איזה שאלות שואלים בפוליגרף ?

איזה שאלות שואלים בפוליגרף ? 1. התובע הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין אירוע גניבת רכב התובע, כאשר לטענת הנתבעת התובע אינו זכאי לפיצוי בשל מעורבותו באירוע הגניבה. 2. ביום 5/5/13 הגישו באי כח הצדדים הודעה על הסדר דיוני אשר קיבל תוקף של החלטה. בהסדר הדיוני הוסכם כי המחלוקת בין הצדדים תוכרע סופית על סמך ממצאי בדיקת הפוליגרף שתיערך לתובע בשני נושאים: אמיתות גרסת התובע לגניבת הרכב והפעלת אמצעי מיגון. 3. הבדיקה נערכה ביום 28/5/13 על-ידי מר בנימין עוזרי ממכון "בנימין עוזרי מכון פוליגרף ואימות מידע בע"מ" וכפי שעולה מחווה"ד שהוגשה, התובע נשאל שלש שאלות רלבנטיות לתביעה כדלקמן: האם באמת גנבו לך בשנת 2011 את המרצדס? האם אתה ביימת או סידרת מראש ב-2011 את היעלמות המרצדס שלך? האם נתת או מכרת למישהו את המרצדס שלך בשנת 2011? כפי שצוין בחווה"ד, השאלות נוסחו בהסכמת הנבדק ובלשונו. עוד עולה מחווה"ד כי התובע השיב בחיוב לשאלה 1 ובשלילה לשאלות 2-3. בפרק הממצאים ציין המומחה כי "בתשובות הנבדק לשאלות הרלבנטיות אובחנו תגובות מחשידות לאמירת שקר." (ההדגשה במקור - ע' ק'). על סמך ממצאי הבדיקה הגיע המומחה למסקנה כי "הנבדק דובר שקר בגרסתו כפי שזו באה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלבנטיות" (ההדגשה במקור - ע' ק'). על סמך ממצא זה לא נערכה על-ידי המומחה בדיקה בנושא אמצעי המיגון והפעלתם. 4. בעקבות תוצאות בדיקת הפוליגרף עתרה הנתבעת לדחיית התביעה והתובע עתר לביטול ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים בדבר הכרעת המחלוקת על סמך ממצאי בדיקת פוליגרף וביקש לאפשר המשך ניהול התיק בדרך של שמיעת ראיות. 5. התובע סומך את בקשתו על שתי טענות עיקריות: האחת מתייחסת להיעדר הסכמתו להסדר הדיוני במתכונת בה תוכרע המחלוקת על בסיס ממצאי בדיקת פוליגרף והשנייה - לעריכת הבדיקה עצמה ותקיפת ממצאיה. לטענת התובע, הוא מעולם לא נתן הסכמתו לכך שממצאי בדיקת פוליגרף יהוו ראיה מכרעת בתיק ולראיה, סירב להסדר הדיוני כפי שהוצג לפניו כבר בדיון ביום 8/4/2013. התובע מפנה להתנהלות משרד בא כוחו הקודם ומדגיש כי לא אישר את ההסדר לפיו תוכרע המחלוקת על סמך ממצאי בדיקת פוליגרף אלא סבר כי בכל מקרה ובלא קשר לממצאי הבדיקה ימשיך התיק להתנהל בדרך של שמיעת ראיות. באשר לבדיקה עצמה, מלין התובע על נוסח השאלות שהוצגו לו במהלך הבדיקה וטוען כי השאלות נוסחו בצורה בעייתית על-ידי עורך הבדיקה ולא על-ידי באי כח הצדדים. בנוסף, טוען התובע כי השאלות שהוצגו לו התייחסו אך ורק לחלק מן המחלוקת נשוא התביעה והתעלמו לחלוטין מהיבטיה הנוספים, כגון הפעלת אמצעי מיגון ברכב נשוא התביעה. 6. לטענת הנתבעת אין מקום להורות על ביטול ההסדר הדיוני. טענת התובע בדבר אי הבנת תנאי ההסדר אינה נכונה עובדתית ואף אם אכן לא הבין את משמעותו אין זה מצדיק את הביטול. ההסדר הדיוני נחתם על ידי ב"כ התובע שפעל בשליחותו וידיעתו של בא כוחו מחייבת אותו. לטענתה, יש להורות על ביטול הסדרים דיוניים אך ורק במקרים נדירים, אחרת יפגעו כללים בסיסיים של כיבוד הסכמים, סופיות הדיון ותקינות ההליך המשפטי. באשר לבדיקה עצמה, טוענת הנתבעת כי השאלות נוסחו על-ידי המומחה לפוליגרף בשפה פשוטה וברורה ומשהגיע המומחה למסקנה כי התובע נמצא דובר שקר לעניין היעדר מעורבותו בגניבה, הפכו השאלות הנוספות בדבר אי הפעלת מיגון לבלתי רלוונטיות. לפיכך, המדובר בבדיקה תקינה ומקצועית ואין להורות על בטלות ממצאיה. 8. לאחר בחינת טענות התובע לא מצאתי כי בענייננו מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים חזרה מההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים. בפסיקה נקבע כי הסכמת הצדדים צריכה להתייחס לא רק לעצם עריכתה של בדיקת הפוליגרף אלא גם להסכמה ברורה כי תוצאותיה יהוו ראיה מכרעת בתיק (ראו ע"א (מרכז) 6749-08-07 זרוג נ' הראל חברה לביטוח בעמ'). נוסח ההסדר הדיוני שהוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של החלטה קובע כי ממצאי הבדיקה יהוו ראיה מכרעת, כעולה מסעיף 1 ג', "בדיקת הפוליגרף תכריע סופית את המחלוקות הנ"ל ואת התביעה כולה באופן שאם יימצא שהתובע דובר אמת, ישולמו לו תגמולי הביטוח בעוד שאם יימצא כי התובע דובר שקר, תביעתו תידחה". אי לכך, ההסדר לא רק שקובע כי בדיקת הפוליגרף תהווה ראיה מכרעת אלא גם מסביר את משמעותה בכל מצב אפשרי - אם יהיו לטובת התובע ואם לרעתו. לא זו אף זו, בסעיף 1 ט' מתייחס ההסדר למצב בו לא ישמשו ממצאי הבדיקה כראיה מכרעת והתיק יתנהל בדרך של ניהול הליך הוכחות: "ככל שבודק הפוליגרף ימצא כי לא ניתן להגיע לממצא חד משמעי, התיק ימשיך להתנהל בבימ"ש כאשר במצב כזה בדיקת הפוליגרף תשמש כראיה בין הראיות (ולא ראיה מכריעה)". במילים אחרות, לא רק שההסדר קובע כי בדיקת הפוליגרף תהיה בדיקה מכרעת ומסביר את ההשלכות האפשריות של כל המצבים האפשריים, קרי, הן אם התובע יימצא דובר אמת והן אם יימצא דובר שקר, אלא גם מתייחס מפורשת למצב היחידי בו לא ישמשו ממצאי הבדיקה כראיה מכרעת - במצב בו לא ניתן יהיה להגיע לממצא חד משמעי, אזי ימשיך התיק להתנהל. 9. טענת התובע כי כבר במהלך ישיבת קדם משפט סירב להצעת בית המשפט לערוך בדיקת פוליגרף מכריעה, דינה להידחות. מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי רק לאחר שהתובע סירב להצעת בית המשפט (ככל הנראה הצעה כספית לסיום המחלוקת), הסכימו הצדדים לבוא ביניהם "בדברים לעניין האפשרות של בדיקת פוליגרף, לרבות מכון מוסכם ונוסח השאלות..." (עמ' 3 ש' 22 לפרוטוקול). לא זו אף זו, בהמשך, הצהיר התובע כי "הוא לא נבדק בבדיקת פוליגרף בקשר לאירוע הזה באף מכון" (ש' 24). אי לכך, מפרוטוקול הדיון כאמור אנו למדים כי סירוב התובע אינו נוגע לעריכת בדיקת פוליגרף. 10. טענת התובע כי לא הבין או לא אישר את ההסדר, דינה להידחות. התובע היה מיוצג על-ידי עורך דין ועל כן חלות בעניינו הוראות חוק השליחות, תשכ"ה - 1965 הקובע כי שלוחו של אדם כמותו ופעולותיו של השלוח לרבות ידיעותיו וכוונתו מחייבות ומזכות את השולח. אין בטענותיו כלפי בא כוחו הקודם כדי להועיל לתובע בביטול ההסדר. יצויין כי בקשת התובע הוגשה זמן רק לאחר מועד ההסדר הדיוני ורק לאחר שתוצאות בדיקת הפוליגרף התקבלו. 11. העולה מן המקובץ הוא כי ההסדר הדיוני שהוגש בהסכמת שני הצדדים הינו ברור וכך גם הסכמת התובע להכרעת המחלוקת על סמך ממצאי בדיקת פוליגרף. 12. טענת התובע לעניין נוסח השאלות ולעובדה כי לא נוסחו על-ידי הצדדים אלא על-ידי עורך הבדיקה בצורה לא מקצועית, דינה להידחות. הגורם המקצועי ביותר לניסוח השאלות הינו המומחה עצמו "אשר אין בקיא ממנו ברזי הבדיקה" (ראו תא (רח') 6476/00 רוטשטיין נ' גנדלמן ותא (ת"א) 34185/05 שבתאי רפאל בע"מ נ' עטיה). יתירה מזו, בהסדר הדיוני עצמו הוסכם כי שאלות הבדיקה ינוסחו על ידי בודק הפוליגרף (ס' 1ב' להסדר). מעיון בנוסח השאלות לא עולה כל בעייתיות שכן המדובר בשאלות פשוטות, קצרות וברורות שנוסחו תוך התאמה לשונית לתובע, כפי שצוין על-ידי המומחה, ותואמות את הקו שהתוו הצדדים בהסדר דיוני. לא זו אף זו, התשובות האפשריות לשאלות כאמור - אם לחיוב ואם לשלילה - אמורות להיות חד משמעיות. 13. באשר להשמטת חלק מהשאלות בהתייחס להפעלת אמצעי מיגון, מקבלת אני את הערת המומחה לפיה מציאת התובע דובר שקר מייתרת את הבדיקה הנוגעת להפעלת אמצעי מיגון, שהרי בדיקה זו רלוונטית רק לבדיקת העמידה בתנאי הביטוח במידה שהתובע אינו מעורב באירוע הביטוחי. בהקשר זה יצוין כי במידה שנוסח השאלות או השמטת חלק מהשאלות הפריעו לתובע, מן הראוי היה להתייחס לכך במהלך הבדיקה ולא עם קבלת ממצאיה שלא הטיבו עם גרסתו. אי לכך, אין להטיל דופי בבדיקה שנערכה על-ידי המומחה ויש לדחות את טענות התובע בעניין זה. 14. העולה מן המקובץ הוא כי אין לאפשר לתובע לחזור בו מההסדר הדיוני ודין הבקשה להידחות. 15. משנדחתה הבקשה, לאור תוצאת בדיקת הפוליגרף וההסדר הדיוני, אני מורה על דחיית התביעה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪. יצויין כי בקביעת שכר טרחת עו"ד התחשבתי, בין היתר, בכך שההליך הסתיים ללא שמיעת ראיות. שאלות משפטיותפוליגרף (מכונת אמת)