פגיעת מחפרון בצינור מים אשר התפוצץ, במהלך עבודות

פגיעת מחפרון בצינור מים אשר התפוצץ, במהלך עבודות התביעה בתיק מס' 44749-06-12: לטענת התובעת, גב' סוניה עראם, ביום 08.05.11 בשעה 16:00, עת החנתה את רכבה בסמוך לקניון כנעאן, התפוצץ צינור מים כתוצאה מעבודות עפר שבצעה הנתבעת 1 במקום, וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכבה של התובעת. לטענתה, הנזקים שבבסיס התביעה נגרמו עקב רשלנותה של הנתבעת 1 במילוי חובותיה כלפי התובעת ומשלא שמרה על כללי הבטיחות בדרכים ולא עשתה די למניעת האירוע, ולפיכך, על הנתבעת לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה, בסכום של 20,850 ₪. הנתבעת 1 עותרת לדחיית התביעה. לטענתה, עבודות החפירה שבוצעו על ידה נערכו בהתאם להנחיות של נציגי תאגיד המים, לרבות בכל הנוגע למיקום החפירה וקו המים הראשי, ובנוכחותם של אלה בעת ביצוע החפירה, וכי היא פעלה בהתאם להנחיות ותדריכים ישירים שקבלה מתאגיד המים, היא מלאה את עבודתה כיאות בהתאם לאישורים והיתרים שנתנו לה על ידי תאגיד המים, כאשר תאגיד המים לא סיפק לה סקיצות מלאות ומדויקות של מיקום הצנרת, בעוד הנתבעת 1, מצידה, נקטה בכל אמצעי הזהירות עובר ותוך כדי בצוע העבודות. הנתבעת 1 הגישה הודעת צד ג' כנגד חברת הביטוח הפניקס (להלן: "צד ג' 1"), שלטענתה, בזמנים הרלבנטיים הייתה המבטחת לאחריות המשתמשים במחפר, וכנגד תאגיד המים והביוב האזורי אלעין (להלן: "צד ג' 2"), שנוסף על הנטען לעיל, הוא לא דאג, כך לטענת הנתבעת 1, לסגור ולנתק את ברז המים הראשי, מקום שהיה יכול לצפות פיצוץ בצנרת המים. לטענת צד ג' 1, הפניקס חברת הביטוח בע"מ, דין התביעה נגדה להידחות על הסף, בהעדר כיסוי ביטוחי וזאת, מאחר והנתבעת 1 לא עמדה בתנאיה המקדמיים של הפוליסה, הכוללים בדיקה מוקדמת וקבלת היתרי חפירה מכל הרשויות המתאימות, בדבר מיקומו המדויק של הצינור התת - קרקעי שנפגע וגרם לנזק הנטען על ידי התובעת. כן נטען כי הפוליסה הרלבנטית לא מכסה נזק תוצאתי, דוגמת הנזקים שנגרמו לרכבים כאן. מעבר לכך, האחריות לקרות הנזק מוטלת על צד ג' מס' 1 ומנהלו, מר סלמאן, אשר התרשלו בכך שלא סימנו בתוכנית החפירה את תוואי הצינור התת - קרקעי והדריכו את הנתבע 2, שהינו עובד הנתבעת 1 היכן לחפור, ובכך גרמו לו לפגוע בכבל ולנזק. צד ג' 2, תאגיד המים והביוב, טוען כי טרם קבלת ההזמנה לבצוע העבודה, קיבלה הנתבעת 1 תרשימים וסקיצות של רשת המים והביוב במקום בצוע העבודות ושל כל התשתית התת - קרקעית באזור, כך שהאחריות לנזקים שנגרמו, כנטען, הינן באחריות הנתבעת 1 בלבד אשר גרמה לנזק, כתוצאה מרשלנותו של הנתבע 2, מפעיל המחפר מטעמה, ואין להטיל כל אחריות על התאגיד. יתרה מכך, בהתאם לנספח א' לתצהיר התאגיד, הנתבעת 1 משחררת את התאגיד מכל תביעה אשר יכולה להיות מוגשת כנגדו כתוצאה מבצוע העבודות על ידי הנתבעת. התביעה בתיק מס' 10352-04-13 : לטענת התובעת, ביום 08.05.11 בשעות אחר הצהריים, החנתה התובעת את רכבה בחנייה השייכת לקניון כנעאן בכפר ירכא. המחפר שהיה נהוג על ידי הנתבע 2 פגע בצינור מים ענק במקום שהתפוצץ וכתוצאה מכך נהדפו אבנים עם עפר, חצץ ומים אל עבר רכבה של התובעת והסבו לו נזקים קשים. לטענתה, בהתאם לחוות דעת שמאי שהוגשה על ידה מוערך הנזק לרכבה בסך של 6,500 ₪ (לא כולל שכ"ט שמאי). לאור מצבה הכלכלי הקשה, נאלצה התובעת להיעזר בהוריה לשם תיקון הנזקים, וכן לקחת הלוואה מהבנק לכיסוי תיקון הנזקים ברכבה בריבית של 4.75% . לטענתה, הפיצוץ והנזקים נגרמו כתוצאה מרשלנותם של הנתבעים 1 ו -2, כאשר הנתבעת 1 לא דאגה להשגת כל האישורים וההיתרים הנדרשים לשם ביצוע עבודתה, לא העסיקה מפקחים על עבודת הנהג בשטח, ולא דאגה למניעת או הפסקת זרימת המים לאחר הפיצוץ. הנתבע 2 אשר נהג במחפר בעת קרות התאונה נהג בפזיזות ובקלות דעת, בצע את עבודתו מבלי שיתחשב בתנאי השטח ומבלי לבדוק את שטח העבודה, והנתבעת 3 אחראית בהיותה המבטחת של המחפר נשוא התביעה. הנתבעות 1 חוזרת על טענותיה בכתב ההגנה בתביעה הראשונה וטוענת, בין היתר, כי בהיותה קבלן מבצע בלבד במקום, ומאחר והיא והנתבע 2, שהועסק על ידה, קיבלו הנחיות ישירות על ידי תאגיד המים, הרי שדין התביעה נגדם להידחות על הסף. עוד טוענת הנתבעת 1 כי התובעת לא מצביעה על כל זיקה בין לקיחת ההלוואה לבין כיסוי הנזקים שנגרמו לרכבה. הנתבעים 1 ו- 2 טוענים כי במידה ויחויבו בתשלום פיצויים לטובת התובעת, הרי שהנתבעת 3 , חברת הביטוח הפניקס, תהא חייבת לשפותם מכוח היותה המבטחת לאחריותם בהתאם לפוליסה. הנתבעת 3 חוזרת על טענותיה במסגרת כתב ההגנה להודעת צד ג' בתביעה הראשונה וטוענת כי דין התביעה להידחות על הסף, בהעדר כיסוי ביטוחי, מאחר והנתבעת 1 לא עמד בתנאיה המקדמיים של הפוליסה. הנתבעים 1 ו- 2 הגישו הודעת צד ג' כנגד חברת הביטוח הפניקס (להלן: "צד ג' 1 ") וכנגד תאגיד המים והביוב האזורי אלעיין בע"מ (להלן: "צד ג' 2" ). צד ג' 2, תאגיד המים, טוען כי טרם קבלת ההזמנה לבצוע העבודה, קיבלה הנתבעת 1 תרשימים וסקיצות של רשת המים והביוב במקום בצוע העבודות ושל כל התשתית התת - קרקעית באזור, כך שהאחריות לנזקים שנגרמו, כנטען, הינן באחריות הנתבעת 1 בלבד אשר גרמה לנזק, כתוצאה מרשלנותו של הנתבע 2, מפעיל המחפר מטעמה, ואין להטיל כל אחריות על התאגיד. יתרה מכך, בהתאם לנספח א' לתצהיר התאגיד, הנתבעת 1 משחררת את התאגיד מכל תביעה אשר יכולה להיות מוגשת כנגדו כתוצאה מבצוע העבודות על ידי הנתבעת. התביעה בתיק מס' 20057-09-12 : ביום 08.05.11 , עת עמד רכב התובעת בחניית קניון כנעאן, התפוצץ לפתע צינור מים כתוצאה מעבודות פיתוח אשר התבצעו במקום. כתוצאה מהפיצוץ ניזוק רכב התובעת. התובעת הגישה חוות דעת שמאי מטעמה, לפיה, לרכב נגרמו נזקים בסך של 8,000 ₪ (כולל שכ"ט שמאי). לטענת התובעת, הנזק שנגרם לרכבה התרחש כתוצאה ממחדליהם ומעשיהן הרשלניים של הנתבעות, הנתבעת 1 וקניון כנעאן ( התביעה כנגד המועצה המקומית נדחתה ). לטענת התובעת, הנתבעות לא הציבו שילוט מתאים במקום, לא העסיקו אנשים מיומנים לפיקוח על העבודות, פעלו בניגוד לפקודת העיריות ולא נקטו אמצעי זהירות אשר היה בהם, לטענתה, כדי למנוע את המחדל. הנתבעת 1 חוזרת על טענותיה במסגרת כתבי ההגנה מטעמה בתביעה הראשונה והשנייה, והגישה הודעת צד ג' כנגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ, וכנגד תאגיד המים אלעיין, וחזרה על טענותיה בהודעות לצדדי ג' בתביעה הראשונה והשנייה. הנתבע מס' 4, קניון כנעאן, טוען כי יש לדחות את התביעה נגדו בהעדר יריבות, שכן עבודות הפיתוח שגרמו לפיצוץ הצינור בוצעו על ידי הנתבעת 1, בשטחו של מתחם מסחרי השייך למר ג'ודאת דאהר, ואינו מהווה חלק מקניון כנעאן. יתרה מכך, הנתבע 4 מתנגד לקבילותה של חוות הדעת ומכחיש את פרטי הנזק המפורטים בה וטוען כי הסכומים מוגזמים, מופרכים וחסרי כל ביסוס עובדתי. דיון והכרעה התובעת 1, גב' עראם סוניה, ציינה בתצהירה כי עת החנתה את רכבה בחניון השייך לנתבע 4, קניון כנעאן, שעה שהנתבעת 1 ביצעה עבודות עפר במקום באמצעות מחפר, התפוצץ צינור מים והדבר גרם נזק לרכבה. התובעת 2, גב' סלמה יעקוב, ואמה, גב' גאדה מוסא, ציינו בתצהיריהן כי עת החנתה התובעת 2 את רכבה בחניון הנ"ל, מחפר אשר ביצע עבודות במקום והשייך לנתבעת 1 פגע בצינור מים גדול וגרם לפיצוץ הצינור ולהדיפת אבנים, עפר וחצץ לעבר החניון ולגרימת נזקים לרכב התובעת 2. הנתבע 2, מר נבואני שאדי, ציין בתצהירו כי הנתבעת 1, באמצעות נתבע 2, ביצעה במקום עבודות של חיבור קו מים, לפי הזמנה מאת צד ג' 2, תאגיד המים, ובמהלך ביצוע העבודות באמצעות מחפר בו נהג נתבע 2 הוא פגע בצינור מים וגרם להתפרצות המים החוצה. העד מטעם הנתבעת 1, מר סעיד עבאס, אישר בתצהירו כי נתבע 2 עבד מטעם הנתבעת 1 וכי העבודות בוצעו לפי הזמנת צד ג' 2, כאמור. עוד ציין מר סעיד כי העבודות בוצעו לפי הנחיות נציג מטעם צד ג' 2, תאגיד המים, מר נדים כנעאן, אשר נכח במקום והדריך את נהג המחפר, נתבע 2, לאופן ביצוע העבודות. עוד טען מר סעיד כי צד ג' 2 לא העביר לנתבעת 1 תכניות או סקיצות ללמד על מיקום קו המים, ולכן, אין להטיל על הנתבעת 1 כל אחריות לקרות התאונה, שעה שהעובד מטעמה פעל על פי הנחיות נציג תאגיד המים ומשלא סופקו תכניות ותרשימים ללמד על התשתית התת קרקעית. לעומת המצהירים הנ"ל מטעם הנתבעים 1 ו- 2, הרי שהעד מטעם צד ג' 2, מר סלמאן הינו, המשמש מנכ"ל צד ג' 2, ציין כי בטרם קבלת הזמנה לביצוע העבודה ובטרם תחילת הביצוע קיבלה הנתבעת 1 את התכניות והתרשימים של רשת המים והביוב במקום, על מנת שזו תפעל על פיהם ותסמן את קווי המים והביוב ובכך להימנע מפגיעה בהם במהלך ביצוע העבודה, זאת, כפי שנלמד מההסכם שצורף כנספח א' לתצהיר. עוד הוסיף כי לפי הסכם זה, נתבעת 1 משחררת את צד ג' 2, מזמין העבודות, מכל תביעה שיכול ותוגש כנגדו כתוצאה מביצוע אותן עבודות על ידי הקבלן - נתבעת 1. מר הינו אישר כי נציג מטעם צד ג' 2, מר נדים כנעאן, נכח במקום ביצוע העבודות אך הוא סימן עבור הנתבעת 1 את תוואי החפירה ואת קו המים, לפי תרשימים הנמצאים במשרדי צד ג' 2, ולכן, הפגיעה בקו המים הראשי הייתה עקב רשלנותו של נתבע 2 בלבד ולא באשמת צד ג' 2. במכתבו של העד מטעם הנתבעת 1, מר סעיד עבאס, לצד ג' 1, חברת הביטוח הפניקס ( המצורף לכתב ההגנה מטעם נתבעת 1 ), ציין כי: " במהלך העבודות החליק הפטיש של המחפר ופגע בקו הראשי, ועקב כך אירע פיצוץ מים שהעיף אבנים וסלעים לכל עבר ופגע במכוניות שחנו...". יוצא כי הנתבעת 1 מאשרת כי הפגיעה בקו המים הייתה עקב כך שפטיש המחפר החליק ופגע בקו המים. הדבר מלמד על רשלנות בביצוע העבודה על ידי נתבע 2, שהינו שליחה של נתבעת 1 ופועל מטעמה, משלא נקט אמצעים סבירים למנוע פגיעה בתשתית תת קרקעית, במהלך ביצוע החפירה. לתמיכה, אציין את עדותו של נתבע 2, במסגרת תיק מס' 1168-11-11, לפיה: " ידענו וכולם ידעו שיש קו מים שם. קיבלנו תדריך מהאחראים שם... האזמל החליק ופגע בצינור ואז פרצו מים מהצינור ועפו אבנים שנחתו על הרכבים... זה החליק מהסלע ופגע בצינור... סעיד אמר לי שיש פה קווי מים ושצריך להיזהר והמשכנו בעבודה והקו נפגע כתוצאה מהחלקה... בטח שהיו מפות, כך אנחנו עובדים. אני וסעיד סימנו את הקו באבנים וספריי...לפני החפירה עשינו את הסימון ". ( עמוד 3 לפרוטוקול ). גם בדו"ח של החוקר מטעם צד ג' 1 ( נספח 4 לתצהיר מטעם נתבעת 1 ), מציינים סעיד עבאס ונתבע 2 כי הפגיעה בצינור המים הייתה כתוצאה מכך שפטיש המחפר החליק ופגע בצינור, ועקב כך אבנים עפו ופגעו ברכבים שחנו במקום. לאחר עיון בראיות הצדדים ובטיעוניהם שוכנעתי כי צד ג' 2 לא נקט באמצעים סבירים כדי למנוע את גרימת הנזק הישיר לצינור ולכלי הרכב נשוא התביעה. שכן, נכון היה כי צד ג' 2, האחראית על התשתית התת קרקעית הרלבנטית, יעשה לניתוק זרם המים בצינור הרלבנטי, אשר נמצא בשטח בו בוצעו העבודות, וזאת, על מנת למנוע התפרצות המים וגרימת נזקים לרכוש, במידה והמחפר יפגע בצינור, מסיבה כלשהיא. צד ג' 2 נתן בסיכומיו בכתב הסברים לאי ניתוק זרם המים, לרבות הטענה כי הדבר יכביד על הציבור שעה שמדובר בצינור ראשי, יחד עם זאת, שוכנעתי כי העבודה לא דרשה זמן ממושך, והנזק שעלול היה להיגרם לרכוש כתוצאה מהתפרצות המים עקב פגיעה בצינור עולה על הנזק והטרחה שייגרמו במידה וזרם המים ינותק לתקופה קצרה עד לתום העבודה בשטח בו נמצא הצינור. כמו כן, שוכנעתי כי צד ג' 2 לא המציא לנתבעת 1 את התכניות והתרשימים של תשתית המים והביוב במקום, בטרם החלה זו בביצוע העבודה, על מנת שזו תסמן את קווי המים ובכך להימנע מפגיעה בהם. לפי סעיף 4 לחוזה ( נספח א' לכתב ההגנה מטעם צד ג' 2 ), הנושא כותרת " תיאום ופיקוח ", על הקבלן, הוא נתבעת 1 כאן, לפעול לפי הנחיות והוראות מהנדס צד ג' 2 ולפי סימוני תוואי עומק שזה יבצע, ולפי סעיף 7 לאותו חוזה, הנתבעת 1 משחררת את צד ג' 2 מכל אחריות לכל נזק שייגרם לצד שלישי, כתוצאה מביצוע העבודות, ואין בפיקוח של צד ג' 2 על אופן ביצוע העבודות כדי לפטור את נתבעת 1 מאחריות לקרות כל נזק כאמור. בנספח " מפרט טכני " מצהירה נתבעת 1 כי היא אחראית לכל נזק אשר ייגרם לתשתית כלשהיא במהלך ביצוע העבודות ועליה לנקוט בכל האמצעים הסבירים להימנע מגרימת נזק כאמור ולבדוק את תנאי השטח בטרם תחל בביצוע העבודה. בפרק "הצהרת הקבלן " מצהירה נתבעת 1 כי ברשותה כל המסמכים נשוא המכרז וכי היא ביקרה בשטח ולמדה את התנאים שם על מנת למנוע הפרעה לפעילות היומיות במקום. יחד עם זאת, אין באמור כדי להוכיח כי צד ג' 2 העביר את התכניות והתרשימים לנתבעת 1 בטרם החלה זו בביצוע העבודה. צד ג' 2 אישר כי נציג מטעמו, מר נדים נבואני, נכח במהלך ביצוע העבודות, וחרף זאת בחר שלא להגיש תצהיר מטעמו של עד מהותי זה, על מנת להוכיח את הטענה כי הועברו לנתבעת 1, בטרם החלה זו בביצוע העבודות, המסמכים הנ"ל וכי לפי מסמכים אלה בוצע סימון של מיקום הצינור, בפיקוחו של מר נדים הנ"ל, על מנת למנוע פגיעה של המחפר בצינור או בכל תשתית אחרת. לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת להימנעות צד ג' 2 מלהעיד את נציגו הנ"ל, שהינו עד מהותי ביותר, גם בהיותו עד ראיה לאירוע. ועוד, צד ג' 2 לא הגיש לראיה מטעמו את התכניות או התרשימים או כל מסמך אחר שלטענתו הוא המציא לנתבעת 1 בטרם החלה זו בביצוע העבודה, ושלפיהם יכולה הייתה נתבעת 1 לדעת את מיקום הצינור שניזוק. עדותו של העד מטעם צד ג' 2, מר סלמאן הינו, שהינו מנהל התאגיד, שניתנה במסגרת הדיון בתביעה הקטנה בתיק מס' 1163-11-11 תומכת במסקנה זו ואף מוכיחה אותה, שכן, הוא ציין שם כי לא נמסרו לקבלן המבצע מפות או תכניות מראש, מאחר ואין כאלה ברשות התאגיד, ששעה שמדובר בצינורות שהונחו לפני 15 שנים לערך, על ידי המועצה המקומית ולא על ידי התאגיד, וכי התאגיד שלח את נתבעת 1 לביצוע העבודה ללא מפות, ומי שהנחה את הנתבעת 1 היכן לחפור היה התאגיד עצמו ( עמוד 4 לפרוטוקול ). מר סעיד עבאס, מנהל הנתבעת 1, ציין בפני החוקר מטעם חברת הביטוח הפניקס, לפי דו"ח החוקר שהוגש כראיה, כי נתבעת 1 ביצעה את העבודה ללא תכניות מסודרות מראש וכי העבודה בוצעה לפי הנחיות נציגי התאגיד שהיו במקום. הראיות הנ"ל מפריכות את טענתו של העד מטעם התאגיד, מר הינו סלמאן, כפי שציין אותה בתצהירו מיום 9/3/14, לפיה, בטרם תחילת העבודה העביר התאגיד את התכניות והתרשימים לקבלן המבצע - נתבעת 1. בנסיבות הנ"ל, מצאתי כי הפגיעה של המחפר בצינור והנזק שנגרם היו תוצאה של רשלנותם של נתבעים 1 - 2, שהפעילו באופן רשלני את המחפר וזה החליק ופגע בצינור, ולא נקטו כל אמצעי סביר למנוע פגיעה כאמור, לרבות על ידי בדיקת השטח על מנת לברר את מיקום הצינור בטרם התחל החפירה, וכן עקב רשלנותו של צד ג' 2, תאגיד המים, שהורה על ביצוע העבודה ללא נקיטת אמצעים סבירים למנוע גרימת נזק לתשתית התת קרקעית, לרבות ניתוק זרם המים עד לתום ביצוע העבודה באותו מקום, ולא נקט אמצעי סביר אחר שתכליתו לבדוק את מיקום צינור המים ומניעת פגיעה בו, בטרם יחל נהג המחפר בביצוע החפירה, שעה שנציג התאגיד נכח במקום. מצאתי כי הנתבעים 1 ו- 2 נושאים באחריות בשיעור של 50%, וצד ג' 2 נושא באחריות לגרימת הנזק בשיעור של 50%. באשר להודעת צד ג' בעניינה של הפניקס חברה לביטוח בע"מ, הרי שיש לדחותה. עיון בפוליסת הביטוח הרלבנטית מלמד כי הפוליסה מסויגת לנזקים שייגרמו לצינורות, מתקנים או כבלים תת קרקעיים, כאשר המבטחת תשפה את הנתבעת 1 בגין נזקים אלה עד לגובה עלות התיקונים של הרכוש הנ"ל, בעוד שהפוליסה אינה מכסה נזק תוצאתי. כך צוין בפוליסה הנ"ל: " בכל מקרה יהיה סכום השיפוי מוגבל אך ורק להוצאות תיקונים של הכבלים התת קרקעיים, ולא יהא כיסוי - וממילא לא ישולם פיצוי בגין נזק תוצאתי כלשהו ". גם בהמשך תנאי הפוליסה הוסכם כי: " בכל מקרה תוגבל חבותו של המבטח להוצאות התיקון של הנזק הפיזי לצינורות, לכבלים ולמתקנים התת קרקעיים...לא יהא כיסוי וממילא לא ישולם פיצוי כל שהוא בגין נזק תוצאתי...". הסייגים הנ"ל בגוף הפוליסה ברורים וחד משמעיים, ואני דוחה את טענות הנתבעת 1, כפי שציינה בסיכומיה בכתב, לפיהן, יש לפרש את הפוליסה, לרבות הקביעה כי המדובר בפוליסה כלפי צד שלישי, כזו שתכלול כיסוי גם לנזקים שייגרמו לכלי רכב של צדדים שלישיים ולא רק לתשתית תת קרקעית. אילו ביקשו הצדדים, נתבעת 1 וצד ג' 1, להתקשר בחוזה ביטוח לפיו המבטחת תבטח גם נזק תוצאתי ולא רק נזק לתשתית תת קרקעית, הם היו טורחים לציין זאת מפורשות בפוליסה, ובוודאי לא היו מציינים את הסייג הנ"ל באותה פוליסה. על כן, מצאתי לדחות את הודעת צד ג' שהוגשה כנגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ, מאחר והנזק שנגרם לכלי הרכב נשוא התביעה הינו נזק תוצאתי, בעוד שהנזק הישיר שנגרם כתוצאה מפעילות המחפר, שהינו הנזק לצינור המים, איננו חלק מהתביעות שבפניי. לפי חוות דעת השמאי מטעם התובעת 1, לרכבה נגרם נזק בשווי של 9,593 ₪, וירידת ערך בסך של 5,000 ₪, וכן שילמה שכ"ט שמאי בסך של 1,658 ₪. לפי חוות דעת השמאי מטעם התובעת 2, לרכבה של זו נגרם נזק בשווי של 6,500 ₪, ושילמה שכ"ט שמאי בסך של 900 ₪. לפי חוות דעת השמאי מטעם התובעת 3, לרכב תובעת זו נגרם נזק בשיעור של 6,272 ₪, וירידת ערך בסך של 728 ₪, וכן שולם שכ"ט שמאי בסך של 812 ₪. לא מצאתי כי הוגשה מטעם הנתבעים ראיה לסתור את חוות הדעת הנ"ל שהוגשו מטעם התובעות. בטרם אסיים אציין כי הוגש נתבע 4, קניון כנעאן, הגיש כתב הגנה ( בתיק 20057-08-12 ), אם כי לא הוגשו תצהירים וסיכומים מטעמו, והצדדים האחרים, בסיכומיהם, לא התייחסו מפורשות לזיקתו של נתבע זה לאירוע ולאחריותו של נתבע זה לגרימת הנזקים הנטענים בתביעה הנ"ל. עיון בסיכומי התובעת 3 מגלה כי עיקר טענותיה מופנות כנגד הנתבעת 1, מבצעת העבודות, וצד ג' 2, תאגיד המים שהזמין עבודות אלה, ולא מפרטת הזיקה בגינה יש להטיל אחריות של הנתבע 4. אף לא הוגשה כל ראיה מטעם תובעת 3 להוכיח קיומו של אשם מצד נתבע 4 לגרימת הנזק שנגרם במהלך ביצוע עבודות על ידי נתבעים 1 ו- 2, שהוזמנו על ידי צד ג' 2. משכך, יש לדחות את התביעה כנגד נתבע 4. סוף דבר אני מחייב את הנתבעים 1 ו- 2 ( חב' עבאס חסן עבודות עפר ופיתוח בע"מ ומר שאדי נבואני ) וכן את צד ג' 2 ( תאגיד המים האזורי אלעין בע"מ ), לשלם, יחד ולחוד, לתובעת 1 סך של 16,251 ₪ והוצאות משפט בסך של 2,500 ₪, ולתובעת 2 סך של 7,400 ₪ והוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ ולתובעת 3 סך של 7,812 ₪ והוצאות משפט בסך של 2,000 ₪, כאשר צד ג' 2 יישא במחצית הסכומים הנ"ל והנתבעים 1 ו- 2 יישאו יחד במחצית השנייה של הסכומים הנ"ל. אני דוחה את התביעה כנגד נתבע 4, ללא צו להוצאות. אני דוחה את הודעות צד ג' כנגד צד ג' 1 ( הפניקס חב' לביטוח בע"מ ). נתבעת 1 תשלם לצד ג' 1 הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪. מחפרון (שופל)ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)מים