חובת הסניגור לעדכן את הלקוח לגבי מגעים לקראת עסקת טיעון

חובת הסניגור לעדכן את הלקוח לגבי מגעים לקראת עסקת טיעון

מבוא


לפני בקשת הנאשם לכיבוד הסדר טיעון, ובאם לא תינתן הסכמת המשיבה, לאפשר לו לחזור מהודאתו בעובדות כתב האישום.


העובדות הצריכות לעניין בתמצית


ביום 15.08.12 הוגש כתב האישום כנגד המבקש המייחס לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון, ניסיון הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות, הכשלת שוטר, מעשה פזיזות ורשלנות, סיכון דרכים והסעת נוסעים בשכר.




בדיון שהתקיים ביום 15.08.12, הורשע המבקש עפ"י הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.




במועד ההקראה יוצג המבקש ע"י עו"ד X X.




תסקיר בעניינו של המבקש נתקבל ביום 2.06.13. בתסקיר, נמנעה קצינת המבחן ממתן המלצה טיפולית בעניינו.




ביום 2.12.2013 נתקבלה לתיק בית המשפט הודעה על החלפת ייצוג בתיק, לפיה שכר המבקש את שרותי עו"ד צ'רלי סבג לצורך ייצוגו בתיק.




במועד הגשת הבקשה, טרם ניתן גזר הדין בעניינו של המבקש.


טיעוני הצדדים בקצירת האומר


בגוף הבקשה טוען הנאשם, כי במועד הרלוונטי להודאתו בכתב האישום, בא כוחו דאז עו"ד X X הודה בשמו בכתב האישום, מבלי שצילם ולמד את חומר הראיות, זאת תוך שהוא נסמך על:




הודעת התובע (ב"כ המאשימה) כי הנאשם הודה בכל העבירות המיוחסות לו.




הבטחה/ הסדר על פיו במידה והנאשם יודה בכתב האישום ויתקבל תסקיר חיובי בעניינו ובהתחשב בעברו, תעתור המאשימה להטלת מאסר בצורת עבודות שירות.

בפועל טוען הנאשם כי מעולם הוא לא הודה בביצוע העבירות המיוחסות לו, אלא מסר גרסה מלאה והסבר ממצה לקרות האירועים .



לתמיכה בבקשתו, צירף הנאשם את תצהירו של עו"ד X (ב"כ דאז) מיום 21.01.14. בתצהיר זה מציין עו"ד X, בין היתר, כי :


"4. הנני מצהיר כי באותו יום לא הספקתי לצלם ולקרוא את חומר הראיות וסמכתי על דברי התובע כי הנאשם הודה בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום וכי הכל מוכח בחומר הראיות".

עוד מציין עו"ד X כי הובטח לו ע"י התובע כי במידה ויהיה תסקיר חיובי ובהתחשב בעברו הנקי של הנאשם, התביעה לא תעתור למאסר בפועל ותסתפק בעבודות שירות (פסקה 5 לתצהיר).
לעניין זה, מוסיף עו"ד X, כי אומנם נרשם בפרוטוקול הדיון מיום 15.08.12 שעמדת המאשימה הינה למאסר בפועל, אך לגישתו, לצדדים היה ברור שהכוונה למאסר בצורת עבודות שירות.



ב"כ המאשימה (להלן: "המשיבה") מבקשת לדחות את הבקשה ממספר טעמים:

לעניין הסדר הטיעון:


המשיבה מעולם לא הציעה הסדר טיעון לב"כ הנאשם דאז, עו"ד X X וטענה זו אף עומדת בסתירה לפרוטוקול הדיון מיום 15.08.12, בו מופיעה בבירור ההסדר לפיו הנאשם יודה ויורשע וישלח לתסקיר, כאשר "עמדת המאשימה הינה למאסר בפועל".
למשיבה לא זכור באם ב"כ הנאשם דאז צילם את חומר החקירה ואף אין לצפות ממנה שתזכור. ככל שאכן לא צילם עו"ד X את החומר, הרי שזה התרשל בתפקידו ולא מילא חובתו. המבקשת טוענת כי אין להשית את האחריות ללמידת חומר הראיות , ע"י ב"כ המבקש דאז , לפתחה.

לעניין החזרה מהודיה:


בהפנותה לפרשנויות שונות שנתנו בפסיקה ביחס למונח "נימוקים מיוחדים" הקבוע בסעיף 153(א) לחסד"פ, טוענת המשיבה כי ההיתר לחזור מהודיה, ככל שינתן על ידי בית משפט, הרי שיינתן בנסיבות חריגות, אשר לגישתה אינן מתקיימות במקרה דנן.
אין בבקשה ולו הסבר אחד מדוע הודה הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, כמו כן אין בפי המבקש טענה כי הודאתו ניתנה שלא מרצון חופשי, או מבלי שהבין את מהותה או בהסתמך על טעות כלשהי.
בפרוטוקול הדיון מיום 15.08.12 אמר הנאשם "כתב האישום הוקרא והוסבר לי ואני מבין את תוכנו ואני מודה במה שמיוחס לי בכתב האישום ומבקש סליחה". מכך מבקשת המשיבה ללמוד כי הנאשם השיב לאשמה בצורה עניינית ולא לקונית ואף הביע חרטה על מעשיו.




לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולאור האמור לעיל , באתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה דנן, יש מקום להתיר למבקש לחזור בו מן ההודיה, שעל בסיסה הורשע.




השתלשלות האירועים שהובילה להודיה מתוארת בתצהירו של עו"ד X שצורף לבקשה. מן התצהיר עולה, כי עו"ד X לא הספיק לעיין בחומר הראיות וסמך על דברי ב"כ המאשימה כי המבקש הודה בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום וכן כי הכל מוכח בחומר ראיות. על סמך האמור וכן על סמך הבטחת ב"כ המאשימה כי במקרה של תסקיר חיובי תסתפק בעבודות שירות, ייעץ עו"ד X למשיב את שייעץ. הגם שבפרוטוקול הדיון צויין אחרת, מההסכם לו טוען עו"ד X, קרי כי המאשימה תעתור למאסר בפועל, לא טרח להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול.

"לסניגור מגוון רחב של תפקידים הנוגעים לשלב ההודאה באשמה. במסגרתם ניתן למנות מספר תפקידים, אשר ביצועם עשוי להשפיע באופן משמעותי על החשש מפני הודאות שווא באשמה:
ראשית, מבחינת ההבנה של הנאשם, הסניגור צריך להקריא לנאשם את כתב האישום ולהסביר לו בשפה המובנת לו את תוכנו ואת מהות האישומים נגדו. בנוסף לכך, על הסניגור להסביר לנאשם את התוצאות הצפויות של ההודאה וההרשעה, לרבות העונש הצפוי. על הסניגור להסביר ללקוח באופן הגון וברור את מצבו המשפטי ולהציג בפניו בהגינות את החלופות העומדות בפניו, לרבות מימוש זכותו לניהול משפט הוכחות, הודאה באשמה, והאפשרויות הנוגעות להסדר הטיעון. כמו כן, על הסניגור לעדכן את הלקוח לגבי כל המגעים שמתקיימים עם התביעה לקראת הסדר טיעון, כל זאת כדי שהלקוח יוכל לקבל החלטה מושכלת בשאלת ההודאה באשמה.....
....
....
רביעית, מבחינת הייעוץ המשפטי לגבי ההודאה, על הסניגור למסור לנאשם באופן מדויק מהי הערכתו לגבי הסיכויים והסיכונים הנוגעים לכל החלטה, ולגבי סיכויי הזיכוי במשפט, תוך התייחסות לעוצמת ראיות התביעה בתיק, לגרסת הנאשם, ולהערכתו את העונש הצפוי לנאשם הן במקרה של הרשעה לאחר ניהול משפט והן במקרה של הרשעה במסגרת הודאה, בין אם בהסדר טיעון ובין אם לאו...... כמו כן, הייעוץ המשפטי צריך להינתן רק לאחר שהסניגור למד את התיק, עיין בחומר החקירה והוא בקיא בדינים הרלוונטיים" (ע' קובו, "נאשמים בלתי עיקביים בבית המשפט מודים באשמה וטוענים לחפותם" (תש"ע), ע' 120-121) (ההדגשות אינן במקור - ד.ח.).
רביעית, מבחינת הייעוץ המשפטי לגבי ההודאה, על הסניגור למסור לנאשם באופן מדויק מהי הערכתו לגבי הסיכויים והסיכונים הנוגעים לכל החלטה.



משאלו פני הדברים, לא יכול להיות ספק כי המבקש הודה בהמלצת סנגורו, מבלי שזה היה בקיא בפרטי התיק ובוודאי שלא ידע את עוצמת הראיות התביעה. עוד יש לציין, כי המבקש נעדר עבר פלילי ואינו בקיא בהליך המשפט הפלילי ולא יכול היה להיות מודע שכך הם פני הדברים. הכשל בייצוג המבקש בדיון הראשון ניכר לעין . לא מצאתי להלום מצב של עיוות דין ופגיעה אפשרית במבקש, עקב ייצוג שאינו מקצועי די הצורך , דבר שהובילו להודות בישיבה הראשונה, בעצת ב"כ, אשר טרם בחן את חומר הראיות והסתמך על מצגי ב"כ המאשימה בעל-פה.




לעובדה שהבקשה נתמכת ע"י תצהירו של ב"כ המבקש דאז, עו"ד X, יש ליתן משקל חשוב. התצהיר מגולל השתלשלות אירועים שאין בה להיטיב עם המצהיר ולמרות האמור, מצא זה להגישו.




קיימים נתונים נוספים המחזקים את הנטייה להיענות לבקשתו של הנאשם, על רקע המבחנים הפסיקתיים שצויינו. כך למשל , יש לזכור כי המערער ביקש לחזור בו מהודייתו עוד לפני שניתן גזר דין בעניינו. אומנם, הבקשה הוגשה לאחר שניתן תסקיר ואולם, הדעת נותנת שאילו היה מדובר בתכסיס היה המבקש משמיע באוזני קצינת המבחן את אשר, לדעתו, הייתה רוצה לשמוע על מנת להשפיע על המלצתה הסופית.




זאת ועוד, בניגוד לטענת ב"כ המשיבה (ס' 5-6 לתגובתה) כי לראשונה התקשה המבקש ליטול אחריות על ביצוע העבירה (במסגרת תסקיר שירות המבחן), רק לאחר שהוחלף ייצוגו, הרי שהמציאות מלמדת אחרת. התסקיר נערך בחודש יוני 2013 ואילו החלפת ייצוגו של המבקש נעשתה רק בדצמבר 2013, קרי כחצי שנה אחרי. עובדות אלו מפחיתות, כאמור, את החשש שמא מדובר בתכסיס. עוד לעניין זה, יש לציין, כי עו"ד צ'רלי סבג, סנגורו הנוכחי של המבקש, העלה לראשונה את הטענה בדבר כשל בייצוג, סמוך לאחר שלקח את התיק לטיפולו, כבר בדיון מיום 11.12.13.




בהינתן כל האמור לעיל , נוכח הספק בקיום רצון חופשי מצד המבקש בעת מתן הודאתו, והספק בדבר הבנתו את ההסדר שגובש בין ב"כ דאז למאשימה והעומד בבסיסו , מצאתי לאפשר לו לחזור בו מהודאתו ולהורות על ביטול הכרעת הדין מיום 15.08.12.




התיק ישוב וייקבע להקראה בפני המותב המתאים בבימ"ש השלום בכפר-סבא.


זכות ערר כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון