האם תביעת המבוטח יוצרת השתק פלוגתא בתביעת חברת הביטוח ? שאלת החליפות בין המבטח למבוטח נדונה בפרשת מגדלי לכיש (ת.א.(ב"ש) 317/82 מגדלי פרחים לכיש בע"מ נ. מנשה ישר). באותו מקרה תבע בעל חממה נזקים שנגרמו לפרחים שגידל. קדמה לתביעת המגדל תביעת שיבוב שהגישה המבטחת נגד אותו מזיק ותביעתה נדחתה לאחר שנקבע שהמזיק הנטען אינו אחראי לנזק. לאחר שנדחתה תביעת המבטחת טען המזיק כי דין תביעת המבוטח להידחות מחמת מעשה בית דין הקיים בין הצדדים. המבוטח טען כי אינו קשור בתוצאות ההתדיינות בין המבטחת למזיק, אך טענתו נדחתה. כב' השופט ריבלין קבע כי למבוטח הקרבה המשפטית הדרושה למבטח, כדבריו: "... השאלה הצריכה תשובה היא כפולה: האם, עפ"י נסיבותיו של הענין, לרבות קרבת הענין בין בעל הדין וקודמו, ראויים המימצאים, שכבר הוכרעו, להסתמך עליהם והאם מחייב הצדק, במקרה זה, למנוע מן התובע להטריד את הנתבעת על ידי התדיינות חוזרת באותם עניינים עצמם. הדרישות העומדות ביסוד הבחינה הכפולה הזו באו כולן על סיפוקן, במקרה שלפנינו. קרבת הענין וקרבת המניע שהיה למבטח שם ולתובע כאן בניהול התביעות - גלויות. המבטח תבע במשפט הראשון את עצם נזקו של התובע, בגבולות הסוברוגציה. הפלוגתאות - שמבקש התובע לבחון היום הוכרעו כולן על ידי בית-משפט שהיה מוסמך להכריע בהן. יומן של הפלוגתאות בבית-המשפט נסתיים. במקרה זה גירסתו של התובע נתבררה במשפט הקודם - לא רק באמצעות 'קודמו מבחינת הענין', כי אם גם מפיו שלו: התובע שימש כעד יחיד ומרכזי מטעם המבטח במשפט הראשון וההזדמנות לבחון את העדויות הומרה בהזדמנות להעיד ממש. בנסיבות אלה חוסמת פסיקתו של בית-משפט השלום באשקלון. בפני התובע, התדיינות נוספת במשפט זה" (סעיף 9 לפסק הדין). פסק דין נוסף אליו יש לפנות הוא פסק דינה של כב' השופטת גרסטל בת.א. 3210/98 משרד החקלאות נ. האחים חממה ואח'. במקרה זה הוגשו שתי תביעות בגין נזקי הצפה. התביעה הראשונה היתה תביעת שיבוב שהגישה מבטחת הניזוק, והיא נדחתה, בין היתר, מאחר ולא הוכחה התרשלותו של המזיק. נקבע כי פסק הדין שניתן בתביעת השיבוב משתיק גם את תביעת המבוטח, הן השתק עילה והן השתק פלוגתא. עם זאת, אף כאן הודגש כי המבוטח, שהגיש את התביעה המאוחרת, ידע על ההליך שהגישה המבטחת, ואף יכול היה, לו חפץ בכך, ליטול בו חלק: "לא נטען שנמנע מהמשיבה ליטול חלק בהליך בבית משפט השלום, וגם אם היו חילוקי דעות בינה לבין המבטחת, לא שוכנעתי שקופחה זכותה ליומה בבית המשפט...". ושוב התעוררה שאלת החליפות בין מבטח למבוטח בת.א (מרכז) 4307-04-08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'. במקרה זה תבעו שלוש חברות ביטוח תביעות שיבוב לאחר ששילמו למבוטחיהן תגמולי ביטוח בגין נזקי שריפה. לאותה תביעה קדמה תביעה קודמת בה תבעו ניזוקים שונים את נזקיהם, ממי שלטענתם אחראי לפרוץ האש. התביעה הקודמת נדונה והוכרעה לגופה ונקבעו בה ממצאים עובדתיים לגבי נסיבות פרוץ השריפה וחלוקת האחריות לה. חברות הביטוח ביקשו להסתמך על ההכרעה שניתנה, אך אחת הנתבעות טענה כי אין בהתדיינות הראשונה כדי לחייבה, מאחר ולא כל התובעות נטלו חלק בהליך הראשון. הטענה נדחתה על ידי כב' הנשיאה גרסטל, ונקבע כך: "... בין מבטח למבוטח מתקיימים יחסי קרבה העולים לכדי יחסי קרבה משפטית. יחסים אלה נוצרים הן מכוח חוזה הביטוח הן מכוח חוק חוזה ביטוח המקימים למבטח ולמבוטח אינטרסים זהים השלובים זה בזה, אל מול צד ג'- המזיק, בייחוד בנוגע לשאלת אחריותו לגרם הנזק. הרי לא יעלה על הדעת כי בהליך אחד יקבע כי המזיק אחראי בגרימת נזק כלפי מבוטח ואולם בתביעת המבטח יקבע אחרת לגבי אותה מסכת עובדתית. ניתן לראות במבטח ובמבוטח כגורם אחד בעל אינטרסים משותפים וזהות אחת לעניין שאלת האחריות בדבר גרימת הנזק ואני סבורה כי הן השכל הישר הן שיקולי מדיניות מובילים למסקנה האמורה... בענייננו כאמור מדובר בהשתק פלוגתה ובשאלה הספציפית בדבר האחריות לשריפה ונזקיה כשכלל הנסיבות העובדתיות והאחריות המשפטית נבחנו במסגרת הדיון הראשון והוכרעו בו" (סעיף 3(י"ח) להחלטה). עם זאת, למרות הקביעה העקרונית לפיה יש לראות במבטח ובמבוטח בעלי קרבה משפטית המצדיקה לראות בהם צד חליף, הודגש באותה החלטה, קודם לקטע המובא, כי למבקשת, שטענה כי לא קיימת פלוגתא פסוקה, כבר היה יומה בבית משפט, במסגרת ההתדיינות הראשונה: "כאמור אין לבצע בחינה פורמאלית לשאלת ה"זר" להליך הראשון ויש לבצע בחינה מהותית בדבר השתתפותו האקטיבית של צד במסגרת הליך, האינטרסים שלו , ההזדמנות שהיתה לו להעלות טענותיו בהליך הראשון ולהתגונן (נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי עמ' 367-379 (1991)). המבקשת לקחה חלק פעיל בהליך הראשון, העלתה טענות לגופו של עניין נגד התובעות עצמן, סירבה לקחת חלק בהסכם הפשרה והשאירה לעצמה את הזכות להעלות טענות בין היתר נגד התובעות עצמן ולמעשה ניתן לקבוע כי היה לה יומה לפני בית המשפט בכל הנוגע לשאלת חבותה" (סעיף 3(יב) להחלטה). בתי משפט השלום נדרשו אף הם לשאלה אם יש לראות במבטח ובמבוטח צד חליף, וככל שעלה בידי למצוא, השאלות התעוררו בדרך כלל, בהקשר לשתי תביעות שעסקו בנזקי רכוש שנגרמו בשל תאונת דרכים. בחלק מהמקרים נקבע כי נוצרה פלוגתא פסוקה (ראה למשל ת.א. 78499/01 הדר בע"מ - מברה לביטוח נ. סוהיל ואח'; ת.א. 44773/08 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. בקרמן ואח') ובחלקם נפסק כי לא נוצרה פלוגתא פסוקה (ראה למשל תא"מ 44799-08-11 ישיר איי.די. איי חברה לביטוח בע"מ נ. יאסין ואח'), הכל בהתאם לנסיבות הספציפיות. ניתן לסכם ולומר. מבטח מבוטח, בתביעתם נגד המזיק - צד ג', הם בעלי אינטרסים זהים ושלובים זה בזה, לפחות באשר לשאלת האחריות לנזק. לאור זאת, נכון ומוצדק לראות בהם בעלי קרבה משפטית במידה כזו המצדיקה לראות בהם צדדים חליפים. עם זאת, יחסי מבטח - מבוטח אינם חזות הכל, ועל בית משפט לבחון גם את הנסיבות הספציפיות שבאו בפניו, ולקבוע לאורן אם יהא זה צודק ונכון להשתיק את אותו צד שלא נטל חלק, באופן ישיר, בהליך הקודם, ואם אומנם היה לו יומו בבית משפט. כך למשל יש לבחון אם בעל הדין החדש היה מודע להליך הראשון אם לאו; אם הוא נטל בו חלק באופן ישיר או עקיף, בין כצד ובין כעד; אם הוא יכול היה ליטול חלק בהליך הקודם, אך נמנע מכך, ואם כן, מאלו סיבות; ושיקולים נוספים כיו"ב. במילים אחרות. על בית משפט לבחון, אם היתה לבעל הדין, המבקש להעלות לדיון פעם נוספת את אותה פלוגתא, שעת כושר להביא ראיותיו וטיעוניו בפני בית משפט. כשהדגש הוא על שעת כושר, להבדיל משאלת ניצולה של שעת כושר זו. השתק פלוגתאפוליסהשאלות משפטיותחברת ביטוחהשתק / דיני מניעות