בקשה לתרגום נוטריוני של מסמך שהוגש באנגלית

בקשה לתרגום נוטריוני של מסמך שהוגש באנגלית

השפה האנגלית איבדה את מעמדה כשפה רשמית במדינת ישראל, עם חקיקת סעיף 15(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט התש"ח – 1948, ופקודת הראיות אינה מבחינה בין השפות הזרות בינן לבין עצמן.



התביעה הנה תביעה לפיצוי בגין הפרת זכות יוצרים נטענת.




בין היתר, טענה התובעת (סעיף 4 לכתב התביעה) לזכות יוצרים מכוח הסכם בינה ובין איחוד התאגדויות הכדורגל האירופאיות UEFA (להלן: "ההסכם"). הסכם זה לא צורף עד כה.




התובעת סירבה להעביר את ההסכם, למרות החלטתי מיום 06.02.14. בר"ע שהגישה על החלטה זו, נדחתה בבית המשפט המחוזי בתיק רע"א 17137-03-14. התובעת עמדה בסירובה להגיש את ההסכם ולכן הגיש הנתבע בקשה לדחייה על הסף, ובמקביל הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של מחיקת אזכור ההסכם.




בדיון ביום 02.06.14 דחיתי את הבקשה לתיקון כתב התביעה. בתגובה הסכימה התובעת להגיש את ההסכם, שלטענתה משתרע על 300 העמודים.




כעת עומדת בפני בקשת הנתבע לחייב את התובעת, להגיש את ההסכם הנזכר בסעיף 4 לכתב התביעה, יחד עם תרגום נוטריוני שלו. זאת, לטענת הנתבע, מאחר וההסכם כתוב באנגלית.




התובעת מבקשת לדחות את הבקשה. לטענתה מאחר וההסכם כתוב בשפה האנגלית, שהיא שגורה למדי, אין לחייבה לתרגמו נוטריונית.


דיון והכרעה


ההסכם בו עסקינן נערך לטענת התובעת בשפה האנגלית. אך אין כל אינדיקציה האם נערך במדינת ישראל או מחוץ לה.





על כל פנים, אף לו נערך ההסכם בישראל, הגעתי לכלל מסקנה כי משעומד הנתבע על הגשת תרגום נוטריוני של ההסכם, על התובע לעשות כן.

בעניין שבפני, מבקש הנתבע לקבל תרגום נוטריוני של המסמך, ומצאתי כי יש מקום לחייב את התובע לעשות כן.


גם במקרה שבפני מדובר בהגשת מסמך שאינו באחת משתי השפות הרשמיות. העובדה כי מדובר בשפה האנגלית, אינה מאפשרת סטייה מהוראות פקודת הראיות. השפה האנגלית איבדה את מעמדה כשפה רשמית במדינת ישראל, עם חקיקת סעיף 15(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט התש"ח – 1948, ופקודת הראיות אינה מבחינה בין השפות הזרות בינן לבין עצמן. למעשה, כל אבחנה כזו תהווה הפליה פסולה.



ניתן להקיש למקרה שבפניי גם מקביעות המחוקק ומתחומים מקבילים, בהם ניתנו החלטות בנוגע לתרגום מסמכים מאנגלית לעברית.




על הצורך בהגשת תרגום למסמך ניתן גם להקיש מתחום דיני המשפחה. שם למשל, קובעות תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") במפורש כי יש להגיש תרגום מאושר לעברית, של המסמכים אותם חובה לצרף לכתב התביעה בנושא החזרת ילדים חטופים:


295יז. מסמכים שהוגשו לבית המשפט שאינם בעברית ילוו בתרגום מאושר לעברית, ואולם רשאי בית המשפט לפטור בעל דין מתרגום מסמך משפה אחרת לעברית; אין באמור כדי לפגוע בזכותו של בעל דין אחר לקבל, לפי בקשתו, תרגום של המסמך לעברית.

295יח. מבלי לגרוע מהאמרו בתקנות 295ג ו- 295יז, כל מסמך אחר שיוגש לבית המשפט, אין לדרוש לגביו אימות נוטריוני, דיפלומטי או קונסולרי.

כלומר, המחוקק ראה לנכון לחייב בהגשת תרגום נוטריוני, של המסמכים העיקריים בתביעות מסוג זה. ניתן להקיש מהוראה זו לענייננו, כי כאשר מדובר במסמך מהותי לתביעה, ובענייננו אכן כך הדבר – ולכן יש לקבל את בקשת הנתבעת להגשת תרגום נוטריוני.



גם בתובענה להיתר נישואין קובעת תקנה 343ד(6) לתקנות סדר הדין האזרחי:


343ד. לתובענה יצורפו מסמכים אלה: ... (6) תרגום לעברית של כל מסמך מצורף הכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.

שוב עינינו הרואות כי יש לצרף תרגום נוטריוני עת מוגש מסמך מהותי אשר חובה להגישו בצירוף לכתב התביעה.



אפנה גם להחלטה של כב' הש' ארנון, בבית המשפט המחוזי מרכז, המורה הנחיות מקדמיות לצדדים להליך שנוהל בפניו, ובין היתר הוא מורה שם "כל צד יהיה זכאי להגיש תצהיר באנגלית במידה וילווה לו תרגום נוטריוני לעברית". זאת, כדבר מובן מאליו ורגיל.




תקנה 36(2) לתקנות האמורות קובעת כי "על המבקש להשיב על הדרישה תוך ארבעה חדשים מיום שנדרש לעשות כן, והוא רשאי לצרף לתשובתו את המסמכים שהוגשו על ידו או על ידי מי שקדם לו בזכות בעלות, ואותה רשות בתשובה על ההשגות שהוגשו כלפי הבקשה שהגיש לה; היו המסמכים האמורים כתובים בשפה שאינה שפה רשמית או אנגלית – רשאי הרשם לדרוש את תרגומם לשפה רשמית".




על אף שבנוסח התקנות האמורות ניתן, לכאורה, לשפה האנגלית מעמד עדיף לעומת שפות אחרות, ואף נהוג להגיש בקשות לפטנט בשפה האנגלית, הרי שבכל זאת דורש רשם הפטנטים הגשת תרגום מאנגלית לעברית במקרים מסוימים. ראה החלטת רשם הפטנטים משה גולדברג, מיום 20.04.99 בהתנגדות לבקשות סימני מסחר מס' 113753/4/6/7 Leisurenet Limited נ' Firststeer Fast Food Franchise Company Limited. בהחלטתו שם סוקר רשם הפטנטים בהרחבה את הסוגיה בה עסקינן.




מכל הטעמים שפורטו ע"י רשם הפטנטים בהחלטתו המאלפת, ראוי במיוחד להפנות לטעם הנזכר בסוף החלטתו, הנוגע למניעת הפליה:


"בנוסף לאינטרס הציבורי שבשמירת השפה העברית, או במסגרת האיזון שבינו לבין אינטרס בעל הדין להגיש כתב טענות באנגלית, יש להביא בחשבון כי היתר להגשת כתבי טענות באנגלית יוצר מצבים של הפליה פסולה. המדובר הן בהפליה בין בעלי הדין והן בהפליה בין בעלי המקצוע המייצגים אותם בפני הרשם, עורכי פטנטים ועורכי דין... ההפליה בין בעלי הדין מתקיימת בשני מישורים. במישור שבין בעלי דין הנהנים מזכות היתר להגיש כתב טענות באנגלית לבין ציבור שאר בעלי הדין... באשר היא מעניקה יתרון לבעלי הדין שיש בידם להגיש כתבי טענות באנגלית, על פני בעלי דין שיש בידם להגיש כתבי טענות בשפות זרות אחרות... מצב נוסף של הפליה בין בעלי הדין ניתן לכנותו "הפליה חזיתית"... הכוונה לפגיעה בבעל הדין שכנגד אשר הגיש כבת טענות בעברית, והאנגלית אינה שגורה בפיו. לבעל דין שכזה קשה להתמודד עם כתב הטענות שהגיש יריבו, בעוד שהאחרון שולט, או מוחזק כשולט, בשפה העברית והוא נהנה מיתרון בהבנת כתבי הטענות שהועלו כלפיו. הרשם מחוייב לשמור על הזכות המוקנית לבעל הדין שכנגד להבין את האמור בכתב הטענות, גם אם אין האנגלית שגורה בפיו. אומר כב' השופט ברק בעמ' 208 לפ"ד ראם: "מעבר לחשיבותה הלאומית של השפה העברית, חשובה העברית בהיותה שפתם של רוב אזרחי המדינה. בשל כך זכאים דוברי העברית כי בתחומי ביטוי מסוימים (עלוני הסברה לתרופות למשל) ישמור השלטון על זכותם להבין את הביטוי"".
[הדגשה שלי, ה.א.]
ראה: פסקאות 23-26 להחלטת רשם הפטנטים משה גולדברג, מיום 20.04.99 בהתנגדות לבקשות סימני מסחר מס' 113753/4/6/7 Leisurenet Limited נ' Firststeer Fast Food Franchise Company Limited.



דברים אלה של רשם הפטנטים, יפים גם לענייננו. מקל וחומר, כאשר לשפה האנגלית אין עוד מעמד מועדף בפקודת הראיות.


לסיכום


לא נעלם מעיני כי במקרים רבים ואף בתיקים שהתנהלו בפני, צדדים מגישים מסמכים בשפה האנגלית, מבלי שתעלה כל טענה בנוגע לתרגומם, ובית המשפט אף אינו נדרש לסוגיה זו. ואולם, משביקש צד להליך, כי מסמך שהוגש על ידי הצד השני יתורגם לשפה העברית – בית המשפט יענה לדרישה זו ויורה למגיש המסמך להגיש תרגום מאושר שלו.




אמנם, השפה האנגלית שגורה בפי בית המשפט, וניתן להניח כי כך גם בפי הצדדים, ואולם מן הראוי לתרגמו - כאשר מדובר במסמך שהנו נדבך עיקרי בטענות התובעת, המנוסח בשפה שאינה שפה רשמית במדינת ישראל. ובעיקר כאשר המסמך הנו מסמך משפטי סבוך עתיר עמודים, שללא תרגום עשויות להתעורר מחלוקות באשר למשמעות מונחים המוזכרים בו וכאשר קריאתו באנגלית עלולה להוות נטל מכביד ובלתי סביר.




התחבטתי בשאלה האם להתיר לתובעת להגיש תרגום שאינו מאומת נוטריונית, והגעתי למסקנה כי יש לחייב בתרגום נוטריוני, שכן לא מצאתי כי ניתן להסתפק בתרגום עצמאי שאין איש עומד מאחוריו.




לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי ההסכם יוגש בתרגום נוטריוני לעברית, וזאת תוך 30 יום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון