תגמול מוגדל לפי הכנסה

תגמול מוגדל לפי הכנסה

לפנינו ערר הנוגע להחלטתה של המשיבה שלא להכיר בעורר 1 (ז"ל) כנכה הזכאי לקבלת תגמול "מוגדל לפי הכנסה". נוכח פטירת העורר תוקן הערר כך שתצטרף גם יורשתו על פי דין הגב' X.

כבר עתה יש לומר כי מדובר במחלוקת וטענות שטרם הובאו לפתחה של ערכאה שיפוטית כלשהי.

ברובם של העררים הנוגעים להחלטות המשיבה בעניין ביצוע מבחני הכנסה בהתאם לסעיף 4א לחוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז-1957 (להלן:"החוק") מדובר בעררים על עצם ההחלטה לבצע מבחן הכנסה או על רכיבי ההכנסה הנלקחים בחשבון.

בערר נשוא תיק זה אין העוררים חולקים על החובה לבצע מבחן הכנסות ואין הם חולקים על רכיבי ההכנסות שנלקחו בחשבון או על ערכיהם המספריים.

העוררים טוענים טענה פשוטה והיא שלא צריך להיות קשר בין עצם הגדרת ניצול שואה כנכה נזקק/נצרך/על פי הכנסה המקנים קצבה מוגדלת (ביחס לקצבה ה"רגילה" לפי דרגת הנכות) שכן הפרמטר הקובע את סיווג הנכה היא דרגת נכותו הרפואית ואין בתוצאת מבחן ההכנסות כדי לשנות סיווג זה.

כך למשל יוכל אדם שבסופו של יום לא יהיה זכאי לקצבה מוגדלת היות ויש לו הכנסות גבוהות ממקור אחר להיות זכאי ל"תואר" נכה נזקק/נצרך וכיו"ב ולשאר ההטבות הנגזרות מ"תואר" או מעמד זה.

ב"כ העורר הפנה לסעיפי ההגדרות שבחוק מהם הוא מבקש ללמוד כי "תוארו" או הגדרתו של הנכה הוא עניין אחד ושאלת הכנסותיו היא עניין אחר וכן הפנה לפסק הדין בעניין סגלי נגד משרד האוצר ו"ע 29476-10-10 שם נקבע בין היתר כי:

"כל מה שנזקק צריך להוכיח הוא את שיעור נכותו"

אלא שהדברים אינם כך, ראשית כמובן שאין אנו כבולים במסקנות פסק הדין שניתן ע"י הועדה הנכבדה שדנה בעניין סגלי הנ"ל. יחד עם זאת, מעיון בפסק הדין עולה שהדברים שנקבעו בו אינם רלבנטיים לסוגיה העקרונית הנדונה בתיק שלפנינו אלא לסוגיה שנדונה שם והיא שאלת זכותו של אותו מר סגלי להיחשב נכה נזקק שכן הוא עדיין עבד לפרנסתו, עניין זה של כושר עבודה והשתכרות בפועל הוא זה שעמד שם לדיון וביחס לסוגיה זו קבעה שם הוועדה את שקבעה כאשר הציטוט לעיל שהובא ע"י העוררים הוא חלק קטן מפסקה שלמה שלשונה כדלקמן:

"על פי ההגדרה שבסעיף 4ג(1)(א) אין כל מקום לבחון האם הנזקק מסוגל להשתכר למחייתו אם לאו. כל מה שנזקק צריך להוכיח הוא את שיעור נכותו. לאחר מכן יש להפעיל כמובן את מבחן ההכנסות" (ההדגשות השונות אינן במקור).

הועדה שם רצתה להדגיש כי שיעור הנכות הוא הפרמטר שנלקח בחשבון ולא כושר ההשתכרות/העבודה ובכל מקרה "כמובן" שיש להפעיל את מבחן ההכנסות, הדגש על ניסוח זה נעוץ בסוג המחלוקת שעמדה בענין סגלי הנ"ל לדיון, כך יש לראות את הדברים ואין באותו פסק כדי ליצור הגדרה חדשה של סיווגי הנכות המזכים בקצבאות מוגדלות או פרשנות הנוגדת את התפיסה המשפטית הנוהגת עד כה.

אז אם הפסיקה איננה תומכת בטענות העוררים, נשאלת השאלה האם לשון החוק תומכת בטענותיהם?

התשובה על כך שלילית. הרצון להרחיב את גדרי הזכאות איננו יכול להתבסס על מה שאין בחוק. כפי שלא ניתן לשלול מאדם זכות שניתנה לו בחוק, כך לא ניתן לחייב אדם אחר (או את המדינה במקרה דנן) לתת לחברו זכות מיוחדת ללא הוראה שבחוק.

העוררים בטיעוניהם ניסו לשכנע כי מלשון סעיפים בחוק ומקורות אחרים ניתן לבסס את פרשנותם ברם טכניקות וקונסטרוקציות של הפרדת משפטים מכותרות או סעיפים, איסוף של הגדרות ואחר כך חיבורם מחדש אינם יוצרים זכויות או חבויות שאין המחוקק התכוון אליהן.

נוסח המונחים "נצרך" או "זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה" מעיד על כוונת המחוקק ליצור קשר הדוק בין השתכרותו של הנכה קרי הכנסתו ולבין זכאותו לתגמול מוגדל.

ראשית, החוק איננו עוסק בתארים אלא בתגמולים, זו מטרתו. מטרה זו באה לידי ביטוי כבר בסעיף מס'1 בחוק שמגדיר מיהו "נכה" ואשר מורה על חבותה של מדינת ישראל לפצות נכים ניצולי שואה שאלמלא הסכם השילומים היו זכאים בגלל נכותם:

"...לתגמול, קצבה או פיצוי אחר מאת הרפובליקה הפדראלית של גרמניה."

לא קביעת תארים, לא קביעת נכויות לצרכים תיאורטיים, לא סתם הכרה לשם הכרה או הוקרה ולא דבר דומה.

הסעיף הראשון ואולי החשוב ביותר בחוק (הוא סעיף העילה) קושר קשר חד משמעי בין נכות ולבין תגמול ופיצוי, הא ותו לאו. אמור מעתה כי לפי החוק נכה הוא לא רק מי שסובל ממגבלה רפואית אלא מי שסובל מבעיה רפואית וזכאי לתגמול בגללה.

מטרה זו של החוק מיושמת לכל אורכו ובכל סעיף הנוגע לזכאות של ניצול שואה. אין בחוק שום הוראה המתייחסת ל"סתם" נכה ללא קשר לקבלת תגמול/פיצוי.

החוק אגב, איננו עוסק בהטבות שאינן בגדר קצבה או תגמול או פיצוי שכן מדינת ישראל לקחה על עצמה חובה לפצות בגין נזקי גוף בלבד והטבות כגון הנחות, מענקים, כרטיסי קניה טעונים לרכישות בסופרמרקטים וכיו"ב אינם בגדר פיצוי בעבור נזקי גוף. הרי העוררים טוענים כי גם אם אין מגיעה לנכה קצבה מוגדלת הרי מעצם הגדרתו כנצרך או כל הגדרה חופפת, הוא יהיה זכאי להטבות ולכאורה זו ההצדקה מבחינתם לקיום דיון זה, דווקא טענה זו פועלת כנגד עמדתם. אם הייתה בחוק כוונה לייחס לזכאותו של נכה "נצרך" או "זכאי לתגמול לפי הכנסה" הטבות שאינן בגדר תגמול ואינן נושא למבחן הכנסה, היה הדבר נקבע בו במפורש. החוק כאמור איננו יוצר הגדרות להטבות החיצוניות לו ואין זיקה בין הטבות שונות שניתנות ע"י גופים שונים ולבין ההגדרות שבחוק ביחס לנכה נזקק/נצרך/זכאי לפי הכנסה.
כאן נוצרת זיקה בין הליך זה להליך קודם בו ניסו ב"כ העוררת והעוררת גב' אני רות למדן לשכנע כי יש לראות בהטבות שונות שמקורן מחוץ להוראות החוק כחלק מהתגמולים הניתנים על פי החוק ולקחתן בחשבון בעת ביצוע מבחן ההכנסות, אנו דחינו את אותו ערר, העוררים ערערו לבית המשפט המחוזי אשר לא קיבל את עמדתם ודחה גם הוא הערעור (ע"ו 44585-11-13 למדן נ' הרשות). משכך, החוק איננו יוצר הגדרות ריקות מתוכן רק לשם קבלת "התואר" לא בכלל ולא לצורך קבלת הטבות החיצוניות לו ושאינן קשורות כלל לעילה שבו בפרט (העילה כאמור-תשלום בגין נזקי גוף ותו לאו). נכה נצרך/נזקק/זכאי לפי הכנסה הופך לכזה רק אם התמלא הרציונל שבחוק כלומר גם עומד בשיעור הנכות הנדרש וגם עומד בתנאי מבחן ההכנסות.
זאת ועוד, כותרת של סעיף חוק או מונח המופיע בו אינם יכולים להיות מנותקים מתכנו ומטרתו. ב"כ העוררים הפנה גם להגדרה הקודמת שהופיעה בחוק לפני התיקון האחרון "נצרך" וגם לנוסח המצוי בחוק כיום "זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה".
איך שלא נהפוך בדבר, מטרת הסעיפים וההגדרות נלמדת מלשונם והיא להעניק תגמול וזכאות רק למי שעומד גם בקריטריון הכספי. אין שום פרשנות אחרת לכותרת או להגדרה או למונח "זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה" חוץ מאשר קשר בלתו אין בין הזכאות ולבין ההכנסה.

כך גם לגבי ההגדרה הקודמת "נכה נצרך". לא די שהנכה "נכה", בכך לא נוצר דבר באותם הסעיפים רלוונטיים ולא נוצרת שום זכאות מיוחדת, יש צורך שהנכה יהיה נזקק או נצרך כדי ליצוק תוכן בסעיפים או בהגדרות הרלוונטיות וכדי ליצור בהם זכאות בהתאם למטרות החוק.

מעבר לצורך, די לפנות למילון אבן שושן כדי להבין מיהו ומהו הנזקק והנצרך, אם מדובר במי ש"שרוי בדוחק" למשל (זו הגדרת ה"נצרך" במילון) הרי הפרמטר הוא כלכלי. אם נבקש ללמוד באופן רחב יותר על משמעות הביטוי "נצרך" ונפנה לתזאורוס של השפה העברית (בעריכת איתן אבניאון) נלמד כי המילים הנרדפות לנצרך הן בין היתר אביון, דלפון, זקוק, חסר כל, עני, רש וכיו"ב. גם כאן המשמעות והתוכן של הביטוי הם כלכליים ומתארים מצב של חוסר כל.

כאשר המחוקק מגדיר בסעיף ההגדרות שבחוק מיהו "זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה" (ההגדרה הנוכחית) הוא מקפיד לקשור את ההגדרה לחוסר היכולת של הזכאי להשתכר למחייתו. המחוקק איננו קובע בסעיף ההגדרות שזכאי לתגמול לפי הכנסה (או נצרך בהגדרה הקודמת) הוא נכה שנכותו היא בשיעור כזה או אחר אלא שם את מרכז הכובד של ההגדרה סביב חוסר יכולתו של זה "להשתכר למחייתו" כלומר יש לבדוק האם הנכה משתכר או לא משתכר למחייתו-זהו מבחן ההכנסות הנדרש בחוק וזהו ליבה של ההגדרה כאן וליבן של הוראות החוק העוסקות בתגמולים לנכים נצרכים/נזקקים/לפי הכנסה.

רק אחר כך במסגרת סעיפים 4א למיניהם, מהווים שיעורי הנכות מדד על פיו נקבע גובה התגמול המיוחד – המוגדל.

אם היה רוצה המחוקק לקשור את שיעורי הנכות כתנאי או פרמטר יחידים לצורך הגדרת נכה נצרך/לפי הכנסה, היה עושה זאת ומן הסתם במסגרת סעיף 1 לחוק המגדיר מיהו נכה ומאיזה שיעור נכות הוא יוגדר ככזה.

החוק מפרט שיטת תשלום "רגילה" ל"נכה" על פי נכות מבלי לסייג או להגביל את שיעור הנכות ברף עליון (סעיף 4 לחוק) הווה אומר שגם מי שנכותו גבוהה כפוף בראש ובראשונה להגדרת "נכה" ולשיטת התשלום ה"רגילה". אשר למעמד המיוחד לזכאות מוגדלת, אז קובע המחוקק ובנפרד שיטת תשלום שונה הנקראת "תגמול נוסף" וזאת לא לאותו "נכה" שסעיף 4 עוסק בו אלא לכל המכלול שהוגדר כ"נכה זכאי לתגמול מוגדל" ואז הוא מתנה את הזכאות המיוחדת בהכנסה ובמבחן הכנסות.

יש לזכור, כל אדם שחוק נכי רדיפות הנאצים קובע לו זכאות לתגמול הוא נכה, אין זכאות למי שאיננו מוגדר נכה, ה"נכה" הוא הכלל, אלו שזכאים לתגמול מוגדל לפי הכנסה הם היוצאים מן הכלל, אלו שהמחוקק רצה להיטיב עמם באופן מיוחד ולא רק בגלל שיעור הנכות אלא גם ובעיקר בגלל מצבם הכלכלי.

לפי הפרשנות העוררים, כמעט 100% מניצולי השואה הם היוצאים מן הכלל שכן רק מעטים מאד נותרו עם נכות בסיסית של 25% ואילו כל השאר הופכים על פי פרשנותם זו לזכאים לקצבאות מוגדלות, לא זה עולה מהחוק ולא זה עולה ממטרת הסעיפים העוסקים בתגמולים מוגדלים.

הדברים גם מסתדרים מבחינת ההיגיון, מדוע, לצורך הדוגמה, יש להכריז על נכה הגר בוילה מפוארת ומחזיק במטוס פרטי כנכה "נזקק" או "נצרך" או "זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה"? מה בינו ולבין נזקקות או נצרכות? האם באמת אפשר לייחס למחוקק כוונה לכלול נכה כזה, עשיר מופלג, בהגדרה של נכה נזקק או נצרך? אנו לא סבורים כך.

הערר נדחה. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בנקודה משפטית ותוך 30 יום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נכה קודם

  2. הגדרת "נכה" בחוק

  3. עורך דין נכים

  4. נכה נצרך עובד

  5. הכרה כנכה נזקק

  6. נכה נזקק עצמאי

  7. תכנון דירה לנכה

  8. נכה שמסרב לעבוד

  9. זכויות נכי צד''ל

  10. נכה שאינו בר השמה

  11. דוח חניה לרכב נכה

  12. תוחלת חיים של נכה

  13. התפטרות עובד נכה

  14. דמי מחייה לילד נכה

  15. נכה נזקק תקנה 18‏א

  16. האם חובה להציג תו נכה

  17. תקנון קג''מ הגדרת נכה

  18. ילדה נכה - ביטוח לאומי

  19. תביעת פיצויים - גישה לנכים

  20. תביעה להכרה כנכה נזקק

  21. חוק שוויון זכויות נכים

  22. תינוק נכה - ביטוח לאומי

  23. הוצאות נסיעה לעובד נכה

  24. אשרת עבודה מטפלת בנכים

  25. תלות ילד נכה בעזרת הזולת

  26. מימון מתקן הרמה לרכב נכה

  27. תביעה להכיר בתובע כנכה נזקק

  28. ניכוי מענק לרכישת רכב נכה

  29. חניית נכים בחניון ציבורי

  30. אי הכרה כנכה בביטוח לאומי

  31. שיפוע גישה לנכה בכיסא גלגלים

  32. הנחה מארנונה מנהל נכה בחברה

  33. אי קבלת נכה ללימודים במכללה

  34. גמלת תינוק נכה מביטוח לאומי

  35. זכויות נכה שגר בשטחים ביריחו

  36. נהיגה ללא עזרים מיוחדים לנכים

  37. תוספת שירות מלא בתחנת דלק לנכים

  38. האם מותר לנכה לחנות במקום אסור

  39. הכנסה מיגיעה אישית נכה 100 אחוז

  40. בדיקת אחות ביטוח לאומי ילד נכה

  41. גמלה לסידורים מיוחדים לילד נכה

  42. זכויות נכה מעבודה להנחה בארנונה

  43. מימון תואר שני לנכה בביטוח לאומי

  44. נכה ''תלוי לחלוטין'' בעזרת הזולת

  45. נישואי נכים - זכויות בביטוח לאומי

  46. פיצויים לאדם נכה שנפגע בתאונת דרכים

  47. תביעה להכרה כנכה נזקק לפי תקנה 18 א

  48. מימון טיפול רפואי לילד נכה ע''י ביטוח לאומי

  49. הפחתת תוספת ילדים מקצבת נכות והעברה לגרושת הנכה

  50. שירותים מיוחדים לילד נכה - חישוב השתכרות ההורים

  51. שיפור הנגישות לנכים על חשבון אי נוחות לשכנים ושיקולים ארכיטקטוניים

  52. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון