רכב נגרר השתחרר במהלך נסיעה ופגע ברכב אחר

רכב נגרר השתחרר במהלך נסיעה ופגע ברכב אחר



בפניי תביעה כספית בסך של 39,240 ₪, כך במקור, בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע, בתאונת דרכים שאירעה ביום 3.7.2010, שכתוצאה ממנה הוכרז הרכב על ידי השמאי כאובדן כללי.


טענות התובע


התובע טען בכתב התביעה כי במועד התרחשות האירוע נסע עם רכבו מאחורי רכבו של הנתבע 1, אשר משך אחריו גרור שהיה רתום לרכבו, כאשר לפתע הגרור השתחרר מרכבו של הנתבע 1, סטה שמאלה, פגע במשאית שבה נהג הנתבע 2, והמשאית סטתה מנתיבה ופגעה ברכבו של התובע, הדפה אותו למעקה הבטיחות בצד הכביש, וגרמה לו לנזקים.
לכתב התביעה צורפו, בין היתר, חוות דעת השמאי אריק דהן, וחקירות שערכה משטרת ישראל של הנהגים המעורבים בתאונה, ושל פטר קופרשטיין, מנהל מפעל לייצור נגררים (להלן: "קופרשטיין").

טענות הנתבע 1


טענותיו העיקריות של הנתבע 1 בכתב ההגנה מטעמו הינן כדלקמן-

רכבו לא היה מעורב באירוע התאונה, ומכל מקום אינו נושא באחריות לקרות האירוע.
התובע נושא באחריות לקרות התאונה.
הוכחשו הממצאים שפורטו בחוות דעת השמאי, ונדרשה התייצבותו לחקירה.
הוכחש הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזקים הנטענים.
טענות הנתבע 2


טענותיו העיקריות של הנתבע 2 בכתב ההגנה מטעמו הינן כדלקמן-

הוכחשה אחריות הנתבע 2 לגרם התאונה, מכיוון שזו נגרמה בשל התנתקות הגרור מרכבו של הנתבע 1, אשר פגע בגלגל השמאלי ובמערכת ההיגוי של המשאית בה נהג, ובשל כך סטתה המשאית מנתיב נסיעתה ופגעה ברכב התובע.


הוכחשו יתר הטענות שהועלו בכתב התביעה.

סדרי הדיון


דיוני הוכחות נערכו בפני בימים 9.1.2014, ו- 10.3.2014, ונשמעו סיכומים בעל פה. הצעתי לצדדים לסיים את המחלוקת באמצעות הסדרי פשרה שונים, אלא שביום 12.6.2014 התברר כי ניסיון זה לא צלח, ומכאן פסק הדין.

דיון והחלטה


אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד התאונה רכבו של הנתבע 1 משך אחריו גרור, ותוך כדי נסיעה התפרק חלק מהגרור מהיצול שחיבר את הגרור לרכב, סטה לכיוון שמאל, פגע במשאית בה נהג הנתבע 2, וזו פגעה ברכב התובע.

להשלמת התמונה אציין שאין מחלוקת כי רכבו של הנתבע 1, להבדיל מהגרור, לא היה מעורב בגרם התאונה.


לאור האמור לעיל, יש לבחון את מידת אחריותו של הנתבע 1 ביחס לגרור, וכן את מידת אחריותו של הנתבע 2 לגבי האופן שבו נהג את המשאית עובר לקרות האירועים שהובילו להתנגשות שבין המשאית לבין רכב התובע, וכן יש לבחון האם ניתן לייחס לתובע מידה של אשם תורם לגבי קרות התאונה והנזק שנגרם בעטיה לרכבו.
עיון בכתב התביעה מעלה שכל שנטען בו הינו תיאור העובדות הנוגעות לצדדים ולכלי- הרכב המעורבים באירוע התאונה, ולגבי השתלשלות האירועים הנוגעים לקרות האירוע, וכן נטען כי יש לזמן את הנתבעים לבית המשפט ולחייבם בסכום התביעה, אך לא הועלו טענות שבעובדה, או במשפט, לגבי האחריות שיש לייחס להם, ובכלל זה לא הועלו טענות באשר לקיומן של עוולות נזיקיות, כגון- עוולת הרשלנות, או עוולת הפרת חובה חקוקה, וכן לא נטען שיש מקום להחיל בנסיבות העניין את הכלל של 'הדבר מדבר בעדו', לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
הגם שניתן לסבור כי די באי העלאת הטענות הנ"ל בכתב התביעה כדי להביא לדחייתה, וב"כ הנתבע 1 התייחס לכך בסיכומיו, מצאתי לנכון להתייחס לטענות הצדדים לגופן, וזאת על מנת שלא להותיר את יריעת הדיון חסרה.

לעניין אחריותו הנתבע 1


באשר למידת אחריותו של הנתבע 1 ביחס לגרור, אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את כל שהובא והונח בפניי בעניין הנדון, לא מצאתי כי עלה בידי התובע להביא ראיות בכמות ובאיכות הנדרשת במשפט האזרחי כדי להוכיח את אחריותו של הנתבע 1 לגבי התנתקות חלק מהגרור מהיצול שחיבר את הגרור לרכבו.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הגרור חובר לחלק האחורי של רכב הנתבע 1, באמצעות יצול, שהינו חלק מהגרור, ורתימתו לרכב נעשתה באמצעות אנקול. אין מחלוקת כי במועד האירוע היצול נותר מחובר לרכבו של הנתבע 1, כאשר יתר חלקי הגרור התנתקו, וליתר דיוק, התפרקו, כמקשה אחת, מהיצול.
מהאמור לעיל עולה כי נקודת הכשל שגרמה להתנתקות חלק של הגרור מהיצול, לא הייתה אופן חיבורו של הגרור לרכב, שכן היצול נותר מחובר לרכב, אלא האופן שבו חוברו רכיבי הגרור ליצול, ובחינתו של עניין זה נוגעת לייצורו של הגרור, ואופן אחזקתו על ידי הנתבע 1.
לגרסת הנתבע 1, הגרור נרכש על ידו ממפעל ייצור הגרורים של קופרשטיין, וכי הרכישה נעשתה על ידו ישירות מהמפעל בשנת 2001.
מהנתונים שהוצגו בפני עולה כי הגרור נושא מספר רישוי, והוא נרשם במשרד הרישוי, ולגרסת הנתבע 1, והדבר אף עולה מחקירת המשטרה, הגרור עבר טסט מידי שנה.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הגרור אינו נושא מספר שילדה, ויש בכך כדי לעורר תהיות לגבי מקוריות רכישתו ממפעל ייצור הגרורים.
התובע לא העלה בכתב התביעה טענות מפורשות הנוגעות למקוריות ייצורו של הגרור הרלבנטי, או לגבי עריכת שינויים בשלדת גרור, או לגבי קיומם של כשלים טכניים בגרור, וגם אם ניתן לסבור שכיוון לכך באמצעות צירופה של חקירת הנתבע 1 במשטרה לכתב התביעה, שבמסגרתה נחקר האחרון לגבי מקוריות הייצור, ושינויים אפשריים שנעשו בגרור מאז רכישתו, הרי שעדיין עצם צירופם של מסמכי החקירה אינו מהווה תחליף הולם להעלאת טענות מפורשות בעניינים אלה במסגרת כתב התביעה, על מנת שהנתבע 1 ידע בצורה ברורה ונהירה מהן הטענות שלגביהן היה עליו להציג את פרשת הגנתו.

מכל מקום, מכיוון שהנתבעים לא העלו תוך כדי הדיון טענה מפורשת שלפיה עניינים אלה הינם בבחינת הרחבת חזית המריבה, והנתבע 1 נשאל בחקירתו הנגדית שאלות הנוגעות אליהם, ראיתי לנכון לראות בעניינים הנ"ל כחלק מחזית המריבה, אלא שלטעמי אי העלאת הטענות בעניינים הנ"ל באופן סדור ומפורש בכתב התביעה, יש בו כדי להשליך על נטל הבאת הראיות המוטל על התובע בכל הנוגע למקוריות ייצורו של הגרור, והשינויים שיכול ונעשו בו לאחר רכישתו.


הנתבע 1 טען בחקירתו במשטרה שכל הגרורים שהיו ברשותו נתפסו על ידי המשטרה, ונבדקו על ידה, טרם קרות התאונה הנדונה, ובמסגרת בדיקה זו מספר השלדה שהיה על הגרור הנדון הוסר על ידי המשטרה באמצעות השחזה. בחקירתו הנגדית העיד כי נחקר במשטרה לגבי מקוריותם של הגרורים שברשותו, לרבות הגרור הנדון, אלא שלא ננקטו כלפיו הליכים משפטיים כלשהם, ובסופו של יום המשטרה החזירה לרשותו את הגרורים (פר' ע' 6; חקירתו במשטרה, גיליון 3, ש' 24, 70-71).
הגם שגרסתו הנ"ל של הנתבע 1 בחקירתו במשטרה, הייתה גלויה וידועה לתובע, הרי שלא מצאתי כי חקירתו הנגדית של הנתבע 1 בעניין זה מוצתה די הצורך, והוא לא עומת בעימות של ממש עם גרסתו זו, ולא ניתן לקבוע כי גרסתו הנ"ל נסתרה.
במסגרת חקירת הנתבע 1 במשטרה הוא נשאל לגבי שינויים שיכול ובוצעו על ידו בשלדת הגרור, אך הכחיש כי בוצעו על ידו שינויים כלשהם בשלדה, וטען כי ביצע עבודות מסגרות וצבע בדפנות הגרור בלבד, וצבע את היצול. חוקר המשטרה טען בפני הנתבע 1 "... שבבדיקות שעשיתי מצאתי כי בנגרר בוצעו שינויים והגבהות של השלדה כמו כן בוצעו ריתוכים באלקטרודה כאשר במקור הריתוכים הם של CO מה יש לך לומר על כך", וכן נטען כי הריתוכים בשלדה נעשו לרוחב בעוד שהיה צריך לבצע אתם לאורך, והנתבע השיב שלא נעשה כל שינוי בשלדה מאז רכישת הגרור על ידו מאת היצרן (חקירת המשטרה, גיליון מס' 3).
השוטר שערך את החקירה, ובדק את הגרור, כך כעולה מהחקירה, לא הובא בפניי למתן עדות, ולכן לא התאפשרה חקירתו הנגדית על ידי בעלי הדין, ובמיוחד על ידי בא כוחו של הנתבע 1. באי כוח הצדדים הודיעו לפרוטוקול הדיון- "אנו מסכימים שלא תתקבל כל שינוי חזית והרחבת חזית עדות שמועה ועדות סברה" (ע' 3, ש' 14). ב"כ הנתבע 1 טען בסיכומיו, בין היתר, כי "אמנם הוגש תיק המשטרה אך לא הובא הבוחן והחוקרים לעדות, ואין לראות בכך עדות לאמיתות של תוכנם של המסמכים" (ע' 18, ש' 18-19). מכאן שהטענות שהועלו על ידי החוקר לגבי ממצאי בדיקת הגרור, והשינויים שלפי הטענה יכול שנעשו בשלדה, הינן בגדר עדות שמיעה, ולא ניתן לייחס לטענות אלה משקל של ממש.
לכתב התביעה צורף, בין היתר, מסמך שהוצא, לפי הרשום עליו, על ידי פקד אבי בנבנישתי, רמת"ד מרחב נגב, ובו צוין, בין ביתר, כי- "... במהלך החקירה מצאנו כי היה כשל בעגלה הנגררת בשל הינתקות ממנה נגרמה התאונה. בחקירת העניין מצאנו כי "אין" יצרן רשמי או מסודר של העגלה היות ואין עליה מספר שלדה אך לפי מספר הרישוי שלה היא לכאורה רשומה במשרד הרישוי ואף עוברת מבחן שנתי... בכל מקרה נראה לנו שיש מספר עגלות שנעות ברהט עם אותו מספר רישוי כאשר העגלה המקורית יוצרה כדין ע"י פטר קופרשטיין יצרן מורשה של נגררים, וכל השאר מזוייפות ובלתי בטיחותיות כמו זו שגרמה לתאונה...".

גם בעניין זה, יוצר המסמך, פקד אבי בנבנישתי, לא הובא בפניי לעדות, ולכן לא התאפשרה חקירתו הנגדית על ידי בעלי הדין, ובמיוחד על ידי בא כוחו של הנתבע 1, ולכן גם האמור בדו"ח זה לגבי מקוריות ייצור הגרור הינו בגדר עדות שמיעה, ולא ניתן לייחס לתוכנו משקל של ממש.


המשטרה מצאה לנכון לחקור את קופרשטיין, מנהל מפעל ליצור גרורים, ובמסגרת חקירתו, שנערכה במפעלו, הוצגו בפניו תמונות שונות, והוא נשאל שאלות הנוגעות אליהן, והשיב כי הריתוכים בתמונות שהוצגו בפניו נעשו על ידי אלקטרודות, בעוד שבמפעלו מבוצע ריתוך באמצעות CO , וריתוך מסוג זה נעשה גם לפני שנים.

התובע הביא לעדות את קופרשטיין.


לאחר שבחנתי את חקירתו של קופרשטיין במשטרה ואת עדותו בחקירתו הראשית והנגדית, אינני סבור כי יש בהן כדי להטות את כף המאזניים בכל הקשור לנטלים המוטלים על התובע בכל הנוגע למקוריותו של הגרור הרלבנטי, או לגבי קיומם של כשלים טכניים אפשריים הנוגעים לייצורו, או לשינויים שנערכו בשלדה.
קופרשטיין התייחס בחקירתו על ידי המשטרה לתמונות מס' 19, 21, 29, 25, 26, ו- 27.

במסגרת המסמכים שצולמו מתיק המשטרה הוצגו לעיוני העתקים של תמונות שונות, אלא שלא מצאתי כי הוצגו תמונות הנושאות את המספרים שצוינו בחקירתו של קופרשטיין, ובמצב דברים זה לא ניתן לדעת מהן התמונות שהוצגו בפני קופרשטיין, עד כמה הן מתייחסות לגרור הנדון, מהי איכות התמונות שצולמו, ועד כמה ניתן ללמוד מהן לגבי סוג הריתוכים שבוצעו, ולא ניתן היה לעמת את קופרשטיין, במסגרת חקירתו הנגדית, עם התמונות שהוצגו בפניו בחקירת המשטרה, ובכלל זה לעמת אותו עם ממצאיו לגבי סוג הריתוך.


עצם העובדה שקופרשטיין נחקר על ידי המשטרה לגבי סוג וטיב הריתוכים על פי תמונות בלבד, ולא באמצעות בחינה בלתי אמצעית של הגרור הרלבנטי, יש בה, לטעמי, כדי לגרוע גריעה מסוימת ממשקל טענותיו בעניין זה.
מכיוון שלא ניתן לשלול את האפשרות שקופרשטיין אינו בבחינת עד אובייקטיבי לגבי המקרה הנדון, שבו שאלת אחריותו של יצרן הגרור עשויה להיות רלבנטית, והאפשרות שהיה מוצא עצמו כבעל דין בהליך משפטי זה או אחר, בגין האירוע הנדון, אינה תלושה מהמציאות, הרי שהיה מקום לבחון את הטענות שהעלה קופרשטיין במשטרה לגבי סוג הריתוך שנעשה במפעלו, באמצעות בחינתם של גרורים נוספים שיוצרו במפעלו, במועד החקירה, ואף בתקופה הסמוכה לייצור הגרור הנדון, אלא שלא נטען בפניי כי בדיקה מסוג זו נערכה, ולא הובאו בפניי ראיות בעניין זה.
בחינת עדותו של קופרשטיין, בחקירתו הראשית והנגדית, אינה תורמת להבנה טובה יותר של הדברים. כאשר נשאל לגבי חקירתו במשטרה, והוצג בפני העתק של חקירתו, השיב כי לא הצליח לקרוא חלק מהכתוב. "אני מכיר אותו אבל חצי ממנו לא אני ולא המזכירה לא יכולנו לקרוא". יש לציין כי דו"ח החקירה נערך בכתב יד וקיים קושי בהבנת חלק מהכתוב. בהמשך חקירתו העיד כי חוקר המשטרה הציג בפניו תמונות של גרורים שונים, ולא של גרור מסוים. "ש. מה מצאת בעגלה שהציגו בפניך? ת. לא הציגו בפני עגלה. הציגו בפני כל מיני תמונות של כל מיני עגלות. ש. מה המסקנות שלך מכל התמונות שהראו לך? ת. היו לי כל מיני תמונות. לגבי מה המסקנה? הביאו לי כל מיני חלקים של שאסי, תמונה של גלגל ועוד. ש. לגבי הריתוכים בעגלה מה המסקנה לגבי הריתוכים? ת. של איזה עגלה? הראו לי בין 5 ל- 10 תמונות של עגלות שונות מזויות שונות, אני בטוח שהן היו שונות. ש. אבל זה לא מה שכתוב בחקירה של המשטרה? ת. הבחורים באו עם כל מיני תמונות, חלק מהתמונות מקדימה וחלק מאחורה וזה לא תמונה שלמה שאתה יכול לזהות ואני לא יודע אם מדובר באותה עגלה או לא. אני בינתיים עברתי ניתוח לב שני ואני לוקח הרבה כדורים ואולי אני לא זוכר הכול" (ע' 13-14; הדגשות של הח"מ- מ.ה.).

בחקירתו הנגדית העיד שקיימת אפשרות שחלק מהגרורים בתמונות שהוצגו בפניו בחקירתו במשטרה לא יוצרו במפעלו, והוא אינו יודע מהו הגרור הרלבנטי בהליך זה (ע' 14).


בנסיבות העניין, הנני סבור שהיה מקום להציג לעיוני חוות דעת של מומחה מטעמו של התובע, לגבי מקוריות ייצורו של הגרור, תוך בחינת השאלה האם נעשו שינויים בשלדת הגרור, וככל שנעשו, האם ניתן למצוא קשר סיבתי להתפרקותו במועד האירוע, וכן לבחון את תהליכי הייצור של גרורים מאותו הסוג במפעל קופרשטיין. חוות דעת מסוג זה, ככל שהייתה מוגשת, יכלה להבהיר לגבי העניינים שצוינו לעיל, ויכול שגם לגבי בעלי דין נדרשים נוספים.

להשלמת התמונה אציין כי הנתבע 1 העלה טענה לגבי העדרה של חוות דעת מומחה בכתב ההגנה מטעמו, וכן בסיכומיו.


לאור האמור לעיל, לא מצאתי כי הונחו בפניי ראיות במידה הנדרשת לצורך הוכחת אחריותו של הנתבע 1 לגבי קרות האירוע.

לעניין אחריותו של הנתבע 2


אין מחלוקת בין הצדדים כי אותו חלק של הגרור שניתק מהיצול (שנותר מחובר לרכב הנתבע 1), סטה לכיוון המשאית שבה נהג הנתבע 2, נוצר מגע בין המשאית לגרור, והמשאית סטתה מנתיב נסיעתה לכיוון שמאל, פגעה ברכב התובע, וגרמה לו לנזק.
הנתבע 2 טען בכתב ההגנה מטעמו כי הגרור שניתק פגע במשאית, ובמיוחד בגלגל הקדמי שמאלי ובמערכת ההיגוי, ומטעם זה המשאית סטתה מנתיב נסיעתה ופגעה ברכב התובע, ולכן אינו נושא באחריות לקרות האירוע ולנזק.
בתצהירו טען הנתבע 2 לגבי התרחשות האירועים כי- "כאשר התקרבתי לכיכר הבחנתי בכך שעגלה התנתקה ממשאית שנסעה בכביש שמולי. מכיוון שחשבתי שהעגלה תפגע בי, ניסיתי ללחוץ על דוושת הגז ע"מ לעבור אותה אולם בכל זאת העגלה פגעה בי, תוך שהיא שוברת את תיבת ההגה ומפוצצת את הגלגל הקדמי השמאלי. כתוצאה מכך המשאית נזרקה שמאלה ופגעה ברכב פולקסווגן שנטע בנתיב שממול מאחורי המשאית ממנה התנתקה העגלה".
בחקירתו הנגדית העיד- "אני מפנה לאמור בתצהיר. אני נוסע פתאום מהכיכר יש פניה ימינה בקצה של הכיכר אז פנתה המשאית של הנתבע מס' 1 ואני נוסע פתאום אני רואה משהו שמנסה לעקוף אותה ולא הבנתי מה זה. עד שהבנתי שזה הנגרר שהתנתק לו הייתי קרוב, זה לקח שניות, כשראיתי שאין מנוס שהנגרר חייב לפגוע בי אז נתתי גז כדי שזה יפגע בחלק האחורי שלי ולא בקבינה וזה פגע בדיוק עלי איפה שאני ישבתי בצד שמאל קדמי, פוצץ את הגלגל הקדמי שמאלי ושבר את התיבת הגה. מהדברים שעפו אחרי המכה, זה היה ברזלים וכל מני חלק אחד נכנס לי מתחת לגלגלים של הנגרר שלי שהיה ריק כי נכנס חלק של ברזל שהפריע לאחיזה על הכביש. אני נתתי ברקס. בגלל שהגלגל התפוצץ האוטו גרר אותי שמאלה ופגעתי ברכב של התובע" (ע' 7 משורה 25, ע' 8 למעלה).

וכן העיד – "הבחנתי בעגלה שאין מנוס והיא פוגעת בי והיה מעקה בצד ימין ולא יכולתי לברוח. לחצתי על הגז כדי שזה יפגע בעגלה מאחורה ולא בקבינה" (ע' 8, ש' 29-30).


לאחר שבחנתי את כל שהובא בפניי בתיק זה לגבי השתלשלות האירועים שהובילו לקרות התאונה ולגרם הנזק ברכבו של התובע, מצאתי שאין מקום לייחס לנתבע 2 אחריות לגבי גרם האירוע ולנזק שנגרם לרכב התובע.
מצאתי לנכון לקבל את גרסתו של הנתבע 2 שלפיה חלק הגרור שניתק מהיצול פגע, בין היתר, בחלק הקדמי שמאלי של המשאית עליה נהג, גרם לפגיעה ולריקון האוויר בגלגל הקדמי- שמאלי, ויכול שגם לפגיעה בתיבת ההגה, וכתוצאה מכך הנתבע 2 איבד את יכולת ההיגוי במשאית, והגם שהפעיל את מערכת הבלימה, המשאית סטתה לכיוון שמאל ופגעה ברכב התובע.
בחקירתו הנגדית נשאל הנתבע 2 לגבי ממצאי בוחן המשטרה שלפיהם ההגה הגיב, וחזר והעיד כי ההגה לא הגיב בשל הפיצוץ בגלגל הקדמי- שמאלי.

"איך ידעת שנשברה תיבת ההגה? ת. ראיתי במוסך. במקום ראיתי שגלגל התפוצץ. ש. לא הרגשת שתיבת ההגה נשברה בזמן התאונה? ת. לא. לשאלת בית משפט אני משיב שאחרי שהגלגל השמאלי התפוצץ לא היה לי היגוי. ש. מה זה אומר שאבדת הגוי במשאית שההגה לא מגיב? ת. בטח שלא מגיב. ש. אני מפנה אותך לדוח המשטרה כשהבוחן בודק ואומר שההגה מגיב? ת. אני אומר שההגה לא מגיב. ש. אז מי צודק אתה או הבוחן של המשטרה? ת. אתם תחליטו אני לא יודע" (ע' 9).


בדו"ח של בוחן המשטרה, שצורף לכתב התביעה, נרשם לגבי משאית הוולוו, שבה נהג הנתבע 2, בין היתר, כי- "משאבת ההגה נפגעה כתוצאה מהתאונה הגה מגיב בלם מגיב. גלגל שמאלי ללא אויר היתר מלאים באויר".
לא מצאתי לנכון ליתן משקל של ממש לממצאיו של הבוחן, ובכלל זה לגבי מערכת ההיגוי, מכיוון שהאחרון לא הובא בפני לצורך מתן עדות, ולא התאפשרה חקירתו הנגדית, וכפי שצוין לעיל, ב"כ הצדדים הודיעו לפרוטוקול על התנגדותם לעדות שמיעה, וב"כ הנתבע 1 טען בסיכומיו כי המסמכים מתיק המשטרה שצורפו לכתב התביעה הינם בגדר עדות שמיעה, מכיוון שעורכיהם לא הובאו לעדות.
להשלמת התמונה אציין כי ממצאיו של הבוחן לגבי הפגיעה במשאבת ההגה, והפגיעה בגלגל הקדמי- שמאלי, מתיישבים עם גרסתו של הנתבע 2 בעניינים אלה.
הנתבע 2 העיד שהאיץ את מהירות המשאית כדי שהגרור יפגע בחלק האחורי של המשאית, ולא בחלקה הקדמי, ובנסיבות העניין הנני סבור כי ההחלטה לנסות ולהאיץ את מהירות המשאית, כדי לצמצם את הנזק, לא הייתה בלתי סבירה בנסיבות העניין, הגם שלא היה בה כדי להועיל, מכיוון שהגרור פגע, בין היתר, בחלק הקדמי- שמאלי של המשאית, על כל ההשלכות שנבעו מכך, לגבי יכולת השליטה במשאית.
לא מצאתי כי הובאו בפניי ראיות של ממש שיש בהן כדי להוכיח שהנתבע 2 נהג את המשאית במהירות בלתי סבירה, בשים לב לנסיבות העניין.
מהאמור לעיל עולה שהגורם שחולל את התרחשות האירועים שהובילו לפגיעת המשאית ברכב התובע, הינו אותו חלק של הגרור שניתק מהיצול ופגע במשאית, ולא מצאתי כי הונחו בפניי ראיות במידה הנדרשת כדי להוכיח שהתנהגותו של הנתבע 2 הייתה בלתי סבירה, בשים לב לנסיבות העניין, באופן המצדיק הטלת אחריות עליו לגרם התאונה, ולנזק שנגרם לרכבו של התובע.
לאור האמור לעיל, לא ראיתי לנכון להידרש ולדון בשאלה האם ניתן ליחס לתובע אשם תורם לגבי קרות התאונה.


התוצאה


התוצאה הינה שהתביעה נדחית.
בשים לב לתוצאה התובע יישא בשכר טרחתם של באי כוח הנתבעים בסכום כולל של 1,180 ₪, לגבי כל אחד מהם.
ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרעה בנסיעה לאחור

  2. מכה מההגה בזמן נסיעה

  3. נסיעה 20 קמ''ש מעל המותר

  4. תקנות נסיעה אחורה (רוורס)

  5. נסיעה באדום - עצירה בתוך הצומת

  6. מדידת מהירות נסיעה עם מכשיר אלקטרוני

  7. רכב נגרר השתחרר במהלך נסיעה ופגע ברכב אחר

  8. במהלך נסיעה איבד נהג הרכב את השליטה והתהפך

  9. זיכוי על נסיעה באור אדום וגרימת תאונת דרכים

  10. תאונת דרכים: נסיעה באין כניסה ברחוב חד סטרי

  11. סטיה מנתיב נסיעה שגרמה להפרעה או סיכון לתנועה

  12. תאונת דרכים בגלל נסיעה ברוורס (אחורה) בכיכר ?

  13. עבירה של סטייה מנתיב נסיעה, עבירה בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה

  14. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון