הסכם ייעוץ פיננסי מימון לעסקים (דוגמא)

הסכם ייעוץ פיננסי מימון לעסקים (דוגמא)

תנאי ההסכמה

13. למעשה שני הסכמי ההתקשרות כמעט זהים בלשונם ושונים רק בכל הנוגע לשיעור התמורה. עם זאת, המחלוקת הפרשנית נוגעת להסכם השני.
וכך נאמר בסעיפים 1-11 להסכם הנ"ל :(ההדגשות לשם הנוחות)

"1. מטרת האשראי:
א. החלפת אובליגו קיים (בנק הפועלים) בהיקף של 3.5 מיליון ₪.
2. האשראי המבוקש:
א. סך האשראי המבוקש הינו בהיקף של 8,500,000 ₪.
3. מקורות האשראי המבוקש:
א. האשראי המבוקש יורכב מאשראי בנקאי (מסגרות חח"ד / הלוואות / (LCׂ) וכו'.
ב. מקורות אשראי נוספים כפי שיידרש ובתיאום מלא עם מבקש האשראי.
4. מודולר יזמות ופיננסים: תלווה את היזם בכל שלבי בקשת האשראי ובכלל זה כתיבה ועריכה של בקשות אשראי נוספות לנותני האשראי השונים.
5. מודולר יזמות ופיננסים: ילווה את היזם על פי הצורך והעניין בפגישות עם נותני האשראי השונים.
6. מודולר יזמות ופיננסים: לא תהיה אחראית לאישור או דחיית בקשות האשראי מנותני האשראי השונים ומובהר בזה כי אישור או דחייה של בקשות אשראי הן על פי שיקול דעתם הבלעדי של נותני האשראי.
7. שלבי הטיפול:
א. פגישה עם נציגי החברה, הגדרת צרכים ואיסוף מידע ומסמכים.
ב. בדיקה מקדמית עם נותני האשראי.
ג. עריכת בקשת אשראי (סכום האשראי, בטחונות, הרכב אשראי).
ד. ניהול מו"מ / ליווי עד שלב אישור / דחייה של בקשת האשראי.
8. תמורה:
בגין שירותי מודולר יזמות ופיננסים כפי שפורטו לעיל ישולם שכ"ט כמפורט במסמך בקשה והתחייבות המצ"ב להלן ובתוספת מע"מ.
9. על מבקש האשראי האחריות המלאה להעמדת הביטחונות הנדרשים (כפוף לתיאום מראש ובכתב עם מודולר יזמות ופיננסים).
10. תשלום עמלות, אגרות מיסים, וכל הוצאה בגין טיפול ועריכת מסמכים יחולו על מבקש האשראי.
11. מבקש האשראי יעמיד את כל המסמכים הנדרשים לצורך הגשת ואישור בקשות האשראי ואת כל המידע הנדרש."

בנספח אליו מפנה ההסכם הנקרא "בקשה לקבלת שירותי יעוץ וגיוס אשראי והתחייבות" צוין, כי:

"4. ידוע ומוסכם עלינו כי מודולר יזמות ופיננסים אינה אחראית לאישור בקשות האשראי או לדחייתן.
5. תמורת השירותים המפורטים הננו מתחייבים לשלם סכומים כמפורט להלן:
5.1 פגישה עם נציגי החברה, הגדרת צרכים ואיסוף מידע ומסמכים, 0 ₪.
5.2 בדיקה מקדמית עם נותני האשראי, 0 ש"ח + מע"מ.
5.3 עריכת בקשת אשראי (סכום האשראי, בטחונות, הרכב אשראי), 12,000 ₪ + מע"מ.
5.4 ניהול מו"מ / מתן מענה לבוחן הבקשה, 0 ₪.
5.5 שכ"ט בשיעור 1.1% מסך האשראי המאושר + מע"מ (מותנה באישור) ובניכוי הסכומים ששולמו בסעיף 5.1-5.4 ישולמו ב-3 תשלומים שווים מזומן במעמד האישור, 30 יום מאישור, 80 יום מאישור)."

14. התובעת העידה מטעמה את נציגה ומנהלה מר גיא רום, שהעיד כי הצדדים קיימו ביניהם יחסים עסקיים בעבר. על רקע זה די היה באמור בהסכם בכתב כדי לייצג את ההסכמה. העד הבהיר, כי על פי ההסכמה בדיקה מקדמית שעושה התובעת אינה מחייבת בשכ"ט. במסגרת בדיקה מקדמית מעבירה התובעת את פרטי הנתבעת המבקשת אל הבנק ע"מ לבחון אם קיימת מניעה טכנית או אחרת להגשת בקשה אשראי. כשהבנק מודיע כי אין מניעה כנ"ל מתחילה התובעת לעבוד על הגשת הבקשה.
לאחר שבנק לאומי דחה הבקשה כבר בשלב המקדמי החל מו"מ נוסף ובסופו הסכימה התובעת לוותר בשלב זה על שכה"ט על פי ההסכם הראשון ובמסגרת ההסכם השני להפחית משיעור התמורה, שסוכם קודם לכן.

הגם שעד התביעה ניסה לשכנע כי הויתור על שכה"ט על פי ההסכם הראשון היה נכון לשעתו ולא היה מותנה, הודה כי אינו זוכר אם התנה את הויתור בתנאי כלשהו. לגרסתו, בפועל לא נשלח מכתב דרישת תשלום לנתבעת משום הציפיה להמשיך ולפעול מול בנק אחר.
כדבריו (בעמ' 7 לפר'):

"ת: היה עם הנתבעת מו"מ אחרי סיום העניינים עם בנק לאומי וטרם פתיחת התיק בבנק אוצר החייל, השתנו תנאי ההסכם, היה דיאלוג ארוך, זה לא משנה מה היה בתוכו, בסופו של דבר ויתרתי על שכה"ט, מתוקף החתימה על ההסכם החדש שעניינו בנק אוצר החייל.
ש: הוויתור שלך לא היה מותנה?
ת: דפקטו הוא היה מותנה, כי פתחנו את ההסכם מחדש.
ש: סיכמת שזה ויתור מותנה או לא?
ת: קשה לי לזכור."

15. עד ההגנה מר עופר הראל, מנהל הכספים של הנתבעת (להלן: "מר הראל") היה למעשה הרוח החיה מטעם הנתבעת במו"מ אל מול התובעת. גם מנהל הנתבעת מר מרדכי גבאי העיד כי חתם על הצעת המחיר של התובעת על פי המלצת מנהל הכספים ולא היה מעורב במו"מ שבין הצדדים. כאן המקום לציין כי בקיאותו של מנהל הנתבעת בפרטי הפרשה או בפרטי הסכם ההתקשרות, שלדבריו אף לא הקדיש לו תשומת לב מיוחדת, היתה נמוכה ביותר.

על פי עדות מר הראל הנתבעת הייתה מעונינת להגדיל את האשראי, במיוחד לאחר שהיחסים עם בנה"פ השתנו, משהחל להקשות את ההתנהלותו מולה ובכוונתה היה להעביר את פעילותה לסניף ראשל"צ מסניף רחובות. הנתבעת שחיפשה להחליף בנק פנתה לתובעת, אותה הכירה משירותים שסיפקה לה בעבר.
לדבריו, הסכם ההתקשרות הראשון כלל מספר שלבים וביניהם פגישה מקדמית, הגדרת צרכים, איסוף מידע ומסמכים ופגישה עם נותני האשראי ללא תמורה ואילו התשלום היה מותנה באישור האשראי. במפגש עם בנק לאומי הוברר כבר בפגישה המקדמית כי לא יועמד האשראי לנתבעת ולכן הופסק התהליך באיבו והתובעת לא הייתה זכאית לשכר ואף לא נמצאה במצב של ויתור עליו.
לגרסתו, התובעת היא שהציעה לנתבעת לנסות ולגייס אשראי מבנק אוצר החייל והציגה מצג על פיו תצליח להשיג את האשראי בסבירות גבוהה מאד. תנאי ההתקשרות בהסכם השני היו שונים מההסכם הראשון וכללו פגישה מקדמית, הגדרת צרכים, איסוף מידע ומסמכים וכן פגישה מקדמית עם נותני האשראי. שם נקבע כי בעבור הכנת הבקשה לאשראי ישולם סכום בלתי מותנה של 12,000 ₪+ מע"מ, ששולמו ב-12.5.12.

מלא תשלום התמורה לתובעת היה מותנה לטענתו בהעתקה מדוייקת של תנאי האשראי. כדבריו (בעמ' 18 לפר'):

"במסגרת ההתקשרות עם התובעת, זה גם כתוב וזה גם נעשה בע"פ. כתוב ברישא של ההסכם, מפנה לסעיף 3 לבקשה "העתקת פעילות קיימת מבנק הפועלים" מה זה? זו העתקה אחד לאחד באותם תנאים. ברור שבכל יחסים עם הבנק, הבנק נותן אשראי כנגד בטחונות. לא המצאנו את הגלגל. היה ברור לאדון שנוכח כאן, שאנו נשארים עם אותם בטחונות ועם אותו הסכם פרי פסו. וגם אם אנו רוצים אין לנו לתת יותר מכל החברה, שכבר נתנו אותה. בגלל זה בנינו שרק אם נקבל את הכסף הם זכאים לשכה"ט. אם היינו מניחים את דעתו של הבנק בעניין הבטחונות. זה תנאי בסיס לקבלת האשראי."

מדברי מנהל הנתבעת עולה איפוא, כי פרשנות לשון ההסכם המזכה את התובעת עם מתן אישור לבקשת האשראי כוללת כוונה עובדתית רחבה יותר מהכתוב. לפיכך, יש לבחון באם עלה בידי הנתבעת להוכיחה,שהרי היא שטוענת לכוונה הנ"ל השונה או רחבה מהמקרא הפשוט.

פעילות התובעת

16. עד התביעה העיד כי לאחר חתימת ההסכם הראשון ביצעה התובעת תהליך בדיקה שכלל עריכת דוחות ונתונים לבדיקה מקדמית וכן קיימה פגישה בבנק לאומי. הבקשה אמנם הועלתה אצל הגורמים המוסמכים בבנק אך נדחתה. בניגוד לטענת הנתבעת לא המליצה התובעת לטענתו על פנייה לבנק אוצר החייל אלא הייתה נכונה לבצע את הבדיקה מול הבנק הנ"ל לבקשת הראשונה.
התובעת החלה לאחר החתימה על הסכם שכה"ט השני לטפל בהליכי העתקת האשראי, פנתה אל הנהלת סניף הבנק באשדוד, שם נוהל חשבון הנתבעת. באותה עת היה מדובר בהיקף אשראי של 2,365,000 ₪.
נציג התובעת הודה כי לא היה מודע למועד סיום מסגרת האשראי בבנק הפועלים, עם זאת היה מודע למערך הבטחונות הכללי שיש לנתבעת ועליו נמנו פקדונות משועבדים לחשבון, ערבות בעלים וערבות קרנות של סיוע לעסקים.
העד אישר כי היה ברור לתובעת שקיים מצב של דרישת בטחונות חדשים בעת העתקת האשראי. כן אישר כי ידע על קיומו של הסדר פרי-פסו בין הבנקים שעה שהתובעת בדקה את נושא מערך הבטחונות עובר להגשת בקשת האשראי אבל לא ראה את ההסדר בעיניו, מכיוון שלא נחשף בפניו.
וכך תיאר את מנגנון העתקת האשראי (עמ' 4 לפר'):

"כאשר מגישים בקשת אשראי מציגים את האשראי הקיים והבטוחות הקיימים. השלב הבא מציעים לבנק החדש את הבטוחות שמציעים לו תמורת האשראי החדש שהוא עומד להעמיד. במקרה הספציפי הזה, הוצג לבנק אוצר החייל מערך הבטחונות הקיים שכלל שעבוד שוטף בפרי-פסו בין הבנקים, והבטחונות המוצעים לבנק אוצר החייל כללו שעבוד שוטף בפרי-פסו עם בנק המזרחי, מאחר והבנק הפועלים היה אמור לצאת מהסיפור."

17. לדברי העד, הבקשה ביסוד בקשת האשראי פרטה הגדלת אשראי מ-2.365 מיליון כאמור ל-6,300,000 ₪ וכתוצאה ממאמצי התובעת בין היתר בפגישה מיום 25.6.12 הוגדל האשראי ל-4,04,000 ₪ מעבר ל-2,365,000 ₪.
לדבריו לא הייתה לתובעת כל מעורבות מאוחרת לכך ולא השתתפה במגעים המאוחרים בין הבנקים להעתקת האשראי כאשר האחריות המלאה להעמדת הביטחונות וכפי שהובהר לנתבעת חלה עליה.
גם הסדרת הבטוחות בין הבנקים מול הנתבעת כמו במקרה שבו קיים הסדר פרי פאסו אינה מערבת את התובעת, הגם שלדידו מצב של אי הסכמה בין הבנקים הוא נדיר.
לא זו אף זו, מנהל התובעת ניסה אמנם לסייע אך התברר לו מפי מנהל הכספים של הנתבעת ב-30.8.12 כי מנהל הנתבעת סיכם עם בנק הפועלים כי הנתבעת תמשיך לעבוד עם הבנק וכי האשראי לא יועתק לבנק אוצר החייל.

עד ההגנה מר הראל הצהיר, כי הפגישה שהתקיימה ביום 24.5.12 היוותה שלב מקדמי בתהליך הבדיקה המקדמית ואילו בפגישה מיום 25.6.12 הגם שהובעה הסכמה בע"פ של בנק אוצר החייל להעמיד מסגרת אשראי, היא הייתה כפופה לכך שתושג הסכמה בין בנק אוצר החייל לבין בנק מזרחי טפחות. לכן אישור הבנק בע"פ חסר ערך ואין לראותו משום אשראי מאושר ,ולראיה בסופו של דבר נכשל ניסיון גיוס האשראי של הנתבעת מבנק אוצר החייל ולא התקיים התנאי להעתקת האשראי.

מהות אישור האשראי

18. נציג התובעת העיד כי תחילה פורטו הבטחונות שהנתבעת הציעה במסגרת הבקשה ועל דעתה. בשלב הבחינה מול בנק אוצר החייל ואישור הבקשה, ישב יחד עם מנהל הכספים של הנתבעת ובוצע עמו סיכום סופי של תנאי האשראי והבטחונות. אז נלחצו ידיים, הבנק הציע להוציא אישור בכתב, אבל נציג הנתבעת ביקש שלא להוציא את האישור בכתב כדי שלא לחייב את הנתבעת בדמי הקצאת אשראי.
למעשה סוכמו במעמד הנ"ל כל הפרטים הרלבנטים כמו גובה הריבית, נושא הבטחונות, עמלת הקצאת אשראי, הנחות על תעריפים, לכן לא נדרשה התובעת לעניינים אלו לאחר מכן ולא לוותה את המשך התהליך.
העד עומת עם הודעת דוא"ל מיום 1.7.12 (המאוחרת לפגישה הנ"ל) ובמסגרתה פנתה התובעת לבנק בעניין הבטחונות והסביר כי התובעת פעלה לפנים משורת הדין ומעבר להתחיבותה בהסכם וביצעה מהלך לשיפור התנאים לנתבעת, שממילא כבר אושרו. לא זו אף זו בדוא"ל הנ"ל צוין במפורש, כי תנאי האשראי כבר סוכמו.

19. על 2 אדנים מבססת התובעת את אישור האשראי ע"י בנק אוצר החייל והם:
ראשית, ההודעה בע"פ של מנהל האשראי של הבנק, שאינה שנויה במחלוקת.
שנית, הסכמת הבנק שהתייחסה לכל תנאי הבטחונות שפורטו בבקשת הנתבעת גם בהתייחס להסכם פרי פסו.
עוד נטען, כי העמדת האשראי בפועל אינה חלק מההסכמה להשגת אישור האשראי והאחריות להעמדת הבטחונות או שינוים בהתאם לדרישת הבנק ממילא אינה באחריות התובעת ועל כן אין בכך כדי לעקר את ההתחייבות לתשלום שכר טרחתה.

20. עד הנתבעת, מר הראל העיד כי ראה את בקשת האשראי שהוכנה ע"י התובעת והוגשה לבנק אוצר החייל. הוא הודה כי אישר אותה ולא הסתייג ואף הניח כי את הבטחונות המפורטים בבקשת האשראי ניתן להציע לבנק בגין האובליגו המבוקש. עם זאת לגישתו לא היה מדובר בהעמדת הבטחונות ע"י הנתבעת אלא בהעתקת תנאי האשראי, דהיינו כניסתו של בנק אוצר החיל בנעלי בנק הפועלים. כדבריו (בעמ' 17 לפר'):

"למעשה במסגרת פרי הפסו שהיה קיים בין בנק הפועלים לבנק מזרחי, כל החברה כולה היתה משועבדת לטובת שני הבנקים מלכתחילה, שזה אומר שש"כ, שעבוד שוטף כללי של כל נכסי החברה, כל החובות של הלקוחות, כל הרכוש הקבוע. לא היתה למיטב זכרוני אגורה אחת מנכסי החברה שלא משועבדת במסגרת פרי הפסו בין בנק הפועלים לבנק מזרחי. מלכתחילה ידעה התובעת שלמעשה הבנק החדש אמור להכנס בנעלי בנק הפועלים בהסכם הפרי פסו בין הבנקים. חשוב לציין עוד, שהסכם הפרי פסו הוא הסכם בין בנקאים בלבד, ולחברה, לנתבעת, ולא לתובעת אין לה צד בעניין. זה הסכם שהבנקים אמורים לחלק את הבטחונות ביניהם, כאשר היועץ המשפטי של בנק א' עובד מול היועמ"ש של בנק ב' לגבי הנוסח. אנו הבהרנו, וגם התובעת ידעה, שאין לה לתת יותר ממה שיש לנו. היה צריך רק לשנות את הכותרת בין מי למי ההסכם. בנק מזרחי טען לכל אורך הדרך ואמר, קחו את ההסכם כמות שהוא תשנו למעלה בנק הפועלים ותרשמו בנק אוצר החייל, בנק אוצר החייל יחתום, ובא לציון גואל."
העד הודה מפורשות כי הנטל חל על הנתבעת להעמדת הבטחונות לבנק. עוד הודה, כי לשני הצדדים לא היתה שום יכולת להשפיע על כך או על דרישות בנק אוצר החייל, שהחליט ובניגוד להסכם הפרי פסו הקיים, להעלות דרישות לטובתו. לאחר המפגש שבו ניתן האישור הנטען ע"י התובעת התנהל שיג ושיח בין הבנקים, הנתבעת ניסתה לפשר בין הדרישות הנגדיות אך לא הצליחה בכך.

לדבריו, אישור עקרוני כפי שניתן ע"י הבנק אינו עונה על כוונת ההסכמה בין הצדדים ולראיה, במענה לדרישת התשלום של התובעת נאמר לה שהנתבעת לא מתכוונת לשלם עד לקבלת האשראי בפועל. שהרי, מלכתחילה ההתקשרות היתה על בסיס הצלחה, והואיל ולא התקבל האשראי אף לא ברמת המינימום של הלוואת גישור לא קמה זכאותה של התובעת, שלמעשה לא הצליחה במשימה שלקחה על עצמה.

21. הפער הפרשני בין הצדדים בנוגע למהות תנאי העסקה משליך על שאלת זכותה של התובעת לשכר טרחה על פי הסכמי ההתקשרות.
ראינו שהתובעת צמודה ללשון ההסכם ואילו הנתבעת הרואה בהסכם משום הסכם השתדלות כדוגמת תפקידו של מתווך טוענת להעדר זכאות בהעדר הצלחה.
במבחן טענות הצדדים מצאתי להעדיף את גרסת התובעת.

בע"א 10745/06 קרן אזולאי ואח' נ' המכללה האקדמאית אורט ע"ש סינגאלובסקי – פולק ת"א ( 13.7.09), נאמר כי (פסקה 14 ):

"חיוב השתדלות הוא חיוב לנקוט באמצעים המתאימים למען השגת המטרה מבלי להתחייב להשגתה... בחיוב השתדלות ישא החייב באחריות רק אם אי השגת התוצאה המבוקשת קשורה להתרשלותו של החייב או לחוסר מיומנותו... "

אני סבורה, כי לשון ההסכם אינה נוקטת בהתחיבות להשגת תוצאה ולכל היותר מדובר בהשתדלות להשגתו של אישור האשראי ולא בהעמדתו בפועל.
ההסכם כאמור מפרט 4 שלבי פעילות של התובעת, שהאחרון בהם מפרט התחייבות לניהול מו"מ, ולווי עד שלב האישור או הדחייה של בקשת האישור. אין ולו ברמז דבר התחייבותה לפעול בעניין העמדת בטוחות וגם הנתבעת הודתה כי נושא זה היה מוטל עליה וכי לתובעת לא הייתה כל יכולת השפעה בעניין.

22. תכליתה המסחרית של העסקה איפוא תאמה את גרסת התובעת אשר לקחה על עצמה לסייע לנתבעת למצא בנק שיגדיל בעבורה את האשראי, שהועמד לרשותה עד אותה עת.
לכן, לא סבירה בעיני המסקנה כי התובעת הייתה תולה את קבלת שכרה בהצלחת הסדרת הבטוחות מול הבנק, משהשפעתה בעניין על המצאתן או הרחבתן חסרת כח. לו זו אף זו, הגם שיתכן כי הנתבעת ציפתה שהעתקת האשראי תעמוד ביחס חד חד ערכי למצבה מול בנק הפועלים, הרי לא טרחה לסייג את התחיבותה כלפי התובעת בהסכם, לא דרשה את המשך פעילותה מול הבנק לאחר המפגש בנוכחותה ולא שיתפה אותה באופן מלא במהלכים המאוחרים לאישור הבנק שניתן בע"פ.
מכאן, מתחזקת המסקנה שגם אם היתה כוונה לחיוב השתדלות כנטען ע"י הנתבעת, הרי זו צומצמה לקבלת אישור להענקת האשראי ותו לא.
לפיכך, משנתקבל האשראי והנתבעת לא הצליחה למלא את חלקה בהשגתו בפועל אין להשליך כישלון זה, אם היה על התובעת.
זאת ועוד, הנתבעת לא חלקה על פעילותה של התובעת על פי תנאי ההסכם השני מלבד על זכאותה לשכר על פי שלב העבודה האחרון.משהוכח כי גם בכך עמדה, יש לקבע כי התובעת זכאית לשכרה על פיו.

23. לעומת האמור לעיל, אינני סבורה כי התובעת זכאית לתמורה כלשהי בגין ההסכם הראשון. ויתורה המסחרי הוכח גם מפי נציגה, שעה שהודה כי התובעת נאותה לוותר על התשלום עת שסמכה על ההסכם השני ועל "תנובתו".

לסיכום

24. לאור האמור, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של
37,954 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
לסכום זה יתווספו הוצאות בגין אגרה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,500 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם פאושלי

  2. הסכם לידים

  3. הסכם גב אל גב

  4. תקנות מסחר ברכב משומש

  5. הסכם החלפת רכבים

  6. הסכם קניית מכונה

  7. תוקף הסכם רוטציה

  8. הסכם למראית עין

  9. הסכם אופציית put

  10. הסכם לאספקת סחורה

  11. הסכם זכות קדימה

  12. הסכם דמי רצינות

  13. הסכם ללמוד מקצוע

  14. דוגמת הסכם סולחה

  15. הסכם לרכישת מתפרה

  16. הסכם הצהרת כוונות

  17. הסכם להפעלת מזנון

  18. שינוי הסכם בהתנהגות

  19. עורך דין הסכם סודיות

  20. הסכם להתקנת מערכת גז

  21. הסכם ללא תאריך סיום

  22. הסכם התחייבות לתשלום

  23. תניית אי תחרות בהסכם

  24. סעיפים מעורפלים בהסכם

  25. הסכם להתקנת מזגן מרכזי

  26. דוגמת הסכם שימוש בנכס

  27. הסכם אספקת מיכל קירור

  28. הסכם מעונות סטודנטים

  29. הסכם העסקה רטרואקטיבי

  30. חתימה על הסכם תחת כפיה

  31. הסכם מניעת תחרות עסקית

  32. הסכם סגירת שוק עירוני

  33. הסכם בין דיירים בעל פה

  34. הסכם למתן שירותי רפואה

  35. הסכם זכות מעבר במקרקעין

  36. הסכם החזקת זקנים תשושים

  37. הסכם השילומים עם גרמניה

  38. הסכם רוטציה לראשות העיר

  39. הסכם הקצאת אופציות לעובד

  40. הסכם אופציה לרכישת דירה

  41. הסכם לביצוע עבודות פסיפס

  42. הסכם רוטציה במועצה מקומית

  43. רישום בניגוד להסכם הרכישה

  44. הזמנת עבודה ללא הסכם בכתב

  45. הסכם בעל פה עם משכיר שנפטר

  46. תביעה לקיום התחייבות בהסכם

  47. הסכם זכיינות שירותי בריאות

  48. הסכם שירות היכרויות - תביעה

  49. תנאים מקפחים בהסכם שירותים

  50. בקשה לצו לקיום הוראות הסכם

  51. הסכם ג'נטלמני - תוקף משפטי

  52. שינוי חד צדדי של הסכם ארנונה

  53. חובת קיום הסכם תאגיד בפירוק

  54. מנשר בדבר יישום הסכם הביניים

  55. דוגמא להסכם אופציה במקרקעין

  56. הסכם אופציה מחייב לקניית נכס

  57. איזה חוק חל על הסכם בינלאומי

  58. התיישנות ביחס לעבודות עפ"י הסכם

  59. הסכם התכחשות חתימה מעשה בי דין

  60. ההסכם בין המל''ל לחברות הביטוח

  61. הסכם על מכסת שעות עבודה שבועיות

  62. חתימה על הסכם קניית דירה עקב לחץ

  63. תביעה לתשלום בגין הסכם אספקת חיטה

  64. הסכם קדם נישואים בחברה המוסלמית

  65. הסכם ההעברה של עובדי משרד השיכון

  66. ביקורת שיפוטית על הסכמים פוליטיים

  67. חתימה על הסכם ויתור על תביעות הדדי

  68. הסכם קונסיגנציה לאספרת מוצרי שיש ואבן

  69. הסכם בעל פה לביצוע עבודות ציפוי שיש

  70. נקודת יציאה מהסכם עם חברת מענה אנושי

  71. הפרה נטענת של הסכם לרכישת זיכיון משנה

  72. תחולת הסכם חליפין במקרקעין על יורשים

  73. לטענתו, הסכם הזכיינות הופר באורח חד צדדי

  74. הסכם ייעוץ פיננסי מימון לעסקים (דוגמא)

  75. מחלוקת האם שולמה התמורה בהעדר הסכם מפורט

  76. הסכם למתן שירותים לוגיסטיים בין שתי חברות

  77. הסכם רכישת מנוף (תביעה בגין הפרת ההזמנה)

  78. הסכם בנייה שלא כלל ביצוע עבודות אלומיניום

  79. ביטול הטבות שכר לעובדים במסגרת הסכם הבראה

  80. האם הסכם בין בעלי דירות חל על שכנים חדשים

  81. תביעת שיבוב שהוגשה על יסוד הסכם בין הצדדים

  82. הסכם לביצוע עבודות מסגרות ורתכות בנגרייה

  83. אישור הסכם זכיה בהתמחרות ע''י ראש ההוצל''פ

  84. אישור הסכם מקרקעין עם קטין ע''י בית המשפט

  85. מהו הזמן הסביר להודעה על הפסקת הסכם הפצה ?

  86. הסכם בין יורשים מול הסכם שחתם אחד היורשים

  87. השתחררות רשות מהסכם ארנונה שלא הוגבלה תקופתו

  88. הסכם או מכרז שירותי אחזקה וניקיון במועצה אזורית

  89. תביעה בגין אספקת חול והובלתו בהתאם להסכם התקשרות

  90. העלאת מחיר רכב בגלל עדכון המע"מ לאחר חתימה על הסכם

  91. הסכם הצבעה היוצר שליטה בחברה אינו אפשרי ללא הצעת רכש

  92. נטען כי הסכם ההבנות אינו מחייב את הרב באשר הוא נכפה עליו

  93. טען שאין לחייבו על פי הסכם המסגרת, שכן איננו חתום עליו

  94. טענו כי הופר ההסכם כאשר הוצאו פריטים שונים מהדירה באופן שהותיר בה נזקים

  95. הסכם הפצה: נטען כי הפקיעה נקודות הפצה מהקו ולא השיבה אותן מבלי לתת נימוקים

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון