בטון ניתז ונדבק לקירות הבית עקב עבודות יציקה וטיח

בטון ניתז ונדבק לקירות ביתו, עקב עבודות יציקה וטיח שבוצעו במהלך בניית שלד בית הנתבע אשר נבנה בסמוך לבית התובע.

1. התביעה שבפני הינה תביעה כספית על סך 34,947 ₪, בגין נזקים אשר, לטענת התובע, נגרמו לו כתוצאה מבטון אשר ניתז ונדבק לקירות ביתו, עקב עבודות יציקה וטיח שבוצעו במהלך בניית שלד בית הנתבע אשר נבנה בסמוך לבית התובע.

2. מאחר שמדובר בתביעה שהתבררה בהליך מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז(1) לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "התקנות"), יהיה פסק הדין שלהלן מנומק בתמציתיות ואינני מוצאת מקום לחזור על טענת הצדדים ככל שאינן נוגעות למחלוקת הספציפית עצמה.

3. התובע צירף לתביעתו חוות דעת על פיה עלות תיקון נזקי ההתזה עומדת, לפני מע"מ, ע"ס של 25,400 ש"ח וכן תבע פיצוי בגין שכ"ט השמאי ובגין עוגמת נפש.

4. הנתבע הכחיש את טענות התובע וטען כי במהלך העבודות וסיומן לא נראו כתמים על קירות ביתו של התובע. הנתבע תיאר את מערכת היחסים העכורה בין הצדדים, את הטרדות התובע, לטענתו, את התלונות שהגיש נגדו התובע והתביעות התלויות ועומדות בין הצדדים. הנתבע הוסיף כי הכתמים הופיעו על קירות בית התובע, רק לאחר התרחשות קטטה במהלכה הותקף על ידי התובע. הנתבע צירף חוות דעת על פיה הכתמים לא נוצרו כתוצאה מזריקת בטון, וכי בכל מקרה עלות התיקון אינה עולה על 8,000 ₪. לטענת הנתבע, יתכן שמדובר בכתמים שנעשו מתערובת בלתי מזוהה שככל הנראה הוכנה והותזה על ידי התובע או מי מטעמו.

5. בהתאם להסכמת הצדדים, כמפורט בפרוטוקול מיום 17.3.13 מונה המהנדס מר שטרנברג רונן (להלן: "המומחה"), כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיחווה דעתו, האם הנזקים הנטענים נגרמו כתוצאה מהתזת בטון במהלך בניית בית הנתבע וכן את גובה הנזקים.

6. מטעם התובע העידו: התובע, אחיו- מר אליהו מרדכי (להלן: "אליהו"), מר סבאג פארס (להלן: "פארס") ומר ג'מיל עואד (להלן: "עואד"). מטעם הנתבע העידו הנתבע והקבלן שבנה את ביתו מר אחמד מועדאד (להלן: "מועדאד").

דיון:

7. בראשית הדברים אציין, כי בהתאם לתקנה 130 (ג) לתקנות- משמונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, לא רשאים עוד הצדדים להגיש חוות דעת מטעמם ואף חוות הדעת שהגישו קודם למינוי המומחה יראו אותן כאילו לא נתקבלו כראיה.

לאור האמור, חוות הדעת שהגישו הצדדים כלל לא נמצאות עוד כראיה בתיק ולא ברור לי כיצד הפנה התובע בסיכומיו לחוות הדעת מטעמו וכיצד הסתמך עליה. בעניין זה אציין כי טענות התובע לעניין גובה הנזק, בהתבסס על חוות דעתו היו יכולות להיות רלוונטיות אילו היה התובע מזמין את המומחה לחקירה ומעמת אותו, במסגרת חקירה נגדית, עם דעת המומחה מטעמו. אולם, משהמומחה לא נחקר ומשאותה חוות דעת שהוגשה בעבר מטעם התובע כבר אינה בתיק, הרי אין רלוונטיות לטענות המפנות לחוות דעת שאינה בפני.

8. בהתאם למסקנות המומחה- איתר המומחה מס' מועט של כתמים על קיר בית התובע, אותרו כתמים בסמוך לצינור ההנקה ועל אדני החלונות והתריסים. הכתמים בצבע אפור ולכן ייתכן שנוצרו בעת עבודות השלד של בית הנתבע. המומחה הבהיר בחוות דעתו כי אמנם לא ניתן בעת בדיקתו למצוא כתמים על השביל והאדמה, אולם אין בכך להעיד כי לא נמצאו שם בעבר, שכן גם אם היו, כבר נשחקו במשך הזמן לאחר 3 שנים גשומות.

המומחה קבע כי על פי ניסיונו, הכתמים הינם מחומר צמנטי- טיח ובטון וכי מאחר שבית הנתבע נבנה לאחר שבית התובע כבר היה מטויח, ייתכן שאכן נוצרו בעת ביצוע היציקות, אולם לא ניתן לקבוע זאת בוודאות.

לעניין גובה הנזק קבע המומחה כי אין צורך לצבוע את כל חזית הבית ואף אין צורך בהתקנת פיגומים וניתן יהיה לבצע תיקונים מקומיים להסרת הכתמים בעלות של 4,212 ₪ בלבד.

9. הצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה על חוות דעתו ואף תשובותיו לשאלות ההבהרה כפי שהומצאו לתיק, לא סתרו את חוות דעתו.

ההלכה הינה שברגיל יאמץ בית המשפט את ממצאי המומחה שמונה על ידו, וזאת כל עוד לא הוטל בהם ספק:
"המומחה ממונה לחוות דעתו בעניינים מקצועיים שלבית המשפט אין מומחיות והידע המקצועי לגביהם" (אורי גורן ועופר דרורי: "עדויות מומחים- היבטים דיוניים ומהותיים"), וכן ראה ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ. תשלו"ז השקעות והחזקות 2010:
"יחד עם זאת והגם שעדות מומחה, אינה שונה מכל עדות הבאה בפני בית המשפט, יש להניח כי משהחליט בית המשפט למנות מומחה מטעמו בכדי שיביא בפני בית המשפט נתונים מקצועיים רלוונטיים להכרעה בסכסוך שבפניו, יאמץ את ממצאי המומחה בהעדר סיבה משמעותית ובולטת שלא לעשות כן".

במקרה דנן לא מצאתי כל טעם בגינו אין לקבל את דעת המומחה. חוות הדעת מנומקת מקצועית ומהימנה ולא מצאתי בה פגמים המצדיקים אי קבלתה. כאמור משהמומחה לא נחקר, אף לא נסתרה חוות דעת זו.

לאור האמור, אין מקום לסטות מחוות הדעת לרבות לעניין גובה הנזקים ובכל מקרה, לא יהיה זכאי התובע לפיצוי אלא בגין נזקים בסך של 4212 ₪.

בעניין זה אשוב ואציין כי בהתאם לתקנה 130(ג) לתקנות,חוות דעת התובע כלל אינה בפני שכן אינה מהווה ראיה בתיק. לפיכך, כל הפניה בסיכומי התובע לאמור בחוות הדעת מטעמו,או להצעות מחיר שצורפו ולא הוגשו ע"י עורכן,אינה רלוונטית.

אנני מקבלת את טענת התובע כאילו אין לקבל את הערכת המומחה בעניין גובה הנזק מאחר שהמומחה לא צירף הצעות מחיר המבססות את חוות דעתו. מדובר במומחה בעל ניסיון, מקצועי ונטרלי. ככל שהתובע חפץ לשכנע כי אין לקבל את הערכת הנזק כפי שניתנה על ידי המומחה ,היה עליו להזמינו לחקירה,להציג בפניו הצעות מחיר אחרות ולקבל את התייחסותו. בהערת אגב אציין כי גם הפניית התובע (סעיפים 106-107 לסיכומיו), לחוות דעת הנתבע בעניין גובה הנזק,אין בה כדי לסייע לתובע,שהרי בהתאם למפורט לעיל,גם חוות דעת הנתבע אינה מהווה עוד ראיה בתיק ואינה בפני.

עוד אוסיף כי טענת התובע כאילו בתשובה 3(ב) לשאלות ההבהרה שהופנו אליו,יש כדי להגדיל את גובה הנזק,הינה טענה המתעלמת מכך שהמומחה קבע במפורש בתשובה לשאלה 3(א) כי לאחר ביקור במקום ולאור ניסיונו ניתן להשתמש בסולם. לאור האמור,אף שהמומחה אישר כי ניתן להמיר את הסולם בבמת הרמה חשמלית ואף העריך את עלותה,אין בכך כדי לשנות את הערכת הנזק ,שכן לא שוכנעתי כי אין לקבל עמדתו על פיה,אין כל צורך בהמרה זו וניתן להסתפק בסולם.

10. מחלוקת הצדדים נסובה סביב השאלה האם מדובר בכתמים שנוצרו כתוצאה מהתזה בעת בנית בית הנתבע, אם לאו. בעניין זה קבע המומחה כאמור כי הכתמים הינם מטיח ובטון ולאור בניית בית הנתבע בסמוך לאחר שבית התובע כבר היה מטויח, ייתכן שהכתמים אכן נוצרו בעת ביצוע היציקות, אולם, לא ניתן לקבוע זאת בוודאות.

הנתבע טען בסיכומיו כי מאחר שהמומחה לא קבע באופן וודאי כי הכתמים נוצרו כתוצאה מהיציקה,לא הרים התובע את נטל ההוכחה המוטל עליו. אנני מקבלת טענה זו:
אכן,נטל ההוכחה מוטל על התובע. אולם, במשפט האזרחי לא נדרש צד להוכיח תביעתו ברמה של "וודאות" ודי בהרמת נטל ההוכחה ברמת הסתברות של 51%. משהמומחה קבע כי הכתמים הם מטיח ובטון וכי יכלו להיווצר כתוצאה מהיציקה ומשמדובר בבתים סמוכים ולא הוצגה בפני כל אפשרות סבירה אחרת להופעתם של הכתמים לפתע ,ובצירוף עדויות התובע והעדר ראיות שיכול היה הנתבע להציג ולא הציג,הוטה מאזן ההסתברויות ברמה הנדרשת (51% בלבד),לטובת גרסת התובע.

אכן התרשמתי כי בין הצדדים קיימת מערכת יחסים עכורה ויתכן כי אלמלא אותו סיכסוך לא הייתה מוגשת התביעה וזאת למרות הימצאות הכתמים. יתכן כי הגורם להגשת התביעה היה אותו אירוע מיום 21.3.12 ויתכן כי אלמלא התדרדרות היחסים, כמתואר על ידי הנתבע, לא היה התובע מגיש את התביעה, גם אם נמצאו כתמים על קיר ביתו, שכן כפי שיפורט המדובר בכתמים קטנים מאוד. יחד עם זאת, בשקלי את מאזן ההסתברויות ביחס לנתונים ולעדויות שבפני, שוכנעתי כי זה נוטה ברמה של 51% למסקנה כי הכתמים נוצרו כתוצאה מהתזה במהלך בניית בית הנתבע.

בעניין זה אשוב ואדגיש כי לאור העובדה שהמומחה אישר כי קיימים כתמים מבטון וטיח בתוספת העובדה כי אין חולק שבית הנתבע נבנה בסמוך מאוד לבית התובע, ובתוספת עדויות התובע ועדיו, נוטה מאזן ההסתברויות כאמור, לטובת גרסת התובע.

לעניין קרבת הבתים- לפי עדות התובע המדובר במרחק של 5 מ' בלבד (עמ' 6 שורה 19), בעוד שגם לפי עדות הנתבע, המרחק מגבול מגרש התובע עומד על 2.7 מ' בלבד. את הקירבה ניתן לראות באופן מוחשי גם בתמונות נ/3, נ/4.

טענת הנתבע כי הכתמים נוצרו על ידי התובע עצמו, או מי מטעמו לאחר הקטטה, הינה במהותה טענה למעשה מרמה וקנוניה, כאילו התובע גרם נזק לביתו, במטרה להעליל ולהזיק לנתבע. ההלכה היא כי הטוען למרמה או לקנוניה אינו יכול להסתפק בחשדות בעלמא, אלא מוטל עליו נטל הוכחה כבד. על טוען טענה מסוג זה להוכיח מסכת עובדתית שלמה ומפורטת. הטענה כאילו התובע גרם את הנזק לביתו במכוון לאחר הקטטה בין הצדדים, לא נתמכה בכל ראיה שהיא ואף אינה סבירה.

וראה דברי השופט צ' זילברטל ב- בר"ע (י-ם) 787/03 עזריאל אברמוביץ' בע"מ נ. גליקסמן שיווק ביצים 1994 בע"מ:
"ההלכה היא, כי כמות הראיות הנדרשת להוכחת תרמית היא "מעבר למידה הרגילה" (ע"א 125/89 עובדיה בלס נ. עזבון רוזנברג, פ"ד מ(4), 441, בעמ' 449, מול האות ב')".

11. כאמור, אין ספק שבית הנתבע נבנה בקרבה אל בית התובע. קביעת המומחה כי קיימת אפשרות שהכתמים נוצרו במהלך ביצוע היציקות בבית הנתבע, לא נסתרה.

טענתו של קבלן הנתבע כאילו במסגרת יציקה עם משאבה: "לא צריך להתיז... זה לא משפריץ כי זה לא מיקסר" (עמ' 13 שורות 3-4), עומדת בסתירה לעדותו של פארס אשר גם הוא קבלן והעיד: "מהניסיון שלי כשיוצקים עם משאבה עם מנוף זה יכול לעוף 7-10 מטר. יש קטעים שהמשאבה עושה הפסקות, הואקום יוצא ויוצא אוויר וזה מעיף חצץ או מיץ של בטון" (עמ' 12 שורות 29-30). אמנם הוצג לפארס סרטון של יציקה אולם פארס הבהיר כי לדידו, מה שהוצג בסרטון הוא יציקת רצפה ולא גג וקיים שוני בין יציקת רצפה ליציקת קומה. אכן כל העדים מטעם התובע העידו כי ראו את ההתזה בעת יציקת הקומה השניה או השלישית ולא בעת יציקת הרצפה.

מעבר לשאלה העובדתית האם בפועל הותזו שאריות מהמשאבה אל עבר קיר התובע, הרי המדובר במחלוקת מקצועית, כשקבלן אחד טוען כי בעת יציקה עם משאבה אין אפשרות להתזה וקבלן אחר טוען כי קיימת אפשרות כאמור. בעניין המחלוקת המקצועית דנן, עומדת בפני חוות דעתו של מומחה בית המשפט אשר קבע במפורש כי קיימת אפשרות שהכתמים נוצרו כתוצאה מהתזה בעת היציקה!!! ככל שהנתבע רצה לשכנע כי יש להעדיף את עמדת הקבלן מטעמו, על פיה אין אפשרות שיציקה במשאבה כפי שנעשתה בעת שבנה את שלד ביתו, תגרום לנתזים ולכתמים, היה צריך לזמן את המומחה לחקירה ולשאלו בעניין, או לכל הפחות, להפנות אליו שאלות הבהרה בעניין. מאחר שלא נסתרה קביעת המומחה, אינני מקבלת את טענת הנתבע והקבלן מטעמו, כאילו מאחר שמדובר ביציקה במשאבה לא היתה אפשרות להתזה.

12. התובע העיד כי בעת שיצקו את היציקה השניה והשלישית, ראה את ההתזה (עמ' 7 שורות 8-15) גם פארס העיד שראה את ההתזה בעת שבוצעה היציקה העליונה. אינני מוצאת סתירה מהותית בעובדה שבתצהירו של פארס נאמר כי מרדכי צעק אל הקבלן ו/או העובד שביצע את היציקה בעוד שבעדותו הבהיר כי מרדכי צעק על העובדים ואילו הקבלן לא נכח שם (ראה גם בע"מ 14 שורה 8-10). כאמור, בתצהיר לא צוין כי מרדכי צעק רק אל הקבלן, אלא נרשם כי מרדכי צעק לעבר הקבלן ו/או העובד. עדותו של פארס נמצאה מהימנה בעיני. בניגוד לתובע ומרדכי אשר ניתן לטעון לגבי עדותם, כי המדובר בעדים הנוגעים לעניין. לא הוצגה בפני כל ראיה כאילו היה לפארס מניע כלשהוא להעיד עדות שאינה אמת.
מעדותו של פארס עולה כי מרדכי פנה אליו והזמינו כדי לראות את הכתמים (עמ' 14 שורה 15), עדות אשר תאמה את עדות התובע, כי הוא עצמו, כלל לא פנה אל פארס, אלא רק אחיו. העובדה שבהתאם לעדותו,פארס לא ראה את הקבלן מועדאד במועד שנכח במקום, בעוד שמועדאד טען כי היה בכל יציקה, אף היא לא עומדת כנגד גרסת התובע, שהרי הנתבע בחר שלא להעיד מלבד הקבלן אף אחד מהעובדים שעבדו במקום. לפיכך טענת הקבלן כי נכח במקום בעת אותה יציקה, לא נתמכה בכל עדות והמדובר בשתי עדויות סותרות. אין ביכולתי להעדיף את עדות מועדאד שהינו עד הנוגע בעניין,על פני עדות פארס.טענת הנתבע בסיכומיו כי המדובר בעדויות סותרות ואין ליתן אימון דווקא בעדות פארס, מתעלמת מכך שפארס הינו לכאורה עד שאינו בעל עניין ,בעוד מועדאד הינו הקבלן המעורב אשר בוודאי יש בהכרעה דכאן כדי להשפיע עליו.

13. בעניין זה אוסיף כי הנתבע העיד מטעמו את הקבלן בלבד, אשר האינטרס שלו לטעון כי העבודה בוצעה כראוי, ברור. הנתבע בחר שלא לזמן להעיד אף אחד מהעובדים שעבדו במקום ואשר עדותם יכולה היתה להיות עדות נטרלית ומהימנה. עוד בחר הנתבע שלא לזמן להעיד אף אחד מהשכנים האחרים ברחוב ובנוסף, למרות שציין כי יש לו תמונות על פיהן הוא יכול להראות שאין כתמים על קירות השכנים, הנתבע בחר אף שלא לצרף תמונות מלבד תמונות נ/3-נ/4. אציין כי אמנם בתמונות אלו לא רואים את הכתמים, אולם: עיון בתמונה נ/3 מעלה כי צולמה עוד בטרם בוצעו היציקות השניה והשלישית, במהלכן על פי הנטען הותזו הנתזים ונגרמו הכתמים. גם בתמונה נ/4 אין די כדי לקבוע אי קיומם של כתמים. על פי קביעת המומחה המדובר בכתמים קטנים אשר נראים ממבט קרוב (סעיף 1.2 לחוות הדעת). עיון בתמונות שצורפו לתצהיר התובע ובתמונות שצורפו לחוות דעת המומחה מעלה כי המדובר אכן בכתמים זעירים וקטנים אשר ברי כי לא ניתן לראותם במרחק בו צולמה תמונה נ/4. לפיכך אין בתמונה נ/4 ,אשר לא צולמה מקרוב, כדי להעיד על העדר הימצאותם של הכתמים.

כאמור, ככל שברשות הנתבע תמונות מקרוב המעידות כי לא היו כתמים על קיר בית הנתבע בסיום בניית השלד, היה עליו להגישם, כמו גם לזמן להעיד מי מהעובדים אשר ביצעו את היציקות על מנת שיעידו כי לא היו כלל נתזים. העובדה שהתובע בחר לא להעיד מי מהעובדים ולא להציג תמונות נוספות אשר ,לטענתו ,מצויות ברשותו, עומדת כנגד גרסתו.

החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, קובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא הייתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גרסת הצד שכנגד.

"מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר – ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מ"ד (4) 595.

14. לא מצאתי ביתר טענות הנתבע כדי להשפיע על ההכרעה בתביעה ספיציפית זו: עברו של התובע, או סכסוכיו עם שכנים אחרים, אינם יכולים להכריע בעת שבית המשפט נדרש לפסוק בשאלה הספציפית הניצבת בפניו והיא: האם הכתמים נוצרו כתוצאה מיציקות בבניית בית הנתבע, אם לאו. כפי שציינתי בראשית הדברים, יתכן כי הסיבה שהתביעה הוגשה היתה מערכת היחסים העכורה בין הצדדים ואלמלא הסכסוך לא היה טורח התובע להגיש תביעה בגין כתמים כה זעירים. סבורתני כי זו אף הסיבה שבמשך תקופה ארוכה (מעת שהסתיימה בניית השלד), לא הוגשה התביעה והתובע הסתפק, לטענתו, בהבטחות הנתבע כי יבצע את התיקון הנדרש, או לחילופין, לפי גרסת הנתבע, כלל לא פנה אליו. משמדובר בכתמים קטנים מאוד הנראים, כאמור בחוות הדעת, רק במבט קרוב, יתכן שאלמלא הסכסוך, לא היה טורח התובע לעמוד על ביצוע התיקון.

יחד עם זאת, משלא הוצגה בפני כל סיבה סבירה אחרת בגינה יכלו להיווצר הכתמים, משאין חולק כי בית הנתבע נבנה בסמוך, ומשהמומחה קבע כי הכתמים נוצרו משאריות של בטון וטיח לאחר שבית התובע כבר היה מטויח וכי אפשרי שנגרמו כתוצאה מהיציקות, הרי במאזן ההסתברויות שוכנעתי כי הכתמים נגרמו כתוצאה מהיציקות בבית הנתבע.

15. משנקבע כי הכתמים נוצרו כתוצאה מהיציקות, הרי שמדובר ברשלנות אשר גרמה לנזק של הופעת הכתמים ועל הנתבע לפצות את התובע בגינו. המדובר בנזק שניתן היה לצפותו ולמנעו באופן שהיציקה היתה נעשית באופן זהיר יותר, או לחילופין, ניתן היה למנוע היוותרות הכתמים, באמצעות שטיפה מיידית של קירות בית התובע, לאחר כל יציקה בבית הנתבע. ראה עדות פארס על פיה כדי להסיר בטון שהתיז, יש לשטוף באופן מיידי (עמ' 14 שורה 1)






16. לא מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש. המדובר בנזק ממוני בלבד. בנסיבות בהן מדובר בכתמים קטנים שאינם נצפים מרחוק ואינם פוגעים בחזות ביתו של התובע ומשלמעלה משנה לאחר סיום העבודות לא טרח התובע לפנות בענין בכתב לנתבע, יש בכך כדי להעיד שאין המדובר בנזק שהפריע לו ולא התרשמתי כי לתובע נגרמה עוגמת נפש באופן המצדיק פיצוי כספי.

17. לאור כל האמור,אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומצומצם ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 4,212 ₪.

בנסיבות בהן התביעה הוגשה על סך הגבוה כמעט פי שמונה מהסכום שנפסק לבסוף, אני קובעת שהנתבע יישא בהוצאות התובע ,לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,800 ₪ בלבד.

בנוסף ישלם הנתבע לתובע מחצית מהסכום אותו שילם התובע למומחה מטעם ביה"מ. (לא מצאתי להורות על החזר מלוא הסכום ששילם התובע למומחה, שהרי חוות דעת המומחה,אמנם תמכה בטענות התובע לעניין אחריות הנתבע,אך לא תמכה בטענותיו לעניין גובה הנזק).

כל הסכומים האמורים לעיל ישולמו לתובע תוך 30 יום שאלמלא כן,יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בניית קיר מגן

  2. הריסת קיר משותף

  3. רטיבות בקיר משותף

  4. התנגדות להגבהת קיר משותף

  5. הריסת קיר על ידי השוכר

  6. בניית קיר בטון בין חלקות

  7. תביעה בגין נפיחויות בקירות

  8. תביעה לתשלום בגין עבודות ציורי קיר

  9. תביעה בגין תשלום על חיפוי קירות בשיש

  10. קיר שלא נבנה במקום הנכון בגבול שתי החלקות

  11. קניית שטיחים מקיר לקיר - תביעת פיצויים

  12. תביעה על עבודות חפירה ובניית קירות תומכים

  13. התקבלה התנגדות לאפשר פתח בקיר הדרומי של הדירה

  14. בטון ניתז ונדבק לקירות הבית עקב עבודות יציקה וטיח

  15. תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מקריסת קיר עליו

  16. בקשה לתוספת בניה בין קיר הבניין לקיר התמך של החלקה הסמוכה

  17. נמחץ כתוצאה מנפילת קיר טרומי במשקל חמש טונות שהורם על ידי עגורן

  18. קביעת מפלס הכניסה של הבית (מפלס ה-0.00) על 600.01 וליצור קירות בטון

  19. סילוק כלוב ברזל ומיכלי גז הצמודים לקיר הבניין בדרך הגישה לחצר הבית, השייכים לחנות

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון