נדחתה תביעת לשון הרע במהלך בחירות לוועד מקומי

נדחתה תביעת לשון הרע במהלך בחירות לוועד מקומי ביום 4/12/2012 היו אמורות להתקיים בחירות לוועד המקומי של היישוב הקהילתי טל-אל, אשר בגליל המערבי, כאשר התובע וגם הנתבעים התמודדו לאותן בחירות בשתי רשימות נפרדות. תובענת לשון הרע זאת שבפניי הינה על רקע אותה התמודדות, כאשר לב העניין הוא עלון שפורסם ע"י הנתבעים, חברי רשימת אתגר, אשר התמודדה לאותן בחירות, שבו פורט מצעה וכן היתה בו התייחסות לנושאים רלוונטיים, כאשר הקטע הרלוונטי של העלון הינו כדלקמן: "עובדות: הנה מספר מהלכים שביצעו חברי וועד הנהלה של האגודה שארבעה מהם הם חברי הוועד המקומי היוצא: העבירו החלטה נגד שקיפות. העלו את דמי החבר. דחו את מועד הבחירות לאגודה. עד היום לא התקיימה אסיפה כללית של "מאזן" של 2011, בניגוד לתקנון האגודה. מעבירים בימים אלה שינויים בתקנון האגודה שיאפשר להם להיבחר אוטומטית להנהלת האגודה במידה וייבחרו לוועד המקומי. ביצעו הגרלה על זכויות של חלקה בטלאל שלמרבה המזל זכה בה יו"ר וועד ההנהלה. כל הדברים הללו אינם אפשריים בוועד מקומי. השאלה העומדת בפנינו: השאלה הפשוטה היא, האם אתם תושבי טל אל מסכימים שהיישוב ינוהל בשיטה שאפשרויות השחיתות והרשלנות מובנות בה, עוד לשאת באחריות הכלכלית של התרסקות המערכת הזאת, או שאנו רוצים להביא את היישוב לניהול תקין עם ביקרות אפקטיבית ועם רסנים ואחריות. הוועד המקומי הוא עובדה, אבל אם ייבחרו לכהן בו אנשים שכל מטרתם היא להצר צעדים, הדרך אל ניהול תקין וראוי תתארך". למען השלם התמונה אציין כי הקטע המצוטט כנ"ל הינו אך חלק מהעלון שפורסם, כאשר למעשה מדובר בעלון בחירות של רשימת אתגר שבו צויינו מצע הרשימה, שמות המתמודדים ובסופו קראו לתושבי טל אל להצביע עבור רשימה זו. התובענה: תובענה כספית ע"ס 100,000 ₪ שהתובע הגיש נגד הנתבעים, חברים ברשימת אתגר, עפ"י חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק"). בכתב התביעה נסקרו מוסדות היישוב ואופן ניהולו עד לקיום הבחירות כאשר התובע, כלכלן ואיש מדע המחשב, אמור להשתתף בבחירות העתידיות והוא שימש באותה עת כיו"ר וועד ההנהלה של אגודת היישוב וכן של הוועד המקומי. כל יהבו של כתב התביעה הופנה כנגד שני קטעים בעלון, כפי שצוטט לעיל, היינו "ביצוע הגרלה על הזכויות של החלקה בטל-אל שלמרבה מזלו זכה בה יו"ר וועד ההנהלה של האגודה" וכן "שאפשרויות השחיתות", כאשר נטען בסעיף 9 לכתב התביעה כי חיבור שני הקטעים מביא כל אדם סביר למסקנה כי התובע זכה בהגרלה שלא כדין וכי מדובר בשחיתות. בכתב התביעה צויין כי העלון המשמיץ הופץ ביישוב עובר לבחירות וכי אף אחד מחברי רשימת אתגר מצא מקום לחזור בו מהדברים ולהתנצל, כאשר הנתבעים סירבו לעשות כן אף שנדרשו לכך ע"י התובע. התובע הוסיף וטען כי הפצת העלון הינו בבחינת פרסום לשון הרע והוא נעשה שלא בתום לב ע"י הנתבעים ומתוך מטרה לפגוע בו. מכאן ביקש התובע לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויים בסך של 100,000 ₪ כל זאת ללא הוכחת הנזק וזאת שאף שנגרמו נזקים גבוהים יותר בגין עוגמת נפש ואחרים. ההגנה: הנתבעים הגישו כתב הגנה, אשר בו הכחישו את פרסום לשון הרע על התובע אם כי אישרו את פרסום העלון על ידם. הנתבעים ציינו את גילם המתקדם ועל היותם ממקימי היישוב טל אל. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה על הסף, בהיות העלון שפורסם נטול כל לשון הרע, כאשר התובע בחר לצטט אך חלק מהקטעים, תוך הוצאתם מהקשרם וכאשר מקרא כל העלון מראה שאין בו לשון הרע ולא כלום. הנתבעים טענו כי פרסום העלון היה במסגרת מסע הבחירות שבו שתי שיטות ניהול שונות של היישוב, האחת של התובע ורשימתו והשנייה של רשימת הנתבעים התמודדו ועומתו האחת מול השנייה. הנתבעים היפנו גם לדו"ח מבקר המדינה, אשר חייב ניהול תקין ושקוף של הוועדים המקומיים למיניהם. הנתבעים גם הפנו לגילוי דעת מטעם התובע שפורסם באותו מסע בחירות וכן לפרסומים נוספים דומים. כן הנתבעים הוסיפו וטענו כי בעקבות טרוניה שהועלתה ע"י התובע בעקבות פרסום העלון, הם פרסמו "גילוי נאות", אשר בו הבהירו כי פרסום העלון בא להעלות "נקודות למחשבה בעניין ניהול היישוב באמצעות האגודה" וכי הנקודות הועלו "... לגופם של עניינים אקוטיים ליישוב ולא לגופו של אדם זה או אחר". מכאן ביקשו הנתבעים לדחות את התביעה נגדם תוך חיוב התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. ראיות הצדדים והטעון הכרעה: הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, שבהם חזרו על הנטען בכתבי בי-הדין מטעמם. אינני מוצא צורך לפרט את תוכן תצהירי הצדדים ולו מהטעם כי העובדות הרלוונטיות כמעט ושאינן שנויות במחלוקת וכל המחלוקת שבין הצדדים היא אך המסקנה המשפטית שיש להסיק מאותו עלון, היינו האם יש בו משום עוולת לשון הרע או לאו. דיון והכרעה: כאמור העובדות אינן שנויות במחלקות. הנתבעים, אכן פירסמו את העלון, אשר חלקים רלוונטיים ממנו צוטטו כדלעיל, וכי הפרסום נעשה לקראת הבחירות לוועד המקומי שעמדו להתקיים סמוך לאחר מכן. האם העלון או חלקים ממנו מהווים עוולת לשון הרע כהגדרתם בחוק? הינני סבור כי התשובה לשאלה הנ"ל הינה שלילית. סעיף 1 לחוק מגדיר את לשון הרע כדלקמן: "לשון הרע הוא דבר שפרסומו עלול: להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם. לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגות או תכונות המיוחסים לו. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו". חופש הביטוי והדיבור קנו להם במחוזותינו מעמד מיוחד, כאשר הכלל הוא שמותר לפרסם וגם להתבטא באופן חופשי, כל עוד החוק לא אסר את הדבר או שיש בדברים כדי להוות עבירה או שהם בניגוד לחוק כגון חוק איסור לשון הרע. מטרת הוראות חוק איסור לשון הרע היא שלא לפגוע בשמו הטוב של אדם שלא לצורך ע"י פרסום דברים מכפישים ובמיוחד אם הם לא נכונים. אותו כלל חל גם בענייניהם של אנשי ציבור ואף בעניין פרסומים לקראת בחירות, תהיינה מכל סוג שהוא; בין לכנסת ובין לרשות מקומית או כל בחירות לכל גוף נבחר אחר. יחד עם זאת, בעניין פרסום בעניינם של אנשי ציבור, ובכלל זה גם פרסומים במערכת בחירות, גובר יותר, קמעא, עיקרון חופש הביטוי וזאת כפי שנאמר בע"א 214/89, אבנרי נ' שפירא, פד"י מ"ג (3) 840, מפיו של כב' השופט אהרון ברק: "1. הינה כי כן, באיזון הראוי, בין חופש הביטוי בכלל וחופש הביטוי בעניין ציבורי בפרט מזה, לבין השם הטוב בכלל ושמו הטוב של איש ציבור בפרט מזה, יש לתת משקל רב לאינטרס הציבורי בהחלפה חופשית של מידע בענייני ציבור הנוגעים לאנשי ציבור. נזכור בענייננו כי העלון פורסם לקראת בחירות לוועד המקומי שעמדו להתקיים. מן הסתם גם לפניו וגם אחריו נעשו פרסומים נוספים, הן של הנתבעים והן של התובע. נזכור גם כי העלון הכיל מצע הבחירות של רשימת אתגר לעומת ותוך השוואתו למצעם של אחרים. נזכור גם את תוכנו של העלון, לרבות קטעים רלוונטיים בהם ראה התובע משום לשון הרע, היינו זכיית התובע בהגרלה של המגרש או תמיכה בשיטת ניהול שאפשרויות שחיתות או רשלנות מובנות בה. נזכור גם כי שמו של התובע נפקד מאותו עלון וכול הביקורת הופנתה כנגד התנהלות חברי וועד ההנהלה היוצא שהתובע נמנה עליהם. לא נאמר בעלון שהתובע הינו אדם מושחת או שהוא זכה במגרש שלא כדין או עקב תרמית. כל שנאמר בעלון הוא שהתובע, כנראה הכוונה היא לבנו, ולמזלו, זכה במגרש בהגרלה שנעשתה ביישוב, כאשר דבר כזה, כמו גם עניינים נוספים שאוזכרו אין לאפשרם בוועד מקומי נבחר. כן עניין השחיתות, בה בעת גם הרשלנות, יוחסו כאפשריות בשיטת הניהול שהרשימה האחרת מציעה. אינני סבור שיש בדברים הנ"ל משום ביזוי התובע או השפלתו או הטלת דופי בו עקב תכונותיו האישיות או הכלליות. כל מה שיש בקטעים הנ"ל, במיוחד לאור מכלול תוכן העלון כולו, הוא אך קריאה להעדפת רשימת הנתבעים על פני רשימת התובע כל זאת מבלי להכתים את שמו של התובע בכהוא זה וכן הבעת ביקורת על התנהלות הרשימה המתחרה. הבעת ביקורת ,לעתים אף אם היא קשה, הינה בבחינת חובה בכל הליך דימוקרטי ,בין בגדר בחירות ובין בכל מסגרת אחרת. בכל מקרה, בענייננו, יש להעדיף את זכות הציבור לדעת על פני אפשרות די רחוקה של פגיעה קלה מאוד בתדמיתו של התובע. אוסיף כי המבחן באם יש בדבר להשפיל או לבזות אדם הינו מבחן האדם הסביר ולא אחר. מכאן מסקנתי היא שלא היה בפרסום העלון משום פרסום לשון הרע על התובע. התוצאה: הינני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעים, באמצעות בא כוחם, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪. ועד מקומיבחירותלשון הרע / הוצאת דיבה