד 5% עמלה. התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו מביטול המכרז או כי הוא העמיד כלים לטובת הפרויקט ולהפך הוכח כי ה"ה שמעון חדד וחיים גדיא לא קיבלו תשלום עבור הכנת המכרז.
כפי שעלה מן החקירה הנגדית, התובע לא התכוון להיות מאוד מעורב בפרויקט אלא נתן את שמו למכרז בשל רישיון הקבלן שלו ומי שבפועל אמור היה לבצע את הפרויקט היו ה"ה שמעון חדד וחיים גדיא בתמורה לאחוז מסוים מן הרווח. לטענת התובע, אין מדובר בקבלן משנה, כי הוא אמור היה להיות מעורב יותר בפרויקט, אולם הוא הסכים כי לא היה מעורב בטיפול בהוצאת ערבות הביצוע ואישור קיום הביטוחים (נ/1) שלטענתו שמעון חדד וחיים גדיא הוציאו (ע' 8 ש' 19,20; ע' 9 ש' 1-3). התובע הסכים כי גם סעיף 7 לתצהירו, בו טען כי הם פנו לנציגי המועצה ששלחו אותם ב"לך ושוב" ורק לאחר חודשיים הודיעה להם המועצה על ביטול הזכייה, מתייחס רק לה"ה שמעון חדד וחיים גדיא והוא לא היה שותף להתנהלות מול המועצה (ע' 10 ש' 18-25).
התובע טען כי הנזק שנגרם לו הוא עקב כך שכלי העבודה עמדו בשטח ללא מעש ובאותו זמן היו לו עבודות אחרות במספר מקומות (ע' 14 ש' 13-16 וע' 15 ש' 1). מר שמעון חדד בעדותו, לא הצליח להסביר איזה נזק נגרם לו או לתובע, למעט טענות כלליות על כלים ומו"מ (ע' 22 ש' 1-10). מר שמעון חדד לא זכר בדיוק מתי מסר את הטרמינל שהיה אחד הפרויקטים הנוספים באזור, ייתכן שתחילת אוקטובר וייתכן שבסוף אותו חודש (ע' 22 ש' 11-14).
ולדימיר פיצקר העיד כי לאחר הודעת הזכייה, עד קבלת צו התחלת עבודה, הקבלן לא אמור לעשות כלום (ע' 30 ש' 1-8). הוא ציין כי לפני קבלת צו התחלת עבודה, כל שנדרש הקבלן לעשות הוא להמציא ערבות ואישור קיום ביטוחים תוך 7 ימים מהודעת הזכייה (ע' 32 ש' 12,13). מר פיצקר ציין עוד כי נוכח העובדה שמר שמעון חדד עבד על פרויקטים נוספים במקום, לא היה קושי כי ברגע שיקבל צו התחלת עבודה, יעשה שימוש בכלים שלו שכבר היו בשטח (ע' 32 ש' 8-11).
אני סבורה כי התובע לא הוכיח כי נגרמו לו הוצאות עקב ביטול המכרז. ראשית, משום שלמעשה לא הוא היה מי שהתכוון להוציא לפועל את הפרויקט אלא ה"ה שמעון חדד וחיים גדיא. שנית, משום שמן העדויות בפני עלה, כי מר שמעון חדד עבד בשטח בפרויקטים נוספים ועל כן הכלים שלו היו רוב הזמן בשטח בגין הפרויקטים הנוספים. בהקשר זה, להבדיל משאלת הפרת ההסכם, ידיעתו של מר שמעון חדד על אפשרות שינוי התוכניות כן רלוונטית, שכן הוא יכול היה להיערך לגבי ניצולם היעיל של הכלים, בהתאם.
אני סבורה עם זאת, כי נוכח קביעתי כי המועצה הפרה את ההסכם עם התובע כשהתיימרה לבטל את המכרז על פי סעי 15 למסמכי המכרז, התובע זכאי לפיצויי קיום. יחד עם זאת, אני סבורה כי פיצויי הקיום שהתובע יכול לקבל הם אך ורק של הרווח שהוא היה אמור להרוויח מן הפרויקט והוא אינו יכול לדרוש את הרווח של אחרים, אשר אינם צד להליך זה והוא לא טען כי נתבע על ידם לקבל את הרווח שהיה צפוי להם בגין הפרויקט.
כפי שעלה מן הראיות בפני, התובע היה צפוי לקבל מן הפרויקט אחוז כלשהו שנע בין אפס לחמישה אחוז (ע' 20 ש' 12,13 ו - 26 וע' 21 ש' 1-3). היות שלא היה הסכם כתוב בין התובע לבין ה"ה שמעון חדד וחיים גדיא, על דרך האומדנה אניח כי הרווח שהיה התובע צפוי להרוויח מן הפרויקט הוא 2.5% ומתוך פרויקט של 294,234 ₪, מדובר בסכום של 7,360 ₪. בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד היום הסכום עומד על 7,670 ₪.


סוף דבר


על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 7,670 ₪ פיצויים. כמו כן אני מחייבת את הנתבעת לשאת בהוצאות משפט של התובע בסכום של 1,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסכום של 4,000 ₪. סכומים אלה ישולמו לתובע על ידי הנתבעת תוך 30 יום מן המועד בו תקבל פסק דין זה, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון